ניתוחים ופרשנויות אחרונים

ברש"פ מתנגדים להקמת בית חולים חדש בעזה

מאת בסאם טוויל  •  17 באוגוסט, 2019

בתמונה: מעבר ארז, בגבול רצועת עזה. ישראל, חמאס, האו"ם, קטאר ומצרים הסכימו להקים בית חולים חדש בסמוך למעבר, עובר תושבי רצועת עזה. (מקור התמונה: אנדרו ברטון / Getty Images)

אמנם האובססיה של מנהיגי הרש"פ כלפי נשיא ארה"ב דונלד כבר לא נחשבת כחדשות, אך הם בכל זאת הצליחו לאחרונה להביא אותה לשיאים חדשים, בהתנגדותם להקמת בית חולים חדש עובר תושבי רצועת עזה.

בית החולים החדש מתוכנן לכלול 16 מחלקות ולהיבנות סמוך למעבר ארז. תכנית הבנייה אושרה בידי ישראל כחלק מהבנות הפסקת האש שהושגה עם חמאס בחסות נציגי האו"ם, קטאר ומצרים. משמעותו של פרויקט כזה היא שיפור חד בשירותי הרפואה הניתנים לתושבי הרצועה אך לאחר שאושר על ידי כל הצדדים, דווקא הרשות הפלסטינית היא זו שמנסה לסכל את הקמתו.

על פי דיווחים, שרת הבריאות הפלסטינית מאי כילה הודיעה בשבוע שעבר לאחד משליחי האו"ם בפגישה ברמאללה כי הקמת בית החולים היא "חלק מתוכנית להפריד את הגדה המערבית מעזה". לדברי השרה, "אם המטרה של הקמת בית החולים היא לא אנושית, היה אפשר לפתח את בתי החולים הקיימים ברצועה במקום". עוד הוסיפה השרה כי הפרויקט "נראה על פניו כהומניטרי אך מסתיר אספקט פוליטי מסוכן", וביקשה משליח האו"ם להעביר את המסר הבא לכל הגורמים המעורבים: "הרשות הפלסטינית מסירה ידיה באופן רשמי מבית החולים החדש".

המשך לקריאת הכתבה

צרפת שוקעת לאיטה לתוהו ובוהו

מאת גי מילייאר  •  11 באוגוסט, 2019

  • הנשיא מקרון לעולם אינו אומר שהוא מצטער על מי שאיבד עין או יד...כתוצאה מאלימות קיצונית של המשטרה. במקום זאת, הוא ביקש מהפרלמנט הצרפתי להעביר חוק, המבטל כמעט לחלוטין את הזכות להפגין ואת חזקת החפות, ומאפשר מעצר של כל אדם, בכל מקום, גם ללא סיבה. החוק עבר.

  • ביוני, הפרלמנט הצרפתי העביר חוק נוסף, המטיל עונשים חמורים על כל אדם שאומר או כותב משהו העשוי לכלול "שיח שטנה". החוק כה מעורפל עד כי חוקר המשפט אמריקאי, ג'ונתן טורלי, הרגיש שהוא חייב להגיב. "צרפת", הוא כתב, "הופכת כעת לאחד האיומים הבינלאומיים הגדולים ביותר לחופש הביטוי".

  • נראה כי דאגתם העיקרית של מקרון ושל ממשלת צרפת אינה הסיכון במהומות, אי שביעות הרצון בקרב הציבור, היעלמותה של הנצרות, מצב כלכלי הרה אסון, או האסלאמיזציה והשלכותיה, אלא שינויי האקלים.

הנשיא מקרון לעולם אינו אומר שהוא מצטער על מי שאיבד עין או יד כתוצאה מאלימות קיצונית של המשטרה. במקום זאת, הוא ביקש מהפרלמנט הצרפתי להעביר חוק, המבטל כמעט לחלוטין את הזכות להפגין ואת חזקת החפות, ומאפשר מעצר של כל אדם, בכל מקום, גם ללא סיבה. החוק עבר. (תמונה מאת קיושי אוטה - Getty Images)

פריז, שאנז אליזה, 14 ביולי. יום הבסטיליה. זמן קצר לפני תחילת המצעד הצבאי, הנשיא עמנואל מקרון מגיע לשדרה ברכב שרד כדי לברך את ההמון. אלפי אנשים התקבצו לאורך השדרה וקראו "מקרון התפטר", קראו קריאות בוז והשמיעו קללות.

