ניתוחים ופרשנויות אחרונים

עבאס ממשיך באחיזת העיניים

מאת בסאם טוויל  •  24 בספטמבר, 2022

בתמונה: עבאס נושא נאום באו"ם ב-27 בספטמבר 2018 בניו יורק. (צילום: Stephanie Keith/Getty Images)

בעוד יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מתכונן לנאומו הקרוב בעצרת הכללית של האו"ם, גוברים הסימנים לכך שאנשיו מנהלים פעולות טרור נגד ישראל. כפי שעשה בעבר, עבאס ללא ספק ינצל שוב את במת האו"ם כדי להצהיר על תמיכתו הנלהבת בשלום והתנגדותו לאלימות וטרור. מיותר לציין כי הוא גם צפוי לנצל את האירוע כדי להפיץ עוד שנאה, שקרים ועלילות דם נגד ישראל והיהודים.

דבר אחד בטוח – עבאס לא יספר לשומעיו באו"ם כי חברים בתנועת הפת"ח בראשותו זורעים טרור בצפון השומרון, במיוחד בערים ג'נין ושכם, מבצעים פיגועים נגד ישראלים ורודפים עיתונאים פלסטינים, כמעט על בסיס יומי. רובם משתייכים לזרוע הצבאית של הפת"ח המכונה 'גדודי חללי אל-אקצא', ואחרים לקבוצה חדשה שהחלה לפעול בשכם ומכנה את עצמה 'גוב האריות'. רבים מהם ידועים גם בשיתוף פעולה עם חמאס והג'יהאד האסלאמי. בין מתקפות הטרור שביצעו בחודשים האחרונים היו פיגועי ירי נגד מתפללים יהודים בקבר יוסף. גדודי אל-אקצא התגאו בכך בכרוז שפרסמו, ונשבעו להמשיך במאמצי הטרור.

המשך לקריאת הכתבה

הטבח במינכן והלקח לעולם

מאת ריצ'רד קמפ  •  18 בספטמבר, 2022

(צילום: EPU/AFP via Getty Images)

החודש לפני חמישים שנה, העולם כולו צפה באימה ביהודים נטבחים שוב על אדמת גרמניה, במשחקים האולימפיים במינכן. שמחה מחבלים חברי ארגון אש"ף, תחת שם הכיסוי 'ספטמבר השחור', עינו ורצחו 11 ספורטאים ישראלים. הם פרצו למגורי המשלחת הישראלית, הרגו שניים במקום ולקחו את השאר כבני ערובה. תמורת שחרורם הם דרשו שחרור של 234 מחבלים הכלואים בישראל. ראש הממשלה גולדה מאיר סירבה לנהל עמם משא ומתן, והגדירה את הדרישות כסחיטה. מאוחר יותר היא אמרה: "למדנו את הלקח המר. יש לחסל את הטרור לחלוטין".

בינתיים, הרשויות בגרמניה הציעו לחוטפים מעבר בטוח וסכומי כסף גבוהים להם סרבו. בכאוס שנוצר במהלך הניסיון הגרמני לארוב למחבלים בבסיס חיל האוויר סמוך למינכן ביום ה-6 בספטמבר, החוטפים רצחו את תשעת בני הערובה, בנוסף לשוטר גרמני אחד. שלושה מהמחבלים שרדו את קרב היריות. כוחות מיוחדים ישראלים ניצבו בהיכון לבצע פעולת חילוץ, אך ממשלת גרמניה לא אפשרה להם להיכנס למדינה, ולא שמעה לעצת מומחי הביטחון הישראלים שהגיעו לזירה. הם נאלצו לעמוד מנגד בעוד אחיהם נטבחים.

המשך לקריאת הכתבה

ויתורים בלבד: פייסנות מול איראן היא מתכון לאסון

מאת מג'יד רפיזאדה  •  5 בספטמבר, 2022

בתמונה: חבר במיליציית המתנדבים באסיג' שורף דגל אמריקאי בטהראן, ב-16 ביולי 2022. (צילום: Atta Kenare/AFP באמצעות Getty Images)

