בשבוע שעבר, תת-מזכיר המדינה האמריקני הודיע בהצהרה שאושרה על ידי האו"ם כי איראן העשירה אורניום לרמה כמעט מבצעית באתר גרעיני תת-קרקעי, ועשויה להפיק "חומר עבור פצצה בתוך כתריסר ימים". ראש ה-CIA וויליאם ברנס ניסה להרגיע את חברי הקונגרס ואמר: "לא ראינו הוכחות לכך שהם קיבלו החלטה להניע מחדש את תכנית ההתחמשות".

יתכן שזו רק ההקדמה לכך שמשטר האייתוללות יפנה בקרוב לארה"ב בשאלה: עד כמה אתם מוכנים לשלם כדי שאיראן לא תהפוך לגרעינית בתקופת הנשיא ביידן? מאז שג'ו ביידן נכנס לבית הלבן, נראה כי בטהרן נהנים מאור ירוק לקדם בחופשיות את תכנית הגרעין, להעשיר אורניום בכל רמה גבוהה שיחפצו בה, להפעיל כל מספר של צנטריפוגות, ולהמשיך לצעוד לעבר נשק גרעיני – וכל זה ללא שום השלכות.

האייתוללות פיתחו בהדרגה את הדרך ליכולת גרעינית. ראשית הם הגבירו את העשרת האורניום לרמה של 20%. הפרלמנט האיראני חסם אז את פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מלהגיע לאתרי הגרעין ולבצע בדיקות. על פי דו"ח שפרסם לאחרונה המכון הבינלאומי למדע וביטחון:

המשך לקריאת הכתבה

מדוע איראנים כה רבים יוצאים לרחובות במחאה נגד המשטר האסלאמי, במשך יותר מארבעה חודשים? הנה שתי תשובות אפשריות.

1. "ההפרעות הנוכחיות נגרמות משום שהשטן האמריקני מקנא בהישגי המהפכה האסלאמית", כך אמר המנהיג העליון עלי ח'אמנאי.

2. "כיום, הרפובליקה האסלאמית היא המעצמה המובילה בעולם. העולם שבחוץ אינו מודע מספיק להישגים המדהימים שלנו", כך אמר האייתוללה קאסם סדיקי, מנהיג תפילת יום השישי בטהרן.

אם כן, מהם אותם הישגים שנעלמו עד כה מידיעת העולם? אין ספק לגבי העובדה כי מאז שהכת הח'ומייניסטית השתלטה על איראן לפני כ-43 שנים, המדינה עברה תמורות דרמטיות. בשנת 1977, ערב המהפכה, חיו באיראן 38 מיליון איש. האוכלוסייה כיום מונה 88 מיליון. ב-1977 חיו כ-35 אלף איראנים מחוץ לארצם. המספר כיום מוערך בשמונה מיליון.

בעשור שלפני המהפכה, אזרחי איראן חוו צמיחה שנתית ממוצעת בהכנסה בשיעור של שבעה אחוזים. בארבעת העשורים האחרונים השיעור הממוצע עומד על 3.5%, ובעשור האחרון הוא שואף לאפס. על פי נתוני המדינה הרשמיים, שיעור התוצר המקומי לנפש התכווץ ב-40%.

המשך לקריאת הכתבה

משטרת בלגיה מצאה 150 אלף אירו במזומן בביתה של סגנית נשיא הפרלמנט האירופי אווה קאילי, שנעצרה והואשמה בעבירות שחיתות. עצורים נוספים בפרשה הם לוקה ויסנטיני, מזכ"ל קונפדרציית איגודי המסחר הבינלאומית, וחבר הפרלמנט האירופי לשעבר פייר-אנטוניו פנצרי. בן זוגה של קאילי ויועצו לשעבר של פנצרי, פרנצ'סקו גיורגי, נעצר גם הוא. בביתו של חבר הפרלמנט האירופי מארק טרבלה נערך חיפוש.

פנצרי עומד גם בראש ארגון בשם 'Fight Impunity', שגיורגי נמנה בין מייסדיו. על פי דיווחים, חשוד אחר בפרשה הוא ניקולו פיגה-טלמנקה, מנהל ארגון אחר בשם No Peace Without Justice הפועל לקידום זכויות אדם באפריקה ובמזרח התיכון. הכתובת הרשמית של שני הארגונים היא באותם משרדים בבריסל.

