ניתוחים ופרשנויות אחרונים

גזענות, צביעות ואפליה: ראשידה טלאיב בעד ה-BDS ונגד ישראל

מאת אלן דרשוביץ  •  20 בינואר, 2019

ראשידה טלאיב (במרכז). מקור התמונה: VOA.

דמיינו לעצמכם מקרה בו הקונגרס היה שוקל חקיקה האוסרת חרמות נגד חברות בבעלות הקהילה הגאה, נשים או מוסלמים. האם הסנאטור ברני סנדרס היה טוען שחרם כזה מפר את התיקון הראשון לחוקה? או מקרה אחר של חקיקה האוסרת חברות להחרים מדינות בהן יש רוב מוסלמי. האם חברת הקונגרס ראשידה טלאיב הייתה מאשימה את התומכים בחוק בנאמנות כפולה?

לחוקים באמריקה יש היסטוריה ארוכה של התמודדות עם אפליה על בסיס נטייה מינית, גזע, מגדר ולאום. החוקים שלנו אסרו הצטרפות לחרם הנאצי על עסקים יהודיים בשנות ה-30, ולחרמות הערביים בשנות החמישים והשישים.

כעת הקונגרס שוקל חקיקה נגד חברות המחרימות את המדינה היהודית היחידה בעולם. כאשר אתה מסמן רק את היהודים בזמן שאתה מתעלם מאינספור הפרות זכויות אדם חמורות הרבה יותר – זוהי גזענות, חד וחלק. לכן גם אלה התומכים בתנועת החרם על ישראל (BDS) אשמים בגזענות.

חלק מתומכי ה-BDS טוענים שמדובר במחאה שאמורה ללחוץ על ישראל לשנות את מדיניותה, אבל זה לא מה שמנהיגי החרם עצמם אומרים. המטרה שלהם היא חיסול ישראל והחלפתה במדינה פלסטינית, "מהים עד הנהר".

המשך לקריאת הכתבה

בית משפט בגרמניה פסק כי חוק חדש האוסר נישואי קטינים מנוגד לחוקה

מאת סורן קרן  •  18 בינואר, 2019

  • הפסיקה, אשר למעשה מאפשרת לתת תוקף חוקי לנישואי קטינים המבוססים על החוק השרעי בגרמניה, היא החלטה אחת מתוך מספר הולך וגדל של מקרים שבהם בתי המשפט הגרמניים - ביודעין או לא ביודעין - מעודדים קיום מערכת משפט אסלאמית מקבילה במדינה.

  • "גרמניה אינה יכולה מצד אחד להתנגד לנישואי קטינים ברמה הבינלאומית, ומצד שני לתמוך בנישואין כאלה בגרמניה עצמה. לא ניתן להתפשר על טובת הילד במקרה זה (....) מדובר בהגנה על ילדים וקטינים המעוגנת מבחינה חוקתית!" - וינפריד באוסבק, מחוקק בווארי שעזר בניסוח החוק נגד נישואי קטינים.

  • "עלינו לתת את הדעת על דבר אחד נוסף: פסקי דין מתקבלים "בשם העם", והעם זה הביע דעתו בבירור באמצעות נציגיו בבונדסטאג, כי הוא אינו רוצה להכיר עוד בנישואי קטינים", הפרשן אנדראס פון דלהייס-גונתר.

בית המשפט העליון בגרמניה (Bundesgerichtshof) פסק, כי חוק חדש האוסר נישואי קטינים עשוי להיות מנוגד לחוקה מפני שכל נישואין, כולל נישואי קטינים המבוססים על החוק השרעי, מוגנים על ידי חוק היסוד של גרמניה. בתמונה: בניין בית המשפט העליון בקרלסרואה, גרמניה (מקור התמונה: אנדראס פרפקה/ Wikimedia Commons)

בית המשפט העליון בגרמניה (Bundesgerichtshof), הערכאה העליונה למשפט אזרחי ופלילי בגרמניה, פסק כי חוק חדש האוסר נישואי קטינים עשוי להיות מנוגד לחוקה, מפני שכל הנישואין, כולל נישואי קטינים המבוססים על החוק השרעי, מוגנים על ידי חוק היסוד של גרמניה.

