ניתוחים ופרשנויות אחרונים

איראן ממשיכה לחתור נגד שכנותיה

מאת אמיר טהרי  •  10 באוקטובר, 2021

נשיא איראן איברהים ראיסי. (צילום: Atta Kenare/AFP באמצעות Getty Images)

בהצהרה הראשונה שנתן לגבי מדיניות חוץ, נשיא איראן החדש איברהים ראיסי השמע צמד טענות: ראשית טען שהוא הפוסק האחרון בנוגע ליחסי החוץ של טהרן, ולאחר מכן הוסיף כי העדיפות העליונה מבחינתו היא "לייסד קשרים קרובים עם המדינות השכנות ולקדם את השלום במערב אסיה". (מקורו של המונח החביב כיום על האייתוללות הוא בימי הסובייטים וכוונתו לתאר את המזרח התיכון. האחרון כמובן נחשב בעיניהם כמונח שנטבע בידי "כוחות הכופרים").

כהונתו של ראיסי נמצאת בראשיתה ועדיין קשה למצוא ראיות כלשהן שיתמכו בטענות לעיל. זה נכון ששר החוץ החדש אמיר עבדולחיאן אינו דומה לקודמו המוחצן מוחמד זריף, אינו מחזיק באותה אמביציה אישית וחברים אמריקנים, ולא נמצא בעמדה לקרוא תגר על הבוס. אלא שראיסי עצמו גם לא נמצא כרגע בעמדה לכפות משמעת כלשהי על מאות אנשי הדת והגנרלים המרכיבים את שדרת המשטר הרעוע. וכך אנו עדים למצב בו כל איש דת שולי או גנרל שמימיו לא חווה קרב ממשיכים להצהיר הצהרות מדיניות, ומאיימים על אותם השכנים שראיסי מקווה לפייס.

המשך לקריאת הכתבה

ארדואן מסתבך בפרשת שחיתות חדשה

מאת בוראק בקדיל  •  3 באוקטובר, 2021

תצלום שצולם ב -26 במאי 2021 בטלפון נייד, מראה את סדאת פקר, ראש ארגון פשע, מדבר בערוץ היוטיוב שלו. (צילום: Ozan Kose/AFP via Getty Images)

ביום ה-19 בינואר 2014 המשטרה הטורקית עצרה בדרום המדינה שיירה בת שלוש משאיות בדרכה לטורקיה. המשאיות שזכו לליווי של אנשי מודיעין טורקיים נשאו מטען חריג: עשרות טילים, פגזי מרגמה ותחמושת נוספת משלל סוגים, ארוזה במכולות עליהן הוטבעו כתובות בקרילית. אחד הנהגים העיד כי המטען הועמס על המשאיות מתוך מטוס זר בשדה התעופה של אנקרה, והוסיף כי ביצע מספר נסיעות דומות בעבר.

היה ברור כי משלוח הנשק מיועד לג'יהאדיסטים הנלחמים נגד הנשיא סורי בשאר אסד, יריבו האזורי המושבע של הנשיא הטורקי ארדואן. כשנתיים לאחר מכן, ארדואן כמעט הודה במילותיו כי אכן מתבצעים משלוחי נשק. "מה זה משנה?", תהה בנובמבר 2015, "אם המשלוח כלל נשק או לא?".

כמה חודשים קודם לכן, העיתון החילוני 'צ'ומהורייט' פרסם בכותרתו הראשית ראיות מצולמות למשלוחי הנשק שמעביר המודיעין הטורקי לקבוצות אסלאמיסטיות בסוריה. ממשלת ארדואן טענה כי המטען הכיל סיוע הומניטרי, אך מנגד גם הגישה תביעה פלילית נגד עורך העיתון באשמת חברות בארגון טרור, ריגול וחשיפת סודות מדינה.

המשך לקריאת הכתבה

שלטון האייתוללות מחסל את הזהות האיראנית

מאת אמיר טהרי  •  23 בספטמבר, 2021

  • המשטר הח'ומייניסטי של איראן הוא לא יותר מרודנות המתחזה למשטר דתי, בעודה מנסה להחריב לא רק את המסורת המלוכנית במדינה אלא גם את זו התרבותית.