מן הרגע בו נכנס מחדש לבית הלבן כנשיא, מדיניותו של ג'ו ביידן כלפי איראן עסקה בעיקר בוויתורים וכניעה. עד כה, היא כוללת צעדים כמו עצירת חלק מסנקציות הטרור על תנועת החות'ים הנתמכת בידי איראן, ואז הסרתה כליל מרשימת ארגוני הטרור; העלמת עין ממשלוחי נפט איראניים לוונצואלה, סין, סוריה ולבנון, תוך הפרת הסנקציות האמריקניות; יחד עם התעלמות מוחלטת מהרדיפה האכזרית של מתנגדי משטר באיראן, מהברחות נשק לתימן ומהמזימה להתנקש בבכירים אמריקנים.
בנוסף לכל אלה, מידע חדש שהודלף מאיראן עצמה ופורסם על ידי ערוץ Iran International, חשף כי ממשל ביידן אף ביצע ויתורים נוספים במטרה להחיות את הסכם הגרעין, כאלו שלא נחשפו עד כה לציבור. על פי הדיווח, "ארה"ב מבטיחה כי הסנקציות נגד משמרות המהפכה לא ישפיעו על חברות וסקטורים אחרים באיראן. כלומר: חברת פטרוכימיה למשל לא תסבל מסנקציות אמריקניות גם אם היא עושה עסקים עם משמרות המהפכה".

המשך לקריאת הכתבה

בריטניה צריכה מדיניות חדשה ונחושה מול איראן

מאת קון קפלין  •  1 באוגוסט, 2022

(צילום: Dan Kitwood/Getty Images)

פרישתו הדרמטית של בוריס ג'ונסון מראשות ממשלת בריטניה מעניקה לממלכה הזדמנות פז לאמץ מדיניות חדשה כלפי איראן, כזו המתייחסת ברצינות לאיום שמציב משטר האייתוללות על בריטניה ועל בנות-בריתה.

החל מכהונתו כשר החוץ ועד לכהונתו האחרונה כראש ממשלה, היה ניתן לתאר את גישתו של ג'ונסון כלפי איראן כמעורפלת במקרה הטוב. במהלך תקופת ממשל טראמפ, ג'ונסון נהג להעניק לבכירים האמריקנים שעסקו בנושא האיראני את הרושם שהוא סקפטי מאוד לגבי הסכם הגרעין מימי אובמה, שהיה אמור להגביל את הפעילות הגרעינית של איראן.

אך גם אם בשיחות פרטיות הביע ג'ונסון השגות כלשהן לגבי ההסכם, בפועל הן לא דחפו אותו לשים קץ למעורבות הבריטית בו. להפך – תחת הנהגתו בריטניה גיבתה את מאמצי המערב להחיות את הסכם הגרעין, מול ראיות הולכות ומצטברות לפיהן לאיראן אין שום עניין לעמוד בהתחייבויותיה.

המשך לקריאת הכתבה

במשמרת של ביידן הסנקציות על איראן הפכו לבדיחה

מאת מג'יד רפיזאדה  •  26 ביולי, 2022

הודות לחולשה אמריקנית וחוסר רצון לפעול, האייתוללות מגבירים את ייצוא הנפט ודוהרים לעבר נשק גרעיני. בתמונה: שר החוץ של סין וואנג יי (משמאל) ושר החוץ של איראן דאז, מוחמד ג'וואד זריף, בחתימה על הסכם שותפות אסטרטגי בין סין לאיראן בנושא שיתוף פעולה כלכלי וביטחוני, בטהראן ב-27 במרץ 2021. (צילום: AFP באמצעות Getty Images)

תוך התרסה מוחלטת מול ממשל ביידן ומדינות אירופה, האייתוללות האיראנים ממשיכים לקדם במהירות את תוכנית הגרעין שלהם, עד לנקודה בה הם נמצאים על פי דיווחים שונים (בין היתר של הבית הלבן וסבא"א) במרחק של שבועות ספורים מייצור פצצה גרעינית. מנהיגותו הרופסת של ממשל ביידן וחוסר יכולתו לדרוש דין וחשבון מן המפירים את הסנקציות, הן בין הסיבות העיקריות לכך שהמשטר בטהרן מתעלם בבוטות מארה"ב וממשיך להתקרב לרגע בו איראן תהפוך למדינה גרעינית.

נכון להיום, הסנקציות האמריקניות כבר אינן משפיעות במיוחד על הכלכלה האיראנית והן אינו מצליחות לעצור תזרים המזומנים לטהרן. האייתוללות מפיקים כיום יותר נפט ומוכרים אותו בכמות הקרובה לתקופה שלפני הסנקציות. הלקוחות הראשיות הן מדינות כמו סין, הזקוקה נואשות לעוד נפט, וכל זה קורה בזמן שממשל ביידן עצמו מגביל מאוד את חיפושי הנפט.

