ניתוחים ופרשנויות אחרונים

כך הפכו הקמפוסים בארה"ב לחממת טרור

מאת אלן דרשוביץ  •  12 במאי, 2024

בתמונה: מפגינים פרו-חמאס ואנטי-ישראלים מחוץ לאוניברסיטת קולומביה ב-24 באפריל 2024 בניו יורק. (צילום מאת מייקל מ. סנטיאגו/Getty Images)

אלפי סטודנטים צעירים באוניברסיטאות ומוסדות אחרים הצטרפו לאחרונה להפגנות ומחאות נגד ישראל, נגד ארה"ב ונגד יהודים. חלקם אפילו יהודים בעצמם, שחברו לתנועה מוסלמית ואנטי-ציונית הנדחפת בידי פעילים קיצוניים אנטי-אמריקנים המתנגדים לזכותה של ישראל להתקיים.

על חלק מן השלטים נכתבו סיסמאות כמו "פרו-פלסטין", "הפסקת אש עכשיו" ו"שימו קץ למשבר ההומניטרי בעזה". אך הצהרות נחמדות כאלו מסתירות אג'נדה זדונית בהרבה – סופה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, סופה של אמריקה כמעצמה עולמית מובילה, וסופה של הדמוקרטיה וכלכלת השוק החופשי. אפילו אם תושג בעזה הפסקת אש חד-צדדית, יחד עם סיוע הומניטרי מסיבי לתושבי הרצועה, רבים מאותם מפגינים ימשיכו להפגין משום שעזה עבורם היא רק תירוץ לקידום רעיון גדול יותר: השמדת ישראל ואמריקה.

המשך לקריאת הכתבה

ברמאללה אין כל חדש

מאת בסאם טוויל  •  7 באפריל, 2024

ממשלת הרש"פ "המחודשת" כוללת מוחמד מוסטפא נג'ם אשר מונה לשר לענייני דת. נג'ם קרא בעבר לביצוע פיגועי טרור בדרשה אשר שודרה בערוץ הטלוויזיה הרשמי של הרש"פ. הוא המשיך והציג את היהודים כ"רמאים, גאוותנים ובוגדים" והוסיף כי "אללה הפך אותם לקופים וחזירים". בתמונה: נג'ם הושבע לשר ברשות ב-31 במרץ 2024 ברמאללה. (צילום: Jaafar Ashtiyeh/AFP via Getty Images)

כחלק מהתוכנית האמריקנית אשר מטרתה היא "להחיות מחדש" את הרש"פ, הרשות הכריזה לאחרונה על הקמת ממשלה חדשה ברמאללה בראשות מוחמד מוסטפא. בוושינגטון אמנם לא הגדירו מהי משמעות התחייה מחדש ברש"פ, אך ניתן להניח כי המונח מתייחס לצורך ביישום רפורמות כלכליות ומנהלתיות רחבות שיאפשרו צמיחת הנהגה החדשה, שיפור בתנאי החיים של הפלסטינים והכנה לשלום עם ישראל.

אלא שבמציאות נראה כי גם הממשלה הפלסטינית החדשה אינה כשירה (או אינה מתכוונת) לפעול להשגת המטרות החשובות האלו. כמעט בכל מובן מעשי, הממשלה חדשה זהה לאלו שקדמו לה, במיוחד בכל הנוגע לכישלון במאבק בשחיתות וההצלחה בהסתה לטרור.

בדומה לקודמו בתפקיד, מוחמד אשתייה, ראש הממשלה החדש מוסטפא הוא מקורב ותיק של נשיא הרש"פ מחמוד עבאס ועד לאחרונה שימש כיועצו הכלכלי. בעבר כיהן גם כסגן ראש הממשלה וכשר הכלכלה, ועמד בראש קרן ההשקעות הפלסטינית. קשה לראות כיצד מוסטפא אמור לייצג מנהיגות חדשה ברש"פ, משום שהוא עצמו שייך לאותה מנהיגות ישנה רבים מהפלסטינים רואים בה כושלת ומושחתת.

