ניתוחים ופרשנויות אחרונים

צרפת: בקרוב ללא יהודים?

מאת גי מילייאר  •  17 באפריל, 2018

  • כיום, צרפת היא המדינה היחידה בעולם המערבי שבה יהודים נרצחים בשל היותם יהודים.

  • יהודים הם אולי הקורבנות העיקריים, אך לא היחידים. בתוך חמש שנים בלבד, 250 איש נרצחו בצרפת על ידי מחבלים אסלאמיים.

  • הבעיה העיקרית היא התפשטות שנאה נגד יהודים, צרפת והעולם המערבי. קיצונים מוסלמים רבים מסיתים לרצח, ומעשי רצח מתבצעים לעתים קרובות יותר.

מיריי קנול, קשישה יהודיה נכה וניצולת שואה, נאנסה, עונתה ונרצחה לאחרונה בדירתה על ידי קיצוני מוסלמי. (מקור התמונה: משפחת קנול)

לפני שנה, בפריז, ב-4 באפריל 2017, שרה חלימי, רופאה קשישה יהודיה בגמלאות, עונתה באכזריות ונרצחה בביתה בפריז. גופתה הושלכה לאחר מכן מחלון דירתה על ידי אדם שקרא "אללה אכבר". היא דיווחה מספר פעמים למשטרה כי היא קורבן לאיומים אנטישמיים - לשווא.

פחות משנה לאחר מכן בפריז, קשישה יהודיה - נכה - נוספת, מיריי קנול, נאנסה, עונתה ונרצחה בדירתה על ידי קיצוני מוסלמי אחר. הגב' קנול, ניצולת שואה, יצרה גם היא קשר עם המשטרה והתלוננה על איומים. גם במקרה זה המשטרה לא עשתה דבר.

במשך חודשים, מערכת המשפט הצרפתית ניסתה לטייח את אופיו האנטישמי של רצח שרה חלימי. השופט הדן בתיק מיריי קנול לפחות אישר מיד כי הרצח בוצע על רקע אנטישמי.

שתי הנשים נפלו קורבן לשנאה על רקע האנטישמיות הגואה בצרפת.

המשך לקריאת הכתבה

שר הפנים הגרמני: "האסלאם אינו שייך לגרמניה"

מאת סורן קרן  •  16 באפריל, 2018

  • "האסלאם אינו שייך לגרמניה. גרמניה מעוצבת על ידי הנצרות. מסורת זו כוללת מנוחה בימי ראשון וחגים וטקסים של הכנסייה כגון חג הפסחא, פנטקוסט וחג המולד... המסר שלי הוא שהמוסלמים צריכים לחיות עמנו, לא לידינו או נגדנו". - הורסט זהופר, שר הפנים החדש של גרמניה.

  • "מוסלמים רבים שייכים לגרמניה, אך האסלאם אינו שייך לגרמניה. האסלאם בבסיסו הוא אידאולוגיה פוליטית שאינה עולה בקנה אחד עם החוקה הגרמנית". - באטריקס פון שטורך, מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD).

  • "על המדינה להבטיח תחושה של מוגנות בכל מקום במרחב הציבורי. לאנשים יש זכות לביטחון. זוהי אחריותנו העליונה. המשמעות היא שאסור שיהיו אזורים מחוץ לתחום - אזורים שאיש אינו מעז להיכנס אליהם. ישנם אזורים כאלה. עלינו לקרוא לילד בשמו. עלינו לעשות משהו בנוגע אליהם". קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ערוץ הטלוויזיה RTL, ‏26 בפברואר 2018.

שר הפנים החדש, הורסט זהופר, שהערותיו הניציות בנושא הגירה עוררו ביקורת קשה מצד אנשי הרב-תרבותיות של גרמניה, וכן מצד קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. (תמונה: Wikipedia)

שר הפנים החדש של גרמניה, הורסט זהופר, בראיון ראשון מאז הושבע לכהונה ב-14 במארס, אמר כי "האסלאם אינו שייך לגרמניה". הוא גם התחייב לדגול במדיניות הגירה נוקשה, כולל יישום "תוכנית אב" לגירושים מהירים יותר.

דבריו של זהופר עוררו מיד גל ביקורת מצד שומרי הרב-תרבותיות הגרמנית שמונו מטעם עצמם, ביניהם הקנצלרית אנגלה מרקל אשר חזרה ואמרה כי "האסלאם שייך לגרמניה".

תגובת הנגד מעלה שאלות עד כמה זהופר - נשיא-שר לשעבר של באווריה ומבקר בולט של מדיניות הדלת הפתוחה להגירה של מרקל - יכול להשיג במהלך כהונתו.

ב-16 במארס בראיון לעיתון היומי הנמכר בגרמניה, Bild, זהופר נשאל האם האסלאם שייך לגרמניה. הוא השיב כך:

"לא. האסלאם אינו שייך לגרמניה. גרמניה מעוצבת על ידי הנצרות. מסורת זו כוללת מנוחה בימי ראשון וחגים וטקסים של הכנסייה כגון חג הפסחא, פנטקוסט וחג המולד".

