פגישה שנערכה לאחרונה בדוחא בין אנשי חמאס לבין נציגי הטאליבן האפגני, שימשה כתזכורת נוספת למשחק הכפול של קטאר – מארחת ומממנת אסלאמיסטים קיצוניים, בעודה מתחזה להיות בת-ברית לארה"ב ומדינות אחרות במערב.
בפגישה שנערכה ב-26 באוקטובר לקח חלק מנהיג חמאס איסמעיל הניה, אשר יחד עם בכירים אחרים בארגון הטרור העתיק לפני מספר שנים את מגוריו מעזה לקטאר. הניה היה בין הראשונים לברך את ראשי הטאליבן אשתקד, על כך שהצליחו "להביס את הכיבוש האמריקני באפגניסטן". הוא הוסיף כי חמאס רואה בנסיגה האמריקנית מעין הקדמה לחיסול "כל כוחות אי-הצדק", ובמיוחד ישראל.
אין ספק כי כל מילה היוצאת מפי הנהגת חמאס זוכה ראשית לאישור שליטי קטאר. אם אותם שליטים לא היו רוצים לשמוע כיצד חמאס ממשיך להסית לאלימות נגד ישראל וארה"ב, הם היו מורים להם לשתוק מזמן. ראשי חמאס מצדם משתמשים בקטאר כבסיס להמשך פעילותם, אך לא נראה כי עובדה זו מטרידה במיוחד את שליטי האמירות או את ידידיהם במערב.
זו אותה קטאר אשר ראשיה טוענים כי הם מגנים כל סוג של טרור ואלימות קיצונית. כך למשל, השגריר הקטארי בספרד הכריז לאחרונה כי ארצו "נלהבת לרתום את הידע ואת כל הכלים האפשריים למטרת חיסול הטרור והאלימות שמובילה אליו". אך במיטב המסורת של המשחק הכפול, ברור כי מילים אלה מכוונות כלפי חוץ ולא לאוזניים ערביות.
איסמעיל הניה אינו המחבל היחיד הנהנה מחסות קטארית. בכירי חמאס האחרים שזכו לקבלת פנים חמה במפרץ כוללים את חאלד משעל, חוסאם בדראן, עיזאת אל-רישק וסאמי חאטר. העובדה המזעזעת היא שמדינה המארחת את ראשי חמאס אשר הובילו אלפי מתקפות טרור נגד ישראל, מדברת על הרצון לכאורה לסייע בחיסול הטרור והקיצוניות. מזעזעת לא פחות היא העובדה שקטאר מעבירה תרומות כספיות למחלקת המאבק בטרור של האו"ם, בעודה שופכת מיליוני דולרים ברצועת עזה, ובכך מחזקת את שלטון הטרור והאלימות של חמאס.
הסיוע הקטארי עוזר לחמאס לחמוק מקבלת אחריות למצב בעזה ולחיי התושבים תחת שלטונו, ומאפשר לארגון הטרור להמשיך ולהשקיע משאבים בהתעצמות צבאית ובהכנה לעימות הבא מול ישראל. תושבי עזה עצמם וערבים אחרים הביעו לא אחת ביקורת על ראשי חמאס החיים בנוחות בחו"ל, בזמן שבני עמם מוחזקים כבני ערובה של הארגון.
אך לקטאר, כך נראה, לא אכפת כלל מהאינטרסים של הפלסטיני מן השורה כמו חיזוק הכלכלה או שיפור תנאי החיים. הדבר היחיד שאכפת לקטאר הוא המשך חיבוק ראשי הטרור במטרה להציג את עצמה בתור תומכת עיקרית של "המאבק" הפלסטיני נגד ישראל.
נוכחות ראשי חמאס בקטאר אינה מפתיעה עבור מי שמכיר את היסטוריית התמיכה של המדינה בתנועת האחים המוסלמים, אשר חמאס הוא נצר שלה.
במשך עשורים קטאר אימצה בחום את השייח' המנוח יוסוף אל-קרדאווי, איש הדת המצרי שעמד בראש כמה מהארגונים האסאלמיים הקיצוניים ביותר. אל-קרדאווי תיאם וריכז פעילות של אנשי דת קיצוניים ברחבי העולם, חלקם הגדול שייכים לאחים המוסלמים. על פי דו"ח של מרכז המידע למודיעין וטרור על שם אלוף מאיר עמית:
אל-קרדאווי זכור בעיקר כדמות מפתח בעיצוב תפיסת הג'האד האלים וכמי שהתיר לבצע פיגועים, לרבות פיגועי התאבדות, נגד אזרחים ישראלים, נגד הכוחות האמריקאים בעיראק ונגד חלק מהמשטרים הערביים... בשל גישתו בנושא הג'יהאד האלים, נאסרה עליו הכניסה מספר מדינות: בשנת 1999 נאסר על אל-קרדאווי להיכנס לארה"ב. בשנת 2009 נמנעה ממנו הכניסה לבריטניה, בעקבות תמיכתו בפיגועי התאבדות בישראל. בין השנים 2018-2013 הוא היה מבוקש על ידי האינטרפול לבקשת ממשלת מצרים"
אך למרות תמיכתו הגלויה בטרור והשיח המסית השפיץ, הקטארים המשיכו לארח את אל-קרדאווי ורבים מחסידיו, ובכך הפכו את המדינה למרכז ג'יהאד עולמי.