בתום המצעד כמה עשרות אנשים שחררו לשמיים בלונים צהובים וחילקו עלונים שבהם נכתב "האפודים הצהובים לא מתו". המשטרה פיזרה אותם במהירות ובתקיפות. כמה דקות לאחר מכן, הגיעו מאות אנרכיסטים מתנועת "אנטיפה", השליכו מחסומי אבטחה כדי לחסום כבישים, הציתו שריפות וניפצו חלונות ראווה של מספר חנויות. המשטרה התקשתה להשתלט על המהומה, אך בתחילת הערב לאחר מספר שעות, הושב השקט.

המשך לקריאת הכתבה

טורקיה מאיימת להצית מחדש את משבר המהגרים באירופה

מאת סורן קרן  •  6 באוגוסט, 2019

  • "אנו ניצבים בפני גל מהגרים הגדול בהיסטוריה. אם נפתח את גבולותינו למעבר מהגרים לאירופה, אף ממשלה אירופית לא תחזיק מעמד יותר משישה חודשים. אנו מייעצים להם לא להעמיד את סבלנותנו במבחן". - שר הפנים הטורקי, סולימן סוילו.

  • "טורקיה מחויבת בכל מאודה ליעד החברות באיחוד האירופי... בראש סדר עדיפויותינו עומד הרצון להגיע לסיכומים בתהליך ביטול הוויזה, אשר יאפשר לאזרחינו לנוע באזור שנגן ללא אשרת כניסה". - הודעה שפרסם משרד החוץ הטורקי ב-9 במאי 2019.

  • "אין לי משהו נגד הטורקים... אבל אם נתחיל להסביר - שטורקיה נמצאת באירופה - נצטרך לומר לתלמידים באירופה שהגבול האירופי עובר בסוריה. היכן ההיגיון הבריא?... האם ניתן לראות בטורקיה מדינה אירופית מבחינה תרבותית, היסטורית וכלכלית? אם נאמר זאת, אנו מעונינים למעשה בקץ האיחוד האירופי". - נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי.

טורקיה איימה לפתוח מחדש את גבולותיה להגירה המונית לאירופה, אלא אם אזרחים טורקיים יוכלו לנוע ברחבי האיחוד האירופי ללא צורך באשרת כניסה. מוערך כי כיום טורקיה מארחת כ-3.5 מיליון מהגרים ופליטים - בעיקר סורים, עיראקים ואפגאנים. רבים מהם יהגרו, ככל הנראה, לאירופה אם תינתן להם ההזדמנות. בתמונה: מחנה פליטים אדיאמן בטורקיה. (מקור התמונה: נציבות האו"ם לפליטים)

טורקיה איימה לפתוח מחדש את גבולותיה להגירה המונית לאירופה, אלא אם אזרחים טורקיים יוכלו לנוע ברחבי האיחוד האירופי ללא צורך באשרת כניסה. האיחוד האירופי הסכים לביטול ויזה במארס 2016 בעסקת המהגרים שהושגה בין האיחוד האירופי לבין טורקיה, במסגרתה התחייבה אנקרה לבלום את זרם המהגרים לאירופה.

גורמים אירופיים רשמיים אומרים, כי טורקיה אמנם צמצמה את זרם המהגרים, אך היא עדיין לא עמדה בכל הדרישות לביטול הוויזה. יתרה מזאת, שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו ב-15 ביולי להשעות שיחות רמות דרג עם אנקרה כחלק מסנקציות בעקבות קידוחי נפט וגז שמבצעת טורקיה מול חופי קפריסין.