המשך לקריאת הכתבה

גרמניה: משבר אונס על ידי מהגרים עדיין זורע הרס ואימה
נשים וילדים מועלים קורבן על מזבח התקינות הפוליטית

מאת סורן קרן  •  10 באפריל, 2018

  • ראש איגוד המשטרה הפלילית, אנדרה שולץ, מעריך כי עד 90% מעבירות המין המבוצעות בגרמניה אינן מופיעות בסטטיסטיקה הרשמית.

  • "ישנה הוראה ברורה מצד הרשויות שלא לדווח על פשעים המבוצעים על ידי פליטים", אמר גורם משטרתי רם דרג בפרנקפורט ל- Bild. "יש לענות אך ורק לבקשות ספציפיות מצד אמצעי התקשורת בנוגע לעבירות מעין אלה".

  • מערכת המשפט המקלה של גרמניה מחריפה את בעיית עבירות המין על ידי מהגרים, מפני שהעבריינים מקבלים עונשים קלים יחסית, גם על עבירות חמורות. במקרים רבים, אנשים הנעצרים בגין עבירות מין משוחררים לאחר שנחקרו במשטרה. נוהג זה מאפשר לחשודים להמשיך לבצע עבירות ולצאת למעשה ללא עונש.

(מקור התמונה: USAF/Margo Wright)

משבר האונס על ידי מהגרים בגרמניה ממשיך במלוא עוזו. מנתונים סטטיסטיים ראשונים עולה, כי מהגרים ביצעו יותר מתריסר מעשי אונס או תקיפות מיניות מדי יום בשנת 2017, עלייה של פי ארבעה מאז 2014, שנה לפני שהקנצרלית אנגלה מרקל התירה ליותר ממיליון מוסלמים רובם גברים מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון להיכנס לגרמניה.

מדו"ח רבעוני – "פשיעה בהקשר של הגירה" (Kriminalität im Kontext von Zuwanderung) שפורסם על ידי משרד המשטרה הפלילית הפדרלית (Bundeskriminalamt, BKA) עולה כי מהגרים (Zuwanderer המוגדרים כמבקשי מקלט, פליטים ומהגרים בלתי חוקיים) ביצעו 3,466 עבירות מין בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2017 - כ- 13 ביום. (הנתונים הסטטיסטיים הסופיים על פשיעה בשנת 2017 יפורסמו בפומבי רק ברבעון השני של שנת 2018). לשם השוואה, בכל שנת 2016 מהגרים ביצעו 3,404 עבירות מין, או כתשע עבירות ביום; בשנת 2015 הם ביצעו 1,683 עבירות מין, או כחמש ביום; בשנת 2014, 949 עבירות מין, או כשלוש ביום; ובשנת 2013 ביצעו 599 עבירות מין, או כשתיים ביום.

המשך לקריאת הכתבה

יו"ר גייטסטון, השגריר ג'ון ר. בולטון, נבחר על ידי הנשיא טראמפ ליועץ לביטחון לאומי

23 במרס, 2018

השגריר ג'ון ר. בולטון, יו"ר מכון גייטסטון (מקור התמונה: Gage Skidmore/Wikimedia Commons)

מכון גייטסטון גאה להודיע כי יושב הראש שלו, השגריר ג'ון ר. בולטון, יעמוד בראש המועצה לביטחון לאומי. אנו מברכים אותו ואת הנשיא דונלד ג'יי טראמפ על המינוי המצוין לארצות הברית, לבנות בריתה ולעולם החופשי.

המשך לקריאת הכתבה

ההבדל העצום בין מנהיגים ישראלים לפלסטינים
ראיון עם מסעב חסן יוסף

מאת מנפרד גרסטנפלד  •  19 במרס, 2018

מסעב חסן יוסף. (Courtesy of Music Box Films)

מסעב חסן יוסף, בנו של השיח' חסן יוסף מייסד החמאס, נולד ברמאללה בשנת 1978. הוא נעצר על ידי השב"כ לאחר שהיה מעורב בפעילות אנטי ישראלית. כאשר שהה בכלא הוא החליט להפוך לסוכן כפול. לאחר שראה את ההבדל העצום בין התנהגות ישראל לחמאס, הוא שימש כסוכן מפתח של השב"כ במשך עשר שנים.

סיפורו של יוסף מתואר בספר רב המכר שיצא בשנת 2010 "בן החמאס: סיפור בנו של מנהיג החמאס שהפך לסוכן שב"כ" שתורגם לשפות רבות. הסרט "הנסיך הירוק" המספר את סיפורו יצא בשנת 2014. יוסף הפך לנוצרי וכיום הוא חי בארצות הברית שבה קיבל מקלט בשנת 2010.