המשך לקריאת הכתבה

רמדאן: לא חודש של שלום

מאת בסאם טוויל  •  17 במרס, 2024

אלו המאמינים כעת כי חמאס מחפש הפסקת אש לפני הרמדאן פשוט משלים את עצמם; במהלך ההיסטוריה, מוסלמים ניצלו את חודש הרמדאן כדי לפתוח במלחמה נגד אויביהם. לדוגמה, בחודש רמדאן 2017 שלושה מחבלים תושבי אום אל-פאחם רצחו שני שוטרי מג"ב בהר הבית. שנה קודם לכן, גם במהלך רמדאן, שני מחבלים פלסטינים ביצעו פיגוע ירי במתחם שרונה בתל-אביב בו נרצחו ארבעה ישראלים ועוד ארבעים נפצעו. בתמונה: מתנדבי הארגון: "זק"א - איתור חילוץ והצלה" מוציאים דם ניתז מזירת הפיגוע בשרונה מרקט ב-8 ביוני 2016. (צילום: ליאור מזרחי/Getty Images)

גורמים בינלאומיים שונים ומנהיגים ברחבי העולם, כולל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הביעו בשבועות האחרונים את תקוותם להסכם הפסקת אש בין ישראל וחמאס לפני חודש הרמדאן, שהחל ב-10 במרץ.

כך למשל, ביידן הזהיר בשבוע שעבר מפני צרות אפשריות במקרה בו לא יושג הסכם כזה. "חייבת להיות הפסקת אש לפני רמדאן. אם נגיע לנסיבות בהן זה נמשך גם במהלך רמדאן, המצב בישראל ובירושלים עלול להיות מאוד מסוכן", אמר הנשיא לכתבים בוושינגטון.

הצהרות מעין אלו מבוססות על תפיסה לפיה מוסלמים אינם עוסקים במלחמה במהלך חודש הצום הקדוש, אך למעשה ההפך הוא הנכון. הדעה הרווחת והשגויה במערב מתעלמת גם מכך שחמאס וארגוני טרור אחרים מעולם לא היססו לנצל חגים יהודיים כדי לפתוח במלחמה, לבצע פעולות טרור ולרצוח יהודים, כולל ביום שבת ה-7.10 בו צוין חג שמחת תורה, או ביום כיפור 1973.

למעשה, חמאס ואחרים נהגו במשך שנים להשתמש ברמדאן כתמריץ להגביר את מתקפות הטרור. כך למשל נכתב במאמר שהופץ על ידי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קאסם, תחת הכותרת "רמדאן – חודש הג'יהאד, המלחמה והניצחון על אויבינו".

המשך לקריאת הכתבה

הצגת הבחירות באיראן חייבת להימשך

מאת אמיר טהרי  •  18 בפברואר, 2024

(מקור התמונה: iStock/Getty Images)

תסמונת 'אליס בארץ הפלאות' (AIWS) מוגדרת כמצב נוירולוגי בו אדם תופס את מימדי גופו באופן שאינו תואם למציאות. הניסוי בן ארבעת העשורים שזכה לכותרת "הרפובליקה האסלאמית של איראן" הוא דוגמה מובהקת לתופעה.

ראשית כל, כיצד מדינה קוראת לעצמה "אסאלמית" כאשר היא תוקפת או תקפה ישירות או בעקיפין את כל שכנותיה המוסלמיות, וחסה רק על שתיים שאינן מוסלמיות – ארמניה ורוסיה?

ואז היא קוראת לעצמה "רפובליקה", אך מתעקשת על כך שנשיא נבחר יכול לכהן רק בתמיכת "המנהיג העליון", שבסמכותו זכות וטו על כל החלטות הנשיא ואפילו יכולת לפטר נשיא במנוד ראש.

ואז היא משתמשת בשם "איראן", אך מוודאת שלא להזכיר דבר דבר מן ההיסטוריה הארוכה והתרבות העשירה של איראן, אלא אם הוא משרת את פולחן האישיות של המנהיג העליון. שר החוץ לשעבר מוחמד זריף הגדיר זאת כך: "סוג דמוקרטיה משלנו".