בראיון לערוץ הטלוויזה הטורקי TGRT Haber ב-22 ביולי, אמר שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושולו, כי טורקיה נסוגה מעסקת המהגרים, מפני שהאיחוד האירופי לא עמד בהתחייבותו להעניק לבעלי דרכון טורקי גישה חופשית ללא צורך בויזה ל-26 מדינות אירופיות. "השענו את ההסכם לקליטת המהגרים", הוא אמר. "לא נחכה על מפתן דלתו של האיחוד האירופי".

המשך לקריאת הכתבה

רצח עם של נוצרים מגיע לשלב "מעורר דאגה"

מאת ריימונד איברהים  •  4 באוגוסט, 2019

  • לרוב הנוצרים הנרדפים בעולם אין כלל קשר לקולוניאליזם או למסיונריות. הנוצרים הניצבים בפני סכנה של רצח עם - ביניהם האשורים בסוריה ובעיראק או הקופטים במצרים - היו נוצרים במשך כמה מאות שנים לפני שאבותיהם האירופיים של מקימי הקולוניות הפכו לנוצרים והחלו בפעילות מסיונרית.

  • כתבה של ה-BBC מצביעה על "תקינות פוליטית" כאחראית במיוחד לאדישות המערב...

  • הרודפים הגרועים ביותר הם מי ששולטים על פי החוק האסלאמי, או השריעה - אשר אנשי אקדמיה כמו ג'ון אספוסיטו מאוניברסיטת ג'ורג'טאון מתעקשים כי הוא הוגן וצודק. באפגניסטאן (המדורגת במקום ה-2), "נאסר על קיומה של הנצרות".

שר החוץ של בריטניה, ג'רמי האנט (בתמונה), הורה על "בדיקה בלתי תלויה של רדיפתם הגלובלית של הנוצרים" שתוצאותיה פורסמו לאחרונה. (צולם על ידי ג'ק טיילור/ Getty Images)

"רדיפה של נוצרים קיימת ב'רמות הקרובות לרצח עם'", זו הייתה הכותרת שנשאה כתבה של ה-BBC מה-3 במאי אשר ציטטה תוצאות ביניים של מחקר ארוך טווח שהורה עליו שר החוץ הבריטי, ג'רמי האנט, ואשר בראשו עמד פיליפ מאונסטפן, הבישופ של טרורו.

על פי הכתבה של ה-BBC, אחד מתוך שלושה אנשים בעולם סובל מרדיפה על רקע דתי, כאשר נוצרים הם "הקבוצה הדתית הנרדפת ביותר". "דת 'נמצאת בסיכון להיעלם' במספר אזורים בעולם", ציינה הכתבה, "ובמספר אזורים, ניתן לומר כי רמת הרדיפה ואופייה מתקרבות להגדרה הבינלאומית של רצח עם שאימץ האו"ם".

שר החוץ הבריטי, ג'רמי האנט, צוטט גם כמי שאומר בהקשר לסוגיה מדוע ממשלות המערב "נרדמו" - כהגדרתו - ביחסן למגפה ההולכת ומתפשטת:

"אני סבור שקיים חשש לא מוצדק להישמע קולוניאליסט כאשר מדברים על דת [הנצרות] שהיה לה קשר למעצמות הקולוניאליזם, ולא על המדינות שהגענו אליהן כדי להפוך אותן לקולוניות. ייתכן שמצב זה גרם לחוסר נוחות לדון בסוגיה - תפקידם של המסיונרים היה מאז ומתמיד שנוי במחלוקת, ועניין זה, לעניות דעתי, גרם לאנשים להתבייש לדבר על הנושא".