הפסיקה, אשר למעשה מאפשרת לתת תוקף חוקי לנישואי קטינים המבוססים על החוק השרעי בגרמניה, היא החלטה אחת מתוך מספר הולך וגדל של מקרים שבהם בתי המשפט הגרמניים - ביודעין או לא ביודעין - מעודדים קיום מערכת משפט אסלאמית מקבילה במדינה.

התיק עסק בזוג סורי - נערה סורית בת 14 שנישאה לבן דודה בן ה-21 - שהגיע לגרמניה בשיא משבר המהגרים באוגוסט 2015. שירות הרווחה לצעירים (Jugendamt) סירב להכיר בנישואיהם והפריד את הנערה מבעלה. כאשר הבעל הגיש תביעה, בית דין לענייני משפחה באשפנבורג פסק לטובת שירות הרווחה לצעירים, שטען שהוא האפוטרופוס החוקי של הנערה.

המשך לקריאת הכתבה

משימה בלתי אפשרית: תרזה מיי עומדת מול המבחן החשוב בקריירה

מאת דייוויד בראון  •  14 בינואר, 2019

ראש ממשלת בריטניה תרזה מאי נושאת נאום בלונדון ב-12 בדצמבר 2018, לאחר הצבעת האי-אמון במפלגתה. (צילום: Christopher Furlong/Getty Images)

לאחר ששרדה את הצבעת אי-האמון בתוך מפלגתה, אמרה ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי כי כעת היא עומדת בפני משימה מחודשת: "להביא את עסקת הברקזיט שהעם הצביע עבורה, לאחד בחזרה את המדינה ולבנות בריטניה שעובדת עבור כולם".

הבעיה היא שכרגע לא ברור האם יש למיי חיילים שילכו אחריה בקרב הזה. מאתיים מחברי הפרלמנט של המפלגה השמרנית הצביעו בעד להשאיר את מיי בהנהגתה, 117 הצביעו נגד. גם רבים מאלה שהצביעו בעדה אמרו כי יתנגדו לכל גרסה של עסקת הברקזיט שהיא תביא.

כתוצאה מההצבעה הזו, חברי הפרלמנט לא יכולים להגיש עוד הצעת אי אמון נוספת בשנה הקרובה. משמעות הדבר היא שתרזה מיי תהיה בכל מקרה האישה שמופקדת על תהליך היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, אם יצליח ואם יכשל.

אך ההצבעה משאירה גם שאלות רבות ללא מענה. אם הפרלמנט יחליט לבסוף להצביע נגד העסקה שמיי תביא – במיוחד כאשר כה רבים במפלגתה הודיעו שהם מתכננים לעשות כך – לאן יילך הברקזיט מכאן?

המשך לקריאת הכתבה

איטליה מאמצת חוק הגירה נוקשה

מאת סורן קרן  •  6 בינואר, 2019

  • על פי החוק החדש, ממשלת איטליה תעניק מקלט רק לפליטי מלחמה לגיטימיים או קורבנות של רדיפה פוליטית. מבקשי מקלט עשויים כעת לאבד את הגנתם אם יורשעו בפשעים כגון איומים או אלימות כלפי איש ציבור, תקיפה פיזית, מילת נשים ואישומי גנבה שונים.

  • "אני תוהה אם מי שמתנגדים לצו הביטחוני בכלל קראו אותו. אינני מבין מה הבעיה: הוא מגרש פושעים ומגביר את המאבק נגד המאפיה, סחיטה וסמים" - סגן ראש הממשלה ושר הפנים, מתאו סלביני.

  • איטליה לא חתם על האמנה העולמית להגירה של האו"ם, ופקידי ממשל איטלקיים לא השתתפו בועידה שהתקיים במרקש, מרוקו, ב-10 ו-11 בדצמבר לאימוץ ההסכם. לא זו בלבד שהאמנה העולמית נועדה לקבוע כי הגירה היא זכות אדם, אלא היא גם מוציאה מחוץ לחוק ביקורת על הגירה באמצעות חקיקה נגד פשעי שנאה.