על פי דיווחים בכלי התקשורת, החשודים הנמנים על אליטת השמאל האירופית נטלו לכאורה שוחד קטארי בתמורה לשבחים שחלקו ל"התקדמות" שעשתה מדינת המפר בתחום "חוקי העבודה". כך נכתב בניו-יורק טיימס:

המשך לקריאת הכתבה

ימים קשים עוברים על "המנהיג העליון" של הרפובליקה האסלאמית, עלי ח'אמנאי. בפעם הראשונה מזה שנים ארוכות, נראה כי הוא אינו מצליח להיחלץ מן המשבר אליו נקלע לאור האירועים במדינה והטעויות שלו עצמו.

במשך יותר משלושה עשורים, בכל פעם בה שלטונו עמד בפני אתגר משמעותי, הטקטיקה של ח'אמנאי הייתה להיעלם מן השטח לזמן מה עד יעבור זעם. אם הייתה נדרשת פעולה, הוא לרוב אפשר לאחרים לעשות את העבודה המלוכלכת. ח'אמאני השתמש בשיטה הזו במאבק הארוך מול יריבו-ידידו עלי אכבר רפסנג'אני, מאבק בו ניצח לבסוף. במהלך מערכת הבחירות המתוחה שהולידה את תנועת המחאה הירוקה, ח'אמנאי אפשר לכוחות הביטחון לטבוח במפגינים, לעצור את ראשיהם ולמחוץ את גל ההפגנות.

בענייני חוץ, ח'אמנאי אפשר לנשיאים מוחמד חתאמי וחסן רוחאני לבלוע כל צפרדע במטרה להגיע להסכם עם המערב, תוך שהם ממשיכים בהונאה לפיה איראן הופכת עוד רגע למדינה נורמלית, והוא עצמו מפזר לחישות על התנגדות להסכם. אם המגעים היו מצליחים ח'אמנאי היה לוקח את הקרדיט לעצמו כמקבל ההחלטות; במקרה של כישלון תמיד היו אשמים אחרים ב"בעיות העומדות בפני האומה הגיבורה".

המשך לקריאת הכתבה

האיחוד האירופי טוען כי הוא מכבד את הדמוקרטיה וחולק עם ישראל את ערכי החברה המבוססת על שלטון חוק. מדוע אם כן אותו איחוד ממש לא מכבד את ההחלטה שקיבלו ישראלים וערבים לדון באופן הדדי על הגבולות ביניהם? מדוע האיחוד מסייע בחשאי לפלסטינים להשתלט על קרקעות בשטחי C באמצעות בניה בלתי-חוקית?

במסמך חסוי שנחשף לאחרונה, וחובר בידי נציגות האיחוד האירופי בירושלים, התגלה כי האירופים פועלים בשיתוף (ולעתים בשם) הרש"פ כדי להשתלט על שטחי C, למרות שמדובר בשטחים אשר לגביהם הוסכם בידי שני הצדדים כי הם נמצאים בשליטה ישראלית בלעדית, עד אשר יוחלט אחרת במשא ומתן עתידי.

המשך לקריאת הכתבה

האזור הצפוני ביותר של סוריה, הכולל גבול בן 910 ק"מ עם טורקיה, הפך בשנים האחרונות לאחת מזירות המלחמה המורכבות ביותר בעולם. זה קרה לא רק בגלל אינספור השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים הפועלים בשטח דל במשאבי אנרגיה ותשתיות, אלא גם בשל בריתות משתנות, סכסוכים המתאפיינים בשיטות לוחמה א-סימטריות והאופן בו כל אלה יוצרים לעתים חברויות שנראות הזויות.

שחקנים אלה כוללים שלל קבוצות ג'יהאדיסטיות ותומכיהן הרבים, קבוצות אחרות רדיקליות פחות הנתמכות בידי טורקיה, וכמו כן כוחות צבא טורקים, אמריקנים, רוסים וסורים, וכמובן נוכחות של משמרות המהפכה האיראניים. באזור הזה, משמעות השלום היא לא יותר מהפסקה קצרה בין התפרצויות של לחימה. עד לאחרונה, האלימות הייתה בעיקר ברקע, עד שפצצה אחת שהתפוצצה במרחק 1,300 ק"מ שינתה את המצב.