המשך לקריאת הכתבה

הגיע הזמן שאירופה תצא מהסכם הגרעין עם איראן

מאת קון קופלין  •  28 ביולי, 2019

בתמונה: פדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ, נפגשת עם שר החוץ האיראני ג'וואד זריף, במהלך ביקורה באוגוסט 2017 באיראן. (צילום: European External Action Service/Flickr)

בעוד המתיחות במפרץ הפרסי עולה מדי יום כתוצאה מניסיונות הפרובוקציה המתגברים של איראן, הסירוב של מדינות אירופה להעניק גיבוי לממשל טראמפ בעימות מול טהרן הופך לעמדה שקשה מאוד להגן עליה. במהלך החודשים האחרונים, איראן הואשמה בסדרה של התקפות נגד מיכליות נפט במפרץ, והכריחה ספינת מלחמה בריטית להתערב כאשר מספר סירות סיור של משמרות המהפכה התקרבו באופן מאיים למיכלית בריטית במיצרי הורמוז, נתיב השיט העיקרי אל תוך המפרץ.

בנוסף, גורמים צבאיים אמריקנים פתחו בחקירה לגבי הטענות כי איראן היא העומדת מאחורי ההעלמות המסתורית של מיכלית הנפט 'ריאה' כאשר שטה במים איראניים בסוף השבוע. המורדים החות'ים הזוכים לגיבוי מטהרן, הואשמו בהוצאה לפועל של מספר התקפות נגד מטרות בערב הסעודית, כולל התקפת טילים על שדה תעופה אזרחי ומתקפת מל"ט על צינור נפט חשוב השייך לסעודים. הפעולה החצופה ביותר של איראן עד כה הייתה הפלת כלי הטיס האמריקני שהיה במשימת סיור מעל מיצרי הורמוז בחודש שעבר, פעולה שכמעט ועלתה בתגובה צבאית חריפה מצד ארה"ב.

המשך לקריאת הכתבה

ארגנטינה תכריז על חיזבאללה כארגון טרור

מאת ג'וזף הומייר  •  24 ביולי, 2019

נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי לקח החלטה היסטורית והוא מתכונן להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור זר, החלטה ראשונה מסוגה באמריקה הלטינית. (צילום: Amilcar Orfali/Getty Images)

25 שנים חלפו מאז הבוקר בו משאית מדגם רנו ועליה 300 ק"ג של חומר נפץ התפוצצה בחזית בניין הקהילה היהודית בבואנוס-איירס (AMIA), שהתרחש ב-18 ביולי 1994, ובשבוע שעבר ציינו את זכרם של 85 הקורבנות של מתקפת הטרור האסלאמי הקטלנית ביותר בהיסטוריה של אמריקה הלטינית.

יותר מעשר חלפו מאז הפיגוע ועד שממשלת ארגנטינה הכירה ב-2006 באופן רשמי באיראן כאחראית לו דרך שליחיה בחיזבאללה. כעת, 13 שנים לאחר מכן, נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי לקח החלטה היסטורית והוא מתכונן להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור זר, החלטה ראשונה מסוגה באמריקה הלטינית. מדובר בהחלטה שלא ניתן להמעיט בחשיבותה ואם אכן תתממש בקרוב הנשיא מאקרי וצוות יועצי הביטחון שלו יעשו את מה שעד לאחרונה היה נחשב לצעד בלתי אפשרי מבחינה פוליטית בדרום אמריקה.

המשך לקריאת הכתבה

התבוסה באיסטנבול: סדק ראשון בשריון של ארדואן

מאת בוראק בקדיל  •  2 ביולי, 2019

מאז שנת 1994, רבע מאה חלפה מאז שתושבי איסטנבול זכו לראות זמן בו עומד בראשות העיר אדם שאינו חבר המפלגה האסלאמיסטית של ארדואן. כל אלה השתנו ב-23 ביוני. (מקור התמונה: Getty Images)

תובנה ידועה במזרח התיכון גורסת כי כאשר מפלגה אסלאמיסטית עולה לשלטון בבחירות היא לעולם לא מסולקת ממנו בבחירות. זהו כלל שהוכח כנכון כמעט באופן גורף, אך מסתבר שתמיד יש יוצאים מן הכלל.