הראיון עמו נערך ב-27 בספטמבר 2017, יומיים לאחר שנאם - בחסות UN Watch - במועצת האו"ם לזכויות אדם שנערכה בג'נבה. בשיחתנו הוא חזר על מספר דברים שאמר במועצה.

"חמאס, שמוכר לי היטב, הוא ארגון פוליטי אידאולוגי הרואה באלימות קיצונית אמצעי להשגת מטרותיו המדיניות", אמר יוסף.

"במאה ה-21 אדם או קבוצת אנשים המנסים להשיג את יעדיהם באמצעים אלימים אינם צריכים לקבל לגיטימיציה מאיש. על פי הגדרתי, חמאס הוא ארגון טרור.

המשך לקריאת הכתבה

האם יוון עומדת להכיר בירושלים כבירת ישראל?

מאת מאריה פוליזוידו  •  12 במרס, 2018

  • שני חברי פרלמנט יווניים נכבדים, שלמפלגתם סיכוי טוב להביס את ההנהגה הנוכחית, מפיחים חיים במערכת הפוליטית ומעודדים שותפות חיונית עם ישראל וארצות הברית.

  • "עמדות הפלסטינים בלתי מתפשרות ומסוכנות, מפני שהם מציעים למעשה אסלאמיזציה של העיר. ארגונים פלסטינים מוסלמים, כגון חמאס והג'יהאד האסלאמי, חזרו ואיימו על האוכלוסייה הלא מוסלמית בירושלים. האסלאמיסטים רואים בעיני רוחם את ירושלים ללא כנסיות ובתי כנסיות. לעומתם, כנסת ישראל מכירה מאז שנת 1980 באופייה הרב-דתי של ירושלים, והיא מחויבת לגישה בלתי מוגבלת של כל המאמינים למקומות הפולחן..." חבר הפרלמנט מאקיס וורידיס, שר לשעבר ממפלגת דמוקרטיה חדשה, ליומון היווני קאתימריני.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו (מימין), פוגש את ראש ממשלת יוון, אנטוניוס סמאראס, ב-8 באוקטובר 2013, בירושלים. (תמונה של עמוס בן גרשום/ GPO על ידי Getty Images)

עם חזרתו מביקור בן יומיים בישראל - שם נפגש עם גורמים רמי דרג - הצהיר אדוניס גאורגיאדיס, סגן נשיא מפלגת האופוזיציה ביוון, דמוקרטיה חדשה, כי הוא תומך בהכרה בירושלים כבירת ישראל.

בראיון ל-Skai Radio ב-7 במארס אמר גאורגיאדיס כי זו "כמעט בדיחה לדון בשאלה האם ירושלים היא עיר יהודית או לא".

"[היא] נוסדה על ידי יהודים... בעת העתיקה. בכתבי יוספוס פלביוס או דיודורוס סיקולוס מוזכרת העיר ירושלים, שבה שירת הכהן הגדול בבית המקדש ונאמר כי זוהי עירם של היהודים. זוהי המציאות".

כאשר המראיין ערער על קביעה זו ואמר "אבל במשך השנים, קרו דברים רבים בהיסטוריה של העיר", גאורגיאדיס, שהינו היסטוריון, השיב:

"אינני חולק על כך, אולם העיר הייתה למן ההתחלה עיר יהודית. הם [היהודים] בנו אותה, הם ייסדו אותה, היא שלהם... החלטתו של הנשיא טראמפ להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים היא מעט פרובוקטיבית... אולם עליי לומר כי אני בעד ההחלטה ולא נגדה".

המשך לקריאת הכתבה

טיהור אתני בצרפת: אנטישמיות מוסלמית

מאת גי מילייאר  •  6 במרס, 2018

  • כתובות גרפיטי שרוססו על בתים בבעלות יהודית קוראות לבעלים "לברוח מיד" אם ברצונם לחיות. מכתבים בעילום שם עם כדורים חיים נשלחים לתיבות דואר של יהודים.

  • כיום, משתמשים בחוקים שנועדו להעניש את מי ששולח איומים אנטישמיים כדי להעניש את מי שמגנה את האיומים. מהדורה חדשה של ספר ללימוד היסטוריה לכיתה ח' הנלמד בבית ספר ציבורי קובעת כי בצרפת אסור למתוח ביקורת על האסלאם.

  • יהודים צרפתים שיכולים לעזוב את המדינה עוזבים. רוב העזיבות נעשות בחופזה, משפחות יהודיות רבות מוכרות את בתיהן במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק. אזורים יהודיים שבעבר היו שוקקים נמצאים כיום על סף הכחדה.

  • "הבעיה היא שהאנטישמיות כיום בצרפת מגיעה פחות מהימין הקיצוני ויותר מאנשים בני הדת או התרבות המוסלמית" - ראש הממשלה לשעבר מנואל ואלס.