המשך לקריאת הכתבה

הציפיות של הערבים מביקורו של ביידן במזרח התיכון

מאת חאלד אבו טועמה  •  15 ביולי, 2022

(צילום: Saul Loeb/AFP via Getty Images)

ערב ביקורו הראשון של ג'ו ביידן במזרח התיכון כנשיא, רבים במדינות ערב מביעים תקווה כי ישכיל להבין את החשיבות של שיתוף הפעולה בין ארה"ב למדינות המפרץ ואת הסכנות הגדולות שאיראן מציבה לביטחונן ויציבותן.

במכתב פתוח לנשיא שפרסם הפרשן האמירתי הבכיר עבדול חאלק עבדוללה, הוא כתב כי ביידן עשוי להרוויח באופן משמעותי מחיזוק השותפות בין ארה"ב ומדינות המפרץ, וקידומה לעבר אופק אסטרטגי חדש ומבטיח. "מדינות המפרץ הערביות חיות לצד שכנה איראנית בעייתית המציבה את האיום הגדול ביותר לביטחון ויציבות האזור", הסביר והוסיף:

איראן מחזיקה באג'נדה מהפכנית וקנאית ומתקדמת במהירות ליכולות גרעיניות נרחבות. איראן תומכת בכסף ובנשק במיליציות טרור המסכנות את יציבות וביטחון האזור, ומבצעות פעולות טרור ישירות נגד מדינות המפרץ"

עבדוללה מציין כי מדינות המפרץ מודאגות מרוח הפיוס הנושבת מוושינגטון לעבר טהרן, ובעיקר חוששות מ"הריצה הפזיזה" של ארה"ב לחתום על הסכם גרעין חדש:

המשך לקריאת הכתבה

המערב חייב לעבור לגישה נחושה מול איראן

מאת מג'יד רפיזאדה  •  13 ביולי, 2022

(מקור התמונה: iStock)

בעוד השיחות אותן הוביל ממשל ביידן להחייאת הסכם הגרעין מול איראן אינן מתקדמות לשום מקום, נראה כי לבית הלבן אין שום תוכנית חלופית. האייתוללות ממשיכים לקדם בהתרסה את תוכנית הגרעין שלהם. רק לאחרונה הם כיבו חלק ממצלמות המעקב שהותקנו באתרים שונים במדינה על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), ועל פי דיווחים שונים מתכננים להסיר בקרוב עוד עשרות מצלמות דומות.

על פי דיווח בתחנת הטלוויזיה הממשלתית של איראן, מעבר לניתוק המצלמות, הממשלה בטהרן ביצעה ניטרול של חלק ממנגנוני המעקב והמדידה של רמות העשרת האורניום ועוד מכשירים אחרים. צעדים אלה נועדו בפועל למנוע מסבא"א יכולת מעקב אמיתית אחרי פעילות הגרעינית האיראנית, ובעיקר בתחום העשרת האורניום והתקנת צנטריפוגות מתקדמות.

יחד עם זאת, האייתוללות ממשיכים לטעון כי תוכנית הגרעין מיועדת לצרכי שלום בלבד, ולא להפקת נשק אטומי. אם אכן כך הדבר, ואם למשטר האיראני אין שום דבר להסתיר בכל הנוגע לענייני הגרעין, מדוע הוא מכבה את מצלמות המעקב שהותקנו על ידי סבא"א?

המשך לקריאת הכתבה

בריטניה: תוכנית חדשה לעצור את ההגירה הבלתי חוקית

מאת סורן קרן  •  23 ביוני, 2022

בתמונה: מהגרים בלתי חוקיים מגיעים לנמל דובר לאחר שנאספו בתעלה למאנש על ידי משמר הגבול הבריטי ב-14 באפריל 2022. (צילום: Dan Kitwood/Getty Images)

ממשלת בריטניה הודיעה על תוכנית חדשה למאבק בהגירה בלתי-חוקית, בין היתר באמצעות העברת חלק מן המבקשים מקלט לרואנדה בהסכם עם הממשלה המקומית. התוכנית הניסיונות נקבעה למסגרת זמן בת חמש שנים ובמטרה להרתיע מהגרים המתכוונים לחצות את התעלה, ותתמקד בתחילה בגברים רווקים המגיעים לבריטניה באופן בלתי-חוקי על גבי סירות או משאיות.