אזרחים טורקיים מתחת לגיל 18 מעולם לא ראו מערכת בחירות בה הפסיד הנשיא (וראש הממשלה לשעבר) רג'פ טאיפ ארדואן. מאז שנת 1994, רבע מאה חלפה מאז שתושבי איסטנבול זכו לראות זמן בו עומד בראשות העיר אדם שאינו חבר המפלגה האסלאמיסטית של ארדואן. כל אלה השתנו ב-23 ביוני.

אך למעשה, הייתה זו הפעם השנייה בתוך פחות מחודשיים בה אקרם אימאמולו נבחר כראש העיר של איסטנבול. "מי שמנצח באיסטנבול מנצח בטורקיה" הייתה סיסמתו של ארדואן מאז אותה 1994, אז זכה בבחירות לראשות העיר הגדולה במדינה בה מתגוררים כ-15 אחוזים מכלל המצביעים והיא אחראית ל-31% מהתוצר הלאומי. אך לאחר שנספרו הקולות בבחירות המקומיות במרץ, התברר כי איש האופוזיציה אימאמולו ניצח בהפרש זעום את המועמד מטעמו, בינאלי ילדרים.

המשך לקריאת הכתבה

הפלסטינים הם המפסידים הגדולים מהחרמת הפסגה הכלכלית בבחריין

מאת חאלד אבו-טועמה  •  25 ביוני, 2019

בשנת 2009, במהלך ועידה כלכלית ערבית שנערכה בכווית, המלך הסעודי המנוח עבדאללה בן עבד אל-עזיז הודיע על החלטתו לתרום סכום של מיליארד דולר לשיקום רצועת עזה. אין ספק שלמלך היו כוונות טובות כאשר ביקש לסייע לאחיו הפלסטינים שחלקם חיים במציאות כלכלית לא פשוטה, אך כאשר הוא נפטר שש שנים לאחר מכן אותם פלסטינים לא היססו להביע את הבוז שרכשו למנהיג שניסה לשפר את חייהם ולהבטיח עבורם עתיד טוב יותר. (מקור התמונה: Thaer Ganaim/PPO via Getty Images)

בשנת 2009, במהלך ועידה כלכלית ערבית שנערכה בכווית, המלך הסעודי המנוח עבדאללה בן עבד אל-עזיז הודיע על החלטתו לתרום סכום של מיליארד דולר לשיקום רצועת עזה. ההבטחה מעולם לא התממשה, בעיקר בשל הסכסוך המתמשך בין ארגון חמאס השולט ברצועה לבין הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס.

אין ספק שלמלך היו כוונות טובות כאשר ביקש לסייע לאחיו הפלסטינים שחלקם חיים במציאות כלכלית לא פשוטה, אך כאשר הוא נפטר שש שנים לאחר מכן אותם פלסטינים לא היססו להביע את הבוז שרכשו למנהיג שניסה לשפר את חייהם ולהבטיח עבורם עתיד טוב יותר.

הזלזול והגיחוך כלפי הסעודים היה כה חזק עד שמתפללים במסגד אל-אקצא בירושלים קטעו את דבריו של אחד הדרשנים שהתאבל על מות המלך בשריקות בוז, וקראו סיסמאות המוקיעות את עבדאללה. הסירוב לקונן על מות אדם ולחלוק לו כבוד במהלך תפילה נחשב לאחד המעשים המשפילים ביותר שמאמין מוסלמי יכול לבצע כלפי מוסלמי אחר, פעולה השמורה בדרך כלל לכאלו שביצעו פשעים חמורים או בגידה.

המשך לקריאת הכתבה

לא יהיה שלום במזרח התיכון כל עוד האייתוללות בשלטון

מאת מג'יד רפיזאדה  •  23 ביוני, 2019

מפקד כוח 'אל-קודס' קאסם סולימאני. (מקור התמונה: Tasnim News [CC by 4.0])

אחת התופעות המדהימות בעיניי היא זו במסגרתה הממשלה הקיצונית באיראן ממשיכה להנות מכוח בלתי-מוגבל ולקדם פעולות אלימות כרצונה, בזמן שאלה המגינים עליה עדיין טוענים שניתן להשיג שלום ויציבות במזרח התיכון.