ב-14 בנובמבר, פיצוץ הרעיד את כיכר טקסים העמוסה באיסטנבול. בפיגוע נהרגו שישה בני אדם ועוד 81 נפצעו. המשטרה הטורקית מיהרה לעצור את אחלאם אלבשיר, שעל פי החשד הטמינה את המטען במקום. המשך החקירה הוביל למעצרם של 47 חשודים נוספים.

המשך לקריאת הכתבה

אפילו כאשר משטר האייתוללות מגביר את תמיכתו הצבאית בפלישה הרוסית לאוקראינה, מהלך המציב איום משמעותי על האיחוד האירופי, מדיניות הפייסנות האירופית כלפי טהרן ממשיכה בכל הכוח.

העובדה לפיה האיחוד האירופי ממשיך לסחור עם המשטר האיראני הרצחני, זה המוגדר בגלוי כ"מממן הטרור המוביל בעולם", היא לא פחות ממדהימה. בעיתון 'טהרן טיימס' התפארו לאחרונה כי שיעור הייצוא האיראני לאירופה עלה ב-28%:

נתוני Eurostat מראים כי איראן ייצאה סחורות בשווי 799 מיליון אירו לאיחוד בתשעת החודשים הראשונים של השנה, סכום שעמד על 623 מיליון אירו באותה תקופת זמן בשנה שעברה...

על פי Eurostat, ערך הסחר הכולל בין איראן והאיחוד האירופי הגיע ל-3.947 מיליארד אירו בין ינואר לספטמבר 2022, בעוד בשנה שעברה הוא עמד על 3.025 מיליארד אירו באותה תקופת זמן...

בחודש ספטמבר בלבד איראן ייצאה לאיחוד סחורות בשווי 72 מיליון אירו, וייבאה ממנו סחורות בשווי 472 מיליון אירו. בחודש ספטמבר אשתקד הייצוא האיראני לאיחוד עמד על 68 מיליון איראן והייבוא מהאיחוד על 308 מיליון אירו"

המשך לקריאת הכתבה

המטבח דומה, וגם השף. המרכיבים דומים גם הם. אך כאשר התבשיל מוגש לסועדים הם דוחים אותו בשאט נפש. זו התמונה העולה בדמיון כאשר מביטים באופן בו הרפובליקה האסלאמית של איראן מנסה להתמודד עם גל המחאה העממי הנוכחי.

מאז שנוסד לפני 43 שנים, המשטר הח'ומייניסטי השתמש באותו מתכון ובאותם המרכיבים בכל פעם שעמד בסכנה: להרוג כמה מאות מפגינים, לעצור עוד כמה אלפים, לשחד את ראשי הצבא וכוחות הביטחון, לאיים על ידוענים, לאסור כניסת עיתונאים זרים, לשחרר את כלבי הטרף של המיליציות, להאשים "ציונים וסוכני CIA" ולהמציא איומים זרים שונים ומשונים.

המשך לקריאת הכתבה

פגישה שנערכה לאחרונה בדוחא בין אנשי חמאס לבין נציגי הטאליבן האפגני, שימשה כתזכורת נוספת למשחק הכפול של קטאר – מארחת ומממנת אסלאמיסטים קיצוניים, בעודה מתחזה להיות בת-ברית לארה"ב ומדינות אחרות במערב.

בפגישה שנערכה ב-26 באוקטובר לקח חלק מנהיג חמאס איסמעיל הניה, אשר יחד עם בכירים אחרים בארגון הטרור העתיק לפני מספר שנים את מגוריו מעזה לקטאר. הניה היה בין הראשונים לברך את ראשי הטאליבן אשתקד, על כך שהצליחו "להביס את הכיבוש האמריקני באפגניסטן". הוא הוסיף כי חמאס רואה בנסיגה האמריקנית מעין הקדמה לחיסול "כל כוחות אי-הצדק", ובמיוחד ישראל.

אין ספק כי כל מילה היוצאת מפי הנהגת חמאס זוכה ראשית לאישור שליטי קטאר. אם אותם שליטים לא היו רוצים לשמוע כיצד חמאס ממשיך להסית לאלימות נגד ישראל וארה"ב, הם היו מורים להם לשתוק מזמן. ראשי חמאס מצדם משתמשים בקטאר כבסיס להמשך פעילותם, אך לא נראה כי עובדה זו מטרידה במיוחד את שליטי האמירות או את ידידיהם במערב.

