ניתוחים ופרשנויות אחרונים

20 שנות פוטין: האם מגע הקסם של הנשיא הרוסי נעלם?

מאת אמיר טהרי  •  4 באוקטובר, 2019

הרושם הכללי שמבקר במוסקבה מקבל בימים אלה הוא שהמציאות מתחילה לכרסם בחזון הגאוותני שטופח בידי הטקטיקה האופורטוניסטית של פוטין והתגובה הנרפית של המערב בכלל ואירופה בפרט. (מקור התמונה: iStock)

ברוסיה, חודש אוגוסט נחשב לעתים קרובות כעונת חוסר הוודאות הסוגרת את הקיץ הקצר ומבשרת על בואו של הדואט הארוך בין הסתיו לאביב. לא הייתה זו הפתעה, אם כן, כאשר בביקור במוסקבה לאחרונה חשתי כיצד חוסר הוודאות הזו משתקפת במצב הרוח הפוליטי של האליטה הרוסית.

למען הסר הספק, הרשמים אותם חוויתי נראים בינתיים כראשוניים. פקידים בכירים ואינטלקטואלים התומכים בממשלה הנוכחית עדיין מלאים בביטחון עצמי (מופרז לעתים), ומגנים על מדיניות היד החזקה של הנשיא ולדימיר פוטין. אך למרות זאת, שיחות על המצב הפוליטי ברוסיה חושפות שלושה מקורות לחוסר וודאות, אולי אף חרדה.

הדאגה הטנטטיבית הראשונה נוגעת בכך שלמרות שלסיום כהונתו הנוכחית של הנשיא נותרו עדיין ארבע שנים, כרגע לא נראה שהאליטה השולטת תוכל למצוא אדם במעמד דומה כדי שימשיך לשאת את הלפיד. במילים אחרות, סופו של הפוטיניזם עשוי להיות דומה לזה של "איזמים" אחרים שנוצרו סביב מנהיג כריזמטי כמו גוליזם, פרוניזם ואפילו טיטואיזם.

המשך לקריאת הכתבה

שבדיה יוצאת מכלל שליטה

מאת ג'ודית ברגמן  •  27 בספטמבר, 2019

  • מתחילת 2019 ועד סוף יולי אירעו 120 מקרים של הנחת פצצות בשבדיה, על פי סטטיסטיקה של המשטרה.

  • באופסלה בלבד, עיר אוניברסיטאית שבדית שבה 80% מתוך הנשים אינן חשות בטוחות במרכז העיר, אירעו בתחילת אוגוסט ארבעה מקרי אונס בתוך ארבעה ימים.

  • "הפסיקו את מקרי האונס - אתם מאכזבים את הנשים... העובדה שנשים אינן יכולות להסתובב חופשי ברחובות ובכיכרות העיר מבלי שיחששו ליפול קורבן לפשע היא הגבלה חמורה של חירות הנשים והגדרתן העצמית". - ג'וזפין מאלמקוויסט, חברת פרלמנט מטעם מפלגת המתונים, על פי דיווח של העיתון Aftonbladet ב-24 באוגוסט 2019.

בעיר לנדסקרונה שבדרום שבדיה - המונה כ-35,000 תושבים - אירעו מאז דצמבר 2018 שבעה פיצוצים או אירועים של הטמנת פצצות. באוגוסט, אירע פיצוץ בכניסה לבניין העירייה של העיר לנדסקרונה (בתמונה). (מקור התמונה: Mrkommun/Wikimedia Commons)

"לופבן, איבדת שליטה על שבדיה", כתב לאחרונה אולף קריסטרסון, מנהיג מפלגת המתונים מהימין-מרכז, מפלגת האופוזיציה הגדולה בשבדיה, במאמר שפורסם ביומון Aftonbladet ובו מתח ביקורת על ראש ממשלת שבדיה, סטפן לופבן, שאינו מצליח לפתור כמה מהבעיות הבוערות בשבדיה. לדברי אולף קריסטרסון:

"שני תחומים שאנו (מפלגת המתונים) מעמידים בראש סדר העדיפויות הם חוק וסדר ואינטגרציה, כיוון ששם נמצאות הבעיות הגדולות ביותר של שבדיה.