ניתוח אמיתי של פעולות הטרור במזרח התיכון ובעולם כולו חושף כי כמעט בכל מוקד של סכסוך, מלחמה או מתיחות ניתן למצוא עקבות של המשטר בטהרן. למרות האשליה שתומכי מדיניות הפייסנות מנסים ליצור, ברור לכל כי איראן עדיין נמצאת בשיאו של המרוץ לנשק גרעיני, ולמנהיגיה אין שום עניין בשלום.

בתימן, האיראנים תומכים בצורה נרחבת במיליציה החות'ית, מספקים לה חימוש וממשיכים להבריח כלי נשק וטכנולוגיה צבאית. על פי דיווח עדכני של סוכנות הידיעות 'רויטרס', משמרות המהפכה של איראן ממלאים תפקיד מפתח בתמיכה בחות'ים בתימן, ומשתמשים בנתיבים חשאיים חדשים במפרץ הפרסי כדי לספק להם משלוחי נשק.

המשך לקריאת הכתבה

סדר העדיפויות של המנהיגים הפלסטינים

מאת חאלד אבו-טועמה  •  20 ביוני, 2019

בתמונה: פלסטינים יושבים במחנה הפליטים אל-ירמוכ, בסוריה. (מקור התמונה: אונר"א)

כ-18 עיתונאים, פעילים פוליטיים וחברתיים ואנשי אקדמיה פלסטיניים נהרגו בסוריה בשנים האחרונות, בעוד עשרות אחרים נעצרו. נתונים אלה נחשפו על ידי ארגון 'Action Group' הממוקם בלונדון ועוקב אחרי מצב זכויות האדם של פליטים פלסטינים במלחמת האזרחים בסוריה.

אך גם חשיפה זו לא הכתה כותרות בקהילה הבינלאומית ובקרב ארגונים "פרו-פלסטיניים" הפועלים במדינות המערב. הסיבה ההגיונית לכך: מותם של העיתונאים הפלסטינים לא קשור בשום צורה לישראל. הם מתו במדינה ערבית בידי אחיהם הערבים, ולא בידי ישראלים.

אם אותם פלסטינים היו נהרגים, נפצעים או נעצרים בישראל, הסיפור שלהם היה מיד זוכה לביקורת בינלאומית ומככב בכל העיתונים ומהדורות החדשות בטלוויזיה. אך כאשר מדובר בערבים שהם קורבנות לדיכוי ואכזריות של ערבים אחרים, אנשי התקשורת אפילו לא טורחים להתעניין.

על פי הדיווח של ארגון 'Action Group', ההרוגים הפלסטינים מצאו את מותם במספר חלקים של סוריה בזן שסיקרו את המלחמה שפרצה ב-2011. תשעה מהם נהרגו בהפצצות בשדה הקרב, חמישה בשל עינויים שעברו בכלא הסורי וארבעה נוספים נורו למוות על ידי צלפים.

המשך לקריאת הכתבה

השריפה בנוטרדאם והרס הנצרות באירופה

מאת גי מילייר  •  16 ביוני, 2019

השריפה שכילתה את מרבית קתדרלת נוטרדאם בלב פריז הייתה טרגדיה קשה. אפילו אם הקתדרלה תבנה מחדש, היא לעולם לא תהיה אותו הדבר. (מקור התמונה: Veronique de Viguerie/Getty Images)

השריפה שכילתה את מרבית קתדרלת נוטרדאם בלב פריז הייתה טרגדיה קשה. אפילו אם הקתדרלה תבנה מחדש, היא לעולם לא תהיה אותו הדבר. החלונות הצבועים ואלמנטים ארכיטקטוניים אחרים ניזוקו קשה, ומסגרת העץ נהרסה כליל. גם הצריח שהתמוטט היה יצירת אומנות ייחודית, שהתבססה על תרשימים עתיקים.