המשך לקריאת הכתבה

ה-31 ביולי 2022. קאבול, אפגניסטן. איימן א-זווהאירי מחוסל באמצעות תקיפת רחפן אמריקני. מותו מתואר כניצחון במאבק מול הטרור האסלאמי והצלחה עבור ממשל ביידן. זווהאירי היה מנהיג ארגון אל-קאעידה ומותו הוא כמובן חדשות טובות. הביון האמריקני הוכיח כי הוא עדיין מסוגל להשיג מידע מדויק במדינות עוינות ולפגוע באויבי אמריקה באשר הם. אך האם באמת מדובר בניצחון?

הצבא האמריקני חיסל את מייסד אל-קאעידה אוסמה בן לאדן בפשיטה בפקיסטן ב-2011, במסגרתה תפס מסמכים רבים שסייעו לניתוח היכולת המבצעית של ארגון הטרור ותוכניות הפעולה, אשר רבות מהן סוכלו בזכות אותו מידע. אך זווהאירי חוסל באמצעות טיל ששוגר מכטב"מ; לא נתפסו שום מסמכים. ארגוני טרור מתנהלים לרוב בחשאיות ולכן מסמכים פיזיים הם חשובים כדי לקבל מידע על מזימותיהם. אך הנטישה של אפגניסטן לפני שנה הפכה את התנאים לפשיטת קומנדו כמו במקרה בן לאדן לכמעט בלתי אפשריים.

המשך לקריאת הכתבה

בעוד יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מתכונן לנאומו הקרוב בעצרת הכללית של האו"ם, גוברים הסימנים לכך שאנשיו מנהלים פעולות טרור נגד ישראל. כפי שעשה בעבר, עבאס ללא ספק ינצל שוב את במת האו"ם כדי להצהיר על תמיכתו הנלהבת בשלום והתנגדותו לאלימות וטרור. מיותר לציין כי הוא גם צפוי לנצל את האירוע כדי להפיץ עוד שנאה, שקרים ועלילות דם נגד ישראל והיהודים.

דבר אחד בטוח – עבאס לא יספר לשומעיו באו"ם כי חברים בתנועת הפת"ח בראשותו זורעים טרור בצפון השומרון, במיוחד בערים ג'נין ושכם, מבצעים פיגועים נגד ישראלים ורודפים עיתונאים פלסטינים, כמעט על בסיס יומי. רובם משתייכים לזרוע הצבאית של הפת"ח המכונה 'גדודי חללי אל-אקצא', ואחרים לקבוצה חדשה שהחלה לפעול בשכם ומכנה את עצמה 'גוב האריות'. רבים מהם ידועים גם בשיתוף פעולה עם חמאס והג'יהאד האסלאמי. בין מתקפות הטרור שביצעו בחודשים האחרונים היו פיגועי ירי נגד מתפללים יהודים בקבר יוסף. גדודי אל-אקצא התגאו בכך בכרוז שפרסמו, ונשבעו להמשיך במאמצי הטרור.

המשך לקריאת הכתבה

החודש לפני חמישים שנה, העולם כולו צפה באימה ביהודים נטבחים שוב על אדמת גרמניה, במשחקים האולימפיים במינכן. שמחה מחבלים חברי ארגון אש"ף, תחת שם הכיסוי 'ספטמבר השחור', עינו ורצחו 11 ספורטאים ישראלים. הם פרצו למגורי המשלחת הישראלית, הרגו שניים במקום ולקחו את השאר כבני ערובה. תמורת שחרורם הם דרשו שחרור של 234 מחבלים הכלואים בישראל. ראש הממשלה גולדה מאיר סירבה לנהל עמם משא ומתן, והגדירה את הדרישות כסחיטה. מאוחר יותר היא אמרה: "למדנו את הלקח המר. יש לחסל את הטרור לחלוטין".

בינתיים, הרשויות בגרמניה הציעו לחוטפים מעבר בטוח וסכומי כסף גבוהים להם סרבו. בכאוס שנוצר במהלך הניסיון הגרמני לארוב למחבלים בבסיס חיל האוויר סמוך למינכן ביום ה-6 בספטמבר, החוטפים רצחו את תשעת בני הערובה, בנוסף לשוטר גרמני אחד. שלושה מהמחבלים שרדו את קרב היריות. כוחות מיוחדים ישראלים ניצבו בהיכון לבצע פעולת חילוץ, אך ממשלת גרמניה לא אפשרה להם להיכנס למדינה, ולא שמעה לעצת מומחי הביטחון הישראלים שהגיעו לזירה. הם נאלצו לעמוד מנגד בעוד אחיהם נטבחים.

