ניתוחים ופרשנויות אחרונים

הבחירות באיראן: בין דמיון למציאות

מאת אמיר טהרי  •  6 ביוני, 2021

(מקור התמונה: iStock)

התסריט הישן נשלף מהקלסרים ונוקה מאבק, התפאורה הוברקה והועמדה מחדש ומפעיל הבובות בדק את החוטים ומתח את אצבעותיו. אבל משהו אחד עדיין היה חסר: בובות חדשות שיהפכו את ההצגה לאטרקטיבית עבור אלו שראו אותה כבר יותר מדי פעמים בעבר.

אנחנו מדברים כמובן על הבחירות לנשיאות איראן שאמורות להיערך בחודש יוני הקרוב, ועד כה מעוררות תשומת לב מועטה במיוחד. בגרסאות הקודמות של ההצגה העניין בבחירות החל חודשים ארוכים לפני שהתקיימו, כאשר פלגים יריבים במשטר התגייסו למרוץ לעבר הפרס הגדול, או לפחות ניסו להשאיר בו חותם. לפחות בשתי הזדמנויות שונות, המהומה סביב הבחירות הולידה תוצאה בלתי-רצויה, מפתיעה או מפחידה. במקרה אחר היא הובילה למהומות ברחבי המדינה שדחפו את המשטר הח'ומיינסטי אל סף קריסה.

אך גם אלו מאיתנו שהבינו מזמן כי בחירות הדמה האלה הן לא יותר מעלבון לאינטליגנציה האנושית, עדיין מגלים בהן עניין, משתי סיבות עיקריות.

המשך לקריאת הכתבה

איראן מחמשת ומאמנת את החות'ים בתימן

מאת מג'יד רפיזאדה  •  2 באפריל, 2021

בתמונה: אנשי מיליציה חות'ים בצנעא, תימן ב- 11 בינואר 2021. (צילום: מוחמד הוואיס / AFP באמצעות Getty Images)

יותר ויותר ראיות מן העת האחרונה, כולל כאלו הנחשפו ממש לאחרונה בדו"ח של האו"ם, מצביעות על כך שהמשטר האיראני מעביר כלי נשק מתקדמים למיליציה החות׳ית בתימן, הארגון שהוגדר כארגון טרור בידי הממשל האמריקני הקודם.

והיכן עומד הממשל הנוכחי בסוגיה? ממשל ביידן הסיר חלק מן הסנקציות שהוטלו על החות׳ים בידי קודמו, וכעת שוקל גם להסיר את הארגון כולו מרשימת ארגוני הטרור. מזכיר המדינה אנטוני בלינקן הצהיר כי הוא "מודאג מאוד" מהגדרת החות׳ים כארגון טרור. בנוסף, נראה כי ממשל ביידן יחד עם האיחוד האירופי עסוקים מאוד בחתירה לקראת חידוש הסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות מעליה, מה שיאפשר לה להשיג בסופו של דבר נשק גרעיני.

הדו"ח השנתי של האו"ם חשף כי לא רק שהחות׳ים מקבלים כלי נשק מאיראן, אלא גם זוכים לאימון והכשרה צבאית מצד מנגנוני הביטחון של טהרן:

המשך לקריאת הכתבה

כללי המשחק בבחירות ברשות הפלסטינית

מאת חאלד אבו-טועמה  •  21 במרס, 2021

(צילום: Zharan Hammad/Getty Images)

הבחירות הפלסטיניות האחרונות לבית הנבחרים, שהתקיימו ב-25 בינואר 2006, הסתיימו בניצחון של חמאס, התנועה האסלאמית השולטת ברצועת עזה. הבחירות הבאות עתידות להתקיים ב-15 במאי 2021, על אף שבית הנבחרים, הידוע בתור ׳המועצה המחוקקת הפלסטינית׳, נבחר במקור לכהונה של ארבע שנית בלבד.

ניצחון חמאס ב-2006 הביא לסכסוך חריף עם סיעת הפת"ח של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, ושיתק למעשה את המועצה המחוקקת הפלסטינית ויצר שתי תתי-מדינות לפלסטינים – אחת ביהודה ושומרון ואחת ברצועת עזה.