בנוסף לשריפה, המים שהוזרמו כדי לכבות את הלהבות חדרו לקירות האבן והחלישו אותם. הגג כולו נעלם והמבנה המרכזי חשוף כרגע לפגעי מזג האוויר, וחלקים נוספים עומדים בפני סכנת קריסה. לא ניתן להתחיל בשיקום עד אשר המבנה כולו ייבדק, משימה שתארך שבועות.

נוטרדאם היא בת יותר מ-800 שנים. היא שרדה את טלטלות ימי הביניים, את שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית, שתי מלחמות עולם וכיבוש נאצי. אך היא לא שרדה את מה שנהיה מצרפת במאה ה-21.

המשך לקריאת הכתבה

צדק נוסח טורקיה: 3 עיתונאים למאסר עולם בגלל ביקורת על ארדואן

מאת אוזאי בולוט  •  12 ביוני, 2019

בחודש פברואר, שלושה עיתונאים טורקים הנחשבים למתנגדים למשטר הואשמו ב"ניסיון לפגוע בסדר החוקתי", וזאת על מעורבותם לכאורה "בניסיון ההפיכה בשנת 2016" נגד הנשיא ארדואן. שלושתם נידונו לעונש של מאסר עולם. הארלם דסיר, האחראי על חופש העיתונות בארגון OSCE, אמר: "...העונשים מעלים שאלות בסיסיות לגבי היכולת של מערכת המשפט הטורקית לשמור על הזכות החוקתית לחופש הביטוי".

שני הליכים פליליים שהתנהלו לאחרונה בטורקיה מסמלים את הסטנדרטים הכפולים המטרידים של המשטר באנקרה בכל הנוגע לתפיסה של משפט צדק.

בחודש פברואר, שלושה עיתונאים טורקים הנחשבים למתנגדים למשטר הואשמו ב"ניסיון לפגוע בסדר החוקתי", וזאת על מעורבותם לכאורה "בניסיון ההפיכה בשנת 2016" נגד הנשיא ארדואן. שלושתם נידונו לעונש של מאסר עולם.

מנגד, בחודש מרץ האחרון, ניל כריסטופר פראקש, מחבל אוסטרלי החבר בארגון המדינה האסלאמית (דאעש) שנתפס ב-2106 כאשר חצה את הגבול מסוריה לטורקיה, זכה לעונש קל במיוחד מבית המשפט העליון לפלילים.

פראקש, שהוגדר כ"מבוקש מספר אחד" של אוסטרליה, קושר על ידי ה-FBI לתכנון מתקפת טרור בפסל החירות בניו-יורק. באחד מסרטוני התעמולה הרבים של דאעש בהם הופיע, תיאר כיצד המיר דתו מבודהיזם לאסלאם אחרי טיול שערך בקמבודיה, וסיפר על מפגשים בהם השתתף במסגד במרכז האסלאמי במלבורן.

המשך לקריאת הכתבה

המשחק המסוכן של עלי ח'אמנאי

מאת אמיר טהרי  •  31 במאי, 2019

לשגעון החומיינסטי תמיד היה היגיון כלשהו, שנע בין כניעה משפילה תחת לחץ לתוקפנות חסרת בושה כאשר אותו לחץ הוסר. ישנם סימנים המעידים על כך שעלי ח'אמנאי שוקל לנקוט במה שהוא הגדיר "גמישות הירואית". (מקור התמונה: kremlin.ru)

מימרה ישנה טוענת כי כל משבר מכיל בתוכו הזדמנות, והמשבר הנוכחי בין איראן לארה"ב אינו יוצא דופן בו הצהרות לוחמניות משני הצדדים הציתו מחדש את העניין בסכסוך שהיה רדום למחצה עד לאחרונה.

העניין המחודש הזה יכול לשמש כאמצעי שכנוע עבור כל המעורבים ואחרים המתעניינים בבעיה האיראנית לבחון את שורשי הסכסוך האמיתיים, ולנסות למצוא דרכים מציאותיות לנטרל אותו. אך לפני שנעשה זאת, ישנם כמה צעדים שצריך לקחת.

