ניתוחים ופרשנויות אחרונים

התבוסה באיסטנבול: סדק ראשון בשריון של ארדואן

מאת בוראק בקדיל  •  2 ביולי, 2019

מאז שנת 1994, רבע מאה חלפה מאז שתושבי איסטנבול זכו לראות זמן בו עומד בראשות העיר אדם שאינו חבר המפלגה האסלאמיסטית של ארדואן. כל אלה השתנו ב-23 ביוני. (מקור התמונה: Getty Images)

תובנה ידועה במזרח התיכון גורסת כי כאשר מפלגה אסלאמיסטית עולה לשלטון בבחירות היא לעולם לא מסולקת ממנו בבחירות. זהו כלל שהוכח כנכון כמעט באופן גורף, אך מסתבר שתמיד יש יוצאים מן הכלל.

אזרחים טורקיים מתחת לגיל 18 מעולם לא ראו מערכת בחירות בה הפסיד הנשיא (וראש הממשלה לשעבר) רג'פ טאיפ ארדואן. מאז שנת 1994, רבע מאה חלפה מאז שתושבי איסטנבול זכו לראות זמן בו עומד בראשות העיר אדם שאינו חבר המפלגה האסלאמיסטית של ארדואן. כל אלה השתנו ב-23 ביוני.

אך למעשה, הייתה זו הפעם השנייה בתוך פחות מחודשיים בה אקרם אימאמולו נבחר כראש העיר של איסטנבול. "מי שמנצח באיסטנבול מנצח בטורקיה" הייתה סיסמתו של ארדואן מאז אותה 1994, אז זכה בבחירות לראשות העיר הגדולה במדינה בה מתגוררים כ-15 אחוזים מכלל המצביעים והיא אחראית ל-31% מהתוצר הלאומי. אך לאחר שנספרו הקולות בבחירות המקומיות במרץ, התברר כי איש האופוזיציה אימאמולו ניצח בהפרש זעום את המועמד מטעמו, בינאלי ילדרים.

המשך לקריאת הכתבה

הפלסטינים הם המפסידים הגדולים מהחרמת הפסגה הכלכלית בבחריין

מאת חאלד אבו-טועמה  •  25 ביוני, 2019

בשנת 2009, במהלך ועידה כלכלית ערבית שנערכה בכווית, המלך הסעודי המנוח עבדאללה בן עבד אל-עזיז הודיע על החלטתו לתרום סכום של מיליארד דולר לשיקום רצועת עזה. אין ספק שלמלך היו כוונות טובות כאשר ביקש לסייע לאחיו הפלסטינים שחלקם חיים במציאות כלכלית לא פשוטה, אך כאשר הוא נפטר שש שנים לאחר מכן אותם פלסטינים לא היססו להביע את הבוז שרכשו למנהיג שניסה לשפר את חייהם ולהבטיח עבורם עתיד טוב יותר. (מקור התמונה: Thaer Ganaim/PPO via Getty Images)

בשנת 2009, במהלך ועידה כלכלית ערבית שנערכה בכווית, המלך הסעודי המנוח עבדאללה בן עבד אל-עזיז הודיע על החלטתו לתרום סכום של מיליארד דולר לשיקום רצועת עזה. ההבטחה מעולם לא התממשה, בעיקר בשל הסכסוך המתמשך בין ארגון חמאס השולט ברצועה לבין הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס.

אין ספק שלמלך היו כוונות טובות כאשר ביקש לסייע לאחיו הפלסטינים שחלקם חיים במציאות כלכלית לא פשוטה, אך כאשר הוא נפטר שש שנים לאחר מכן אותם פלסטינים לא היססו להביע את הבוז שרכשו למנהיג שניסה לשפר את חייהם ולהבטיח עבורם עתיד טוב יותר.

הזלזול והגיחוך כלפי הסעודים היה כה חזק עד שמתפללים במסגד אל-אקצא בירושלים קטעו את דבריו של אחד הדרשנים שהתאבל על מות המלך בשריקות בוז, וקראו סיסמאות המוקיעות את עבדאללה. הסירוב לקונן על מות אדם ולחלוק לו כבוד במהלך תפילה נחשב לאחד המעשים המשפילים ביותר שמאמין מוסלמי יכול לבצע כלפי מוסלמי אחר, פעולה השמורה בדרך כלל לכאלו שביצעו פשעים חמורים או בגידה.