חמאס זכתה בבחירות 2006 בעיקר משום שהמועמדים מטעמה התמודדו בבחירות כחלק מרשימה בשם ׳בלוק השינוי והרפורמה׳. הסלוגן של הרשימה היה: "אסלאם הוא הפתרון; יד אחד בונה, השנייה מתנגדת". רשימת חמאס, במצע הבחירות שלה, הבטיחה להיאבק בשחיתות בכל צורותיה ולדאוג לכך ש"החוק האסלאמי (השריעה) יהיה המקור העיקרי של החקיקה בפלסטין". בנוסף, התחייבה רשימת חמאס "להשתמש בכל השיטות, כולל התנגדות מזוינת" נגד ישראל.

המשך לקריאת הכתבה

סין מפתחת גזע של חיילי-על

מאת גורדון צ'אנג  •  20 בפברואר, 2021

בתמונה: חיילים סיניים במצעד צבאי ב -1 באוקטובר 2019 בבייג'ינג, סין. (צילום: Kevin Frayer/Getty Images)

בינג סוּ, גנטיקאי סיני במכון קונינג לזואולוגיה המנוהל על-ידי המדינה, הכניס לאחרונה את הגן האנושי MCPH1, המפתח את המוח, אל תוך קוף. הדבר עשוי להפוך את התבונה של חיה זו לאנושית יותר מזו של פרימטים נמוכים יותר. הניסוי הבא של סו הוא להכניס לקופים את הגן SRGAP2C, הקשור לתבונה האנושית, ואת גן FOXP2 המחובר לכישורים שפתיים. האם אף אחד בסין לא צפה בסרט כוכב הקופים?

או שמא הם כן צפו בו. "הפיתוח הביו-טכנולוגי בסין מתקדם אל עבר כיוון מחריד", כתב ברנדון וייכרט מדו"ח וייכרט במאמר שפרסם באתר ׳אמריקן גרייטנס׳.

בחברה קומוניסטית בעלת שאיפות בלתי מרוסנות, החוקרים רודפים אחר מדע מוזר. מה קורה כאשר מערבבים DNA של חזיר ושל חמור? ניסויים סיניים יוכלו לספק לכם את התשובה. ומה בנוגע לגידול איברים דמויי-אנושיים בחיות? כן, הם עשו גם את זה.

המשך לקריאת הכתבה

איראן ואירופה: כישלון הפייסנות

מאת ריצ'רד קמפ  •  14 בפברואר, 2021

בנובמבר נפתח בבריסל משפטם של אסדולה אסדי ושלושה איראנים אחרים המואשמים בתכנון פיגוע בעצרת "איראן חופשית" בפריס, ביוני 2018. בעצרת השתתפו 80,000 איש. על פי הדיווחים, הפקודה למזימה הכושלת של אסדי הגיעה מנשיא איראן חסן רוחאני ואושרה בידי המנהיג העליון עלי ח'אמנאי. (צילום: Zakaria Abdelkafi/AFP via Getty Images)

בנובמבר נפתח בבריסל משפטם של אסדולה אסדי ושלושה איראנים אחרים המואשמים בתכנון פיגוע בפריז ב-2018. אסדי משמש מאז 2015 כקצין המודיעין האיראני הבכיר ביותר באירופה, ופעל תחת הכיסוי של שגרירות איראן בווינה. אסדי הינו הגורם הרשמי הראשון מממשלת איראן שעומד לדין בבית משפט אירופי בחשד לעברות טרור, למרות מספר רב של ניסיונות לפיגועים על אדמת היבשת שנהגו מטהרן.

טרור בתמיכה מדינתית אינו רק פעולה בפני עצמה, אלא גם מכשיר להפצת השפעה וכפיה לאומית. יחדיו, המגמות הללו יוצרות מסר של איום ברור לאירופה אשר למרבה הצער התקבל היטב ואף בוצע בידי מקבליו בלונדון, ברלין, פריז ובריסל.