"בשנה שעברה אירעו 306 מקרי ירי ו-45 איש נורו למוות. לדברי המשטרה, מספר האנשים שנהרגו הכפיל עצמו מאז 2014. במשך תקופה זו מספר האנשים שנפלו קורבן לתקיפה מינית שילש עצמו, על פי BRÅ [המועצה השבדית למניעת פשיעה]...

"נחוצות רפורמות קונקרטיות. הצענו אותן - אולם הסוציאל דמוקרטים אמרו לא...

המשך לקריאת הכתבה

עדויות שאיראן מעולם לא עמדה בהסכם הגרעין?

מאת מג'יד רפיזאדה  •  26 בספטמבר, 2019

הממשלה האיראנית מקדמת את תכנית הגרעין שלה בקצב גבוה. לאחרונה, ארגון האנרגיה האטומית של איראן הכריז כי טהרן הפעילה צנטריפוגות מתקדמות. בתמונה: מתקן ההעשרה הגרעיני של נתנז באיראן. (מקור התמונה: Majid Saeedi/Getty Images)

הממשלה האיראנית מקדמת את תכנית הגרעין שלה בקצב גבוה. לאחרונה, ארגון האנרגיה האטומית של איראן הכריז כי בטהרן לקחו את הצעד השלישי בהגברת הפעילות הגרעינית על ידי הפעלת צנטריפוגות מתקדמות. שני הצעדים הקודמים כללו הגדלה של מאגרי האורניום המועשר מעבר למכסה של 300 ק"ג אשר נקבעה בהסכם הגרעין, והעשרה של אורניום לרמה שמגיעה מעבר למגבלה של 3.67 אחוזים.

כחלק מהמירוץ לנקודת יכולת הפריצה הגרעינית, הרפובליקה האסלאמית גם מרחיבה את עבודת המחקר והפיתוח מעבר למגבלות שהטיל הסכם הגרעין. כפי שהצהיר דובר מטעם סוכנות הגרעין האיראנית בדיון בטלוויזיה, "התחלנו להסיר את המגבלות על המחקר שלנו שנקבעו בהסכם...זה כולל פיתוח של צנטריפוגות מהירות ומתקדמות יותר". בכירים בשלטון האייתוללות טוענים כי הצעדים האחרונים של איראן בהפרת ההסכם הם תוצאה של החלטת הנשיא טראמפ לסגת ממנו, אך טענה זו היא שקר. ראיות חדשות מראות כי המשטר באיראן הפר כנראה את ההסכם כבר מן היום הראשון בו נחתם ב-2015.

המשך לקריאת הכתבה

הסכם עם רודנים עשוי לעלות ביוקר רב

מאת בסאם טוויל  •  12 בספטמבר, 2019

שר ההגנה האמריקני מארק אספר צוטט לפני מספר שבועות כאומר שארה"ב "לא מחפשת עימות עם איראן", וחזר על קריאתו של טראמפ לקדם מהלך דיפלומטי מולה. (מקור התמונה: Alex Wong / Getty Images)

האיחוד האירופי הודיע לאחרונה כי יתמוך בשיחות ישירות בין ארה"ב ואיראן כדי לשמר את הסכם הגרעין הנוכחי, שרת החוץ של האיחוד פדריקה מוגריני אמרה בחודש שעבר כי "אנחנו בעד שאנשים ידברו ויבינו אחד את השני על בסיס כבוד ושקיפות".

נראה שהאיחוד האירופי מנסה לגרום לעולם לקבל בחזרה את איראן ולחזק אותה, למרות המשמעויות הברורות שיהיו לכך לגבי ישראל ולגבי המאמץ האיראני למחוק אותה מהמפה, אך ההצעה הנוכחית לשיחות נולדה לאחר שהנשיא טראמפ עצמו אמר כי הוא מוכן להיפגש עם נשיא איראן חסן רוחאני. גם שר ההגנה האמריקני מארק אספר צוטט לפני מספר שבועות כאומר שארה"ב "לא מחפשת עימות עם איראן", וחזר על קריאתו של טראמפ לקדם מהלך דיפלומטי מולה.