בתור התחלה, עלינו להבין כי המשבר הנוכחי לא נגרם מהסיבות המסורתיות שמובילות בדרך כלל למשברים בין מדינות. לאיראן ולארה"ב אין סכסוך על גבולות, הן לא נלחמות על שליטה במשאבי טבע ומים או גישה לים הפתוח ולא שואפות לחטוף נתחי שוק אחת מהשנייה. במילים אחרות, הסכסוך בין איראן וארה"ב לא עונה להגדרה של סכסוך בינלאומי קלאסי.

המשך לקריאת הכתבה

הסנקציות על טהרן עובדות

מאת מג'יד רפיזאדה  •  23 במאי, 2019

הודות לסנקציות שהטיל מחדש ממשל טראמפ, זרם הכספים לאיראן נפסק, מה שהשפיע באופן משמעותי על מאמצי ההנהגה בטהרן לממן ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון. (מקור התמונה: Wikimedia Commons)

מבקריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושל מדיניותו בכל הקשור לאיראן מיהרו לגנות את הסנקציות שהטיל על המשטר בטהרן. הטיעון הנפוץ שלהם היה הרעיון שרק מדיניות מחושבת ויעילה תוכל להתמודד בהצלחה עם הממסד הדתי הקיצוני באיראן ותאפשר להגיע איתם לפשרה, או במילים אחרות: פייסנות.

לאותם מבקרים הייתה הזדמנות ליזום ולהרחיב מדיניות פייסנית כזו במהלך שמונה השנים של ממשל אובמה. בכל הזמן הזה, הנשיא לשעבר ביצע ויתורים חסרי תקדים כלפי איראן בניסיון לפייס את שלטון האייתוללות. הוא התייחס אליהם בנדיבות ובגמישות בכל התנהלות מולם, אך מה הייתה התוצאה?

כאשר הסנקציות על איראן בוטלו בזמן ממשל אובמה, התברר במהרה כי פעולה זו העניקה לאיראן לגיטימציה גלובלית בעיני הקהילה הבינלאומית. הסרת הסנקציות וההכרה המחודשת לה זכתה איראן ייצרו רווח של מיליארדי דולרים עבור הממסד הצבאי במדינה, עבור משמרות המהפכה ועבור ארגוני הטרור השונים בהם היא תומכת.

המשך לקריאת הכתבה

הניו יורק טיימס שוב נמצא בצד הלא הנכון של ההיסטוריה

מאת אלן דרשוביץ  •  15 במאי, 2019

(מקור התמונה: Mike Coppola/Getty Images)

תארו לעצמכם שהקריקטורה שפורסמה בשבוע שעבר ב'ניו יורק טיימס' ותיארה את ראש ממשלת ישראל ככלב, הייתה במקום זאת מכילה מנהיג של קבוצה אתנית אחרת ומתארת אותו באופן דומה. אם אתם חושבים שקשה לדמיין דבר כזה, הרי שאתם צודקים לחלוטין. זה יהיה בלתי נתפס להעלות על הדעת שעורך ב'טיימס' היה מרשה לצייר מנהיג מוסלמי ככלב, או כל חבר בדת או גזע אחרים בצורה כה בלתי אנושית.

אז מה יש בעם היהודי שמאפשר לפרסם ציור כה משפיל של אחד ממנהיגיו החשובים? ניתן היה לחשוב שלאור ההיסטוריה הכואבת ובמיוחד בשבוע בו מצוין יום השואה, היהודים יהיו הקבוצה האחרונה לגביהם ירשה לעצמו עיתון מרכזי לפרסם קריקטורה שכאילו נלקחה היישר מהתעמולה הנאצית. אבל לא. בקושי 75 שנים חלפו מאז ה'דר שטרימר' נתן רוח גבית לרצח המוני של יהודים על ידי הצגתם כתתי-אדם, והנה אנו חוזים בתחייה מחדש של יצירות קיצוניות כאלה.

המשך לקריאת הכתבה

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי לספק לך שירותים טובים יותר.
לפרטים נוספים, אנא עיין במדיניות הפרטיות וקובצי ה-Cookie שלנו.