המשך לקריאת הכתבה

דנמרק מתעוררת לבעיית הפליטים שלה

מאת סורן קרן  •  7 בפברואר, 2021

בתמונה: משטרת דנמרק במחסום בגבול עם מגרמניה, ב- 6 בינואר 2016 ליד פדבורג, דנמרק, במטרה לעצור את הגעתם של פליטים ומהגרים. (צילום: Sean Gallup/Getty Images)

ראש הממשלה הדנית מדה פרדריקסן הודיעה כי ממשלתה מתכוונת להגביל משמעותית את כמות האנשים שיוכלו לבקש מקלט בדנמרק. המטרה היא, כפי שהסבירה, לשמר את "האחידות החברתית" במדינה.

אמירותיה של פרדריקסן – שהתקבלו על-ידי רבים בברכה, ועל-ידי אחרות התפרשו כהבטחות ריקות מתוכן – הינן חלק מוויכוח מתמשך אודות הרב-תרבותיות ותפקיד האסלאם בחברה הדנית.

דנמרק, שאוכלוסייתה מונה כ-5.8 מיליון בני אדם, קיבלה כ-40 אלף בקשות מקלט במהלך חמש השנים האחרונות, לפי נתונים שאספה חברת ׳סטטיסטה׳ הגרמנית. רוב הבקשות שקיבלה דנמרק – מדינה לוּתֶרַנִית בעיקרה – היו של מהגרים ממדינות מוסלמיות באפריקה, אסיה והמזרח התיכון.

בשנים האחרונות, דנמרק אף אישרה הגירה משמעותית שאינה לצורך בקשת מקלט, במיוחד ממדינות שאינן מערביות. דנמרק היא כעת ביתן של קהילות מהגרים משמעותיות מסוריה (35,536), טורקיה (33,111), עיראק (21,840), איראן (17,195), פקיסטן (14,471), אפגניסטן (13,864), לבנון (12,990) וסומליה (11,282), כך לפי ׳סטטיסטה׳.

המשך לקריאת הכתבה

הארץ הלא-מובטחת של אובמה

מאת אמיר טהרי  •  3 בינואר, 2021

(צילום: Jamie McCarthy/Getty Images)

לאורך כל הקריירה הפוליטית הקצרה שלו, נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה נהג לדבר על מה שהגדיר כ" אֲחֵרוּת" שלו. בספרו החדש, A Promised Land, הוא טוען כי אנשים ראו בו כמישהו "מכל מקום ומשום מקום, שילוב של חלקים לא-תואמים כמו הברווזן האוסטרלי או מפלצת דמיונית אחרת".

אך גם אם נניח שזה היה נכון, ה"אחרות" של אובמה יכולה להימצא במקומות אחרים. בתור התחלה, הוא היה האדם הראשון שנבחר כנשיא לאחר תקופה קצרה מאוד בתפקיד ציבורי כסנאטור זוטר (יורשו טראמפ שבר גם את השיא הזה). אובמה היה גם האדם הראשון שקיבל את פרס נובל לשלום מבלי שעשה דבר עבור השלום. בספרו החדש אובמה חושף פן נוסף של ה"אחרות" שלו: הוא הפך לנשיא האמריקני הראשון שכותב שלוש אוטוביוגרפיות שלמות. אך אפילו הספר החדש, 768 עמודים במהדורה המקומית, מוצג לקורא בתור הכרך הראשון מתוך שניים. אם נצרף ביחד את כל ספריו של אובמה, נקבל שיא חדש העוקף בקלות את 1,100 עמודי הזיכרונות פרי עטו של הנשיא יוליסס ס. גרנט.