אך עד כה נראה כי המחוות של ממשל טראמפ לא עושות רושם מיוחד על מנהיגי הרפובליקה האסלאמית. למעשה, מוסלמים וערבים נוהגים לפרש מחוות מצד המערב כסימן לחולשה ונסיגה, ובאופן היסטורי מחוות כאלה רק הגבירו את תאבונם והובילו לדרישות לוויתורים נוספים.

המשך לקריאת הכתבה

מסע ההופעות המביש של מוחמד זריף באירופה

מאת מינה באי  •  11 בספטמבר, 2019

התנהגותם של מנהיגי אירופה מול זריף לאורך כל הביקור של מוחמד ג'וואד זריף מראה עד כמה הם חוששים מהמשטר באיראן ועד כמה אותם אבירי מוסר בעיני עצמם יעשו כמעט הכל עבור כסף. בתמונה: הנציגה העליונה לענייני חוץ וביטחון של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני (משמאל), מתייצבת עם זריף במהלך ביקורה באוגוסט 2017 באיראן. (מקור התמונה: European External Action Service/Flickr)

עוד בטרם הופעת האורח המפתיעה של מוחמד ג'וואד זריף בוועידת ה-G7 שנערכה בצרפת בשבוע שעבר, שר החוץ האיראני נהנה מביקור נעים בארצות סקנדינביה כאשר עצר בשבדיה ובנורבגיה. דנמרק לא הייתה חלק ממסע הפגישות, לאחר שהיחסים בין טהרן לקופנהגן עלו על שרטון בשנה שעברה בעקבות ניסיון ההתנקשות בפעיל אופוזיציה איראני על אדמה דנית.

על פי דיווחים, מטרת נסיעתו של זריף לאירופה הייתה לדון בדרכים להפחית את המתח במפרץ הפרסי ולנסות להציל את הסכם הגרעין שעתידו עומד בסימן שאלה מאז החלטת הנשיא האמריקני טראמפ על יציאת ארה"ב ממנו בחודש מאי 2018. מסע הדילוגים של זריף עורר את זעמם של פעילי זכויות אדם וקבוצות של מתנגדי משטר איראניים גולים שמחו על ביקורו. אחרי הכל, שר החוץ מייצג משטר הידוע כאחד מהמובילים בעולם בכל הקשר להפרות זכויות אדם.

המשך לקריאת הכתבה

"מדיניות של מוות איטי": הפלסטינים בלבנון

מאת חאלד אבו-טועמה  •  8 בספטמבר, 2019

נראה כי האפליה והגזענות כלפי פלסטינים בלבנון לא מטרידות במיוחד ארגונים פרו-פלסטיניים ברחבי העולם. אותם ארגונים מעלימים עין באופן קבוע מהסבל של הפלסטינים בארצות ערב, ובמקום זאת בוחרים להתמקד בישראל, לבחון תחת זכוכית מגדלת כל צעד שלה ולגנות אותה על עוולות מדומיינות כלפי פלסטינים. בתמונה: בורג' אל-בראג'נה, מחנה פליטים פלסטיני בלבנון המנוהל על ידי אונר"א. (מקור התמונה: Al Jazeera English/Flickr CC BY-SA 2.0)

יותר ממאה אלף פלסטינים מהגדה המערבית מחזיקים באישורים לעבוד בישראל, ורובם נכנסים אליה מדי יום כדי לעשות זאת, בנוסף לאלפים אחרים שנכנסים ללא אישור. בשבוע שעבר, כחלק מהמאמץ להסדרה בין ישראל לחמאס, דווח כי ישראל הסכימה להגדיל את מספר אנשי העסקים והסוחרים הנכנסים מעזה לישראל מ-3,500 ל-5,000. על פי הדיווחים, המחווה הישראלית נעשתה לאחר מאמצים מצד מצרים והאו"ם למנוע התפרצות של מלחמה כוללת בעזה.

