האם אזור הסאהל במערב אפריקה הופך להיות מרכז חדש לטרור בינלאומי, כפי שערבות אפגניסטן היו לפני כמעט שלושה עשורים? שאלה זו עלתה שוב לאחרונה על סדר היום העולמי, עם ההפיכה הצבאית שהתרחשה בניאמיי בירת ניז'ר, אחת המדינות העניות יותר באזור.

מפקד המשמר הנשיאותי, הגנרל עבדורחמנה צ'יאני הכניס למעצר את הנשיא מוחמד באזום והכריז על עצמו כשליט החדש. בכך הוא המשיך סדרת הפיכות שהובילה לעליית משטר צבאי בשכנות גינאה, בורקינה פאסו ומאלי.

פעמוני האזהרה שעולים מאפריקה הצליחו לשבור את הלאות הקיץ במערב, שהגיב שוב בסיסמה הרגילה של "חייבים לעשות משהו". נשיא צרפת עמנואל מקרון הורה לכוחותיו המוצבים בניז'ר לעבור לכוננות מלאה, בזמן ששרת החוץ שלו מהירה להבטיח כי לא יהיה שימוש בכוח כדי להשיב לשלטון את באזום המודח. הבטחות דומות נשמעו גם מגרמניה ואיטליה, המחזיקה גם היא כוח צבאי סמלי בניז'ר.

המשך לקריאת הכתבה

בעוד אבק מערכת הבחירות האחרונה בטורקיה הולך ושוקע, הקהילה הבינלאומית הפנתה את תשומת ליבה לשני מינויי מפתח עליהם הודיע הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, בעודו עומד להתחיל עשור שלישי בשלטון.

מדובר בשר החוץ החדש וראש המודיעין לשעבר הקאן פידאן, וראש המודיעין החדש ואחד ממקורבי ארדואן – איברהים קאלין. לשניהם קריירות מעניינות ומרשימות, שהצטלבו תחת ארדואן, והאופן בו הפכו לקובעי מדיניות ומקורבים לנשיא יכול ללמד כמה דברים על טורקיה.

פידאן נולד באנקרה ב-1968, ושירת בצבא הטורקי כמפקד שאינו קצין. בין היתר היה מוצב בכוח התגובה של נאט"ו בגרמניה. את עבודת התזה שלו כתב על "השוואה בין סוכניות הביון של בריטניה, ארה"ב וטורקיה".

לאחר שעזב את הצבא ב-2001, הוא עבד בשגרירות הטורקית באוסטרליה בתור אנליסט פוליטי וכלכלי. זהו פרט ביוגרפי יוצא דופן מכיוון שבטורקיה כמעט לא קיימים מקרים בהם איש צבא מצטרף לשירות הדיפלומטי ללא קשרים פוליטיים ידועים.

המשך לקריאת הכתבה

מרקס הגדול (גראוצ'ו, לא קארל) אמר פעם כי היה מסרב להצטרף לכל מועדון שיסכים לקבל אותו לשורותיו. שליטי איראן כיום ניצבים בפני דילמה שונה, כאשר הם מנסים להצטרף דווקא למועדונים שמסרבים לקבל אותם.

במשך שבועות ארוכים, מכונת התעמולה בטהרן פיארה את מסעו של הנשיא ראיסי לדרום אפריקה שם השתתף בפסגת מדינות BRICS – קבוצה המאגדת את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה.

איראן מנסה להתקבל למועדון הזה מאז 2010, אז המנהיג העליון ח'אמנאי הודיע על כוונתו ליצור "סדר עולמי חדש" דרך הברית המשולשת של איראן, סין ורוסיה. מקורות בטהרן הסבירו כי הדרישה האיראנית להצטרף, למרות שזכתה לתמיכת דרום אפריקה והודו, נבלמה בווטו שקט מצד רוסיה וזכתה לכתף סינית קרה. זה קרה גם למרות שעלי אכבר ולאיתי, יועצו הבכיר של חא'מנאי ורוסופיל ידוע, טען במספר הזדמנויות כי רוסיה דווקא תתמוך בבקשת החברות האיראנית.