המשך לקריאת הכתבה

לא יהיה שלום במזרח התיכון כל עוד האייתוללות בשלטון

מאת מג'יד רפיזאדה  •  23 ביוני, 2019

מפקד כוח 'אל-קודס' קאסם סולימאני. (מקור התמונה: Tasnim News [CC by 4.0])

אחת התופעות המדהימות בעיניי היא זו במסגרתה הממשלה הקיצונית באיראן ממשיכה להנות מכוח בלתי-מוגבל ולקדם פעולות אלימות כרצונה, בזמן שאלה המגינים עליה עדיין טוענים שניתן להשיג שלום ויציבות במזרח התיכון.

ניתוח אמיתי של פעולות הטרור במזרח התיכון ובעולם כולו חושף כי כמעט בכל מוקד של סכסוך, מלחמה או מתיחות ניתן למצוא עקבות של המשטר בטהרן. למרות האשליה שתומכי מדיניות הפייסנות מנסים ליצור, ברור לכל כי איראן עדיין נמצאת בשיאו של המרוץ לנשק גרעיני, ולמנהיגיה אין שום עניין בשלום.

בתימן, האיראנים תומכים בצורה נרחבת במיליציה החות'ית, מספקים לה חימוש וממשיכים להבריח כלי נשק וטכנולוגיה צבאית. על פי דיווח עדכני של סוכנות הידיעות 'רויטרס', משמרות המהפכה של איראן ממלאים תפקיד מפתח בתמיכה בחות'ים בתימן, ומשתמשים בנתיבים חשאיים חדשים במפרץ הפרסי כדי לספק להם משלוחי נשק.

המשך לקריאת הכתבה

סדר העדיפויות של המנהיגים הפלסטינים

מאת חאלד אבו-טועמה  •  20 ביוני, 2019

בתמונה: פלסטינים יושבים במחנה הפליטים אל-ירמוכ, בסוריה. (מקור התמונה: אונר"א)

כ-18 עיתונאים, פעילים פוליטיים וחברתיים ואנשי אקדמיה פלסטיניים נהרגו בסוריה בשנים האחרונות, בעוד עשרות אחרים נעצרו. נתונים אלה נחשפו על ידי ארגון 'Action Group' הממוקם בלונדון ועוקב אחרי מצב זכויות האדם של פליטים פלסטינים במלחמת האזרחים בסוריה.

אך גם חשיפה זו לא הכתה כותרות בקהילה הבינלאומית ובקרב ארגונים "פרו-פלסטיניים" הפועלים במדינות המערב. הסיבה ההגיונית לכך: מותם של העיתונאים הפלסטינים לא קשור בשום צורה לישראל. הם מתו במדינה ערבית בידי אחיהם הערבים, ולא בידי ישראלים.

אם אותם פלסטינים היו נהרגים, נפצעים או נעצרים בישראל, הסיפור שלהם היה מיד זוכה לביקורת בינלאומית ומככב בכל העיתונים ומהדורות החדשות בטלוויזיה. אך כאשר מדובר בערבים שהם קורבנות לדיכוי ואכזריות של ערבים אחרים, אנשי התקשורת אפילו לא טורחים להתעניין.

על פי הדיווח של ארגון 'Action Group', ההרוגים הפלסטינים מצאו את מותם במספר חלקים של סוריה בזן שסיקרו את המלחמה שפרצה ב-2011. תשעה מהם נהרגו בהפצצות בשדה הקרב, חמישה בשל עינויים שעברו בכלא הסורי וארבעה נוספים נורו למוות על ידי צלפים.

המשך לקריאת הכתבה

השריפה בנוטרדאם והרס הנצרות באירופה

מאת גי מילייר  •  16 ביוני, 2019

השריפה שכילתה את מרבית קתדרלת נוטרדאם בלב פריז הייתה טרגדיה קשה. אפילו אם הקתדרלה תבנה מחדש, היא לעולם לא תהיה אותו הדבר. (מקור התמונה: Veronique de Viguerie/Getty Images)

השריפה שכילתה את מרבית קתדרלת נוטרדאם בלב פריז הייתה טרגדיה קשה. אפילו אם הקתדרלה תבנה מחדש, היא לעולם לא תהיה אותו הדבר. החלונות הצבועים ואלמנטים ארכיטקטוניים אחרים ניזוקו קשה, ומסגרת העץ נהרסה כליל. גם הצריח שהתמוטט היה יצירת אומנות ייחודית, שהתבססה על תרשימים עתיקים.