איטליה, שהיא שער כניסה מרכזי לאירופה למהגרים המגיעים בדרך הים, אישרה חוק הגירה וביטחון נוקשה חדש אשר יקל על גירוש מהגרים שמבצעים פשעים. בתמונה: מהגרים בסירת עץ מחכים לחילוצם על ידי האונייה פיניקס של ארגון Migrant Offshore Aid ב-10 ביוני 2017 בלמפדוזה, איטליה. (תמונה של כריס מקגראת/ Getty Images)

הפרלמנט האיטלקי אישר חוק הגירה וביטחון נוקשה חדש אשר יקל לגרש מהגרים שמבצעים פשעים וישלול ממחבלים מורשעים את אזרחותם האיטלקית.

הבית התחתון של הפרלמנט באיטליה, Camera dei Deputati, הצביע ב-28 בנובמבר ברוב של 396 נגד 99 לאישור החוק החדש, שהוביל שר הפנים, מתאו סלביני. החוק אושר קודם לכן על ידי הסנאט האיטלקי ב-7 בנובמבר. ב-3 בדצמבר הודיע רשמית הנשיא סרג'יו מטרלה על החוק החדש.

החוק החדש, הידוע גם בשם "הצו ביטחוני" או "הצו של סלביני", כולל מספר סעיפים עיקריים:

ביטול הגנה הומניטרית. אחת ממטרותיו המרכזיות של החוק החדש הייתה להגביל את מספר המהגרים שמקבלים מקלט באיטליה. לשם כך, סעיף 1 בצו מבטל היתרי שהייה בגין מה שמכונה הגנה הומניטרית, צורת הגנה העומדת לרשות מי שאינו זכאי למעמד של פליט.

המשך לקריאת הכתבה

צרפת: מרד נגד האליטות של אירופה?

מאת ברוס באוור  •  14 בדצמבר, 2018

  • ייתכן שזוהי תחילתה של התנגדות הציבור במערב אירופה הדוחה את הפרויקט הגלובלי הרב-תרבותי הרה האסון של האליטות.

מפגין זורק מיכל גז מדמיע לעבר המשטרה במהלך הפגנה של "האפודים הצהובים" ליד שער הניצחון ב-8 בדצמבר 2018 בפריז, צרפת. (תמונה: כריס מקגראת/ Getty Images)

במשך שנים, מי שכתב וחשש מעליית האסלאם במערב אירופה ידע כי בסופו של דבר, אם ממשלות מדינות אלו לא ישנו את מדיניותן באופן דרמטי, משהו יהיה חייב לקרות. עד כה הילידים, ברובם, היו מאולפים באופן מרשים. הם בלעו הרבה צפרדעים. מנהיגיהם מילאו את מדינותיהם במספרים אדירים של מהגרים מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה, שרבים מהם הבהירו כי אין בכוונתם להשתלב באופן מלא או לתרום לחברות המארחות שלהם, אלא להשתלט, לגרום נזק, לפגוע ולהרוס, וכי הם נחושים בדעתם, בטווח הארוך, לכבוש ולשלוט.

איש לא שאל את אזרחי מערב אירופה האם הם רוצים שמדינותיהם ישנו את פניהן לבלי הכר, אולם שינוי זה התעצם מדי שנה. לא היה ספק שבשלב מסוים אנשי מערב אירופה יגיבו.

המשך לקריאת הכתבה

על מערב להעניק מקלט לאסיה ביבי

מאת ג'וליו מאוטי  •  27 בנובמבר, 2018

בני משפחתה של אסיה ביבי נאבקה במשך שמונה שנים כדי להציל את חייה, תחילה כדי להוציא אותה מבית כלא (עונש מוות) בפקיסטן, שם היא נכלאה בזלזול בשל "חילול הקודש", ועכשיו לאחר שחרורה, כדי לנסות לקבל מקלט בשבילה במערב. בתמונה: אישאם משיח, אחת מבנותיה של אסיה ביבי, מקבל את פניו של האפיפיור פרנסיס בשנת 2015. (מקור התמונה: הזתייר / ויקיפדיה)

בסקירה שפרסם על פרשת אסיה ביבי, הגדיר ה'טלגרף' הבריטי את הסיפור כולו כלקוח "מעולם אחר, עולם של ימי הביניים". ואכן כך הדבר.

אסיה ביבי היא אישה פקיסטנית בת 47, החברה בעדה הנוצרית במדינה. בשנת 2009 היא הותקפה בידי כמה משכניה המוסלמים לאחר ששתתה מים מבאר משותפת סמוך לעיירה שייקופורה במזרח המדינה. השכנים טענו כי בשל היותה של ביבי נוצריה, הבאר כולה טומאה ואסורה לשימוש לפי חוקי האסלאם. ביבי הגיבה ואמרה כי "ישו היה רואה את העניין הזה אחרת ממוחמד. ישו מת על הצלב עבור פשעי האנושות. מה מוחמד עשה אי פעם למען האנושות?".