המשך לקריאת הכתבה

חייבים להמשיך בלחץ הצבאי והמדיני על איראן

מאת ריצ'רד קמפ  •  27 בדצמבר, 2020

בתמונה: זירת ההתנקשות בפחריזאדה ב-27 בנובמבר, סמוך לטהרן. (מקור תמונה: פארס / ויקיפדיה)

במהלך שהיה צפוי כזריחת השמש, דובר האיחוד האירופי לענייני חוץ, כמו גם פייסנים אחרים ביבשת, מיהרו לגנות את חיסולו של מדען הגרעין האיראני מוחסן פחריזאדה ביום שישי בשבוע שעבר. פעם נוספת, אותה מקהלה שמודאגת כל כך ממותו של אדם אחד מפגינה התעלמות מהממת מן המוות, ההרס והסבל שהיו יכולים להיגרם מצד איראן על ידי שימוש במומחיות הזדונית של פחריזאדה.

מעבר לאוקיינוס הצטרפו אליהם, בין השאר, ראש ה-CIA לשעבר ג'ון ברנן שתיאר את החיסול כ"טרור בחסות מדינתית" ו"הפרה חמורה של החוק הבינלאומי". זאת למרות שהוא עצמו ישב בחדר המצב בבית הלבן בשנת 2011, כאשר ארה"ב השלימה את המבצע לחיסול בין-לאדן בשטחה הריבוני של פקיסטן. כנראה שבאותו ערב הוא לא לחש על אוזנו של הנשיא אובמה כי צוות 'אריות הים' שביצע את המשימה מפר את החוק הבינלאומי.

המשך לקריאת הכתבה

הקרב על סהרה המערבית מאיים להתפרץ מחדש

מאת חאלד אבו-טועמה  •  27 בנובמבר, 2020

חבר בכוח שמירת השלום של האו"ם MINURSO בבסיס האו"ם בביר לאחלו, בסהרה המערבית, ב-5 במרץ 2016. (צילום: Farouk Batiche/AFP via Getty Images)

בזמן שרוב העולם היה מוטרד ממגפת הקורונה והתמודדות עם המשבר הכלכלי שהביאה עמה, קבוצת המיליציה הבדלנית 'חזית פוליסריו' הנתמכת בידי אלג'יריה ניצלה את המשבר כדי להשיג הישגים צבאיים. במשך שבועות חזית פוליסריו חסמה את הכביש היחיד המוביל דרומה ממרוקו למאוריטניה, דרך אזור החיץ של גרגראט. נכון ל-15 בנובמבר, כמאתיים משאיות היו עדיין תקועות בשטח בעוד כוח שמירת השלום של האו"ם עליו מרוקו מסתמכת כדי לאכוף את הפסקת האש הארוכה והמתוחה נראה כמי שאינו מסוגל לעשות זאת עוד.

מאז שספרד נסוגה מן המושבה לשעבר במערב הסהרה בשנת 1975, חזית פוליסריו ניסתה לתפוס שליטה על השטח העשיר בפוספטים וזכויות דיג, ולהקים בו מדינה עצמאית. אך לאחר הנסיגה הספרדית מי שקיבלה את הריבונות בשטח היא מרוקו, והיא מציע לסהרה המערבית אוטונומיה ולא עצמאות מלאה.

המשך לקריאת הכתבה

הפלסטינים זקוקים לכיוון חדש

מאת חאלד אבו-טועמה  •  12 בנובמבר, 2020

(צילום: Alaa Badarneh/Pool/AFP via Getty Images)

כיצד הפלסטינים רואים את הסכמי הנורמליזציה וכינון היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין? לאן הם חושבים שזה מוביל? ראשית כל, הפלסטינים נתפסו לא מוכנים. אני זוכר שלאחר ההודעה על ההסכם עם האמירויות, התקשרתי לבכירים פלסטינים ברמאללה וניסיתי לקבל את תגובתם על החדשות. הם סירבו להאמין שזה קורה. הם היו בהלם. רבים מהם שאלו אותי האם זה באמת נכון.

זמן קצר לאחר מכן, הרש"פ פרסמה הצהרה חריפה ומשתלחת ובה נטען "מדינות המפרץ בגדו בנו. זוהי סיכן בגב והפרה של כל ההסכמים". עם חלוף הזמן, בכירים פלסטינים רבים המשיכו להשמיע האשמות חמורות. הם אפילו הזהירו מדינות ערביות אחריות שלא ללכת בעקבות האמירויות ולמסד את היחסים עם ישראל. המנהיגים הפלסטינים חשו כי אחיהם הערבים הפנו להם כתף קרה, והעולם הערבי כולו החליט להמשיך הלאה בלעדיהם.