בנוסף לשריפה, המים שהוזרמו כדי לכבות את הלהבות חדרו לקירות האבן והחלישו אותם. הגג כולו נעלם והמבנה המרכזי חשוף כרגע לפגעי מזג האוויר, וחלקים נוספים עומדים בפני סכנת קריסה. לא ניתן להתחיל בשיקום עד אשר המבנה כולו ייבדק, משימה שתארך שבועות.

נוטרדאם היא בת יותר מ-800 שנים. היא שרדה את טלטלות ימי הביניים, את שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית, שתי מלחמות עולם וכיבוש נאצי. אך היא לא שרדה את מה שנהיה מצרפת במאה ה-21.

המשך לקריאת הכתבה

צדק נוסח טורקיה: 3 עיתונאים למאסר עולם בגלל ביקורת על ארדואן

מאת אוזאי בולוט  •  12 ביוני, 2019

בחודש פברואר, שלושה עיתונאים טורקים הנחשבים למתנגדים למשטר הואשמו ב"ניסיון לפגוע בסדר החוקתי", וזאת על מעורבותם לכאורה "בניסיון ההפיכה בשנת 2016" נגד הנשיא ארדואן. שלושתם נידונו לעונש של מאסר עולם. הארלם דסיר, האחראי על חופש העיתונות בארגון OSCE, אמר: "...העונשים מעלים שאלות בסיסיות לגבי היכולת של מערכת המשפט הטורקית לשמור על הזכות החוקתית לחופש הביטוי".

שני הליכים פליליים שהתנהלו לאחרונה בטורקיה מסמלים את הסטנדרטים הכפולים המטרידים של המשטר באנקרה בכל הנוגע לתפיסה של משפט צדק.

בחודש פברואר, שלושה עיתונאים טורקים הנחשבים למתנגדים למשטר הואשמו ב"ניסיון לפגוע בסדר החוקתי", וזאת על מעורבותם לכאורה "בניסיון ההפיכה בשנת 2016" נגד הנשיא ארדואן. שלושתם נידונו לעונש של מאסר עולם.

מנגד, בחודש מרץ האחרון, ניל כריסטופר פראקש, מחבל אוסטרלי החבר בארגון המדינה האסלאמית (דאעש) שנתפס ב-2106 כאשר חצה את הגבול מסוריה לטורקיה, זכה לעונש קל במיוחד מבית המשפט העליון לפלילים.

פראקש, שהוגדר כ"מבוקש מספר אחד" של אוסטרליה, קושר על ידי ה-FBI לתכנון מתקפת טרור בפסל החירות בניו-יורק. באחד מסרטוני התעמולה הרבים של דאעש בהם הופיע, תיאר כיצד המיר דתו מבודהיזם לאסלאם אחרי טיול שערך בקמבודיה, וסיפר על מפגשים בהם השתתף במסגד במרכז האסלאמי במלבורן.

המשך לקריאת הכתבה

המשחק המסוכן של עלי ח'אמנאי

מאת אמיר טהרי  •  31 במאי, 2019

לשגעון החומיינסטי תמיד היה היגיון כלשהו, שנע בין כניעה משפילה תחת לחץ לתוקפנות חסרת בושה כאשר אותו לחץ הוסר. ישנם סימנים המעידים על כך שעלי ח'אמנאי שוקל לנקוט במה שהוא הגדיר "גמישות הירואית". (מקור התמונה: kremlin.ru)

מימרה ישנה טוענת כי כל משבר מכיל בתוכו הזדמנות, והמשבר הנוכחי בין איראן לארה"ב אינו יוצא דופן בו הצהרות לוחמניות משני הצדדים הציתו מחדש את העניין בסכסוך שהיה רדום למחצה עד לאחרונה.

העניין המחודש הזה יכול לשמש כאמצעי שכנוע עבור כל המעורבים ואחרים המתעניינים בבעיה האיראנית לבחון את שורשי הסכסוך האמיתיים, ולנסות למצוא דרכים מציאותיות לנטרל אותו. אך לפני שנעשה זאת, ישנם כמה צעדים שצריך לקחת.

בתור התחלה, עלינו להבין כי המשבר הנוכחי לא נגרם מהסיבות המסורתיות שמובילות בדרך כלל למשברים בין מדינות. לאיראן ולארה"ב אין סכסוך על גבולות, הן לא נלחמות על שליטה במשאבי טבע ומים או גישה לים הפתוח ולא שואפות לחטוף נתחי שוק אחת מהשנייה. במילים אחרות, הסכסוך בין איראן וארה"ב לא עונה להגדרה של סכסוך בינלאומי קלאסי.