בתמונה: חיילים צרפתיים מאבטחים בית ספר יהודי בפריז. (צולם על ידי ג'ף מיטשל/ Getty Images)

יום שישי, 12 בינואר 2018. סרסל, עיר בפרבריה הצפוניים של פריז. נערה בת 15 חוזרת מבית הספר התיכון. היא עונדת שרשרת עם מגן דוד ולובשת תלבושת של בית ספר יהודי. אדם תוקף אותה בסכין, חותך את פניה ונמלט. פניה הושחתו לכל החיים.

29 בינואר, שוב בסרסל, ילד בן 8 חובש כיפה מוכה על ידי שני נערים.

שנה קודם לכן, בפברואר 2017, בבונדי שני יהודים חובשי כיפה הוכו קשות במקלות ומוטות מתכת. לאחד היהודים נקטעו אצבעות עם מסור.

לפני כן, במרסיי, מורה יהודי הותקף באמצעות מצ'טה על ידי תלמיד תיכון שאמר כי הוא רוצה "לערוף ראש של יהודי". המורה השתמש בתורה שנשא עמו כדי להגן על עצמו. הוא נשאר בחיים אבל נפצע קשה.

בצרפת, ההתקפות האנטישמיות הולכות ומתרבות.

רובן מתרחשות לאור יום, והיהודים יודעים שעליהם להיזהר ברחוב. ישנם תוקפים הפורצים לבתים יהודים.

בספטמבר 2017, רוג'ה פינטו, נשיא ציונה, ארגון פרו-ישראלי מוביל בצרפת, הוכה והוחזק במשך שעות על ידי אנשים שפתחו את דלתו בכוח.

שרה חלימי, יהודיה קשישה, הוכתה ועונתה בדירתה בפריז ולאחר מכן הושלכה מהמרפסת.

המשך לקריאת הכתבה

פמיניזם, הגרסה השבדית

מאת ברוס באוור  •  23 בפברואר, 2018

  • בית משפט שבדי פסק נגד זכויות ההורות של אליסיה, אזרחית שבדית, והעביר את ילדיה (שגם הם אזרחים שבדים) לחזקת זר שידוע כמי שאנס את אימם, על רקע "נישואין" מוסלמים על פי השריעה, כשהיא עצמה הייתה ילדה.

  • לפעמים כאשר מזכירים כללים אלו, התגובה היא: "ובכן, התנ"ך אומר כך וכך". הנקודה אינה שדברים אלו כתובים בכתבי הקודש המוסלמים, אלא שאנשים עדיין חיים על פיהם.

  • גורמים רשמיים שבדים לא "עשו טעויות" כלשהן במקרה של אליסיה. כל פעולה שנעשתה מצדם נבעה מתפיסה מושרשת המובנת להם היטב ואשר הם מאמינים בה בכל ליבם. הם, כפי שהם אוהבים לטעון, פמיניסטים גאים, שאמונתם היוקדת באחוות נשים מסתיימת במקום שבו מתחילים פטריארכיה אסלאמית ברוטלית, דיכוי נשים ו"תרבות של כבוד" פרימיטיבית. זהו פמיניזם, בגרסה השבדית.

בתמונה: קבינט הממשלה הנוכחית של שבדיה, המעידה על עצמה שהיא פמיניסטית גאה, שעבורה "שוויון מגדרי מובא לקדמת הבמה בהתוויית המדיניות" ו"תקצוב המתחשב במגדר הוא מרכיב חשוב". (מקור התמונה: ממשלת שבדיה)

"בשבדיה יושבת הממשלה הפמיניסטית הראשונה בעולם", התפארה הממשלה השבדית באתר האינטרנט הרשמי שלה. ומה המשמעות, בדיוק?

"המשמעות היא ששוויון מגדרי תופס מקום מרכזי בסדר העדיפויות של הממשלה... נקודת מבט של שוויון מגדרי מובאת לקדמת הבמה בהתווית המדיניות... הכלי החשוב ביותר של הממשלה ליישום מדיניות פמיניסטית הוא שילוב המגדר בתפיסה הרווחת, ותקצוב המתחשב במגדר הוא מרכיב חשוב".

רטוריקה בירוקרטית זו מלווה בצילום של הממשלה השבדית הנוכחית המונה תריסר נשים ואחד עשר גברים.

יש, כמובן, סוגים שונים של פמיניזם. הסוג המועדף על שבדיה אינו אחוות נשים אוניברסלית והפצת שוויון בין המינים בעולם כולו. לא, זהו פמיניזם מסוג "הצטלביות". מהו פמיניזם "הצטלביותי"? זהו סוג של פמיניזם המבוסס על קונספט אקדמי חדש יחסית המכונה "הצטלביות" (intersectionality), המקבל היררכיה שלפיה "קבוצות קורבן" אחרות - כגון "אנשים צבעוניים" ומוסלמים - נמצאות גבוה בסולם חוסר הצדק יותר מנשים, ועל פיה נשים ששייכות לקבוצות אלו נהנות מסטטוס גבוה אף יותר כקורבנות לעומת נשים נוצריות או יהודיות.