אם אכן תעמוד בפני אתגרים משפטיים הצפויים להגיע מצד ארגוני זכויות אדם ובית המשפט האירופי, התוכנית להעביר את הטיפול בבקשות המקלט לגורם חיצוני עשויה להפוך למודל עבור מדינות אירופאיות אחרות השואפות להתמודד עם הגירה בלתי-חוקית. דנמרק למשל, המתוסכלת ממערכות ההגירה והמקלט הכושלת של האיחוד האירופי, הודיעה לאחרונה שגם היא בוחנת העברה של מבקשי מקלט לרואנדה.

המשך לקריאת הכתבה

אחרי הבחירות, לבנון חייבת להיפטר מחיזבאללה

מאת אמיר טהרי  •  29 במאי, 2022

(צילום: khamenei.ir)

הבחירות בלבנון העסיקו רבות את כותרות העיתונים בטהרן בשבועות האחרונים. "המנהיג העליון" עלי ח'אמנאי הגדיר אותן כ"משאל עם בשאלת ההתנגדות" – קואליציית הארגונים בשליטה איראנית שהכתה שורשים מעיראק ועד עזה. הוא הודיע גם על תרומה נוספת בת 25 מיליון דולר לארגון חיזבאללה, כדי להבטיח את ניצחונו בבחירות בלבנון.

כלי התקשורת בטהרן, שהיו בטוחים ב"ניצחון מוחץ", החלו כבר בהשערות לגבי זהות האדם בו יבחר ח'אמנאי כדי להחליף את מישל עאון המזדקן בנשיאות לבנון. העניין עלה גם בפגישה שערך ח'אמנאי עם נשיא סוריה אסד, שהגיע לביקור בזק באיראן. באותו הזמן, הגנרל איסמעיל קעני, מפקד 'כוח קודס' שאמור להוביל את מדינות "חזית ההתנגדות", הביע תקווה כי ניצחון בלבנון יפצה על התבוסה הקשה ששכירי החרב שלו ספגו בבחירות בעיראק מוקדם יותר השנה.

המשך לקריאת הכתבה

הבחירות בלבנון בין ייאוש ותקווה

מאת אמיר טהרי  •  15 במאי, 2022

בתמונה: אישה מצביע בבחירות לפרלמנט הלבנוני. בקלפי בביירות, ב-15 במאי 2022. (צילום: Anwar Amro/AFP via Getty Images)

הבחירות הכלליות שנערכות היום (ראשון) בלבנון הן בהחלט אירוע חדשותי מעניין, ולו משום שהן מגיעות באיחור של שנים. אך מה תהיה משמעותן? האם זהו צעד החוצה ממבוך האומללות והטרור בו תעו הלבנונים במשך שנים, או שמא צעד אחורה עמוק אל תוך המבוך?

כלי התקשורת באיראן הגדירו את הבחירות בלבנון כ"משאל עם בשאלת ההתנגדות", ומצפים לתמיכה סוחפת בתפקיד אותו מייעדים בטהרן ללבנון, וכפו עליה באמצעות שותפות בין חיזבאללה לסיעה המרונית בראשות הנשיא מישל עאון. כדי לנצח במשאל הזה, איראן העבירה לפני מספר שבועות מענק נדיב בסך 25 מיליון דולר כ"סיוע נוסף" למנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. כספים נוספים גויסו בשורת אירועים המוניים באיראן, בהם כהני הדת הזמינו את "המאמינים" לנבור בכיסיהם ולעזור לחיזבאללה להשיג "ניצחון מזהיר". נסראללה תואר באותם אירועים כבן דמותו של המנהיג העליון ח'אמנאי, שהוא עצמו בן דמותו של האייתוללה המנוח ח'ומייני.

המשך לקריאת הכתבה

הטעות הטראגית של הסנגורים לפוטין במערב

מאת אמיר טהרי  •  10 במאי, 2022

(צילום: Alexei Druzhinin/Sputnik/AFP via Getty Images)

מי לדעתכם האשם במלחמה המשתוללת באוקראינה? עבור תנועת "האשימו את אמריקה" הבינלאומית התשובה היא פשוטה: האשמה היא ארה"ב. בקצה אחד של התנועה הזו ניתן למצוא את החשודים המיידים כמו האייתוללות מטהרן, הרודנים מסודן או בורמה, המאואיסטים מאריתריאה, כת אסד בדמשק והבחורים הראים מבלארוס. את כל אלה ניתן לבטל בקלות ולו משום שמעמדם כשכירי חרב ברור ומובן.