היא הואשמה בהעלבת הנשיא מוחמד ועמדה למשפט על חילול הקודש. בית הדין קבע שעליה להתאסלם או למות. ביבי בילתה מעל לשמונה שנים בכלא הפקיסטני, רוב הזמן בבידוד בצינוק או באגף הנידונים למוות. לפני כשבועיים בית המשפט העליון בפקיסטן החליט לזכות אותה, אך גם כעת לאחר שחרורה, גורלה של ביבי עדיין לא ברור.

המשך לקריאת הכתבה

מדינות החברות באו"ם: הגירה היא זכות אדם

מאת ג'ודית ברגמן  •  16 בנובמבר, 2018

  • חשוב להדגיש כי הסכם זה אינו מדבר על פליטים הנמלטים מרדיפה, או על זכויותיהם להגנה במסגרת החוק הבינלאומי. הסכם זה מפיץ את הרעיון הרדיקלי כי הגירה - מכל סיבה שהיא - היא משהו שיש לקדם, לאפשר ולהגן עליו.

  • לאו"ם אין אינטרס להודות כי הסכם זה מקדם הגירה כזכות אדם. עד לאחרונה, הנושא לא נדון כמעט. דיון נוסף בסוגיה עלול לסכן את כל ההסכם.

  • לא זו בלבד שמדינות החברות באו"ם אמורות לפתוח את גבולותיהן למהגרים מהעולם, אלא עליהן גם לעזור להם לבחור את מדינתם העתידית ולספק להם מידע מקיף על כל מדינה שבה יחפצו להתיישב.

הסכם חדש של האו"ם, אשר כמעט כל המדינות החברות מתכוונות לחתום עליו בדצמבר, מפיץ את הרעיון הרדיקלי כי הגירה - מכל סיבה שהיא - היא משהו שיש לקדם, לאפשר ולהגן עליו. בתמונה: מהגרים הולכים בשדות לכיוון מחנה שהייה בכפר דובובה, סלובניה ב-26 באוקטובר 2015. (צולם על ידי ג'ף מיטשל/ Getty Images)

ארגון האומות המאוחדות, בהסכם לא מחייב שכמעט כל חברות הארגון יחתמו עליו בטקס שייערך במרוקו בתחילת דצמבר, הופך את ההגירה לזכות אדם.

הנוסח הסופי של ההסכם שכותרתו "הסכם עולמי להגירה בטוחה, מאורגנת וסדירה" (Global Compact for Safe, Orderly and Regular Migration) שאמנם אינו מחייב באופן רשמי, "שם את ההגירה על סדר היום העולמי. ההסכם יהיה נקודת ייחוס בנושא בשנים הבאות ויחולל שינוי אמיתי בשטח..." לדברי יורג לאובר, נציג שוויץ לאו"ם - שהוביל את העבודה על ההסכם יחד עם נציג מקסיקו.

למרבה האירוניה, אין מדינות רבות שבהן דרישות הכניסה למדינה מגבילות כמו שווייץ. אם מישהו רוצה להישאר בשווייץ במשך יותר משלושה חודשים, הוא נדרש לא רק ל"אשרת שהייה", אלא "על מנת להגביל את ההגירה ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי או איגוד הסחר החופשי האירופי, רשויות שווייץ מטילות מגבלות שנתיות מחמירות על מספר אשרות השהייה והעבודה המוענקות לזרים".

באופן לא מפתיע, אשרת התושבות הקשה להשגה הפכה למקור הכנסה, כיוון שזרים עשירים 'קונים' תושבות שוויצרית".

לעומת זאת, הסכם האו"ם קובע כי:

המשך לקריאת הכתבה

בית הדין האירופי לזכויות אדם מגבה הרשעה של בית משפט בגין ביזוי האסלאם

מאת סורן קרן  •  5 בנובמבר, 2018

  • בית הדין האירופי לזכויות אדם - שסמכות השיפוט שלו חלה על 47 מדינות אירופיות, ואשר פסיקותיו מחייבות מבחינה משפטית את כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי - נתן למעשה לגיטימציה לפסיקה משפטית נגד ביזוי האסלאם למען "שמירת האחווה הבין דתית" באירופה.