המשך לקריאת הכתבה

סדק ביחסים בין איראן ופקיסטן

מאת אמיר טהרי  •  5 בפברואר, 2024

בתמונה: מחאה נגד איראן בלאהור, פקיסטן ב-19 בינואר 2024, לאחר שאיראן פתחה במתקפה אווירית במחוז בלוצ'יסטן. (צילום: Arif Ali/AFP via Getty Images)

אם הייתם שואלים לדעתי לפני מספר שבועות, יתכן והייתי מבטיח לכם כי פקיסטן תהיה המדינה האחרונה מולה תיבחר איראן לפתוח בעימות, והייתי מצטט סיבות רבות לעמדתי בעניין.

בשנים האחרונות נרשמה דעיכה בסיבות המסורתיות למתיחות בין שתי המדינות. הגבול ביניהן, הנמתח לאורך יותר מאלף ק"מ, סומן במלואו ב-1964 בצעד אשר שם קץ למחלוקות אשר נותרו בסוגיה מאז הבריטים נסוגו מתת-היבשת כשני עשורים קודם לכן. היחסים מאז לא התאפיינו בדרישות טריטוריאליות של אף אחד מהצדדים.

איראן ופקיסטן גם אינן מתחרות על גישה למשאבים טבעיים או כלכליים. ההיסטוריה ייעדה אותן להיות ידידות טבעיות כמעט. איראן שימשה מקור השראה לדורות של מוסלמים בתת-הישבת אשר חלמו על מולדת משלהם. רבים מהם אף אמצו שמות משפחה פרסיים.

המשורר הידוע מוחמד אקבאל שכתב בעיקר בפרסית קידם את רעיון המדינה המוסלמית החדשה לצד איראן. שירו "לנוער הפרסי" נחשב לקלאסיקה, מכתב אהבה של אדם שמעולם לא דרך על אדמת איראן.

המשך לקריאת הכתבה

עכשיו או לעולם לא: חייבים לעצור את איראן

מאת מג'יד רפיזאדה  •  28 בינואר, 2024

(מקור התמונה: iStock/Getty Images)

אם ממשל ביידן ימשיך בגישתו הנתפסת כחולשה, ואם ממשל ביידן ימשיך לקדם מדיניות שעיקרה ניסיון פיוס וכניעה מול איראן, 2024 תהיה השנה בה משטר האייתוללות ישיג נשק גרעיני. להתפתחות כזו צפויות להיות השלכות הרסניות ומרחיקות לכת מבחינת הביטחון האזורי והבינלאומי.

אם ארה"ב תכשל במשימה לעצור את היכולת הגרעינית האיראנית, ולא רק תמשיך לקנות זמן כדי לאפשר אותה, האסון שבוודאי יגיע ירשם על שמו של הנשיא ביידן ועל הסובבים אותו.

איראן הגבירה בשנים האחרונות באופן משמעותי את קצב הפקת האורניום וכעת מתקרבת לרמה מבצעית, על פי דיווח עדכני של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בתגובה להתקדמות הגרעינית של איראן, תגובת ארה"ב ומדינות אחרות במערב הסתכמה עד כה ב"גינוי" שמראה בבירור על חוסר יכולת להצר את צעדי האייתוללות, כחלק מעמדה פסיבית של קבלה במקום מאמץ פעיל.

המשך לקריאת הכתבה

מה שבלינקן וביידן לא מבינים לגבי "מדינה פלסטינית"

מאת בסאם טוויל  •  21 בינואר, 2024

בתמונה: מזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן נפגש עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בעמאן, ירדן ב-13 באוקטובר 2023. (צילום: Jacquelyn Martin/Pool/AFP via Getty Images)

בעוד איראן ושליחיה במזרח התיכון ממשיכים בג'יהאד לרצח יהודים, ממשל ביידן לא נטש את חלומו ליצור מדינת טרור פלסטינית על סף דלתה של ישראל – הדבר האחרון שהאזור הסוער זקוק לו כרגע.

האיראנים השקיעו בשנים האחרונות מאמצים רבים בייצוא המהפכה האסלאמית. בעזרת שליחיהם בעזה, לבנון, תימן, עיראק וסוריה, האייתוללות שמו על הכוונת לא רק את ישראל וארה"ב, אלא גם מדינות ערביות כמו סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות.