קטאר היא גם הבעלים של רשת הטלוויזיה אל-ג'זירה, שערוץ הערבית שלה מוגדר מזה שנים כבמה מובילה לאחים המוסלמים. הערוץ שידר את דרשותיו של אל-קרדאווי לעשרות מיליונים מצופיו, בהן בין היתר תיאר השייח' את השואה כ"עונש אלוהי שיש לקוות כי ישוב".
על פי דיווחים, ראש ממשלת קטאר לשעבר חאמד בן-יאסים אישר כי רשת הטלוויזיה נשלטת לחלוטין בידי האחים המוסלמים. היא ידועה גם בהפצת תעמולה ארסית נגד ישראל וארה"ב, ונגד כמה ממנהיגי מדינות ערב הנחשבים לבני-ברית של המערב. אל-ג'זירה הייתה בין הגורמים העיקריים שהביאו את סעודיה, האמירויות, בחריין ומצרים לנתק את היחסים עם קטאר ב-2017, ולהטיל עליה מצור יבשתי. הסעודים האשימו אז את קטאר ב:
אימוץ ארגוני טרור שונים שמטרתם ערעור היציבות באזור, כולל תנועת האחים המוסלמים, דאע"ש ואל-קאעידה, הפצת המסרים של ארגונים אלה דרך ערוצי התקשורת, תמיכה בפעילות של ארגוני טרור שיעים בסעודיה ובחריין, ומימון ומתו מקלט לקיצוניים המבקשים לערער את היציבות והאחדות, תוך שימוש בתקשורת ללבות מתחים פנימיים"
באותה שנה כללו ארבע המדינות הערביות ברשימת הטרור 59 בני אדם ותריסר ארגונים הקשורים בדרכים שונות לקטאר. רשימה זו כללה גם את יוסוף אל-קרדאווי.
אמנם מזה שנים רבות קטאר משמשת בית לבסיס חיל האוויר האמריקני הגדול במזרח התיכון, אך היא אינה עושה זאת מתוך אהבה לאמריקה אלא כניסיון להסיח את הדעת מתמיכתה באחים המוסלמים ובארגונים קיצוניים אחרים. קטאר אף שכנעה חלק מהגורמים בארה"ב בכך שהיא למעשה עושה טובה שהיא מאפשרת את קיום הבסיס בשטחה. וכך היא נהנית מנוחות של המשך פעילות הטרור תחת הגנה אמריקנית.
מן הסתם, נוכחות הבסיס האמריקני לא עצרה את הקטארים מהמשך התמיכה בג'יהאד העולמי והפצת שיח אנטי-אמריקני ואנטי-ישראלי. על פי מכון ממר"י:
ההסתה נגד ארה"ב באל-ג'זירה אינה מוגבלת למספר מקרים של דיסאינפורמציה או שיח שנאה, אלא כוללת גם קריאות מפורשת לטרור... כאשר אל-ג'זירה סיקרה ב-2009 את נאומו של איש הדת הכווייתי עבדוללה אל-נפיסי, הוא לא רק הציג ביקורת על מדיניות החוץ האמריקנית, אלא גם קידם את הרעיון של טרור בתוך ארה"ב באמצעות לוחמה כימית או מתקפה נגד תחנות כוח גרעיניות"
הייתה זו אל-ג'זירה אשר סייעה לבנות את תדמיתו של אוסמה בין-לאדן כמנהיג ערבי ומוסלמי. ביולי 2001, אחד ממגישי הערוץ שיבח את בין-לאדן כמי ש"גורם למעצמה הגדולה בעולם לרעוד רק למשמע שמו". הערוץ מספק גם במה לאנשי דת המסיתים לאלימות נגד יהודים ונגד אמריקנים. "אנו נכבוש את העולם", הצהיר אחד מהם, אחמד אל-בגדדי, "כך שאללה והנביא מוחמד יזכו לניצחון על מוסקבה, וושינגטון ופריז...אנחנו נחסל את אמריקה". ביולי בשנה שעברה, מחלקת המדינה האמריקנית פתחה בחקירה בנוגע לתמיכה קטארית במשמרות המהפכה של איראן.
לקראת פתיחת משחקי גביע העולם בדוחא, הקטארים השקיעו מאמצים רבים בייפוי תדמיתם העולמית, ובניסיון להסתיר את תפקידם ארוך-השנים באירוח טרוריסטים ועידוד טרור וקיצוניות.
לקראת אירוח המונדיאל, קטאר הציגה לעולם לפתע פנים נחמדות, כחלק ממאמץ מתמשך להונות את האמריקנים ואחרים, ולגרום להם לחשוב כי קטאר בעצם תורמת ליציבות וביטחון במזרח התיכון.
אלא שבמציאות קטאר איננה ידידה לארה"ב או לבנות-בריתה הערביות. בפועל, התמיכה הקטארית בטרור העולמי נותרת מקור עיקרי לדאגה בקרב ערבים רבים, התוהים מתי ארה"ב תתעורר ותבין כי הקטארים משתמשים בהונם ובתרומות נדיבות למכוני מחקר ואוניברסטיאות כדי לחתור תחת אמריקה.
כל עוד קטאר ממשיכה למממן ולארח את הנהגת חמאס, וכל עוד ערוץ אל-ג'זירה ממשיך לעודד ג'יהאד וקיצוניות, המשחק האמיתי היחיד שקטאר משחקת, מעבר לכדורגל בגביע העולם, הוא משחק של הונאה מוצלחת.
חאלד אבו-טועמה הוא עיתונאי הפועל בירושלים.