המשך לקריאת הכתבה

לאחר עשורים של התחבטות, בית המשפט העליון האמריקני הכריז סוף סוף כי החוקה אינה מתירה לאוניברסיטאות ציבוריות לשקול קטגוריות של גזע כחלק מתהליך הקבלה של סטודנטים. זו החלטה אותה רבים, כולל מחבר שורות אלו, ניסו לקדם מאז שנות ה-70, כאשר מאמרי המשפטי הראשון קרא ליישום אפליה מתקנת על בסיס הישגים אישיים בלבד ולא על פי קטגוריות של מוצא או גזע.

בית המשפט נע בכיוון מזה זמן מה, אך עד לאחרונה אפשר לתופעה להימשך בעזרת שלל פרצות בחוק. פרצות אלו נוצלו בידי האוניברסיטאות כדי לכפות שיטת מכסות הקובעת כי יש לקבל מדי שנה שיעור מסוים של מועמדים ממיעוטים שונים. השלכות השיטה הזו השפיעו בעיקר על אחת הקבוצות המופלות לרעה ביותר בהיסטוריה שלנו – אמריקנים ממוצא אסייתי. הטוענים בתביעה נגד אוניברסיטת הרווארד היו חברי הקבוצה הזו, וכעת יהיה מעניין לראות כיצד שיעורי הקבלה שלהם יושפעו מהחלטת השופטים.

המשך לקריאת הכתבה

המראות מסבב הפרעות הנוכחי בצרפת משקפים פעם נוספת את הפער בין צרפת המסורתית לבין מה שניתן לכנות צרפת של הפרברים, תוצאות ארבעה עשורים של הגירה.

נהאל מרזוק בן ה-17 נהרג על ידי המשטרה לאחר מרדף בעיר נאנטר הסמוכה לפריז. שני שוטרי תנועה רדפו אחר הרכב בו נהג לאחר שסרב לעצור לבדיקה. מרזוק נאלץ לבסוף לעצור בשל עומס בכביש, והשוטרים התקרבו לרכבו בנשקים שלופים. כאשר הוא ניסה לברוח מן המקום, אחד השוטרים ירה לעבר הרכב ופצע אותו באורח קשה.

בשנת 2021 נרשמו בצרפת 27,809 סירובים לציית להוראות המשטרה, סירוב כל עשרים דקות כמעט. בגיל 17 בלבד מרזוק החזיק ברישום פלילי בן 15 סעיפים, בין היתר בשל סירוב להישמע להוראות שוטרים, שימוש בלוחיות רישוי מזויפות, נהיגה ללא ביטוח, שימוש וסחר בסמים ועוד.

המשך לקריאת הכתבה

למרות התנגדות משמעותית מצד הקונגרס, ממשל ביידן ערך לאחרונה שיחות חשאיות בעומאן, במטרה להעניק לאיראן הסכם אשר יסלול עבורה את הדרך להשגת נשק גרעיני באופן חוקי, יעצים אותה במיליארדי דולרים, יסיר את הסנקציות, יאפשר לה להצטרף מחדש למערכת הפיננסית העולמית ויחזק את הלגיטימציה של המשטר התיאוקרטי הקיצוני.

על פי דיווחים, ממשל ביידן מתכנן בנוסף להזרים סכום של 17 מיליארד דולר לקופת משטר האייתוללות. בכך תוכל איראן לא רק להשלים את תוכנית הגרעין שלה, אלא גם להמשיך ולשלוח נשק לרוסיה עבור המלחמה באוקראינה, יחד עם המשך ההתפשטות האיראנית ברחבי המזרח התיכון – בעיראק, סוריה, תימן ולבנון, וארגוני הטרור בעזה.

המשך לקריאת הכתבה

חבר הפרלמנט הירדני עימאד אל-עדואן מהולל כ"גיבור" בידי ירדנים ופלסטינים רבים, לאחר שעל פי הדיווחים נתפס בניסיון להבריח נשק לשטח ישראל. הרשויות בישראל עצרו את אל-עדואן ב-22 באפריל, כאשר חצה את הגבול במעבר אלנבי. סרטון שהופץ ברשתות החברתיות הראה את תכולתם של שלושה תיקים שנתפסו ברשותו ובהם נמצאו 100 ק"ג זהב, 12 רובים אוטומטיים ו-270 אקדחים.