איראן משתמשת בחות'ים כדי לתקוף ולחסום ספינות בים האדום. החות'ים גם לקחו אחריות על מספר ניסיונות למתקפות טילים נגד ישראל. בין 2013 ל-2015 הם שיגרו אינספור מתקפות משטח תימן נגד סעודיה. בשנה שעברה, ארבעה חיילים מצבא בחריין נהרגו במתקפת רחפנים נגד כוחות הקואליציה סמוך לגבול עם תימן. ב-2022 החות'ים שיגרו מספר רב של רחפנים וחמישה טילים בליסטיים לעבר שדה התעופה הבינלאומי באבו דאבי.

המשך לקריאת הכתבה

עלילת דם בהאג

מאת אלן דרשוביץ  •  14 בינואר, 2024

בתמונה: שופטים בבית הדין הבינלאומי לצדק מתיישבים כדי לשמוע את ההאשמה על עלילת דם נגד ישראל, שהוגשה על ידי דרום אפריקה, בהאג ב-11 בינואר 2024. (צילום: Remko de Waal/ANP/AFP via Getty Images)

עלילת הדם נגד ישראל נפתחה בשבוע שעבר בהאג, כאשר דרום אפריקה הגישה תביעה באשמת "רצח עם" בבית הדין הבינלאומי לצדק.

מהו אותו בית דין? הוא אינו "בינלאומי", משום שאינו מקבל שופטים ממדינות מסוימות; הוא אינו "בית דין" אמיתי, משום שהשופטים ממונים בידי המדינות החברות בו ורבים מהם פשוט ממלאים אחר הוראות הממנים אותם; והוא מעולם לא הביא "צדק", משום שהוא מפגין נטייה ברורה וארוכת שנים נגד ישראל.

זהו למעשה בית משפט מטעם האו"ם, וכבר מעובדה זו אפשר ללמוד עליו הכל. האו"ם הפך בשנים האחרונות למגבר של שנאה ואנטישמיות. כפי שדיפלומט ישראלי הגדיר זאת בעבר, אם אלג'יריה למשל הייתה מביאה לאו"ם הצעת החלטה לפיה העולם שטוח וישראל היא זו שגרמה להיות שטוח, היא הייתה עוברת ברוב גדול, ואפשר היה לנחש מראש בדיוק כיצד כל מדינה הייתה מצביעה, מבלי שהוצגו שום ראיות להאשמה.

המשך לקריאת הכתבה

שנאה ושחיתות מאחורי הקלעים של Human Rights Watch

מאת ג'ראלד שטיינברג  •  7 בינואר, 2024

קן רות' במסיבת עיתונאים באו"ם ב-14 בינואר 2020 בניו יורק. (צילום: Johannes Eisele/AFP via Getty Images)

ב-7 באוקטובר, ארגון הטרור חמאס רצח 1,200 ישראלים ואחרים, בטבח מתוכנן שכלל עינויים אכזריים וחילול הגופות. חמאס גם חטף יותר מ-240 איש, ביניהם יותר משלושים ילדים, והחזיק אותם כבני ערובה בעזה.

Human Rights Watch, הנחשב לכאורה לאחד מארגוני זכויות האדם המכובדים בעולם, המתין מעל יומיים עד שפרסם הצהרה בעניין. אלא שגם זו לא כללה ממש גינוי ברור וישיר של פשעי המלחמה המפלצתיים של חמאס.

במקום זאת, עומר שאקיר (המשמש כמנהל אזור ישראל ופלסטין ב-HRW) מסגר את מתקפת הטרור המזוויעה כתגובה מוצדקת למדיניות הישראלית, אשר לפי רשימת הסיסמאות של HRW כוללת בין היתר פשעי מלחמה, דיכוי, מצור בלתי חוקי על עזה ו"אפרטהייד".

לאחר שישראל פתחה במבצע צבאי לחיסול תשתית הטרור הנרחב של חמאס ברצועה, שאיקר ואחרים בארגון חזרו בהופעותיהם בתקשורת ובפרסומים ברשתות החברתיות על אותן סיסמאות, בתיבול האשמות חדשות כמו "מתקפה לא מידתית וחסרת אבחנה". הקורבנות הישראלים נמחקו כלא היו.