המשך לקריאת הכתבה

טורקיה מאיימת לפלוש ליוון

מאת אוזאי בולוט  •  21 בפברואר, 2018

  • נראה כי מפלגת השלטון בטורקיה, וגם רוב האופוזיציה, מפגינים כוונה, או אובססיה לפלוש ולכבוש איים יווניים, בנימוק כי הם למעשה טריטוריה טורקית.

  • "מה שעשינו עד כה [מחוויר לעומת] ניסיונות ותקיפות גדולים אף יותר [שאנו מתכננים] בימים הקרובים, אינשאללה [בעזרת האל]". - נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, 12 בפברואר 2018.

  • ראש "הדירקטוריון לענייני דת" הממומן על ידי המדינה, הדייאנט, תיאר בגלוי את הפלישה האחרונה של טורקיה לאזור עפרין כ"ג'יהאד". כינוי זה הינו הגיוני כאשר מבינים כי הטורקים המוסלמים חבים את הרוב הדמוגרפי שלהם באסיה הקטנה למאות שנים של רדיפות ואפליה טורקית נגד התושבים הנוצרים, היזידים והיהודים של האזור.

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר לאחרונה: "אנו מזהירים את מי שחוצה את הגבול בים האגאי ובקפריסין... "הם אמיצים עד שהם רואים את הצבא, האוניות והמטוסים שלנו..." (תמונה מאת אליף סוגוט/ Getty Images)

בתקרית שאירעה לפני פחות משבועיים לאחר שמשרד הביטחון היווני הכריז כי טורקיה נכנסה למרחב האווירי של יוון 138 פעמים ביום אחד, סירה של משמר החופים הטורקי ניגחה ב-13 בפברואר כלי שייט של משמר החופים היווני ליד חוף אימייה, אחד מבין האיים היווניים הרבים שעליהם טורקיה תובעת ריבונות.

רוב האזורים הנמצאים בגבולותיה הנוכחיים של יוון המודרנית היו תחת כיבוש האימפריה העותמנית מאמצע המאה ה-15 ועד מלחמת העצמאות של יוון בשנת 1821 והקמת יוון המודרנית בשנת 1832. האיים, עם זאת, כמו יתר יוון, הם יווניים מבחינה משפטית והיסטורית כפי שמרמז שמם.

עם זאת, נראה כי מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) הנמצאת בשלטון בטורקיה, וגם רוב האופוזיציה, מפגינים כוונה, או אובססיה לפלוש ולכבוש איים יווניים אלו, בנימוק כי הם למעשה טריטוריה טורקית.

המשך לקריאת הכתבה

גרמניה: חזרה לימי השטאזי ומדינת משטרה?

מאת ג'ודית ברגמן  •  5 בפברואר, 2018

  • החוק החדש בגרמניה דורש שפלטפורמות מדיה חברתית כגון פייסבוק, טוויטר, ו- YouTube יצנזרו את משתמשיהם בשם הממשלה. חברות המדיה החברתית מחויבות להסיר או לחסום כל "עברה פלילית" מקוונת בתוך 24 שעות מקבלה תלונה של משתמש - ללא קשר לשאלה האם התוכן מדויק או לא.

  • בידי פלטפורמות המדיה החברתית יש כעת הכוח לעצב את צורת השיח הפוליטי והתרבותי העכשווי בהחלטה מי ישמיע את קולו ומה ייאמר.

  • שימו לב לקלות שבה הזכיר מפכ"ל המשטרה כי הגיש כתב אישום להשתקת יריבה פוליטית מרכזית של הממשלה. זה מה שרשויות עושות במדינות משטרה: באמצעות צנזורה והעמדה לדין פלילי, הן משתיקות ביקורת גלויה ויריבים פוליטיים המתנגדים למדיניות הממשלה, כמו ביאטריקס פון שטורך, שמתחה ביקורת חריפה על מדיניות ההגירה של הקצנלרית אנגלה מרקל.

בתמונה: תאי מעצר במסדרון המרתף של בית הכלא לשעבר של המשרד לביטחון המדינה של מזרח גרמניה (השטאזי) בברלין-הוהנשנהאוזן, גרמניה. (צולם על ידי שון גאלופ/ Getty Images)

חוק הצנזורה החדש של גרמניה המחיל צנזורה של המדינה על פלטפורמות המדיה החברתית נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2017. החוק החדש דורש שפלטפורמות מדיה חברתית כגון פייסבוק, טוויטר, ו- YouTube יצנזרו את משתמשיהם בשם המדינה הגרמנית. חברות המדיה החברתית מחויבות להסיר או לחסום כל "עברה פלילית" מקוונת כגון הוצאת דיבה, לשון הרע, או הסתה בתוך 24 שעות מקבלה תלונה של משתמש - ללא קשר לשאלה האם התוכן מדויק או לא. לחברות המדיה החברתית יש שבעה ימים למקרים מסובכים יותר. אם לא יעשו כן, ממשלת גרמניה רשאית לקנוס אותן בסכום של עד 50 מיליון אירו בגין אי ציות לחוק.