אך בזמן שישראל רק מגדילה את מספר אשרות העבודה לפלסטינים ביהודה ושומרון ועזה, לבנון פתחה במבצע חסר תקדים נגד עובדים זרים לא-חוקיים, כולל פלסטינים, מה שהצית גל של מהומות בקרב הפלסטינים החיים בה.

המשך לקריאת הכתבה

זכויות אדם באיראן: עינויים, הוצאות להורג

מאת אוזאי בולוט  •  2 בספטמבר, 2019

(מקור התמונה: iStock)

כמה עשרות אסירים פוליטיים באיראן פתחו לאחרונה בשביתת רעב, במחאה על התנאים הקשים בהם הם מוחזקים מאז מעצרם על פעילות למען זכויות אדם. כן אומר מחמוד אמירי-מוגהדאם, דובר ארגון Iran Human Rights (IHR).

אמירי-מוגהדאם, בעברו חוקר מדעי המוח שנמלט מהרפובליקה האסלאמית לנורבגיה בשנות השמונים, אמר לי בשיחה כי:

מלבד העובדה שהם מוצבים לעתים ביחד עם פושעים מסוכנים, רבים מהאסירים נמצאים במצב בריאותי רעוע וסובלים מהתעללות מידי השומרים...

הרשויות באיראן מנצלות את התנאים הקשים בכלא כדי ללחוץ על אסירים פוליטיים. בחודש יוני האחרון, עלירזה מוחמד עלי, אסיר צעיר שנעצר בשל פוסטים שכתב ברשתות החברתיות, נהרג ביחד עם שני אסירים נוספים. זה קרה לאחר שאמר לרשויות בכלא כי חייו בסכנה, והוא אף פתח בשביתת רעב במחאה. כל התחינות שלו זכו להתעלמות והוא נרצח. אחד מחבריו לתא, סוהיל עראבי, שבת רעב מאותן סיבות, וכוחות הביטחון חטפו את אימו בגלל ראיון בו סיפרה על המצב של בנה בכלא לרשת זרה המשדרת בפרסית.

המשך לקריאת הכתבה

ועידת ה-G7: הרבה דיבורים, מעט מאוד מעשים

מאת אמיר טהרי  •  1 בספטמבר, 2019

אז עד כמה רלוונטית פסגת ה-G7 בימינו? התשובה הקצרה היא: לא במיוחד. (מקור התמונה: White House/Shealah Craighead)

עיתונאים ברחבי העולם נוהגים להתייחס לזמן הזה בשנה, בליבו של הקיץ, כ"עונת המלפפונים" – תקופה של מספר שבועות בהן לא מתרחשים אירועים משמעותיים, לפחות לא בחזית הפוליטית. זו בדרך כלל התקופה בשנה בה הכותרות עוסקות בכבשה בעלת שני ראשים שנולדה בניו-זילנד, גילוי שרידי העיר האבודה אטלנטיס במדבר סהרה, או כדי להוסיף קצת עניין – התאבדותו של מיליארדר פדופיל בבית כלא שמור היטב באמריקה.

לכן ניתן לומר שוועידת ה-G7 שנפתחה לפני שבוע בעיר ביאריץ אשר בדרום-מערב צרפת היא אירוע יוצא דופן בעונה זו. האמנם?

המשך לקריאת הכתבה

העיר האנטישמית ביותר בשבדיה: מאלמו

מאת נימה גולאם עלי פור  •  22 באוגוסט, 2019

מאלמו, העיר השלישית בגודלה בשבדיה, הפכה להיות ידועה לשמצה בשל האנטישמיות הבוטה שפורחת בה, ולא ברור אם למפלגה הסוציאל-דמוקרטית השולטת יש רצון פוליטי או מוסרי מספיק כדי להילחם בתופעה. בתמונה: בניין עיירית מאלמו. (מקור התמונה: Hajotthu/Wikimedia Commons)

מאלמו, העיר השלישית בגודלה בשבדיה, הפכה להיות ידועה לשמצה בשל האנטישמיות הבוטה שפורחת בה, ואין פלא שכתוצאה מכך היהודים הגרים בה לא חשים בטוחים. הבעיה חמורה אף יותר כאשר מתברר שלמפלגה הסוציאל-דמוקרטית השולטת אין רצון פוליטי או מוסרי מספיק כדי להילחם בתופעה.