המשך לקריאת הכתבה

העולם הערבי נגד ארדואן

מאת חאלד אבו-טועמה  •  9 בנובמבר, 2020

בשבוע שעבר, צרפת גינתה את דברי נשיא הטורקי ארדואן נגד נשיא צרפת מקרון עליו אמר כי הוא "זקוק לטיפול נפשי" בגלל גישתו למוסלמים בצרפת. בתמונה: מקרון (מימין) וארדואן במסיבת עיתונאים ב -5 בינואר 2018 בפריז, צרפת. (צילום: לודוביק מרין / AFP via Getty Images)

הנשיא הטורקי ארדואן אינו מוסמך לדבר בשם האסלאם, במיוחד בכל הנוגע למחלוקת החדשה שהתפרצה בין טורקיה וצרפת בעקבות התקפות הטרור האסלאמי שם. כך לפחות אומרים מוסלמים רבים בימים אלה, לאחר הניסיון של ארדואן להציג את עצמו כמגן הגדול של האסלאם בעימות מול צרפת.

על פי כמה פרשנים וכותבים מוסלמים, ארדואן מנסה לנצל את הקמפיין האנטי-צרפתי בעולם המוסלמי למטרות של רווח פוליטי אישי. המסר שאותם כותבים שולחים לצרפת ולשאר העולם הוא שארדואן הוא צבוע ואופורטוניסט, אדם אשר פועל מאינטרס אישי ולא באמת מתוך דאגה למוסלמים או אסלאם.

המשך לקריאת הכתבה

השאלות החשובות בבחירות בארצות הברית

מאת אמיר טהרי  •  3 בנובמבר, 2020

(צילום: iStock)

בעוד מיליוני אמריקנים מתכוננים להצביע בקלפיות היום ולהצטרף למיליונים הרבים האחרים שכבר בחרו בהצבעה מוקדמת, הם עשויים לעצור לכמה רגעים ולשאול את עצמם: על מה אנחנו בעצם מצביעים?

על פי הנרטיב שנדחף בידי חלק נכבד מהתקשורת האמריקנית, הבחירות האלו סובבות כולן סביב אדם אחד: הנשיא דונלד טראמפ. יש בכך מן המובן. כל בחירות כוללות ברמה כזו או אחרת מידה גדושה של שיקולים אישיים. כאשר ביקרתי בארה"ב לקראת בחירות 2008, מצביעים רבים סיפרו לי כי הם בוחרים באובמה כיוון שהם סבורים שהגיעה העת לנשיא שחור. העובדה שכמעט ולא היה לו רקורד פוליטי משמעותי לא שיחקה תפקיד. ב-2016 היה זה תורו של טראמפ להרוויח ממעמדו כאאוטסיידר. בשני המקרים, אובמה וטראמפ הצטיירו כדפים חלקים עליהם המועמדים שרבטו את הציפיות והמשאלות שלהם.

המשך לקריאת הכתבה

בסכסוך בקרבאך יכולים להיות מפסידים בלבד

מאת אמיר טהרי  •  1 בנובמבר, 2020

בתמונה: צוותי חילוץ עובדים במקום שנפגע מטיל בעיר גנג'ה, אזרבייג'ן ב- 17 באוקטובר 2020. פגיעת הטיל יישרה כמה בתים בגנג'ה. (צילום: Bulent Kilic/AFP via Getty Images)

מובלעת יבשתית קטנה בפינה נידחת של הקווקז עשויה להתגלות בקרוב כחבית חומר נפץ שתאיים על ביטחונן של כמה מדינות, ביניהן רוסיה, טורקיה, איראן וכמובן שתי המדינות המעורבות ישירות בסכסוך בקרבאך – ארמניה ואזרבייג'ן.