חוק הצנזורה החדש לא נאכף במלואו עד 1 בינואר 2018, כדי לתת לפלטפורמות המדיה החברתית זמן להתכונן לתפקידן החדש כמשטרת מחשבות מופרטת של גרמניה. בידי פלטפורמות המדיה החברתית יש כעת הכוח לעצב את צורת השיח הפוליטי והתרבותי העכשווי בהחלטה מי ישמיע את קולו ומה ייאמר.

המשך לקריאת הכתבה

בתי הכלא בצרפת: טרור ואסלאם

מאת איב ממו  •  2 בפברואר, 2018

  • בדומה למשטרה ומכבי האש, הסוהרים בבתי הכלא בצרפת אומרים שהם חיים דרך קבע בסביבה של אלימות ופחד. והכעס שלהם גובר.

  • "בעבר, כל בוקר פחדתי שאגלה אדם תלוי בתאו. אתה יודע ממה אני פוחד היום? שישחטו אותי, יחסלו או ידקרו אותי בגב. בשם האסלאם ודעאש. כל יום בדרכי לעבודה בטני מתכווצת מרוב פחד". - 'ברנרד', סוהר צרפתי.

  • "בעבר, התנהגות תוקפנית הייתה קשורה לקשיי היום יום. עתה שנאה ואלימות משולחות רסן [מצד אנשי אסלאם] מופנות נגד הסמכות [שלנו], החברה, והערכים שלנו", ז'ואקים פואיו, חבר פרלמנט, לשעבר מנהל כלא פלרי-מרוגי.

בית הכלא מונט-דה-מרסן בצרפת. (מקור התמונה: Jibi44/Wikimedia Commons)

הסוהרים בבתי הכלא בצרפת פתחו בשביתה. בתוך פחות מ-10 ימים, מספר סוהרים בבתי כלא שונים הותקפו ונפצעו, בעיקר על ידי אסירים אסלאמים שכלואים בגין עברות טרור או פושעים שנשפטו בגין עברות קטנות אך נראה כי הם בדרך להפוך לאסלאמים קיצוניים. הסוהרים עצרו בתגובה את מהלך החיים הרגיל ברוב בתי הכלא.

גל המתקפות החל ב-11 בינואר 2018. שלושה סוהרים בכלא ונדין-לה-וייל בצפון צרפת נפצעו קל מדקירות סכין של כריסטיאן גנטזרסקי, גרמני שהמיר את דתו לאסלאם והצטרף לאל קעידה והיה המוח מאחורי הפיגוע בבית הכנסת בג'רבה, תוניסיה בשנת 2002.

ב-15 בינואר 2018 שבעה סוהרים הותקפו ונפצעו על ידי אסיר "קיצוני" בכלא מונט-דה-מרסן, בדרום צרפת.

ב-16 בינואר סוהר בכלא גרנובל-ורס כמעט איבד עין במתקפה. לפני שנכנס לתא, הוא הציץ דרך עינית הדלת כאשר לפתע אסיר ניסה להוציא את עינו על על ידי תקיעת עיפרון בחור העינית. למרבה המזל הסוהר לא נפצע.

באותו היום, אסיר בן 28 בכלא טרסקון היכה סוהרת אחראית בפניה. העציר שנכלא בגין שוד היה חשוד שהינו איש אסלאם במגמת הקצנה.

המשך לקריאת הכתבה

ברוכים הבאים לגיהנום ושמו בריסל

מאת דריו גודפרידי  •  17 בינואר, 2018

  • בחודש נובמבר בלבד אירעו שלושה מקרי התפרעויות וביזה בהיקף נרחב.

  • אם חודרים את הענן הסמיך של התמרמרות מקצועית ובוחנים את המציאות שבה שרויה "בירת אירופה", רואים כי העיר הפכה מבחינות רבות לגיהנום, שבו סוציאליזם, אסלאמיזם, התפרעויות וביזה הם עניין שבשגרה.