ראש עיריית מאלמו לשעבר, אילמר ריפאלו, הואשם בעבר מספר פעמים בהתבטאויות אנטישמיות. מנהיגים אחרים במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, כמו אדריאן קאבא, הפיצו בעבר תיאוריות קשר אנטישמיות. ביום ה-1 במאי שחל השנה, חברים בתנועת הנוער של המפלגה צעדו במאלמו ושרו שירים על "למחוץ את הציונות".

הדבר שמייחד את כל השערוריות האלו הוא שאף אדם לא נאלץ לשלם מחיר פוליטי עבורן, ולמרות שהמפלגה הביעה חרטה בפומבי על כל התקריות, אף אחד לא התפטר ואף עונש לא ננקט. עד כה נראה כי אם אתה פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי במאלמו, הרי שהתבטאויות אנטישמיות הן דבר מקובל.

המשך לקריאת הכתבה

ברש"פ מתנגדים להקמת בית חולים חדש בעזה

מאת בסאם טוויל  •  17 באוגוסט, 2019

בתמונה: מעבר ארז, בגבול רצועת עזה. ישראל, חמאס, האו"ם, קטאר ומצרים הסכימו להקים בית חולים חדש בסמוך למעבר, עובר תושבי רצועת עזה. (מקור התמונה: אנדרו ברטון / Getty Images)

אמנם האובססיה של מנהיגי הרש"פ כלפי נשיא ארה"ב דונלד כבר לא נחשבת כחדשות, אך הם בכל זאת הצליחו לאחרונה להביא אותה לשיאים חדשים, בהתנגדותם להקמת בית חולים חדש עובר תושבי רצועת עזה.

בית החולים החדש מתוכנן לכלול 16 מחלקות ולהיבנות סמוך למעבר ארז. תכנית הבנייה אושרה בידי ישראל כחלק מהבנות הפסקת האש שהושגה עם חמאס בחסות נציגי האו"ם, קטאר ומצרים. משמעותו של פרויקט כזה היא שיפור חד בשירותי הרפואה הניתנים לתושבי הרצועה אך לאחר שאושר על ידי כל הצדדים, דווקא הרשות הפלסטינית היא זו שמנסה לסכל את הקמתו.

על פי דיווחים, שרת הבריאות הפלסטינית מאי כילה הודיעה בשבוע שעבר לאחד משליחי האו"ם בפגישה ברמאללה כי הקמת בית החולים היא "חלק מתוכנית להפריד את הגדה המערבית מעזה". לדברי השרה, "אם המטרה של הקמת בית החולים היא לא אנושית, היה אפשר לפתח את בתי החולים הקיימים ברצועה במקום". עוד הוסיפה השרה כי הפרויקט "נראה על פניו כהומניטרי אך מסתיר אספקט פוליטי מסוכן", וביקשה משליח האו"ם להעביר את המסר הבא לכל הגורמים המעורבים: "הרשות הפלסטינית מסירה ידיה באופן רשמי מבית החולים החדש".

המשך לקריאת הכתבה

צרפת שוקעת לאיטה לתוהו ובוהו

מאת גי מילייאר  •  11 באוגוסט, 2019

  • הנשיא מקרון לעולם אינו אומר שהוא מצטער על מי שאיבד עין או יד...כתוצאה מאלימות קיצונית של המשטרה. במקום זאת, הוא ביקש מהפרלמנט הצרפתי להעביר חוק, המבטל כמעט לחלוטין את הזכות להפגין ואת חזקת החפות, ומאפשר מעצר של כל אדם, בכל מקום, גם ללא סיבה. החוק עבר.

  • ביוני, הפרלמנט הצרפתי העביר חוק נוסף, המטיל עונשים חמורים על כל אדם שאומר או כותב משהו העשוי לכלול "שיח שטנה". החוק כה מעורפל עד כי חוקר המשפט אמריקאי, ג'ונתן טורלי, הרגיש שהוא חייב להגיב. "צרפת", הוא כתב, "הופכת כעת לאחד האיומים הבינלאומיים הגדולים ביותר לחופש הביטוי".