אל-עדוען נודע בתמיכתו הקולנית בארגון הטרור חמאס. בסרטון שפורסם בעבר ברשתות הוא אמר: "אנו שולחים ברכות וכבוד לקבוצות ההתנגדות הפלסטיניות, חמאס והסמל הערבי אבו-עוביידה (דובר הזרוע הצבאית)". סביר להניח כי כלי הנשק אותם ניסה להבריח נועדו לשימוש חמאס או ארגוני טרור אחרים במאבקם נגד ישראל. הצהרותיו האנטי-ישראליות ותמיכתו בחמאס כבר הפכו את אל-עדואן ל"גיבור" בעיני רבים בירדן וברש"פ.

המשך לקריאת הכתבה

מספר שבועות לפני הבחירות החשובות ביותר בתולדות טורקיה המודרנית, עדיין מוקדם מדי להעריך מי ינצח. כל הסימנים מצביעים על כך שהמרוץ ימשיך להיות צמוד במיוחד עד יום הבחירות ב-14 במאי. יתכן אף שהתוצאות לא יהיו חד-משמעיות. כאוס עשוי להתפרץ, זיופים הם תמיד אפשרות סבירה והרבה האשמות יגיעו מכל הצדדים. בחלק מהמחוזות יתכנו בחירות חוזרות, וסכסוכים נוספים עלולים לגלוש לאלימות ברחובות.

גם בחירות כלליות חוזרות הן עדיין בגדר אפשרות. אופציה אחרת היא שהאיש החזק בטורקיה, הנשיא ארדואן הנלחם על חייו הפוליטיים לאחר 21 שנות שלטון ושחיתות, ניצח במרוץ לנשיאות אך יפסיד את הרוב בפרלמנט. משמעות תוצאה כזו תהיה כאוס משילותי ומנהלתי אמיתי.

כוח הקסם הלאומני-שמרני של ארודאן נראה כהולך ומתפוגג. הכלכלה נאנקת תחת שיעורי אינפלציה נוסקים, שהגיעו עד ל-55 אחוזים רשמיים בחודש פברואר. רעידות האדמה ההרסניות בדרום-מזרח המדינה הטילו עול נוסף בסך עשרות מיליארדים. שחיתות ונפוטזים פשו בכל שורות המדינה, בזמן שהשכר השנתי הממוצע עומד על בקושי 9,000 דולרים.

המשך לקריאת הכתבה

בשבוע שעבר, תת-מזכיר המדינה האמריקני הודיע בהצהרה שאושרה על ידי האו"ם כי איראן העשירה אורניום לרמה כמעט מבצעית באתר גרעיני תת-קרקעי, ועשויה להפיק "חומר עבור פצצה בתוך כתריסר ימים". ראש ה-CIA וויליאם ברנס ניסה להרגיע את חברי הקונגרס ואמר: "לא ראינו הוכחות לכך שהם קיבלו החלטה להניע מחדש את תכנית ההתחמשות".

יתכן שזו רק ההקדמה לכך שמשטר האייתוללות יפנה בקרוב לארה"ב בשאלה: עד כמה אתם מוכנים לשלם כדי שאיראן לא תהפוך לגרעינית בתקופת הנשיא ביידן? מאז שג'ו ביידן נכנס לבית הלבן, נראה כי בטהרן נהנים מאור ירוק לקדם בחופשיות את תכנית הגרעין, להעשיר אורניום בכל רמה גבוהה שיחפצו בה, להפעיל כל מספר של צנטריפוגות, ולהמשיך לצעוד לעבר נשק גרעיני – וכל זה ללא שום השלכות.

האייתוללות פיתחו בהדרגה את הדרך ליכולת גרעינית. ראשית הם הגבירו את העשרת האורניום לרמה של 20%. הפרלמנט האיראני חסם אז את פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מלהגיע לאתרי הגרעין ולבצע בדיקות. על פי דו"ח שפרסם לאחרונה המכון הבינלאומי למדע וביטחון:

המשך לקריאת הכתבה

מדוע איראנים כה רבים יוצאים לרחובות במחאה נגד המשטר האסלאמי, במשך יותר מארבעה חודשים? הנה שתי תשובות אפשריות.

1. "ההפרעות הנוכחיות נגרמות משום שהשטן האמריקני מקנא בהישגי המהפכה האסלאמית", כך אמר המנהיג העליון עלי ח'אמנאי.