  • הפסיקה קובעת למעשה תקדים משפטי מסוכן, המתיר למדינות אירופיות להגביל את הזכות לחופש הביטוי, אם השיח נחשב לפוגעני כלפי מוסלמים ועל כן מציב איום לאחווה הבין דתית.

  • "במילים אחרות, זכותי לדבר בחופשיות חשובה פחות מהגנה על רגשותיהם הדתיים של אחרים" - אליזבת סבדיץ'-וולף.

בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק, כי ביקורת על מוחמד, מייסד האסלאם, מהווה הסתה לשנאה ועל כן אינה מוגנת במסגרת חופש הביטוי. בתמונה: אולם דיונים בבית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג, צרפת. (מקור התמונה: אדריאן גריקוק/Wikimedia Commons)

בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק, כי ביקורת על מוחמד, מייסד האסלאם, מהווה הסתה לשנאה ועל כן אינה מוגנת במסגרת חופש הביטוי.

בהחלטה חסרת תקדים, בית הדין השוכן בשטרסבורג - שסמכות השיפוט שלו חלה על 47 מדינות אירופיות, ואשר פסיקותיו מחייבות מבחינה משפטית את כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי - נתן למעשה לגיטימציה לפסיקה משפטית נגד ביזוי האסלאם למען "שמירת האחווה הבין דתית" באירופה.

בית הדין האירופי לזכויות אדם דן בהרשעתה בשנת 2011 של אישה אוסטרית בשם אליזבת סבדיץ'-וולף בגין "ביזוי אמונות דתיות", לאחר שנתנה סדרת הרצאות על הסכנות הטמונות באסלאם הקיצוני.

המשך לקריאת הכתבה

המיעוט הנוצרי בעיראק נידון לכליה

מאת ריימונד איברהים  •  4 בנובמבר, 2018

  • "אני גאה להיות עיראקי, אני אוהב את ארצי. אבל ארצי אינה גאה שאני חלק ממנה. מה שקורה לעמי [הנוצרים] אינו אלא רצח עם... התעוררו!" - האב דאגלס אל-באזי, כומר קתולי עיראקי, אירביל.

  • "פנייה לרשויות מאלצת אותנו להזדהות [כנוצרים], ואיננו בטוחים שחלק מהאנשים שמאיימים עלינו אינם אנשים ממשרדי הממשלה שאמורים להגן עלינו" - נוצרי עיראקי המסביר מדוע הנוצרים בעיראק אינם פונים לרשויות הממשל לשם הגנה.

  • תכניות לימודים הנלמדות בבתי ספר וממומנות על ידי הממשלה מציגות נוצרים ילידים כ"זרים" בלתי רצויים, חרף העובדה שעיראק הייתה נוצרית במשך מאות שנים, לפני שנכבשה בידי מוסלמים במאה השביעית.

על פי דו"ח "World Watch List 2018", הנוצרים החיים בעיראק - המדורגת במקום השמיני כמדינה הגרועה בעולם להיות בה נוצרי - נתונים ל"רדיפה" קיצונית ולא רק מצד "קיצונים". בתמונה: כנסייה שנשרפה ונהרסה בעיר קרקוש שהייתה פעם נוצרית, בעיראק. (תמונה של כריס מקגראת/ Getty Images)

"גל רדיפות נוסף ישים קץ לנצרות לאחר 2000 שנה" בעיראק, אמר לאחרונה מנהיג עיראקי נוצרי. בראיון שנערך מוקדם יותר החודש, הארכיבישוף הכשדי חביב נפלי מבצרה סיפר כיצד יותר מעשר שנים של רדיפות אלימות השמידו למעשה את המיעוט הנוצרי בעיראק. מאז הפלישה בשנת 2003 שבראשה עמדה ארה"ב, האוכלוסיה הנוצרית התכווצה מ-1.5 מיליון נפש לכ- 250,000 - צניחה של 85%. במהלך 15 שנים אלו, נוצרים נחטפו, הפכו לעבדים, נאנסו, נטבחו ולעיתים נצלבו. כנסייה או מנזר נהרסו בממוצע מדי כ-40 יום, אמר הארכיבישוף.