  • נראה כי דאגתם העיקרית של מקרון ושל ממשלת צרפת אינה הסיכון במהומות, אי שביעות הרצון בקרב הציבור, היעלמותה של הנצרות, מצב כלכלי הרה אסון, או האסלאמיזציה והשלכותיה, אלא שינויי האקלים.

הנשיא מקרון לעולם אינו אומר שהוא מצטער על מי שאיבד עין או יד כתוצאה מאלימות קיצונית של המשטרה. במקום זאת, הוא ביקש מהפרלמנט הצרפתי להעביר חוק, המבטל כמעט לחלוטין את הזכות להפגין ואת חזקת החפות, ומאפשר מעצר של כל אדם, בכל מקום, גם ללא סיבה. החוק עבר. (תמונה מאת קיושי אוטה - Getty Images)

פריז, שאנז אליזה, 14 ביולי. יום הבסטיליה. זמן קצר לפני תחילת המצעד הצבאי, הנשיא עמנואל מקרון מגיע לשדרה ברכב שרד כדי לברך את ההמון. אלפי אנשים התקבצו לאורך השדרה וקראו "מקרון התפטר", קראו קריאות בוז והשמיעו קללות.

בתום המצעד כמה עשרות אנשים שחררו לשמיים בלונים צהובים וחילקו עלונים שבהם נכתב "האפודים הצהובים לא מתו". המשטרה פיזרה אותם במהירות ובתקיפות. כמה דקות לאחר מכן, הגיעו מאות אנרכיסטים מתנועת "אנטיפה", השליכו מחסומי אבטחה כדי לחסום כבישים, הציתו שריפות וניפצו חלונות ראווה של מספר חנויות. המשטרה התקשתה להשתלט על המהומה, אך בתחילת הערב לאחר מספר שעות, הושב השקט.

המשך לקריאת הכתבה

טורקיה מאיימת להצית מחדש את משבר המהגרים באירופה

מאת סורן קרן  •  6 באוגוסט, 2019

  • "אנו ניצבים בפני גל מהגרים הגדול בהיסטוריה. אם נפתח את גבולותינו למעבר מהגרים לאירופה, אף ממשלה אירופית לא תחזיק מעמד יותר משישה חודשים. אנו מייעצים להם לא להעמיד את סבלנותנו במבחן". - שר הפנים הטורקי, סולימן סוילו.

  • "טורקיה מחויבת בכל מאודה ליעד החברות באיחוד האירופי... בראש סדר עדיפויותינו עומד הרצון להגיע לסיכומים בתהליך ביטול הוויזה, אשר יאפשר לאזרחינו לנוע באזור שנגן ללא אשרת כניסה". - הודעה שפרסם משרד החוץ הטורקי ב-9 במאי 2019.

  • "אין לי משהו נגד הטורקים... אבל אם נתחיל להסביר - שטורקיה נמצאת באירופה - נצטרך לומר לתלמידים באירופה שהגבול האירופי עובר בסוריה. היכן ההיגיון הבריא?... האם ניתן לראות בטורקיה מדינה אירופית מבחינה תרבותית, היסטורית וכלכלית? אם נאמר זאת, אנו מעונינים למעשה בקץ האיחוד האירופי". - נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי.

טורקיה איימה לפתוח מחדש את גבולותיה להגירה המונית לאירופה, אלא אם אזרחים טורקיים יוכלו לנוע ברחבי האיחוד האירופי ללא צורך באשרת כניסה. מוערך כי כיום טורקיה מארחת כ-3.5 מיליון מהגרים ופליטים - בעיקר סורים, עיראקים ואפגאנים. רבים מהם יהגרו, ככל הנראה, לאירופה אם תינתן להם ההזדמנות. בתמונה: מחנה פליטים אדיאמן בטורקיה. (מקור התמונה: נציבות האו"ם לפליטים)

טורקיה איימה לפתוח מחדש את גבולותיה להגירה המונית לאירופה, אלא אם אזרחים טורקיים יוכלו לנוע ברחבי האיחוד האירופי ללא צורך באשרת כניסה. האיחוד האירופי הסכים לביטול ויזה במארס 2016 בעסקת המהגרים שהושגה בין האיחוד האירופי לבין טורקיה, במסגרתה התחייבה אנקרה לבלום את זרם המהגרים לאירופה.