המשך לקריאת הכתבה

הסנקציות על טהרן עובדות

מאת מג'יד רפיזאדה  •  23 במאי, 2019

הודות לסנקציות שהטיל מחדש ממשל טראמפ, זרם הכספים לאיראן נפסק, מה שהשפיע באופן משמעותי על מאמצי ההנהגה בטהרן לממן ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון. (מקור התמונה: Wikimedia Commons)

מבקריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושל מדיניותו בכל הקשור לאיראן מיהרו לגנות את הסנקציות שהטיל על המשטר בטהרן. הטיעון הנפוץ שלהם היה הרעיון שרק מדיניות מחושבת ויעילה תוכל להתמודד בהצלחה עם הממסד הדתי הקיצוני באיראן ותאפשר להגיע איתם לפשרה, או במילים אחרות: פייסנות.

לאותם מבקרים הייתה הזדמנות ליזום ולהרחיב מדיניות פייסנית כזו במהלך שמונה השנים של ממשל אובמה. בכל הזמן הזה, הנשיא לשעבר ביצע ויתורים חסרי תקדים כלפי איראן בניסיון לפייס את שלטון האייתוללות. הוא התייחס אליהם בנדיבות ובגמישות בכל התנהלות מולם, אך מה הייתה התוצאה?

כאשר הסנקציות על איראן בוטלו בזמן ממשל אובמה, התברר במהרה כי פעולה זו העניקה לאיראן לגיטימציה גלובלית בעיני הקהילה הבינלאומית. הסרת הסנקציות וההכרה המחודשת לה זכתה איראן ייצרו רווח של מיליארדי דולרים עבור הממסד הצבאי במדינה, עבור משמרות המהפכה ועבור ארגוני הטרור השונים בהם היא תומכת.

המשך לקריאת הכתבה

הניו יורק טיימס שוב נמצא בצד הלא הנכון של ההיסטוריה

מאת אלן דרשוביץ  •  15 במאי, 2019

(מקור התמונה: Mike Coppola/Getty Images)

תארו לעצמכם שהקריקטורה שפורסמה בשבוע שעבר ב'ניו יורק טיימס' ותיארה את ראש ממשלת ישראל ככלב, הייתה במקום זאת מכילה מנהיג של קבוצה אתנית אחרת ומתארת אותו באופן דומה. אם אתם חושבים שקשה לדמיין דבר כזה, הרי שאתם צודקים לחלוטין. זה יהיה בלתי נתפס להעלות על הדעת שעורך ב'טיימס' היה מרשה לצייר מנהיג מוסלמי ככלב, או כל חבר בדת או גזע אחרים בצורה כה בלתי אנושית.

אז מה יש בעם היהודי שמאפשר לפרסם ציור כה משפיל של אחד ממנהיגיו החשובים? ניתן היה לחשוב שלאור ההיסטוריה הכואבת ובמיוחד בשבוע בו מצוין יום השואה, היהודים יהיו הקבוצה האחרונה לגביהם ירשה לעצמו עיתון מרכזי לפרסם קריקטורה שכאילו נלקחה היישר מהתעמולה הנאצית. אבל לא. בקושי 75 שנים חלפו מאז ה'דר שטרימר' נתן רוח גבית לרצח המוני של יהודים על ידי הצגתם כתתי-אדם, והנה אנו חוזים בתחייה מחדש של יצירות קיצוניות כאלה.

המשך לקריאת הכתבה

ג'יהאד נגד נוצרים בניגריה

מאת אוזאי בולוט  •  23 באפריל, 2019

  • האלימות הנוכחית שהלכה והחמירה מתחילת 2017 "מעט שונה, מפני שזוהי סדרה של מתקפות ממוקדות על קהילות נוצריות בניסיון לעקור חקלאים ממקומם ולתפוס את אדמתם לטובת רועי צאן" - נייתן ג'ונסון, מנהל אזור אפריקה בארגון International Christian Concern.

  • "בשתיים עשרה מדינות בצפון ניגריה שבהן חל החוק השרעי מתייחסים לנוצרים כמו אל אזרחים סוג ב'. הם הפכו קורבן מבחינות רבות. נערות נוצריות נחטפות ונאלצות להינשא לגברים מוסלמים. כמרים נחטפים ונדרש תמורתם כופר. כנסיות מושחתות או נהרסות לחלוטין" - נייתן ג'ונסון.