2. "כיום, הרפובליקה האסלאמית היא המעצמה המובילה בעולם. העולם שבחוץ אינו מודע מספיק להישגים המדהימים שלנו", כך אמר האייתוללה קאסם סדיקי, מנהיג תפילת יום השישי בטהרן.

אם כן, מהם אותם הישגים שנעלמו עד כה מידיעת העולם? אין ספק לגבי העובדה כי מאז שהכת הח'ומייניסטית השתלטה על איראן לפני כ-43 שנים, המדינה עברה תמורות דרמטיות. בשנת 1977, ערב המהפכה, חיו באיראן 38 מיליון איש. האוכלוסייה כיום מונה 88 מיליון. ב-1977 חיו כ-35 אלף איראנים מחוץ לארצם. המספר כיום מוערך בשמונה מיליון.

בעשור שלפני המהפכה, אזרחי איראן חוו צמיחה שנתית ממוצעת בהכנסה בשיעור של שבעה אחוזים. בארבעת העשורים האחרונים השיעור הממוצע עומד על 3.5%, ובעשור האחרון הוא שואף לאפס. על פי נתוני המדינה הרשמיים, שיעור התוצר המקומי לנפש התכווץ ב-40%.

המשך לקריאת הכתבה

משטרת בלגיה מצאה 150 אלף אירו במזומן בביתה של סגנית נשיא הפרלמנט האירופי אווה קאילי, שנעצרה והואשמה בעבירות שחיתות. עצורים נוספים בפרשה הם לוקה ויסנטיני, מזכ"ל קונפדרציית איגודי המסחר הבינלאומית, וחבר הפרלמנט האירופי לשעבר פייר-אנטוניו פנצרי. בן זוגה של קאילי ויועצו לשעבר של פנצרי, פרנצ'סקו גיורגי, נעצר גם הוא. בביתו של חבר הפרלמנט האירופי מארק טרבלה נערך חיפוש.

פנצרי עומד גם בראש ארגון בשם 'Fight Impunity', שגיורגי נמנה בין מייסדיו. על פי דיווחים, חשוד אחר בפרשה הוא ניקולו פיגה-טלמנקה, מנהל ארגון אחר בשם No Peace Without Justice הפועל לקידום זכויות אדם באפריקה ובמזרח התיכון. הכתובת הרשמית של שני הארגונים היא באותם משרדים בבריסל.

על פי דיווחים בכלי התקשורת, החשודים הנמנים על אליטת השמאל האירופית נטלו לכאורה שוחד קטארי בתמורה לשבחים שחלקו ל"התקדמות" שעשתה מדינת המפר בתחום "חוקי העבודה". כך נכתב בניו-יורק טיימס:

המשך לקריאת הכתבה

ימים קשים עוברים על "המנהיג העליון" של הרפובליקה האסלאמית, עלי ח'אמנאי. בפעם הראשונה מזה שנים ארוכות, נראה כי הוא אינו מצליח להיחלץ מן המשבר אליו נקלע לאור האירועים במדינה והטעויות שלו עצמו.

במשך יותר משלושה עשורים, בכל פעם בה שלטונו עמד בפני אתגר משמעותי, הטקטיקה של ח'אמנאי הייתה להיעלם מן השטח לזמן מה עד יעבור זעם. אם הייתה נדרשת פעולה, הוא לרוב אפשר לאחרים לעשות את העבודה המלוכלכת. ח'אמאני השתמש בשיטה הזו במאבק הארוך מול יריבו-ידידו עלי אכבר רפסנג'אני, מאבק בו ניצח לבסוף. במהלך מערכת הבחירות המתוחה שהולידה את תנועת המחאה הירוקה, ח'אמנאי אפשר לכוחות הביטחון לטבוח במפגינים, לעצור את ראשיהם ולמחוץ את גל ההפגנות.

בענייני חוץ, ח'אמנאי אפשר לנשיאים מוחמד חתאמי וחסן רוחאני לבלוע כל צפרדע במטרה להגיע להסכם עם המערב, תוך שהם ממשיכים בהונאה לפיה איראן הופכת עוד רגע למדינה נורמלית, והוא עצמו מפזר לחישות על התנגדות להסכם. אם המגעים היו מצליחים ח'אמנאי היה לוקח את הקרדיט לעצמו כמקבל ההחלטות; במקרה של כישלון תמיד היו אשמים אחרים ב"בעיות העומדות בפני האומה הגיבורה".