גורמים אירופיים רשמיים אומרים, כי טורקיה אמנם צמצמה את זרם המהגרים, אך היא עדיין לא עמדה בכל הדרישות לביטול הוויזה. יתרה מזאת, שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו ב-15 ביולי להשעות שיחות רמות דרג עם אנקרה כחלק מסנקציות בעקבות קידוחי נפט וגז שמבצעת טורקיה מול חופי קפריסין.

בראיון לערוץ הטלוויזה הטורקי TGRT Haber ב-22 ביולי, אמר שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושולו, כי טורקיה נסוגה מעסקת המהגרים, מפני שהאיחוד האירופי לא עמד בהתחייבותו להעניק לבעלי דרכון טורקי גישה חופשית ללא צורך בויזה ל-26 מדינות אירופיות. "השענו את ההסכם לקליטת המהגרים", הוא אמר. "לא נחכה על מפתן דלתו של האיחוד האירופי".

המשך לקריאת הכתבה

רצח עם של נוצרים מגיע לשלב "מעורר דאגה"

מאת ריימונד איברהים  •  4 באוגוסט, 2019

  • לרוב הנוצרים הנרדפים בעולם אין כלל קשר לקולוניאליזם או למסיונריות. הנוצרים הניצבים בפני סכנה של רצח עם - ביניהם האשורים בסוריה ובעיראק או הקופטים במצרים - היו נוצרים במשך כמה מאות שנים לפני שאבותיהם האירופיים של מקימי הקולוניות הפכו לנוצרים והחלו בפעילות מסיונרית.

  • כתבה של ה-BBC מצביעה על "תקינות פוליטית" כאחראית במיוחד לאדישות המערב...

  • הרודפים הגרועים ביותר הם מי ששולטים על פי החוק האסלאמי, או השריעה - אשר אנשי אקדמיה כמו ג'ון אספוסיטו מאוניברסיטת ג'ורג'טאון מתעקשים כי הוא הוגן וצודק. באפגניסטאן (המדורגת במקום ה-2), "נאסר על קיומה של הנצרות".

שר החוץ של בריטניה, ג'רמי האנט (בתמונה), הורה על "בדיקה בלתי תלויה של רדיפתם הגלובלית של הנוצרים" שתוצאותיה פורסמו לאחרונה. (צולם על ידי ג'ק טיילור/ Getty Images)

"רדיפה של נוצרים קיימת ב'רמות הקרובות לרצח עם'", זו הייתה הכותרת שנשאה כתבה של ה-BBC מה-3 במאי אשר ציטטה תוצאות ביניים של מחקר ארוך טווח שהורה עליו שר החוץ הבריטי, ג'רמי האנט, ואשר בראשו עמד פיליפ מאונסטפן, הבישופ של טרורו.

על פי הכתבה של ה-BBC, אחד מתוך שלושה אנשים בעולם סובל מרדיפה על רקע דתי, כאשר נוצרים הם "הקבוצה הדתית הנרדפת ביותר". "דת 'נמצאת בסיכון להיעלם' במספר אזורים בעולם", ציינה הכתבה, "ובמספר אזורים, ניתן לומר כי רמת הרדיפה ואופייה מתקרבות להגדרה הבינלאומית של רצח עם שאימץ האו"ם".