  • "למן ההתחלה ממשלת ניגריה והקהילה הבינלאומית... עשו מעט מאוד כדי לטפל במצב. חוסר ההתערבות אינו מפתיע: הם כלל אינם מבינים את שורשיה, דהיינו אידאולוגיית הג'יהאד המתאפיינת בחוסר סובלנות. כתוצאה מכך, מספר ההרוגים הנוצרים רק עולה - וככל הנראה ימשיך לעלות לאין ערוך - עד אשר לא רק יכירו במציאות אלא גם ינקטו נגדה צעדים". - ריימונד איברהים, סופר ומומחה למזרח התיכון.

נוצרים נטבחים בניגריה על ידי אנשי ג'יהאד פולאנים ואנשי ארגון בוקו חראם - ונדמה שלאיש לא אכפת. בתמונה: מנהיג בוקו חראם, אבו בכר שקאו, בסרטון תעמולה של בוקו חראם מנובמבר 2018.

נוצרים נטבחים בניגריה על ידי אנשי ג'יהאד פולאנים ואנשי ארגון בוקו חראם - ונדמה שלאיש לא אכפת.

הרדיפה החמורה ביותר של נוצרים חסרי הגנה אלו - המהווים כמחצית מכלל אוכלוסיית ניגריה - מתרחשת בעיקר בצפון המדינה המוסלמי, הנשלט על ידי חוקי השריעה, ובמדינות המכונות "הרצועה התיכונה" שהן אזור מעבר בין המדינות הצפוניות והדרומיות.

לדברי ארגון זכויות האדם (International Christian Concern (ICC:

"אנשי מיליציה פולאנים המשיכו לבצע מתקפות אלימות בכל הרצועה התיכונה של ניגריה בחודש מארס. המתקפות האכזריות על ידי אנשי מיליציה אסלאמים ניציים זורעות פחד בקרב הנוצרים החיים ברצועה התיכונה, ככל שמחיר הדמים שהן גובות ממשיך לעלות... בחודש שעבר (מארס 2019), לפחות 150 איש נהרגו.

"... הבישופ הניגרי ויליאם אמובה אבניה ממדינת בנו אמר: "אנשי שבט פולה חמושים מכף רגל ועד ראש רוצחים נשים הרות וילדים והורסים את שטחי האדמה שלנו.

"זוהי פצצת זמן שמאיימת להצית את האזור כולו. איננו יכולים לחכות שיתרחש רצח עם המוני לפני שמישהו יתערב", הוא הוסיף.

המשך לקריאת הכתבה

בבריטניה מוסלמים קיצונים מתקבלים בברכה, אך לא נוצרים נרדפים

מאת ריימונד איברהים  •  21 באפריל, 2019

  • בדחיית בקשת המקלט של אדם שהמיר דתו מהאסלאם לנצרות, שבגינה נאלץ ככל הנראה לחזור לאיראן, ממשלת בריטניה גזרה עליו למעשה גזר דין מוות.

  • "[מ]תוך 4,850 פליטים סורים שמשרד הפנים אישר את השתקעותם בבריטניה בשנת 2017, אחד עשר בלבד היו נוצרים, המהווים כ-0.2% בלבד מכל הפליטים הסורים שבריטניה קלטה". - קרן בארנאבס.

  • בד בבד, משרד הפנים התיר לאיש הדת הפקיסטאני, סייד מוצפאר שאה קדרי, שנחשב לכה קיצוני עד כי נאסרה כניסתו לארץ מולדתו פקיסטאן, להגיע ולהרצות במסגדים בבריטניה.

  • "לא ייאמן שלנוצרים נרדפים המגיעים מערש הנצרות נאמר שאין עבורם מקום, בזמן שבריטניה מקבלת בזרועות פתוחות אסלאמיסטים שרודפים נוצרים... זוהי בעיה מערכתית חמורה, כאשר למנהיגים אסלאמיסטים התומכים ברדיפת נוצרים מאושרת בקשת הכניסה לבריטניה, בעוד שבקשותיהם לביקור קצר בבריטניה של מנהיגים נוצרים שכנסיותיהם נתונות לסכנת רצח עם נדחות. זוהי סוגיה דחופה שעל משרד הפנים להפנים ולתקן" - ד"ר מרטין פרסונס, קרן בארנאבס.

בדחיית בקשת המקלט של אדם שהמיר דתו מהאסלאם לנצרות, שבגינה נאלץ ככל הנראה לחזור לאיראן, ממשלת בריטניה גזרה עליו למעשה גזר דין מוות. (מקור התמונה:iStock)

בשני מקרים נפרדים, בריטניה דחתה בקשת מקלט של נוצרים נרדפים בנימוק תמוה המצטט את התנ"ך וישו. שני הנוצרים הם גבר ואישה מוסלמים לשעבר שביקשו כל אחד בנפרד לקבל מקלט מהרפובליקה האסלאמית של איראן, המדינה המדורגת במקום התשיעי בעולם כמדינה רודפת נוצרים - במיוחד מי שהיו מוסלמים והמירו דתם לנצרות.