אמנם לעיתים קרובות ההנחה היא כי המדינה האסלאמית (דעאש) הייתה המקור לרדיפות, אולם מאז נסוגה קבוצת הטרור מעיראק, כמעט שלא חל שיפור במצבם של הנוצרים. כפי שאמר הארכיבישוף, הנוצרים ממשיכים לסבול מ"אלימות שיטתית" שמטרתה "להרוס את שפתם, לפרק את משפחותיהם ולגרום להם לעזוב את עיראק".

על פי דו"ח "World Watch List 2018", הנוצרים החיים בעיראק - המדורגת במקום השמיני כמדינה הגרועה בעולם להיות בה נוצרי - נתונים ל"רדיפה" קיצונית ולא רק מצד "קיצונים".

המשך לקריאת הכתבה

למה אסור לי לבקר את הדת שלי?

מאת מג'יד רפיזאדה  •  1 בנובמבר, 2018

מג'יד רפיזאדה נואם בקונגרס האמריקני ב -7 בדצמבר 2017. (מקור התמונה: Valter Schleder/Wikimedia Commons)

כאשר קיבלתי מכתב ממטיף שיעי הפועל בבריטניה, לא הופתעתי במיוחד. בשנים האחרונות הגיעו אליי מכתבים דומים ממוסלמים קיצוניים מכל רחבי העולם, וזאת בנוסף למכתבים שקיבלתי מליברלים מערביים, סוציאליסטים ועוד. בכל פעם שאני פותח מכתב כזה, אני מכין את עצמי לביקורת חריפה בנוגע למחקר שערכתי על דת האסלאם – דתי שלי עצמי. כצפוי, גם במקרה הזה המכתב נפתח בהצעה מוכרת: "הפסק להביע ביקורת על הדת שלך".

המטיף השיעי המשיך לתמוך בהוראה הזאת עם הבטחה שאם אכן אפסיק לבקר את האסלאם, הרי שאמצעי התקשורת במערב יראו אותי בעין יפה יותר וכך אזכה לתמיכה רבה בחוגים פרוגרסיביים. כל הטוב הזה ייפול בחלקי אם רק איישר קו איתם. איש הדת אף הוסיף כי אם אפסיק להביע ביקורת, הדבר יעזור לי למצוא "אפשרויות מקצועיות טובות יותר" לקידום הקריירה שלי כחוקר.

המשך לקריאת הכתבה

פרשת חאשוקג'י חושפת את היריבות בעולם הסוני

מאת בוראק בקדיל  •  28 באוקטובר, 2018

טורקיה דוחפת אג'נדה אסלאמיסטית משלה ומנסה להתחרות בהשפעה הסעודית על העולם הסוני, ולכן תשמח לכל הזדמנות להטיל דופי במשפחת המלוכה הווהאבית. בתמונה: נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן (משמאל), מקבל פני מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז ב-15 בנובמבר 2015 באנטליה, טורקיה.

זה היה נראה כמו קטע מסרט מתח משובח: עיתונאי ידוע נכנס לבניין הקונסוליה הסעודית באיסטנבול, אך לא יוצא ממנו לעולם. בכירים סעודים סיפרו שהוא עזב את הבניין, אבל לא יכלו להמציא הוכחה לכך ממצלמות האבטחה. כאשר הם עשו זאת לבסוף, האדם שנראה בסרטון היה כפיל כהה-שיער הלבוש בבגדי אותו כתב.

המשטרה ושרותי הביון הטורקיים התחילו להדליף מידע על הרצח, טיפה אחר טיפה. ביום שלפני העלמות העיתונאי הסעודי, שני מטוסים פרטיים נחתו באיסטנבול ועליהם 15 נוסעים השייכים לסוכנויות הביטחון של ריאד. שני המטוסים חזרו לסעודיה זמן קצר אחרי התקרית בקונסוליה.

גורמים בממשל הטורקי הזינו בעילום שם סיפורים לתקשורת (הזרה בעיקר) על האופן בו נרצח האיש, כיצד אנשי חוליית החיסול הסעודית ביתרו את גופתו וכיצד נפטרו מחלקיה לאחר הרצח. בזמן שהקונסול הסעודי מיהר לריאד, המשטרה הטורקית ערכה חיפוש בבניין, וגורמים אחרים בממשל סיפרו לתקשורת כי נמצאו בו ראיות פליליות לרצח.