זוהי העת לקרוא למשטר הח'ומיינסטי בשמו: רודנות מן השורה המתחזה למשטר דתי כדי לבלבל הן את האיראנים והן את המומחים הזרים, בעודה מנסה להחריב לא רק את המסורת המלוכנית במדינה אלא גם את זו הדתית. בתמונה: המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי. (מקור התמונה: khameni.ir/Wikimedia Commons)

בארבעת העשורים האחרונים בהם האידיאולוגיה הח'ומייניסטית שלטה במבנה המדיני של איראן, סוג חדש של "איראנולוגים" עלה לגדולה בחוגי התקשורת והאקדמיה במערב. מרבית המומחים הישנים לאיראן ראו בה תרבות אדירה אך מתה מזמן, כזו שהתאפיינה בסובלנות דתית, מגוון אתני ואהבה לאומנות ויצירה. אלו שהתמקדו בהיסטוריה של המדינה לאחר עליית האסלאם סיפרו על מונרכיה וממסד דתי שיעי, אשר למרות שלעתים היו בסכסוך אחת עם השני מילאו תפקידים משלימים בחברה האיראנית.

עם עלייתו לשלטון של האייתוללה ח'ומייני בשנת 1979, סוג חדש של מומחים לאיראן הופיע והחל להכריז על סופה המוחלט של המונרכיה באיראן, יחד עם עליית משטר תאוקרטי בתמיכה מחודשת של אנשי הדת. אך כיום ניתן לגלות כמה סדקים בניתוח הזה. בשנתיים או השלוש האחרונות נראה כי המונרכיה, לפחות כרעיון, עולה מחדש ומושכת יריבים רבים של המשטר הח'ומייניסטי.

המשך לקריאת הכתבה

לילה אפל שוב יורד על אפגניסטן

מאת אמיר טהרי  •  12 בספטמבר, 2021

שלטון הטאליבן החדש נועד להיכשל, ושוב יותיר את אפגניסטן חרבה, מדממת וללא שום מבנה ממשלתי מסודר. בתמונה: סיירת טליבאן בקאבול ב -19 באוגוסט 2021. (צילום: וואקיל קוסאר/AFP via Getty Images)

עם בריחתו החפוזה של נשיא אפגניסטן אשרף גאני מהבירה קאבול בשבוע שעבר, אנו עדים כעת לנפילת המשטר השני המכנה את עצמו "רפובליקה אסלאמית" בתקופה של קצת יותר משנתיים.

הראשונה ליפול הייתה הרפובליקה האסלאמית של סודן, מה שמותיר אותנו עם שלוש רפובליקות אסלאמיות אחרונות: פקיסטן, איראן ומאוריטניה. אם אנו כוללים ברשימה זו גם את 'המדינה האסלאמית' לשעבר שיצר ארגון דאע"ש בחלקים של עיראק וסוריה, ניתן להסיק כי למרות ההצלחה האחרונה של הטאליבן, התווית של "אסלאמית" אינה מתכון בטוח לשגשוג. ההבדל הוא שבסודן אותה רפובליקה אסלאמית הוחלפה בניסיון (חלש אבל אמיתי) לתהליך דמוקרטיזציה, ואילו באפגניסטן כל הסימנים מורים על גרסה רדיקלית הרבה יותר של משטר דתי אסאלמיסטי.

המשך לקריאת הכתבה

פצצת הזמן המתקתקת של לבנון

מאת אמיר טהרי  •  26 באוגוסט, 2021

בתמונה: נשיא צרפת עמנואל מקרון משתתף בוועידה וירטואלית של תורמים ללבנון, עם נציגי מוסדות בינלאומיים וראשי מדינות, מבורמס-לס-מימוסאס, צרפת, ב -4 באוגוסט 2021. (צילום: Christophe Simon/Pool/AFP via Getty Images)

בתחום הפוליטיקה הבינלאומית, מה אתה עושה כאשר אין לך מושג מה לעשות אבל אתה בכל זאת רוצה להצטייר כמי שעושה משהו? אתה עורך כמובן ועידה בינלאומית.