העובד הסוציאלי שטיפל במבקשי המקלט בבריטניה, נייתן סטיבנס, חשף לאחרונה את סיפוריהם. במכתב הדחייה שקיבל מבקש המקלט האיראני ממשרד הפנים של בריטניה, האחראי על ההגירה, נאמר כי מה שמסופר בתנ"ך "אינו עולה בקנה אחד" עם טענתו שהמיר את דתו לנצרות לאחר שגילה כי זו אמונה "שוחרת שלום". המכתב ציטט פסוקים מהתנ"ך ומהברית החדשה, ובכלל זה מספר בראשית, ויקרא והבשורה על פי מתי, ככל הנראה, כדי להראות שהתנ"ך אלים. במכתב נאמר כי ספר ההתגלות "מלא בדימויים של נקמה, הרס, מוות ואלימות". המכתב הממשלתי סיכם כך:

"דוגמאות אלו אינן עולות בקנה אחד עם טענתך שהמרת את דתך לנצרות לאחר שגילית כי היא דת "שוחרת שלום", לעומת האסלאם המכיל אלימות, זעם ונקמה".

המשך לקריאת הכתבה

כנסיות באירופה מושחתות, מחוללות ומוצתות "מדי יום"

מאת ריימונד איברהים  •  15 באפריל, 2019

  • ארבע כנסיות שונות הושחתו ו/או הוצתו בגרמניה במארס בלבד. אתר החדשות הגרמני PI-News הסביר: "במדינה זו מתנהלת מלחמה מתמשכת נגד כל מה שמסמל את הנצרות: התקפות על צלבים על פסגות הרים, על פסלים קדושים בצדי הדרכים, על כנסיות...ולאחרונה גם על בתי קברות".

  • כמעט בכל רגע נתון מותקפת כנסייה, והרשויות והתקשורת מטילות איפול על זהות האחראים למעשי הוונדליזם. במקרים נדירים שבהם מודלפת זהות המוסלמי (או "המהגר") שביצע את המעשה, התוקפים מוצגים כסובלים מבעיות נפשיות.

  • "איש אינו כותב או מדבר על המתקפות ההולכות וגוברות על סמלים נוצרים. בצרפת ובגרמניה נשמע קול דממה דקה בנושא סקנדל חילול הקודש ומוצאם של התוקפים... לא נשמעת אף מילה, ולו הרמז הקטן ביותר, המפנה את החשד לכיוונם של מהגרים... מי שנמצא בסכנת חרם אינם התוקפים, אלא אלה המעזים לקשר בין חילול סמלים דתיים לבין מהגרים. הם מואשמים בשנאה, שיח שטנה וגזענות." - PI News, ‏24 במארס 2019.

ונדלים חיללו וניפצו צלבים ופסלים בקתדרלת סנט אלן בלבור, צרפת, והשחיתו את זרועותיו של פסל ישו הצלוב באופן מבזה. בנוסף, כיסוי מזבח הועלה באש. (מקור התמונה: Eutrope/Wikimedia Commons)

בכל מערב אירופה, אינספור כנסיות מושחתות, מחוללות ומוצתות.

בצרפת, מחוללות שתי כנסיות ביום בממוצע. על פי אתר החדשות הגרמני PI-News, בשנת 2018 נרשמו בצרפת 1,063 מתקפות על כנסיות או על סמלים נוצריים (צלבים, איקונות, פסלים). זוהי עלייה של 17% לעומת השנה שעברה (2017), שבה נרשמו 878 מתקפות, כלומר מתקפות אלו רק מחמירות.

להלן מספר מקרים של חילול כנסיות וסמלים נוצריים שנרשמו בצרפת בחודשים פברואר ומארס בלבד:

המשך לקריאת הכתבה

מדינת-על של בני האן בסין: הרייך השלישי החדש

מאת גורדון ג. צ'נג  •  5 באפריל, 2019

  • מנהיג סין, שי ג'ינפינג, דורש כי חמש הדתות המוכרות - הכרה רשמית היא מנגנון שליטה - יהפכו ל"סיניות". הסינים, כחלק ממאמץ חסר רחמים ובלתי מתפשר, הורסים מסגדים וכנסיות, מאלצים מוסלמים אדוקים לשתות אלכוהול ולאכול חזיר, מביאים גורמים רשמיים בני האן לחיות ביישובים מוסלמים ומפסיקים לימודי דת לקטינים.