כוח משטרה לפינוי התפרעויות, בגיבוי תותח מים, מנסה להדוף את המתפרעים במרכז בריסל, ב-12 בנובמבר. מאות "צעירים" ממוצא זר "חגגו" את עלייתה של נבחרת מרוקו לגביע העולם בכדורגל בהתפרעויות ופצעו 22 שוטרים. (מקור התמונה: צילום מסך מתוך סרטון וידאו של Ruptly)

כאשר המועמד לנשיאות ארצות הברית דאז, דונלד טראמפ, אמר בינואר 2016 כי בשל ההגירה ההמונית, בריסל הופכת לגיהנום, הפוליטיקאים הבלגיים והאירופיים הציגו נגדו חזית מאוחדת ומחו בקול באמצעי התקשורת על האמירה. כיצד הוא מעז לומר דבר כזה? בריסל, בירת האיחוד האירופי, אות ומופת לעולם הפוסט המודרני, חיל החלוץ של ה"ציביליזציה העולמית" החדשה היא גיהנום? מובן ששילוב מהגרים תמיד אינו משימה קלה, ומדי פעם עשויים להתגלות חיכוכים. אבל אין זה משנה, הם אמרו: טראמפ הוא ליצן, יש לו אפס סיכויים להיבחר. אלו היו המחשבות שעברו במוחם של הקוראים הנלהבים של המהדורה הבינלאומית של ה- New York Times והצופים הקבועים של רשת CNN International.

אולם, דונלד טראמפ, בסגנון דיבורו המפורש, צדק למעשה: בריסל מידרדרת במהירות לתוהו ובוהו ואנרכיה. חודשיים בדיוק לאחר ניצחונו הדרמטי של טראמפ בבחירות, בריסל נפלה קורבן למתקפת טרור אסלאמי איומה שהביאה למותם של 32 בני אדם. וזהו רק קצה הקרחון שהולך וגדל לממדים מפלצתיים במשך יותר משלושים שנות הגירה המונית וטירוף סוציאליסטי.

המשך לקריאת הכתבה

שריעה לרגל השנה החדשה

מאת ברוס באוור  •  12 בינואר, 2018

  • אותם כתבים ופרשנים, המתעקשים כי מגוחך לחשוש שהשריעה חודרת למערב, ניצבים למעשה שכם אל שכם מבחינה אידאולוגית עם בעלי סמכות במערב המחוקקים נמרצות חוקים בסגנון השריעה, מעמידים לדין אנשים שהשמיעו דברים המפרים חוקים אלה ויוצאים באזהרות חשוכות - בטונים של דיבור שאינם יאים לגורמי ציבור במדינה חופשית - מוטב שתלמדו לציית לחוקי השריעה, אחרת תצטערו על כך. הלקח האמיתי שיש ללמוד מכך הוא שעלינו ללמוד להתנגד בתוקף לאיסורים אלו ההולכים ומתרבים בהשפעת השריעה, אחרת נצטער על כך מאוד, מאוד.

בספטמבר האחרון פרסם אדם בשם מארק פייגין חמש הערות בדף הפייסבוק של מרכז אסלאמי. הערות אלו דיברו בגנות האסלאם. "ככל שנאפשר ליותר מוסלמים להיכנס לאמריקה", הוא כתב, "כך נראה יותר טרור". "הוא כינה את האסלאם "מסוכן" ואמר כי "אין לו מקום בתרבות המערבית". הוא השתמש בשפה וולגרית ובוטה בכמה מהערותיו. ב-20 בדצמבר הגישה מדינת קליפורניה כתב אישום נגד פייגין בגין הפרה של החוק הפלילי הקובע, בחלקו:

"כל אדם, שמתוך כוונה להרגיז או להטריד, מבצע שיחות טלפון חוזרות ונשנות או יוצר קשר שוב ושוב באמצעות מכשיר תקשורת אלקטרוני... עם אדם אחר... אשם בעוון".

לדברי משרד התובע הכללי של קליפורניה, פייגין עבר עברה מפני שעסק "בהטרדה חוזרת ונשנית" של אנשים שאת דתם הוא "שם ללעג ולקלס".

המשך לקריאת הכתבה

אפרטהייד ערבי נגד פלסטינים

מאת חאלד אבו-טועמה  •  4 בינואר, 2018

  • הפלסטינים אומרים כי הם ניצבים בפני "טיהור אתני" בעיראק. החוק העיראקי החדש שולל מפלסטינים החיים בעיראק את הזכות לחינוך ולשירותי בריאות חינם ומסמכי נסיעה, ומונע מהם לעבוד במוסדות של המדינה.

  • איש אינו שם לב לאומללותם של פלסטינים החיים במדינה ערבית. אמצעי תקשורת בולטים ברחבי העולם כמעט ואינם מסקרים חדשות הנוגעות לחוק העיראקי השנוי במחלוקת או לעקירתן של אלפי משפחות פלסטיניות בעיראק. העיתונאים עסוקים מדי ברדיפה אחרי קומץ מיידי אבנים פלסטינים ליד רמאללה. נערה פלסטינית שהיכתה חייל ישראלי בפניו זוכה לעניין תקשורתי רב יותר מאפרטהייד ערבי נגד פלסטינים.

  • בינתיים, למנהיגים הפלסטינים לא אכפת ממצוקתם של בני עמם החיים במדינות ערב. הם עסוקים בהסתה של הפלסטינים נגד ישראל וטראמפ מכדי שישימו לב לזוטות מעין אלה.