ראשיתו של הגימיק הזה בוועידת ורסאי הידועה לשמצה לאחר מלחמת העולם הראשונה, שהייתה לא יותר מסדרת הזדמנויות לצילומי יחסי ציבור בעוד ההחלטות האמיתיות התקבלו במקום אחר מאחורי הקלעים. עשרות שנים אחר כך התקיימה ועידת מדריד הגדולה שהייתה אמורה לייצר תהליך שלום במזרח התיכון אך הפכה בפועל להקדמה של עידן חדש בסכסוך האזורי. בשבוע שעבר זכינו לראות גרסה וירטואלית של ועידה בינלאומית, הפעם בנושא לבנון ולציון יום השנה לפיצוץ הקטלני שהחריב את ביירות.

אותו אסון זעזע אנשים רבים ברחבי העולם, ביניהם נשיא צרפת עמנואל מקרון, ועודד אותם להתעורר משנים של תרדמת בכל הקשור לפצצות הזמן המתקתקות בלבנון.

המשך לקריאת הכתבה

ביידן פשוט לא מבין את תכנית המשחק האיראנית

מאת אמיר טהרי  •  7 ביולי, 2021

(מקור התמונה: khameni.ir/Wikimedia Commons)

בחודש פברואר האחרון, כאשר ממשל ביידן הטרי השיק את הקמפיין המובטח להחייאת הסכם הגרעין עם איראן, האפולוגטים המקצועיים תיארו זאת כניסיון למנוע מלחמה נוספת במזרח התיכון. היה זה הדהוד למנטרה הישנה לפיה בכל הנוגע להתנהלות מול משטר האייתוללות, הברירה היא בין ניסיונות פייסנות למלחמה כוללת. אלא שכל מהדהדי ומאמצי אותה מנטרה נכשלו שוב להבין את המציאות הפשוטה – בכל הנוגע לאיראן פייסנות רק מעודדת את בוא המלחמה.

וכך, זמן קצר לאחר שצוות הפייסנות של ביידן נכנס לפעולה מול איראן, המנהיג העליון עלי ח'אמנאי שבר כמעט ארבע שנים של ריסון יחסי והורדת פרופיל שאימץ בתקופת ממשל טראמפ, ופתח בניסיון משלו להחיות דווקא את להבות הסכסוכים במזרח התיכון.

המשך לקריאת הכתבה

הבחירות באיראן: בין דמיון למציאות

מאת אמיר טהרי  •  6 ביוני, 2021

(מקור התמונה: iStock)

התסריט הישן נשלף מהקלסרים ונוקה מאבק, התפאורה הוברקה והועמדה מחדש ומפעיל הבובות בדק את החוטים ומתח את אצבעותיו. אבל משהו אחד עדיין היה חסר: בובות חדשות שיהפכו את ההצגה לאטרקטיבית עבור אלו שראו אותה כבר יותר מדי פעמים בעבר.

אנחנו מדברים כמובן על הבחירות לנשיאות איראן שאמורות להיערך בחודש יוני הקרוב, ועד כה מעוררות תשומת לב מועטה במיוחד. בגרסאות הקודמות של ההצגה העניין בבחירות החל חודשים ארוכים לפני שהתקיימו, כאשר פלגים יריבים במשטר התגייסו למרוץ לעבר הפרס הגדול, או לפחות ניסו להשאיר בו חותם. לפחות בשתי הזדמנויות שונות, המהומה סביב הבחירות הולידה תוצאה בלתי-רצויה, מפתיעה או מפחידה. במקרה אחר היא הובילה למהומות ברחבי המדינה שדחפו את המשטר הח'ומיינסטי אל סף קריסה.

אך גם אלו מאיתנו שהבינו מזמן כי בחירות הדמה האלה הן לא יותר מעלבון לאינטליגנציה האנושית, עדיין מגלים בהן עניין, משתי סיבות עיקריות.

המשך לקריאת הכתבה

איראן מחמשת ומאמנת את החות'ים בתימן

מאת מג'יד רפיזאדה  •  2 באפריל, 2021

בתמונה: אנשי מיליציה חות'ים בצנעא, תימן ב- 11 בינואר 2021. (צילום: מוחמד הוואיס / AFP באמצעות Getty Images)

יותר ויותר ראיות מן העת האחרונה, כולל כאלו הנחשפו ממש לאחרונה בדו"ח של האו"ם, מצביעות על כך שהמשטר האיראני מעביר כלי נשק מתקדמים למיליציה החות׳ית בתימן, הארגון שהוגדר כארגון טרור בידי הממשל האמריקני הקודם.