המשך לקריאת הכתבה

האיחוד האירופי טוען כי הוא מכבד את הדמוקרטיה וחולק עם ישראל את ערכי החברה המבוססת על שלטון חוק. מדוע אם כן אותו איחוד ממש לא מכבד את ההחלטה שקיבלו ישראלים וערבים לדון באופן הדדי על הגבולות ביניהם? מדוע האיחוד מסייע בחשאי לפלסטינים להשתלט על קרקעות בשטחי C באמצעות בניה בלתי-חוקית?

במסמך חסוי שנחשף לאחרונה, וחובר בידי נציגות האיחוד האירופי בירושלים, התגלה כי האירופים פועלים בשיתוף (ולעתים בשם) הרש"פ כדי להשתלט על שטחי C, למרות שמדובר בשטחים אשר לגביהם הוסכם בידי שני הצדדים כי הם נמצאים בשליטה ישראלית בלעדית, עד אשר יוחלט אחרת במשא ומתן עתידי.

המשך לקריאת הכתבה

האזור הצפוני ביותר של סוריה, הכולל גבול בן 910 ק"מ עם טורקיה, הפך בשנים האחרונות לאחת מזירות המלחמה המורכבות ביותר בעולם. זה קרה לא רק בגלל אינספור השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים הפועלים בשטח דל במשאבי אנרגיה ותשתיות, אלא גם בשל בריתות משתנות, סכסוכים המתאפיינים בשיטות לוחמה א-סימטריות והאופן בו כל אלה יוצרים לעתים חברויות שנראות הזויות.

שחקנים אלה כוללים שלל קבוצות ג'יהאדיסטיות ותומכיהן הרבים, קבוצות אחרות רדיקליות פחות הנתמכות בידי טורקיה, וכמו כן כוחות צבא טורקים, אמריקנים, רוסים וסורים, וכמובן נוכחות של משמרות המהפכה האיראניים. באזור הזה, משמעות השלום היא לא יותר מהפסקה קצרה בין התפרצויות של לחימה. עד לאחרונה, האלימות הייתה בעיקר ברקע, עד שפצצה אחת שהתפוצצה במרחק 1,300 ק"מ שינתה את המצב.

ב-14 בנובמבר, פיצוץ הרעיד את כיכר טקסים העמוסה באיסטנבול. בפיגוע נהרגו שישה בני אדם ועוד 81 נפצעו. המשטרה הטורקית מיהרה לעצור את אחלאם אלבשיר, שעל פי החשד הטמינה את המטען במקום. המשך החקירה הוביל למעצרם של 47 חשודים נוספים.

המשך לקריאת הכתבה

אפילו כאשר משטר האייתוללות מגביר את תמיכתו הצבאית בפלישה הרוסית לאוקראינה, מהלך המציב איום משמעותי על האיחוד האירופי, מדיניות הפייסנות האירופית כלפי טהרן ממשיכה בכל הכוח.

העובדה לפיה האיחוד האירופי ממשיך לסחור עם המשטר האיראני הרצחני, זה המוגדר בגלוי כ"מממן הטרור המוביל בעולם", היא לא פחות ממדהימה. בעיתון 'טהרן טיימס' התפארו לאחרונה כי שיעור הייצוא האיראני לאירופה עלה ב-28%:

נתוני Eurostat מראים כי איראן ייצאה סחורות בשווי 799 מיליון אירו לאיחוד בתשעת החודשים הראשונים של השנה, סכום שעמד על 623 מיליון אירו באותה תקופת זמן בשנה שעברה...

על פי Eurostat, ערך הסחר הכולל בין איראן והאיחוד האירופי הגיע ל-3.947 מיליארד אירו בין ינואר לספטמבר 2022, בעוד בשנה שעברה הוא עמד על 3.025 מיליארד אירו באותה תקופת זמן...

בחודש ספטמבר בלבד איראן ייצאה לאיחוד סחורות בשווי 72 מיליון אירו, וייבאה ממנו סחורות בשווי 472 מיליון אירו. בחודש ספטמבר אשתקד הייצוא האיראני לאיחוד עמד על 68 מיליון איראן והייבוא מהאיחוד על 308 מיליון אירו"

המשך לקריאת הכתבה