המשך לקריאת הכתבה

הפתרונות המסוכנים של ממשל ביידן עבור עזה

מאת בסאם טוויל  •  3 בדצמבר, 2023

ההנחה לפיה הרש"פ תרצה או תהיה מסוגלת להיאבק בטרור בעזה שגויה לחלוטין ומסוכנת להחריד. כפי שכבר הוכיח ביהודה ושומרון, לעבאס אין שום כוונה לפרוק מנשק שום קבוצה או ארגון, ובוודאי שלא לשים במאסר את חבריהם. בתמונה: חמושים ממספר ארגוני טרור, בהם גדודי חללי אל-אקצא, גדודי איזאדין אל-קסאם, גדודי אלקודס וגדודי אבו עלי מוסטפא, מקיימים במחנה הפליטים ג'נין את מה שכינו "מסיבת עיתונאים משותפת", ב-25 בפברואר 2023. (צילום: Jaafar Ashtiyeh/AFP via Getty Images)

בכירים בממשל ביידן מאמינים כי הרש"פ בראשות מחמוד עבאס צריכה לשוב ולשלוט ברצועת עזה לאחר מיגור החמאס.

נראה כי אותם גורמים, כולל מזכיר המדינה בלינקן, משוכנעים כי יש לאחד בין יהודה ושומרון לבין רצועת עזה, ביום שאחרי חמאס. ב-9 בנובמבר צוטט בלינקן כאומר כי לאחר המלחמה הנוכחית, הפתרון חייב "לכלול ממשלה בהובלה פלסטינית בעזה ואיחודה תחת הרש"פ".

מספר ימים לאחר מכן, היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן העלה גם הוא את הרעיון לפיו רצועת עזה והגדה צריכות להיות מאוחדות תחת שליטת הרש"פ:

"מזכיר המדינה בלינקן אמר כי לבסוף, אנחנו רוצים לראות את החיבור מחדש, האיחוד מחדש, בין השטחים שתחת הנהגה פלסטינית. הרש"פ היא השולטת בגדה בכרגע, אך לבסוף העם הפלסטיני יחליט על עתידו ובשאלה מי מושל בו, וארה"ב תתמוך בתהליך הזה"

הרעיונות על שליטה מחודשת של הרש"פ בעזה ואיחוד עם הגדה מראים עד כמה אנשי ביידן חסרי כל מושג לגבי המציאות בשטח, וחסרי מושג לא פחות לגבי האיומים הניצבים בפני ישראל.

המשך לקריאת הכתבה

הנאצים של היום הם חמאס

מאת אלן דרשוביץ  •  19 בנובמבר, 2023

סטודנטים וסגל רבים באוניברסיטאות, לא רק בגרמניה אלא בהרווארד, ייל ואוניברסיטאות אמריקאיות אחרות, תמכו בגרמניה הנאצית בשנות ה-30. הנאצים של היום הם חמאס. תומכי הנאציזם של היום הם התלמידים ואחרים שתומכים בחמאס. ההיסטוריה תשפוט אותם כפי ששפטה את התומכים בנאצים ועוזריהם. בתמונה: סטודנטים מוחים נגד ישראל באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ב-25 באוקטובר 2023. (צילום: Frederic J. Brown/AFP via Getty Images)

בין הקבוצות אשר הביעו תמיכה בפעולות הטבח והאונס של חמאס היו כאלו אשר מתיימרות לתמוך בלהט"ב, יהודים, נשים ופרוגרסיבים. הבעיה היא שלחמאס עצמו אין כלל סובלנות כלפי אותן קבוצות, ואם אחד מחבריהן היה מוצא עצמו בעזה בוודאי היה זוכה לגורל רצחני. עבור המחבלים הברברים, כל יהודי בכל גיל הוא מטרה.

מדוע אם כן רבים כל כך במערב הביעו תמיכה בחמאס, אותו ארגון ששואף להרוס את המערב? התשובה ברורה: אותם רבים במערב שונאים יהודים ואת מדינת הלאום היהודי.