  • בשנים האחרונות נראו דיוקנאות מכוערים רבים של אפריקאים בתקשורת הסינית, ולמרות שמערכון בנושא ששודר בשנה שעברה לא היה הגרוע ביותר, הוא בלט מפני שערוץ הטלוויזיה המרכזי של המדינה המשדר לכ-800 מיליון צופים הבהיר, כי גורמים רשמיים סיניים סבורים כי אפריקאים הם נחותים ומושא ללעג.

  • מחנות ריכוז, גזענות, השבחת גזע, שאיפות לשליטה עולמית. נשמע מוכר?

  • יש היום רייך שלישי חדש והוא סין.

יותר ממיליון איש מוחזקים במחנות ריכוז מסיבה אחת ויחידה - מוצאם האתני והדתי, במה שבייג'ינג מכנה המחוז האוטונומי האויגורי שינג'יאנג. בתמונה: משטרה סינית מתעמתת עם נשים אויגוריות במהלך הפגנה באורומצ'י, בירת שינג'יאנג, ב-7 ביולי 2009. (תמונה מאת גואנג ניו/ Getty Images)

יותר ממיליון איש מוחזקים במחנות ריכוז מסיבה אחת ויחידה - מוצאם האתני והדתי, במה שבייג'ינג מכנה המחוז האוטונומי האויגורי שינג'יאנג, ואשר האויגורים, תושביו המסורתיים, אומרים כי הוא מזרח טורקסטאן. במתקנים אלו מוחזקים בנוסף לאויגורים אנשים ממוצא קזאחי.

משפחות באזורי עימות אלו, המופיעים במפות כחלק הצפון-מערבי של הרפובליקה העממית של סין, מופרדות. ילדים של הורים אויגורים וקזאחים שנכלאים מוגבלים ל"בתי ספר" התחומים על ידי גדר תיל ומסביבם נערכים סיורי משטרה כבדים. נאסר עליהם ללמוד בשפתם, והם נאלצים ללמוד סינית מנדרינית. אמצעי הפיקוח הם חלק מתכנית לשילובם הכפוי והפיכתם לבני האן. "האן" הוא שם הקבוצה האתנית השלטת בסין.

כיוון שאויגורים וקזאחים רבים מתים במחנות, בייג'ינג בונה משרפות כדי למנוע קבורה מסורתית וכך גם נפטרת מהגופות.

המחנות, פשע נגד האנושות, מתרחבים. סין בונה כעת מתקנים דומים ומעניקה להם שמות שונים בלשון נקייה, כגון "מרכזי הכשרה מקצועית" בטיבט, בדרום-מערב סין.

המשך לקריאת הכתבה

אל ליהודים לפחד להשתמש בכוח שהרוויחו ביושר

מאת אלן דרשוביץ  •  29 במרס, 2019

  • מעולם לא הייתה קבוצה אחרת שהואשמה כי יש בידיה כוח והשפעה רבים מדי. טענה כוזבת זו - שראשיתה בזמנים ובמקומות שבהם ליהודים הייתה השפעה מועטה או אפסית - היא דימוי אנטישמי שמעיד יותר על האנטישמים שמעלים אותה מאשר על היהודים.

  • ההיסטוריה הוכיחה כי היהודים זקוקים ליותר כוח והשפעה מאשר קבוצות אחרות כדי להבטיח את בטחונם. במהלך שנות השלושים ותחילת שנות הארבעים, המוסר עמד לצדם של היהודים, אולם לא היו בידיהם כוח והשפעה כדי להציל שישה מיליון מאחיהם ואחיותיהם מרצח שיטתי.

  • "האמת היא שאם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה עוד ישראל. אם הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה עוד מלחמה". - ראש הממשלה בנימין נתניהו.

  • כאשר יהודים משתמשים בכוח ובהשפעה למטרות שלום וצדק - כפי שקורה כיום - אין במה להתבייש. זה אמור להיות מקור גאווה.

אלן דרשוביץ (צולם על ידי ג'ון למפרסקי/ Getty Images עבור Hulu)

דברים שהשמיעו לאחרונה חברי קונגרס וסנגוריהם העלו שוב את השאלה: האם ליהודים יש כוח רב מדי? שאלה זו, אשר מעולם לא נשאלה בנוגע לקבוצות אחרות, מעידה על מוסר כפול נגד העם היהודי. אין להתעלם מכך. וזו תשובתי.