והיכן עומד הממשל הנוכחי בסוגיה? ממשל ביידן הסיר חלק מן הסנקציות שהוטלו על החות׳ים בידי קודמו, וכעת שוקל גם להסיר את הארגון כולו מרשימת ארגוני הטרור. מזכיר המדינה אנטוני בלינקן הצהיר כי הוא "מודאג מאוד" מהגדרת החות׳ים כארגון טרור. בנוסף, נראה כי ממשל ביידן יחד עם האיחוד האירופי עסוקים מאוד בחתירה לקראת חידוש הסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות מעליה, מה שיאפשר לה להשיג בסופו של דבר נשק גרעיני.

הדו"ח השנתי של האו"ם חשף כי לא רק שהחות׳ים מקבלים כלי נשק מאיראן, אלא גם זוכים לאימון והכשרה צבאית מצד מנגנוני הביטחון של טהרן:

המשך לקריאת הכתבה

כללי המשחק בבחירות ברשות הפלסטינית

מאת חאלד אבו-טועמה  •  21 במרס, 2021

(צילום: Zharan Hammad/Getty Images)

הבחירות הפלסטיניות האחרונות לבית הנבחרים, שהתקיימו ב-25 בינואר 2006, הסתיימו בניצחון של חמאס, התנועה האסלאמית השולטת ברצועת עזה. הבחירות הבאות עתידות להתקיים ב-15 במאי 2021, על אף שבית הנבחרים, הידוע בתור ׳המועצה המחוקקת הפלסטינית׳, נבחר במקור לכהונה של ארבע שנית בלבד.

ניצחון חמאס ב-2006 הביא לסכסוך חריף עם סיעת הפת"ח של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, ושיתק למעשה את המועצה המחוקקת הפלסטינית ויצר שתי תתי-מדינות לפלסטינים – אחת ביהודה ושומרון ואחת ברצועת עזה.

חמאס זכתה בבחירות 2006 בעיקר משום שהמועמדים מטעמה התמודדו בבחירות כחלק מרשימה בשם ׳בלוק השינוי והרפורמה׳. הסלוגן של הרשימה היה: "אסלאם הוא הפתרון; יד אחד בונה, השנייה מתנגדת". רשימת חמאס, במצע הבחירות שלה, הבטיחה להיאבק בשחיתות בכל צורותיה ולדאוג לכך ש"החוק האסלאמי (השריעה) יהיה המקור העיקרי של החקיקה בפלסטין". בנוסף, התחייבה רשימת חמאס "להשתמש בכל השיטות, כולל התנגדות מזוינת" נגד ישראל.

המשך לקריאת הכתבה

סין מפתחת גזע של חיילי-על

מאת גורדון צ'אנג  •  20 בפברואר, 2021

בתמונה: חיילים סיניים במצעד צבאי ב -1 באוקטובר 2019 בבייג'ינג, סין. (צילום: Kevin Frayer/Getty Images)

בינג סוּ, גנטיקאי סיני במכון קונינג לזואולוגיה המנוהל על-ידי המדינה, הכניס לאחרונה את הגן האנושי MCPH1, המפתח את המוח, אל תוך קוף. הדבר עשוי להפוך את התבונה של חיה זו לאנושית יותר מזו של פרימטים נמוכים יותר. הניסוי הבא של סו הוא להכניס לקופים את הגן SRGAP2C, הקשור לתבונה האנושית, ואת גן FOXP2 המחובר לכישורים שפתיים. האם אף אחד בסין לא צפה בסרט כוכב הקופים?

או שמא הם כן צפו בו. "הפיתוח הביו-טכנולוגי בסין מתקדם אל עבר כיוון מחריד", כתב ברנדון וייכרט מדו"ח וייכרט במאמר שפרסם באתר ׳אמריקן גרייטנס׳.

בחברה קומוניסטית בעלת שאיפות בלתי מרוסנות, החוקרים רודפים אחר מדע מוזר. מה קורה כאשר מערבבים DNA של חזיר ושל חמור? ניסויים סיניים יוכלו לספק לכם את התשובה. ומה בנוגע לגידול איברים דמויי-אנושיים בחיות? כן, הם עשו גם את זה.