אין לכך שום קשר לתמיכה בפלסטינים, אשר רובם חיים תחת דיכוי נורא של חמאס. אם אותם פעילי שלום אכן היו רוצים בטובת הפלסטינים, הם היו מפגינים בעד זכותם של הפלסטינים לחיות חופשיים משחיתות ורודנות המנהיגות הפלסטינית, אותם מנהיגים שחיים בבטחה במלונות יוקרה בקטאר, הרחק מעזה ההרוסה שם העזתים משמשים כמגן אנושי לטרור.

המשך לקריאת הכתבה

"הפוגה הומניטרית" היא גלגל הצלה לחמאס

מאת בסאם טוויל  •  12 בנובמבר, 2023

כל עצירה במבצע או הפסקת אש רק יאפשרו למחבלים להתארגן מחדש ולתכנן מתקפות נוספות נגד ישראל. בתמונה: מחבלי חמאס בדרכם לישראל מרצועת עזה, במשימתם לרצוח יהודים, בבוקר ה-7 באוקטובר 2023. (צילום: סעיד חטיב/AFP באמצעות Getty Images)

על פי דיווחים שונים, ממשל ביידן מפעיל לחץ על ישראל להסכים ל"הפוגה הומניטרית" במלחמה נגד חמאס, ארגון הטרור שרצח 1,400 גברים, נשים וילדים, וחטף יותר מ-240 אחרים לרצועת עזה.

אך כל קריאה ל"הפוגה הומניטרית" היא למעשה גלגל הצלה לחמאס. רק בשבת האחרונה אמר מזכיר המדינה בלינקן כי הממשל האמריקני דוחה כל קריאה להפסקת אש, משום ש"כל הפסקה כעת תאפשר לחמאס להתארגן מחדש ולתקוף שוב את ישראל". אלא שממש למחרת, אותו בלינקן המשיך בקריאה ל"הפוגה הומניטרית", למרות שברור שגם אותה חמאס ינצל לאותן מטרות.

כפי שציין במדויק יו"ר בית הנבחרים החדש מייק ג'ונסון, "הייתה כבר הפסקת אש. היא הייתה קיימת עד ל-7 באוקטובר וחמאס הוא זה שהפר אותה". שגריר ארה"ב בישראל לשעבר דיוויד פרידמן הסביר בראיון כי למרות הקרבות ברצועה, ישראל מאפשרת כל העת הכנסת סיוע לאזרחים. עוד סיפר על האירוע בו חמאס אירגן הקרנה המונית של "מיטב הלהיטים" שלו בשבוע שעבר, כך שנראה שאין מחסור בחשמל.

המשך לקריאת הכתבה

בצע הכסף של חמאס שולח פלסטינים למותם

מאת חאלד אבו טועמה  •  1 באוקטובר, 2023

בתמונה: מטען חבלה שהושלכו על ידי מחבלי חמאס מתפוצץ ברצועת עזה, סמוך לגדר עם ישראל, במהלך התפרעות ב-23 בספטמבר 2023. (צילום: סעיד חטיב/AFP באמצעות Getty Images)

במהלך השבועות האחרונים, חמאס החל לעודד שוב את נתיניו בעזה לצעוד לעבר גדר הגבול ולתקוף ישראלים. מחאה דומה שהתרחשה ב-2018, גם אז בעידוד ומימון חמאס, הובילה למותם של עשרות פלסטינים ופציעתם של מאות אחרים.

"צעדות השיבה" נגד ישראל נמשכו אז כשנה והסתיימו ללא הישגים ניכרים עבור חמאס. ישראל הסכימה להקל בחלק מההגבלות המוטלות על הרצועה, כמו הרחבת אזור הדיג והאפשרות לייבא חומרי בנייה.

אך ההתקפות האחרונות בגדר מצד חמאס נראות כקשורות פחות לישראל, שבשנתיים האחרונות נקטה בצעדים לפיתוח כלכלת עזה ושיפור חיי התושבים תחת חמאס, כולל חלוקה של עוד אלפי אשרות עבודה לפלסטינים.