המשך לקריאת הכתבה

ארדואן מנסה לתמרן בין מזרח למערב

מאת בוראק בקדיל  •  21 באוקטובר, 2018

ההתדרדרות המתמשכת של ערכים דמוקרטיים וחירויות האזרח בטורקיה תישאר מכשול ליחסים בין אנקרה למרבית המדינות המערביות, כולל גרמניה. במהלך ביקורו האחרון לגרמניה של נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן (משמאל), מתח נשיא גרמניה, פרנק-ולטר שטיינמאייר (מימין), ביקורת פומבית על החזקתה של טורקיה באזרחים גרמניים, בין היתר, כאסירים פוליטיים. (מקור התמונה: Carsten Koall/Getty Images)

נשיא טורקיה כבר הפך את זה להרגל. בשנת 2009, אז עוד היה ראש ממשלה, רג'פ טאיפ ארדואן האשים את סין בביצוע רצח עם בקרב האויגורים, עם טורקי שכעשרה מיליון מבניו חיים בסין. פחות מעשור לאחר מכן, ארדואן גילה מחדש את נפלאות אסיה, כאשר פתח בשיחות עם סין לפיתוח המסחר בין המדינות במטרה להילחם במשותף בדולר.

בשנת 2015, חיל האוויר הטורקי הפיל מטוס קרב רוסי סמוך לגבול עם סוריה. מוסקבה הגיבה בסנקציות חריפות שהוטלו על טורקיה. באותו הזמן, ארדואן עדיין חיזר אחרי הנשיא אובמה. בחששו מעונשים נוספים מצד פוטין, ארדואן תיאר את היחסים עם וושינגטון כ"שותפות אסטרטגית".

ב-2016, התנצלות טורקית על הפלת המטוס הובילה להסרת הסנקציות וארדואן הפנה פעם נוספת את גבו למערב ואת פניו למזרח. הפעם, ארדואן תיאר את היחסים רוסיה כ"שותפות אסטרטגית". אותה שותפות כנראה תחזיק מעמד רק עד הפעם בה ארדואן יסתכסך עם הרוסים בהקשר הסורי, ואז יפנה שוב לידידיו הישנים באירופה ואמריקה.

המשך לקריאת הכתבה

כך עצרה אוסטרליה את ההגירה הבלתי חוקית

מאת ג'וליו מאוטי  •  10 באוקטובר, 2018

מרכז ההגירה "מאנוס" בפפואה גינאה החדשה ששימש את אוסטרליה לקליטת מהגרים שנדחו מגבולותיה. הוא נסגר רשמית ב-31 באוקטובר 2017. (מקור התמונה: מחלקת ההגירה והאזרחות של אוסטרליה)

לפני ארבע שנים, ממשלת אוסטרליה ספגה ביקורת רבה בעקבות מודעת פרסומת שקראה למהגרים שלא לנסות להיכנס באופן בלתי-חוקי למדינה. "אתם לא תהפכו את אוסטרליה לביתכם. אם אתם עולים על סירה ללא ויזה, אתם לא תגיעו לאוסטרליה. כל כלי שיט שינסה להיכנס באופן בלתי-חוקי לאוסטרליה ייעצר וילווה אל מחוץ למים הטריטוריאליים", נכתב בפוסטר.

זה היה מסר קשה מאוד, אבל הוא עבד. כפי שסיפר שר הפנים האוסטרלי פיטר דאטון בראיון לאחרונה, שיעורי ההגירה לאוסטרליה הם הנמוכים ביותר מזה עשור. דאטון ייחס את המגמה הזו למה שהוא הגדיר "שמירה על שלמות הגבולות שלנו". בראיון אחר בעבר הסביר כי "אנחנו לא מתכוונים לקבל אנשים שינסו להגיע למדינה באופן בלתי חוקי על גבי סירות".

גם האוסטרלים עצמם, אזרחי מדינה דמוקרטית שבמשך שנים נאבקת מול משבר ההגירה הבלתי-חוקית, מרוצים מאוד מהשינוי הדרסטי. סקר חדש גילה כי 72% מהמצביעים תומכים במדיניות ההגירה של ראש הממשלה מלקולם טרנבול.