המשך לקריאת הכתבה

איראן ואירופה: כישלון הפייסנות

מאת ריצ'רד קמפ  •  14 בפברואר, 2021

בנובמבר נפתח בבריסל משפטם של אסדולה אסדי ושלושה איראנים אחרים המואשמים בתכנון פיגוע בעצרת "איראן חופשית" בפריס, ביוני 2018. בעצרת השתתפו 80,000 איש. על פי הדיווחים, הפקודה למזימה הכושלת של אסדי הגיעה מנשיא איראן חסן רוחאני ואושרה בידי המנהיג העליון עלי ח'אמנאי. (צילום: Zakaria Abdelkafi/AFP via Getty Images)

בנובמבר נפתח בבריסל משפטם של אסדולה אסדי ושלושה איראנים אחרים המואשמים בתכנון פיגוע בפריז ב-2018. אסדי משמש מאז 2015 כקצין המודיעין האיראני הבכיר ביותר באירופה, ופעל תחת הכיסוי של שגרירות איראן בווינה. אסדי הינו הגורם הרשמי הראשון מממשלת איראן שעומד לדין בבית משפט אירופי בחשד לעברות טרור, למרות מספר רב של ניסיונות לפיגועים על אדמת היבשת שנהגו מטהרן.

טרור בתמיכה מדינתית אינו רק פעולה בפני עצמה, אלא גם מכשיר להפצת השפעה וכפיה לאומית. יחדיו, המגמות הללו יוצרות מסר של איום ברור לאירופה אשר למרבה הצער התקבל היטב ואף בוצע בידי מקבליו בלונדון, ברלין, פריז ובריסל.

המשך לקריאת הכתבה

דנמרק מתעוררת לבעיית הפליטים שלה

מאת סורן קרן  •  7 בפברואר, 2021

בתמונה: משטרת דנמרק במחסום בגבול עם מגרמניה, ב- 6 בינואר 2016 ליד פדבורג, דנמרק, במטרה לעצור את הגעתם של פליטים ומהגרים. (צילום: Sean Gallup/Getty Images)

ראש הממשלה הדנית מדה פרדריקסן הודיעה כי ממשלתה מתכוונת להגביל משמעותית את כמות האנשים שיוכלו לבקש מקלט בדנמרק. המטרה היא, כפי שהסבירה, לשמר את "האחידות החברתית" במדינה.

אמירותיה של פרדריקסן – שהתקבלו על-ידי רבים בברכה, ועל-ידי אחרות התפרשו כהבטחות ריקות מתוכן – הינן חלק מוויכוח מתמשך אודות הרב-תרבותיות ותפקיד האסלאם בחברה הדנית.

דנמרק, שאוכלוסייתה מונה כ-5.8 מיליון בני אדם, קיבלה כ-40 אלף בקשות מקלט במהלך חמש השנים האחרונות, לפי נתונים שאספה חברת ׳סטטיסטה׳ הגרמנית. רוב הבקשות שקיבלה דנמרק – מדינה לוּתֶרַנִית בעיקרה – היו של מהגרים ממדינות מוסלמיות באפריקה, אסיה והמזרח התיכון.

בשנים האחרונות, דנמרק אף אישרה הגירה משמעותית שאינה לצורך בקשת מקלט, במיוחד ממדינות שאינן מערביות. דנמרק היא כעת ביתן של קהילות מהגרים משמעותיות מסוריה (35,536), טורקיה (33,111), עיראק (21,840), איראן (17,195), פקיסטן (14,471), אפגניסטן (13,864), לבנון (12,990) וסומליה (11,282), כך לפי ׳סטטיסטה׳.

המשך לקריאת הכתבה

הארץ הלא-מובטחת של אובמה

מאת אמיר טהרי  •  3 בינואר, 2021

(צילום: Jamie McCarthy/Getty Images)

לאורך כל הקריירה הפוליטית הקצרה שלו, נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה נהג לדבר על מה שהגדיר כ" אֲחֵרוּת" שלו. בספרו החדש, A Promised Land, הוא טוען כי אנשים ראו בו כמישהו "מכל מקום ומשום מקום, שילוב של חלקים לא-תואמים כמו הברווזן האוסטרלי או מפלצת דמיונית אחרת".