המשך לקריאת הכתבה

מן הרגע בו נכנס מחדש לבית הלבן כנשיא, מדיניותו של ג'ו ביידן כלפי איראן עסקה בעיקר בוויתורים וכניעה. עד כה, היא כוללת צעדים כמו עצירת חלק מסנקציות הטרור על תנועת החות'ים הנתמכת בידי איראן, ואז הסרתה כליל מרשימת ארגוני הטרור; העלמת עין ממשלוחי נפט איראניים לוונצואלה, סין, סוריה ולבנון, תוך הפרת הסנקציות האמריקניות; יחד עם התעלמות מוחלטת מהרדיפה האכזרית של מתנגדי משטר באיראן, מהברחות נשק לתימן ומהמזימה להתנקש בבכירים אמריקנים.
בנוסף לכל אלה, מידע חדש שהודלף מאיראן עצמה ופורסם על ידי ערוץ Iran International, חשף כי ממשל ביידן אף ביצע ויתורים נוספים במטרה להחיות את הסכם הגרעין, כאלו שלא נחשפו עד כה לציבור. על פי הדיווח, "ארה"ב מבטיחה כי הסנקציות נגד משמרות המהפכה לא ישפיעו על חברות וסקטורים אחרים באיראן. כלומר: חברת פטרוכימיה למשל לא תסבל מסנקציות אמריקניות גם אם היא עושה עסקים עם משמרות המהפכה".

המשך לקריאת הכתבה

פרישתו הדרמטית של בוריס ג'ונסון מראשות ממשלת בריטניה מעניקה לממלכה הזדמנות פז לאמץ מדיניות חדשה כלפי איראן, כזו המתייחסת ברצינות לאיום שמציב משטר האייתוללות על בריטניה ועל בנות-בריתה.

החל מכהונתו כשר החוץ ועד לכהונתו האחרונה כראש ממשלה, היה ניתן לתאר את גישתו של ג'ונסון כלפי איראן כמעורפלת במקרה הטוב. במהלך תקופת ממשל טראמפ, ג'ונסון נהג להעניק לבכירים האמריקנים שעסקו בנושא האיראני את הרושם שהוא סקפטי מאוד לגבי הסכם הגרעין מימי אובמה, שהיה אמור להגביל את הפעילות הגרעינית של איראן.

אך גם אם בשיחות פרטיות הביע ג'ונסון השגות כלשהן לגבי ההסכם, בפועל הן לא דחפו אותו לשים קץ למעורבות הבריטית בו. להפך – תחת הנהגתו בריטניה גיבתה את מאמצי המערב להחיות את הסכם הגרעין, מול ראיות הולכות ומצטברות לפיהן לאיראן אין שום עניין לעמוד בהתחייבויותיה.

המשך לקריאת הכתבה

תוך התרסה מוחלטת מול ממשל ביידן ומדינות אירופה, האייתוללות האיראנים ממשיכים לקדם במהירות את תוכנית הגרעין שלהם, עד לנקודה בה הם נמצאים על פי דיווחים שונים (בין היתר של הבית הלבן וסבא"א) במרחק של שבועות ספורים מייצור פצצה גרעינית. מנהיגותו הרופסת של ממשל ביידן וחוסר יכולתו לדרוש דין וחשבון מן המפירים את הסנקציות, הן בין הסיבות העיקריות לכך שהמשטר בטהרן מתעלם בבוטות מארה"ב וממשיך להתקרב לרגע בו איראן תהפוך למדינה גרעינית.

נכון להיום, הסנקציות האמריקניות כבר אינן משפיעות במיוחד על הכלכלה האיראנית והן אינו מצליחות לעצור תזרים המזומנים לטהרן. האייתוללות מפיקים כיום יותר נפט ומוכרים אותו בכמות הקרובה לתקופה שלפני הסנקציות. הלקוחות הראשיות הן מדינות כמו סין, הזקוקה נואשות לעוד נפט, וכל זה קורה בזמן שממשל ביידן עצמו מגביל מאוד את חיפושי הנפט.

המשך לקריאת הכתבה