המשך לקריאת הכתבה

האם ביקורת על טרור היא "מחלת נפש"?

מאת גי מילייר  •  8 באוקטובר, 2018

מרין לה פן (בתמונה על דוכן הנואמים), מנהיגת מפלגת "החזית לאומית" הימנית בצרפת, צייצה בטוויטר ומתחה ביקורת על קבוצת הטרור של המדינה האסלאמית, והעלתה תמונות של קורבנות שנרצחו על ידה. בשל כך היא הואשמה ב"הפצת תמונות אלימות", ובית המשפט הורה כי עליה לעבור הערכה פסיכיאטרית כדי לקבוע אם היא שפויה. (תמונה מאת סילביאן לפבר/ Getty Images)

ב-16 בדצמבר 2015, עיתונאי צרפתי בתחנת רדיו נפוצה השווה את מפלגת "החזית הלאומית" של צרפת למדינה האסלאמית (דעאש), באומרו כי יש ביניהן "מכנה משותף" וכי שניהם מדרבנים את תומכיהם "להתכנס לתוך הזהות שלהם". מרין לה פן, נשיאת מפלגת "החזית הלאומית" שדיברה על "מעידה לשונית שאינה מקובלת", ביקשה מתחנת הרדיו זכות להגיב. לאחר מכן היא פרסמה בחשבון הטוויטר שלה תמונות שבהן נראות גופות של קורבנות המדינה האסלאמית והוסיפה: "זה דעאש!"

התקשורת הצרפתית מיהרה להאשים אותה בהפצת תמונות "מגונות" ו"תועבה", וזמן קצר לאחר מכן ממשלת צרפת הורתה למשרד המשפטים להגיש נגדה כתב אישום. ב-8 בנובמבר 2017 הסירה האספה הלאומית של צרפת את חסינותה הפרלמנטרית.

מספר חודשים לאחר מכן, שופט שמונה על ידי ממשלת צרפת הרשיע את מרין לה פן "בהפצת תמונות אלימות", בצטטו את סעיף 227-24 של החוק הפלילי הצרפתי, המגדיר את הפשע כדלקמן:

"....הפצה...של מסר בעל אופי אלים, מסית לטרור, פורנוגרפי או דומה כדי להפר באופן חמור את כבוד האדם או להסית קטינים לעסוק במשחקים המסכנים אותם פיזית, או למסחר מסר מעין זה".

המשך לקריאת הכתבה

איראן היא הגורם העיקרי לסבל של תושבי עזה

מאת חאלד אבו-טועמה  •  7 באוקטובר, 2018

גנרל ע'לאם חסין ע'יבפ'רוור של משמרות המהפכה. (מקור התמונה: טסנים דרך ויקישיתוף)

בזמן שבאו"ם, בישראל ובארה"ב מציעים תכניות על מנת להקל על סבלם של התושבים תחת שלטון החמאס בעזה, איראן ממשיכה להזרים סיוע כספי לארגוני הטרור הפלסטינים.

ההתערבות האיראנית בענייני הפנים הפלסטינים אינה חדשה, וטהרן היא אחת הספקיות העיקריות של כסף ונשק עבור החמאס והג'יהאד האסלאמי. ללא התמיכה האיראנית, ארגוני הטרור האלה שאינם מכירים בזכותה של ישראל להתקיים, לא יכלו בעצמם לקיים את שליטתם ברצועה.

לתמיכה האיראנית בטרור הפלסטיני יש שתי מטרות עיקריות: ראשית, לחתור תחת הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס, אותו רואים בטהרן ככלי משחק בידי ישראל וארה"ב. המטרה השנייה היא כמובן לקדם את השאיפה האיראנית לחיסול ישראל.

ביולי קיבלנו עוד תזכורת למטרה האמיתית של איראן. מנהיג "המהפכה האסלאמית", האייתוללה ח'מאנאי, אמר כי הפלסטינים יגברו על אויביהם ו"יראו את היום בו המשטר הציוני המזויף יעלם". הוא הוסיף גם כי "מדיניות הרשע", של הנשיא האמריקאי טראמפ סופה להיכשל.

המשך לקריאת הכתבה

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי לספק לך שירותים טובים יותר.
לפרטים נוספים, אנא עיין במדיניות הפרטיות וקובצי ה-Cookie שלנו.