אך גם אם נניח שזה היה נכון, ה"אחרות" של אובמה יכולה להימצא במקומות אחרים. בתור התחלה, הוא היה האדם הראשון שנבחר כנשיא לאחר תקופה קצרה מאוד בתפקיד ציבורי כסנאטור זוטר (יורשו טראמפ שבר גם את השיא הזה). אובמה היה גם האדם הראשון שקיבל את פרס נובל לשלום מבלי שעשה דבר עבור השלום. בספרו החדש אובמה חושף פן נוסף של ה"אחרות" שלו: הוא הפך לנשיא האמריקני הראשון שכותב שלוש אוטוביוגרפיות שלמות. אך אפילו הספר החדש, 768 עמודים במהדורה המקומית, מוצג לקורא בתור הכרך הראשון מתוך שניים. אם נצרף ביחד את כל ספריו של אובמה, נקבל שיא חדש העוקף בקלות את 1,100 עמודי הזיכרונות פרי עטו של הנשיא יוליסס ס. גרנט.

המשך לקריאת הכתבה

חייבים להמשיך בלחץ הצבאי והמדיני על איראן

מאת ריצ'רד קמפ  •  27 בדצמבר, 2020

בתמונה: זירת ההתנקשות בפחריזאדה ב-27 בנובמבר, סמוך לטהרן. (מקור תמונה: פארס / ויקיפדיה)

במהלך שהיה צפוי כזריחת השמש, דובר האיחוד האירופי לענייני חוץ, כמו גם פייסנים אחרים ביבשת, מיהרו לגנות את חיסולו של מדען הגרעין האיראני מוחסן פחריזאדה ביום שישי בשבוע שעבר. פעם נוספת, אותה מקהלה שמודאגת כל כך ממותו של אדם אחד מפגינה התעלמות מהממת מן המוות, ההרס והסבל שהיו יכולים להיגרם מצד איראן על ידי שימוש במומחיות הזדונית של פחריזאדה.

מעבר לאוקיינוס הצטרפו אליהם, בין השאר, ראש ה-CIA לשעבר ג'ון ברנן שתיאר את החיסול כ"טרור בחסות מדינתית" ו"הפרה חמורה של החוק הבינלאומי". זאת למרות שהוא עצמו ישב בחדר המצב בבית הלבן בשנת 2011, כאשר ארה"ב השלימה את המבצע לחיסול בין-לאדן בשטחה הריבוני של פקיסטן. כנראה שבאותו ערב הוא לא לחש על אוזנו של הנשיא אובמה כי צוות 'אריות הים' שביצע את המשימה מפר את החוק הבינלאומי.

המשך לקריאת הכתבה

הקרב על סהרה המערבית מאיים להתפרץ מחדש

מאת חאלד אבו-טועמה  •  27 בנובמבר, 2020

חבר בכוח שמירת השלום של האו"ם MINURSO בבסיס האו"ם בביר לאחלו, בסהרה המערבית, ב-5 במרץ 2016. (צילום: Farouk Batiche/AFP via Getty Images)

בזמן שרוב העולם היה מוטרד ממגפת הקורונה והתמודדות עם המשבר הכלכלי שהביאה עמה, קבוצת המיליציה הבדלנית 'חזית פוליסריו' הנתמכת בידי אלג'יריה ניצלה את המשבר כדי להשיג הישגים צבאיים. במשך שבועות חזית פוליסריו חסמה את הכביש היחיד המוביל דרומה ממרוקו למאוריטניה, דרך אזור החיץ של גרגראט. נכון ל-15 בנובמבר, כמאתיים משאיות היו עדיין תקועות בשטח בעוד כוח שמירת השלום של האו"ם עליו מרוקו מסתמכת כדי לאכוף את הפסקת האש הארוכה והמתוחה נראה כמי שאינו מסוגל לעשות זאת עוד.

מאז שספרד נסוגה מן המושבה לשעבר במערב הסהרה בשנת 1975, חזית פוליסריו ניסתה לתפוס שליטה על השטח העשיר בפוספטים וזכויות דיג, ולהקים בו מדינה עצמאית. אך לאחר הנסיגה הספרדית מי שקיבלה את הריבונות בשטח היא מרוקו, והיא מציע לסהרה המערבית אוטונומיה ולא עצמאות מלאה.

המשך לקריאת הכתבה

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי לספק לך שירותים טובים יותר.
לפרטים נוספים, אנא עיין במדיניות הפרטיות וקובצי ה-Cookie שלנו.