הסיבה בגינה חמאס שולח כעת פלסטינים אל מותם בגדר הגבול נראית קשורה יותר לכעסו על ידידיו הוותיקים בקטאר. בחמאס זועמים על כוונת הקטארים להפחית בסכומי הכסף אותם הם מעבירים כתמיכה בארגון הטרור, מדי חודש בשנים האחרונות.

המשך לקריאת הכתבה

הטעות המערבית לעולם חוזרת באפריקה

מאת אמיר טהרי  •  3 בספטמבר, 2023

בתמונה: הרי האייר במדבר טנרה, ליד אגדז, ניז'ר באזור הסאהל באפריקה. (צילום מאת Frans Lemmens/Corbis דרך Getty Images)

האם אזור הסאהל במערב אפריקה הופך להיות מרכז חדש לטרור בינלאומי, כפי שערבות אפגניסטן היו לפני כמעט שלושה עשורים? שאלה זו עלתה שוב לאחרונה על סדר היום העולמי, עם ההפיכה הצבאית שהתרחשה בניאמיי בירת ניז'ר, אחת המדינות העניות יותר באזור.

מפקד המשמר הנשיאותי, הגנרל עבדורחמנה צ'יאני הכניס למעצר את הנשיא מוחמד באזום והכריז על עצמו כשליט החדש. בכך הוא המשיך סדרת הפיכות שהובילה לעליית משטר צבאי בשכנות גינאה, בורקינה פאסו ומאלי.

פעמוני האזהרה שעולים מאפריקה הצליחו לשבור את הלאות הקיץ במערב, שהגיב שוב בסיסמה הרגילה של "חייבים לעשות משהו". נשיא צרפת עמנואל מקרון הורה לכוחותיו המוצבים בניז'ר לעבור לכוננות מלאה, בזמן ששרת החוץ שלו מהירה להבטיח כי לא יהיה שימוש בכוח כדי להשיב לשלטון את באזום המודח. הבטחות דומות נשמעו גם מגרמניה ואיטליה, המחזיקה גם היא כוח צבאי סמלי בניז'ר.

המשך לקריאת הכתבה

ארדואן מחזק את המעגל הפנימי ומכוון החוצה

מאת בוראק בקדיל  •  18 באוגוסט, 2023

שני מינויי מפתח שעליהם הודיע נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הם שר החוץ החדש וראש המודיעין לשעבר הקאן פידאן, וראש המודיעין החדש ואחד ממקורבי ארדואן – איברהים קאלין. בתמונה: ארדואן (ימין) עם פידאן (שמאל) בארמון קנקאיה ב-3 ביוני 2023. (צילום מאת Adem Altan/AFP באמצעות Getty Images)

בעוד אבק מערכת הבחירות האחרונה בטורקיה הולך ושוקע, הקהילה הבינלאומית הפנתה את תשומת ליבה לשני מינויי מפתח עליהם הודיע הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, בעודו עומד להתחיל עשור שלישי בשלטון.

מדובר בשר החוץ החדש וראש המודיעין לשעבר הקאן פידאן, וראש המודיעין החדש ואחד ממקורבי ארדואן – איברהים קאלין. לשניהם קריירות מעניינות ומרשימות, שהצטלבו תחת ארדואן, והאופן בו הפכו לקובעי מדיניות ומקורבים לנשיא יכול ללמד כמה דברים על טורקיה.

האניגמה של הקאן פידאן

פידאן נולד באנקרה ב-1968, ושירת בצבא הטורקי כמפקד שאינו קצין. בין היתר היה מוצב בכוח התגובה של נאט"ו בגרמניה. את עבודת התזה שלו כתב על "השוואה בין סוכניות הביון של בריטניה, ארה"ב וטורקיה".

לאחר שעזב את הצבא ב-2001, הוא עבד בשגרירות הטורקית באוסטרליה בתור אנליסט פוליטי וכלכלי. זהו פרט ביוגרפי יוצא דופן מכיוון שבטורקיה כמעט לא קיימים מקרים בהם איש צבא מצטרף לשירות הדיפלומטי ללא קשרים פוליטיים ידועים.

המשך לקריאת הכתבה

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי לספק לך שירותים טובים יותר.
לפרטים נוספים, אנא עיין במדיניות הפרטיות וקובצי ה-Cookie שלנו.