שר החוץ הבריטי, ג'רמי האנט, צוטט גם כמי שאומר בהקשר לסוגיה מדוע ממשלות המערב "נרדמו" - כהגדרתו - ביחסן למגפה ההולכת ומתפשטת:

"אני סבור שקיים חשש לא מוצדק להישמע קולוניאליסט כאשר מדברים על דת [הנצרות] שהיה לה קשר למעצמות הקולוניאליזם, ולא על המדינות שהגענו אליהן כדי להפוך אותן לקולוניות. ייתכן שמצב זה גרם לחוסר נוחות לדון בסוגיה - תפקידם של המסיונרים היה מאז ומתמיד שנוי במחלוקת, ועניין זה, לעניות דעתי, גרם לאנשים להתבייש לדבר על הנושא".

המשך לקריאת הכתבה

הגיע הזמן שאירופה תצא מהסכם הגרעין עם איראן

מאת קון קופלין  •  28 ביולי, 2019

בתמונה: פדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ, נפגשת עם שר החוץ האיראני ג'וואד זריף, במהלך ביקורה באוגוסט 2017 באיראן. (צילום: European External Action Service/Flickr)

בעוד המתיחות במפרץ הפרסי עולה מדי יום כתוצאה מניסיונות הפרובוקציה המתגברים של איראן, הסירוב של מדינות אירופה להעניק גיבוי לממשל טראמפ בעימות מול טהרן הופך לעמדה שקשה מאוד להגן עליה. במהלך החודשים האחרונים, איראן הואשמה בסדרה של התקפות נגד מיכליות נפט במפרץ, והכריחה ספינת מלחמה בריטית להתערב כאשר מספר סירות סיור של משמרות המהפכה התקרבו באופן מאיים למיכלית בריטית במיצרי הורמוז, נתיב השיט העיקרי אל תוך המפרץ.

בנוסף, גורמים צבאיים אמריקנים פתחו בחקירה לגבי הטענות כי איראן היא העומדת מאחורי ההעלמות המסתורית של מיכלית הנפט 'ריאה' כאשר שטה במים איראניים בסוף השבוע. המורדים החות'ים הזוכים לגיבוי מטהרן, הואשמו בהוצאה לפועל של מספר התקפות נגד מטרות בערב הסעודית, כולל התקפת טילים על שדה תעופה אזרחי ומתקפת מל"ט על צינור נפט חשוב השייך לסעודים. הפעולה החצופה ביותר של איראן עד כה הייתה הפלת כלי הטיס האמריקני שהיה במשימת סיור מעל מיצרי הורמוז בחודש שעבר, פעולה שכמעט ועלתה בתגובה צבאית חריפה מצד ארה"ב.

המשך לקריאת הכתבה

ארגנטינה תכריז על חיזבאללה כארגון טרור

מאת ג'וזף הומייר  •  24 ביולי, 2019

נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי לקח החלטה היסטורית והוא מתכונן להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור זר, החלטה ראשונה מסוגה באמריקה הלטינית. (צילום: Amilcar Orfali/Getty Images)

25 שנים חלפו מאז הבוקר בו משאית מדגם רנו ועליה 300 ק"ג של חומר נפץ התפוצצה בחזית בניין הקהילה היהודית בבואנוס-איירס (AMIA), שהתרחש ב-18 ביולי 1994, ובשבוע שעבר ציינו את זכרם של 85 הקורבנות של מתקפת הטרור האסלאמי הקטלנית ביותר בהיסטוריה של אמריקה הלטינית.

יותר מעשר חלפו מאז הפיגוע ועד שממשלת ארגנטינה הכירה ב-2006 באופן רשמי באיראן כאחראית לו דרך שליחיה בחיזבאללה. כעת, 13 שנים לאחר מכן, נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי לקח החלטה היסטורית והוא מתכונן להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור זר, החלטה ראשונה מסוגה באמריקה הלטינית. מדובר בהחלטה שלא ניתן להמעיט בחשיבותה ואם אכן תתממש בקרוב הנשיא מאקרי וצוות יועצי הביטחון שלו יעשו את מה שעד לאחרונה היה נחשב לצעד בלתי אפשרי מבחינה פוליטית בדרום אמריקה.

המשך לקריאת הכתבה

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי לספק לך שירותים טובים יותר.
לפרטים נוספים, אנא עיין במדיניות הפרטיות וקובצי ה-Cookie שלנו.