זהו הקצה השני של הקשת בו נגלה נרטיב בעל פוטנציאל סכנה גבוה, בתקופה בה מה שנקרא "הסדר העולמי" עומד בפני האתגר הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. כאן ניתן למצוא יחידים וקבוצות המנסים לנצל תוויות כמו "אינטלקטואלים ציבוריים" או "מדינאים" כדי להעניק לגיטימציה לפלישה של פוטין. הנרטיב הזה מופץ בידי אנשים כמו שר החוץ הבריטי לשעבר דיוויד אוון, הפרופסורים ג'ון מירשהיימר וסטפן וולט, המועמדים לנשיאות צרפת מרין לה-פן, אריק זמור וז'אן-לוק מלנשון, הפובליציסט הבריטי פיטר הי'צנס ושורת דמויות ידועות פחות באירופה וארה"ב. כל אלה בונים את סיפורם סביב שלוש טענות עיקריות.

המשך לקריאת הכתבה

לעצור את האיום האיראני עכשיו

מאת מג'יד רפיזאדה  •  1 במאי, 2022

כאשר בוחנים מקרוב את סוגיית הגרעין האיראני, ברור למדי כי שום הסכם לא יוכל לעצור את משטר האייתוללות מלהמשיך ולרדוף אחרי שאיפות הפצצה שלו. מספר שנים לאחר המהפכה של 1979, ולאחר שהאייתוללות ביססו לחלוטין את שלטונם ב-1984, היה נראה כי איראן מציבה את פיתוח תוכנית הגרעין בראש סדר העדיפויות שלה. בעשור שלאחר מכן היא החלה לפתח ולקדם אותה משמעותית, בסיוע מתווכים כמו רוסיה, סין ופקיסטן.

באותה העת, ראש ארגון האנרגיה האטומית באיראן הודה כי פקיסטן מסייעת לטהרן: "יש בידי מידע על כך שקיבלנו לפני מספר שנים, דרך מתווכים, חלקים של צנטריפוגות". על פי גורמי ביון אמריקנים, עבד אל-קדיר ח'אן הנחשב לאבי הפצצה הפקיסטנית מכר ידע גרעיני וציוד מתאים בשווי של למעלה מ-50 מיליון דולר למדינות כמו צפון קוריאה, לוב ואיראן.

במשך שלושת העשורים מאז המשטר בטהרן המשיך בהתקדמות והשקעה עקבית, עד שהגיע למה שנקרא "הסף הגרעיני". יתכן כי איראן נמצאת נכון להיום במרחק שבועות בודדים מהשגת החומר המספיק הדרוש להפקת נשק גרעיני מבצעי. על פי דיווח ב'ניו-יורק טיימס':

המשך לקריאת הכתבה

האייתוללות הם המרוויחים היחידים מהסכם הגרעין

מאת מג'יד רפיזאדה  •  19 באפריל, 2022

(צילום: Chip Somodevilla/Getty Images)

ממשל ביידן ממשיך להתעלם במופגן מדאגות וחששות רבים סביב הסכם הגרעין עם איראן. על פי דיווחים שונים, הנשיא ואנשיו סירבו להביא את ההסכם החדש לדיון בסנאט ואישורו כאמנה, כפי שהם מחויבים לעשות על פי החוקה האמריקנית.

ארבעים ותשעה סנאטורים רפובליקנים פנו לאחרונה לנשיא ביידן והצהירו כי לא יתמכו בשום הסכם אליו יגיע הממשל הנוכחי עם איראן. בין היתר הם כתבו כי:

על פי כל הסימנים, נראה כי ממשל ביידן ויתר מראש על משא ומתן. הממשל הסכים להסיר סנקציות שהוטלו על איראן מלכתחילה לא רק בשל פעילותה הגרעינית, אלא בשל תמיכתה המתמשכת בטרור ובשל הפרות גסות של זכויות אדם. המגבלות על תכנית הגרעין בהסכם החדש נראות כמגבילות הרבה פחות מן ההסכם המקורי מ-2015, שהיה חלש מאוד בפני עצמו, והן צפויות לפגוע מאוד ביכולת האמריקנית להבטיח הסכם שאכן יהיה "חזק יותר וארוך יותר". יתרה מכך, נראה כי ההסכם צפוי להעמיק את הביטחון הכלכלי האיראני ואת יחסיה הביטחוניים עם מוסקבה ובייג'ינג, בין היתר באמצעות סחר בנשק"

המשך לקריאת הכתבה

לעצור את מעגל האימים של פוטין

מאת אמיר טהרי  •  14 באפריל, 2022

בתמונה: בניין שנהרס בהפגזות הצבא הרוסי בחרקוב, אוקראינה , ב-6 במרץ 2022. (צילום: Sergey Bobok/AFP באמצעות Getty Images)

תהא אשר תהא תוצאת הפלישה הרוסית לאוקראינה, המשבר שהיא יצרה עשוי לגרום לתוצאה אחת משמעותית: שובה של המלחמה ככלי פוליטי בקנה מידה גלובלי.

בטרם החלה הפלישה הרוסית, הקונצנזוס במערב גרס כי מלחמה היא דבר המתרחש אי-שם בעולמות רחוקים בהם ערבים נלחמים בישראלים, אפריקנים הורגים באפריקנים והודים נאבקים בפקיסטנים. מלבד מלחמות הבלקן בשנות ה-90 שגם הן נחשבו לחלק ממלחמת אזרחים הכוללת חלקים של המדינה היוגוסלבית הכושלת, אירופה האמינה כי ימי המלחמה נותרו בעבר הרחוק. אך הפלישה של פוטין הראתה כי אפילו אירופה השאננה, ויתכן שבקרוב גם צפון אמריקה, אינן חסינות מפני היגררות למלחמה בידי גורמים מערערי יציבות.

כדי להצדיק את מהלך הפלישה למדינה השכנה, פוטין השמיע בין היתר דרישות לסיפוח יחד עם בליל טענות אודות אינטרסים של ביטחון לאומי. אם התנהגות כזו תהפוך לדבר מקובל, התסריט של אוקראינה עשוי להעתיק את עצמו למקרים רבים נוספים ברחבי העולם.

המשך לקריאת הכתבה

פוטין מול המערב – לאן עכשיו?

מאת אמיר טהרי  •  8 באפריל, 2022

(צילום: Mikhail Klimentyev/Sputnik/AFP via Getty Images)

כמו מלחמות אחרות בהיסטוריה, נראה כי גם המלחמה הנוכחית באוקראינה מתחילה לגלות את הקצב הפנימי שיקבע את המשך ההתפתחויות לזמן הקרוב.

משותפת לכל המלחמות היא העובדה כי לאחר שלב ראשוני של הלם הן הופכות להיות עוד חלק בתמונה הגדולה של חיינו, אך מכיוון שהן משתנות באורכן קשה לדעת מתי בדיוק מגיע שלב ההשלמה. דבר משותף נוסף לכל המלחמות הוא שכאשר הן מגיעות לקצב של מהירות שיוט, הן חוזרות להיות מה שהיו במקורן: סוג של העברת מסר, או למעשה המשך הפוליטיקה באמצעים אחרים. בעוד הקרבות עצמם הופכים לחלק ממציאות רבת-פנים, החיפוש אחר נקודת סיום למלחמה עולה כנושא המרכזי. מטרת רוב המלחמות היא החלפת סטטוס-קוו שאינו רצוי בידי אחד או יותר מן הצדדים, בסטטוס-קוו חדש הרצוי בעיני המנצח ונסבל בעיני המפסיד.

במובן מסוים, המלחמה באוקראינה החלה כבר בשנת 2014 עם סיפוח חצי-האי קרים בידי רוסיה ותמיכתה בבדלנים במחוזות דונייצק ולוהנסק. פרץ הקרבות האחרון מראה כי גם ולדימיר פוטין שפתח במלחמה הזו וגם שרשרת הממשלות בקייב נכשלו כולם בטיפול בבעיה הפוליטית הנמצאת בליבת הסכסוך.

המשך לקריאת הכתבה

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי לספק לך שירותים טובים יותר.
לפרטים נוספים, אנא עיין במדיניות הפרטיות וקובצי ה-Cookie שלנו.