חוק עיראקי חדש, שאושר על ידי נשיא עיראק פואד מעצום, שולל זכויות מפלסטינים החיים בעיראק (חינוך ושירותי בריאות חינם, מסמכי נסיעה ועבודה במוסדות המדינה), ומשנה את מעמדם מאזרחים לזרים. בתמונה: נשיא עיראק פואד מעצום (מימין) נפגש עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (משמאל), ב-30 בנובמבר 2015. (מקור התמונה: צילום מסך מתוך סרטון וידיאו, לשכת מחמוד עבאס)

עיראק הצטרפה לרשימה ארוכה של מדינות ערביות המחילות ללא בושה אפרטהייד נגד הפלסטינים. מדהים להיווכח מה רב מספרן של מדינות ערב המפלות את הפלסטינים ובה בעת מעמידות פנים שהן תומכות במטרה הפלסטינית. שוב נחשפת הצביעות הערבית במלוא הדרה, אבל מי שם לב?

אמצעי התקשורת הבינלאומיים - ואפילו הפלסטינים - כה עסוקים בהכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ בנושא ירושלים, עד כי מצוקתם של פלסטינים במדינות ערב אינה מעניינת איש. אדישות זו מאפשרת לממשלות הערביות להמשיך במדיניות האנטי פלסטינית שלהן, מפני שהן יודעות שלאיש בקהילה הבינלאומיות לא אכפת - האו"ם עסוק מדי בגינוי ישראל.

אז מה קרה לפלסטינים בעיראק? מוקדם יותר השבוע, נחשף כי הממשלה העיראקית אישרה חוק חדש השולל למעשה את הזכויות שהוענקו לפלסטינים החיים במדינה. החוק החדש משנה את מעמדם של הפלסטינים מאזרחים לזרים.

תחת משטרו של סדאם חוסין, הרודן העיראקי לשעבר, הפלסטינים נהנו מזכויות רבות. עד שנת 2003, חיו בעיראק כ- 40,000 פלסטינים. מאז הפלת משטרו של סדאם חוסין, התכווצה האוכלוסייה הפלסטינית ל-7,000 נפש.

המשך לקריאת הכתבה

אירופה: האסלאמיזציה של חג המולד
"כניעה בלתי נסבלת מבלי משים לאסלאם"

מאת סורן קרן  •  26 בדצמבר, 2017

  • הגדרה דתית מחודשת של חג המולד מבוססת על הנחת היסוד השגויה כי ישו של הברית החדשה הוא ישו (עיסא) של הקוראן. המיזוג בין שתי הדתות, המכונה לעתים "Chrislam", תופס אחיזה במערב שהופך בור בכל הנוגע לכתבי הקודש.

  • בית ספר בלונבורג דחה את מסיבת חג המולד לאחר שתלמיד מוסלמי התלונן כי שירת מזמורי חג המולד במהלך שעות בית הספר אינה עולה בקנה אחד עם האסלאם. אלכסנדר גולנד, מנהיג מפלגת "האלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) המתנגדת להגירה, אמר כי תגובת בית הספר היא "כניעה בלתי נסבלת מבלי משים לאסלאם" הגורמת "לחוסר צדק פחדני" כלפי ילדים שאינם מוסלמים.

  • "חג המולד", סמל לאמונתנו לתרבותנו, אינו מפלה איש. מחיקה של סמלי חג המולד אינה מבטיחה כבוד מצד אדם כלשהו, אינה מעודדת חברה ובית ספר מכילים וידידותיים, אלא מטפחת חוסר סובלנות כלפי התרבות, המנהגים, החוקים והמסורות שלנו. אנו סבורים בכל מאודנו כי יש לכבד את המסורת שלנו" - סמואלה פיסינה, פוליטיקאי ממילאנו.

(מקור התמונה: pexels.com)

עונת חג המולד השנה התאפיינה בחילוקי דעות הנוגעים לאסלאם כמעט בכל מדינה באירופה. את רוב העימותים יצרו האליטות הדתיות והפוליטיות הרב תרבותיות של אירופה, אשר יצאו מגדרן כדי להעניק לחג המולד אופי חילוני, לכאורה כדי להבטיח שהמוסלמים לא ייפגעו מפסטיבל חג המולד.

שוקי חג מולד מסורתיים רבים קיבלו שם חדש - מצעד החורף של אמסטרדם, הנאות החורף של בריסל, שוק החורף של קרויצברג, London Winterville, פסטיבל החורף של מינכן - כדי לשוות להם מראה רב תרבותי של סבילות חילונית.

מדאיגים יותר המאמצים הגוברים להפוך את חג המולד לאסלאמי. הגדרה דתית מחודשת של חג המולד מבוססת על הנחת היסוד השגויה כי ישו של הברית החדשה הוא ישו (עיסא) של הקוראן. המיזוג בין שתי הדתות, המכונה לעתים "Chrislam", תופס אחיזה במערב שהופך בור בכל הנוגע לכתבי הקודש.

המשך לקריאת הכתבה