כאשר אני שומע שליהודים יש כוח רב מדי, תשובתי היא שאין לנו מספיק כוח. כאשר אני שומע כי אייפא"ק היא שדולה בעלת השפעה רבה מדי, אני אומר שעליה לצבור השפעה רבה אף יותר. כאשר אני שומע שיהודים תורמים יותר מדי כסף כדי לתמוך במטרות פרו-ישראליות, אני אומר שעלינו לתרום יותר. כאשר אני שומע שיהודים שולטים בתקשורת, אני שואל "מדוע התקשורת כל כך אנטי ישראלית?". כאשר אני שומע שליהודים יש יותר מדי השפעה על תוצאות הבחירות, אני אומר שעלינו להגדיל את השפעתנו. איננו עושים די. עלינו לעשות יותר.

המשך לקריאת הכתבה

עשרות אלפי איש נרדפים בטורקיה בגין "העלבת" ארדואן

מאת אוזאי בולוט  •  24 במרס, 2019

  • מאז בחירתו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בשנת 2014, נערכו 66,691 "חקירות בגין העלבה", שהובילו ל-12,305 העמדות לדין עד כה, "והמספרים רק הולכים וגדלים" - יאמן אקדניס, מרצה למשפטים, אוניברסיטת בילגי באיסטנבול.

  • אחמט סבר, דוברו של נשיא טורקיה לשעבר, עבדוללה גול, כתב ספר שבו כתב: "אנו ניצבים בפני ממשלה, או ליתר דיוק, בפני אדם אחד, שסבור שספרים מסוכנים יותר מפצצות".

  • בד בבד, ארדואן ממשיך לשחק משחק כפול עם המערב, כחלק מרצונו ארוך השנים להפוך את טורקיה לחברה באיחוד האירופי. ייתכן כי תכנית זו היא הסיבה מדוע שר המשפטים שלו הכריז בדצמבר כי יחשוף אסטרטגיה חדשה לרפורמה משפטית. על האיחוד האירופי לא ליפול למלכודת שקופה זו. במקום זאת, עליו לדרוש מממשלת טורקיה להפסיק לרדוף אחר אנשים חפים מפשע - לרבות אלו ש"פשעם" היחיד הוא מתיחת ביקורת על ארדואן.

"העלבת הנשיא" היא פשע בטורקיה. אם הנאשמים מורשעים, צפויות להם ארבע שנים בכלא - ואף יותר כאשר ההעלבה נעשית בפומבי. לדברי מרצה למשפטים מאוניברסיטת בילגי באיסטנבול, יאמן אקדניס, מאז בחירתו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בשנת 2014, נערכו 66,691 "חקירות בגין העלבה", שהובילו ל-12,305 העמדות לדין עד כה, "והמספרים רק הולכים וגדלים". בתמונה: נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בעצרת באינסטנבול ב-18 במאי 2018. (תמונה של Getty Images)

הפיכת "העלבת הנשיא" לבלתי חוקית בטורקיה הגיעה לשפל חדש בתחילת מארס, כאשר אב ובתו באנקרה האשימו זה את זו בהעלבה כחלק מסכסוך משפחתי פנימי.

לדברי מרצה למשפטים מאוניברסיטת בילגי באיסטנבול, יאמן אקדניס, מאז בחירתו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בשנת 2014, נערכו 66,691 "חקירות בגין העלבה", שהובילו ל-12,305 העמדות לדין עד כה, "והמספרים רק הולכים וגדלים".

אוזגור אקטוטון, יו"ר אגודת בוגרי סוציולוגיה, אמר ליומון הטורקי העצמאי BirGün כי למרות שטורקיה הייתה "חברה של מלשינים" עוד מאז האימפריה העות'מנית, "מה שמדהים לאחרונה הוא השימוש [הנפוץ] בהלשנה בכל נושא".

"העלבת הנשיא" היא פשע על פי סעיף 299 לחוק העונשין הטורקי, שאומץ בשנת 1926. אם הנאשמים מורשעים, צפויות להם ארבע שנים בכלא - ואף יותר כאשר ההעלבה נעשית בפומבי.

ארגון (Human Rights Watch (HRW מתאר את השיטה. באוקטובר 2018, בנג'מין וורד, המנהל בפועל של ארגון HRW באירופה ובמרכז אסיה, אמר:

המשך לקריאת הכתבה

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי לספק לך שירותים טובים יותר.
לפרטים נוספים, אנא עיין במדיניות הפרטיות וקובצי ה-Cookie שלנו.