חבל נגורנו קרבאך משתרע על פני שטח של 4,400 קמ"ר, בערך מחצית משטח לבנון, ומכיל אוכלוסייה של 150 אלף איש, יותר מ-90 אחוזים מהם ממוצא אתני ארמני. למרות זאת, בשנת 1924, כאשר יוזף סטלין שהיה ממונה על ענייני הלאומים בברית המועצות שזה עתה נוסדה ביתר את האימפריה הרוסית לרפובליקות שונות, נגורנו קרבאך סופחה לרפובליקה האוטונומית של אזרבייג'ן, שבעצמה הורכבה בידי הבולשביקים מטריטוריות שונות כמו אראן ושירבאן.

המשך לקריאת הכתבה

האידיוטים השימושיים של טהרן רק מתחלפים

מאת אמיר טהרי  •  20 באוקטובר, 2020

שר החוץ האיראני מוחמד זריף. (צילום: Ahmad al-Rubaye/AFP via Getty Images)

במהלך השנים האחרונות, המנהג של הזמנת שר החוץ האיראני מוחמד זריף לאירועים שונים בארה"ב הפך לטקס שנתי. כך קרה גם השנה עם הזמנתו לאירוע של 'המועצה ליחסי חוץ' (CFR) הממוקמת בניו-יורק, שעוררה סערה מיוחדת גם מחוץ לבועת מומחי המדיניות האמריקנים, העסוקים רוב הזמן במשחקי דמיון וגיוס תרומות.

מה שעורר את הסערה הייתה הוצאתו להורג בטהרן של נביד אפקרי, אלוף היאבקות פופולרי ופעיל במחאה למען הדמוקרטיה. הריגתו הכתה בהלם את הציבור ברחבי איראן, כולל אפילו כמה גורמים בממסד הח'ומיינסטי.

בינתיים בניו-יורק, אנשי ה-CFR קיבלו טלפונים רבים ומסרים בדואר האלקטרוני בדרישה לבטל את ההזמנה לזריף כחלק מהזדהות עם העם באיראן. אך בארגון סרבו לעשות זאת. במקום זאת, המנהל ריצ'רד האס, לשעבר בכיר במחלקת המדינה, פרסם הסבר בטוויטר בו כתב:

"כמו רבים אחרים גם אני מגנה את מותו של נביד אפקרי, ואני סבור כי זכויות אדם מרכיבות חלק חשוב ממדיניות החוץ האמריקנית. למרות זאת, אני מאמין כי ה-CFR קיבלה החלטה נכונה להיפגש עם שר החוץ של איראן".

המשך לקריאת הכתבה

המזרח התיכון החדש

מאת שרה אל-נואימי  •  18 באוקטובר, 2020

(צילום: Saul Loeb/AFP via Getty Images)

איחוד האמירויות ובחריין עשו אמש צעד גדול וחשוב בדרך לשחרור מכבלי הקיצוניות הדתית והשנאה שרבצו על המזרח התיכון במשך זמן כה רב, כאשר חתמו על הסכמי שלום היסטוריים עם ישראל.

באיחוד האמירויות, המאמץ לעקור מן השורש את הצרה הזו החלו כבר בשנת 2015, אז חוקק במדינה חוק נגד אפליה דתית ונוצרו מוסדות למען קידום סובלנות ופיתוח קהילה נאורה ומכלילה יותר. שנה לאחר מכן, בתי הספר החלו להעביר תוכניות לימוד אודות שלום וסובלנות.

שנת 2019 היוותה ציון דרך משמעותי נוסף כאשר הוכרזה כ"שנת הסובלנות", וכמו כן הוכרז בה על הקמת 'בית משפחת אברהם' בו ישכנו זה לצד זה מסגד, בית כנסת וכנסיה. באותה השנה, האפיפיור ערך ביקור בלתי-נשכח באמירויות והשתתף במיסה ההמונית הראשונה מסוגה במסגרתה התאספו באצטדיון באבו דאבי קרוב ל-180 אלף איש.

המשך לקריאת הכתבה

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי לספק לך שירותים טובים יותר.
לפרטים נוספים, אנא עיין במדיניות הפרטיות וקובצי ה-Cookie שלנו.