האזור הצפוני ביותר של סוריה, הכולל גבול בן 910 ק"מ עם טורקיה, הפך בשנים האחרונות לאחת מזירות המלחמה המורכבות ביותר בעולם. זה קרה לא רק בגלל אינספור השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים הפועלים בשטח דל במשאבי אנרגיה ותשתיות, אלא גם בשל בריתות משתנות, סכסוכים המתאפיינים בשיטות לוחמה א-סימטריות והאופן בו כל אלה יוצרים לעתים חברויות שנראות הזויות.
שחקנים אלה כוללים שלל קבוצות ג'יהאדיסטיות ותומכיהן הרבים, קבוצות אחרות רדיקליות פחות הנתמכות בידי טורקיה, וכמו כן כוחות צבא טורקים, אמריקנים, רוסים וסורים, וכמובן נוכחות של משמרות המהפכה האיראניים. באזור הזה, משמעות השלום היא לא יותר מהפסקה קצרה בין התפרצויות של לחימה. עד לאחרונה, האלימות הייתה בעיקר ברקע, עד שפצצה אחת שהתפוצצה במרחק 1,300 ק"מ שינתה את המצב.
ב-14 בנובמבר, פיצוץ הרעיד את כיכר טקסים העמוסה באיסטנבול. בפיגוע נהרגו שישה בני אדם ועוד 81 נפצעו. המשטרה הטורקית מיהרה לעצור את אחלאם אלבשיר, שעל פי החשד הטמינה את המטען במקום. המשך החקירה הוביל למעצרם של 47 חשודים נוספים.
אלבשיר היא צעירה סורית בעלת כשרים למפלגת ה-PKK, התנועה הכורדית הבדלנית המוגדרת כארגון טרור בידי טורקיה, ארה"ב והאיחוד האירופי. על פי כתב האישום, אלבשיר עצמה אינה כורדית אלא ערביה, וגויסה בידי אדם סורי ממוצא כורדי. שום ארגון לא לקח אחריות על הפיגוע, וה-PKK הכחיש כל מעורבות.
כדי לסבך עוד יותר את העניינים, כוחות הביטחון בטורקיה טוענים כי אלבשיר היא חברה ב-YPG, השלוחה הסורית של ה-PKK המהווה בפועל בת-ברית לאמריקנים בכל הנוגע למלחמה בסוריה נגד ארגוני הטרור ונגד דאעש. במילים אחרות, בעוד ה-PKK נמצא ברשימת הטרור של וושינגטון, שלוחתו הסורית פועלת ביחד עם הבית הלבן. פעם נוספת, הפיגוע הגביר את הרגשות הלאומניים בקרב קבוצות שונות בטורקיה, ואיחד אותן נגד הנשיא ארדואן, זמן קצר בטרם הוא פותח בקמפיין הבחירות שיערכו בחודש יוני הקרוב.
שישה ימים לאחר הפיגוע, מטוסי קרב טורקיים תקפו מטרות כורדיות בצפון סוריה ובעיראק. טורקיה הזהירה את ארה"ב יומיים לפני כן, מכיוון שחששה לפגוע בנכסים צבאיים אמריקניים באזור. על פי ארגון Syrian Observatory for Human Rights, שלושים ואחד בני אדם נהרגו בתקיפה האווירית. בתגובה, קבוצות כורדיות ירו רקטות לעבר אזור הגבול הטורקי, והרגו שלושה אנשים כולל ילד ומורה, כאשר אחת מהרקטות פגעה במבנה בית ספר. רקטות נוספות שנורו מסוריה פצעו שישה שוטרים ושני חיילים במעבר הגבול.
עם חידוש האלימות, ארדואן איים לפתוח במבצע צבאי רחב היקף בשטחים הכורדיים בסוריה, כזה שיהיה הרביעי במספר מאז 2016. הנשיא הטורקי ככל הנראה מעריך כי כותרות חדשות על גבורה צבאית יעוררו את בסיס המצביעים שלו, במיוחד בתקופה בה אזרחים מתקשים לשרוד כלכלית מול שיעור אינפלציה שנתי של 84%.
אם הצבא הטורקי אכן יפתח במבצע כזה בצפון סוריה, הוא יפגוש שוב חבל ארץ חרב. בנאום שנשא ב-12 בדצמבר, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש העריך כי 15.3 מיליון סורים (מתוך אוכלוסייה של 22 מיליון) יזדקקו לסיוע הומניטרי ב-2023. זהו המספר הגבוה ביותר מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011.
נתונים שאסף האו"ם בקיץ האחרון בקרב 34 אלף בתי אב בסוריה, מראים כי 85% מהם לא היו מסוגלים, או בקושי מסוגלים, לעמוד בצרכי המשפחה הבסיסיים. עוד מציין הדו"ח עלייה שנתית של 48% בתפוצת תת-תזונה חמורה בקרב ילדים מגיל שישה חודשים ועד חמש שנים. לפחות 25% מהילדים מתחת לגיל 5 נמצאים בסיכון לנזק התפתחותי בלתי הפיך, כמו גם "זיהום חוזר, עיכוב בהתפתחות, מומים ומוות". באזור צפון-מזרח המדינה המורכב ברובו מתושבים כורדים, מספר הילדים הסובלים מתת-תזונה זינק ב-150% בחצי השנה האחרונה.
אז מה עושים? בנאום שנשא שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ב-7 בדצמבר, הוא האשים כצפוי את ארה"ב:
טורקיה מודאגת מכך שהאמריקנים מעודדים בדלנות כורדית. זה מצב מדאיג גם עבור מדינות אחרות בהן חי מיעוט כורדי, מכיוון שזו סוגיה נפיצה ביותר"
לברוב לא הזכיר את העובדה לפיה ה-PKK, שמוגדר בארה"ב כארגון טרור, דווקא נהנה ממעמד חוקי ברוסיה. אם כך, הישועה לא תגיע ממוסקבה.
גם בוושינגטון לא נראה כי קיים פתרון קסם. כפי שכתב ג'יימס ג'פרי, ראש מכון המזרח התיכון במרכז ווילסון ושגריר ארה"ב לשעבר באנקרה:
ארה"ב חוששת כי מבצע צבאי טורקי חדש בסוריה, במיוחד בצפון-מזרח המדינה ובסמוך לכוחות אמריקניים הפועלים שם נגד דאעש, עלול לחתור תחת המאבק בארגוני הטרור ובמיוחד לפגוע בתפקיד החיוני אותו ממלאת קואליציית 'הכוחות הסוריים הדמוקרטיים' (SDF) בשמירה על אלפי אסירי דאעש ובני משפחותיהם. הטורקים לא נראים כרגע כמי שמקשיבים לאזהרה האמריקנית, בין היתר משום ששמעו זמירות דומות לפני המבצע בו פתחו ב-2018 נגד ה-SDF באזור עפרין, ולא סבלו אז מהשלכות ארוכות-טווח"
נדמה כי ג'פרי סבור שארה"ב חייבת לטורקיה ולעם האמריקני תשובה לשאלה: כיצד כל זה יסתיים?". אף אחד לא יודע, אך ברור כי אלימות נוספת לא תשפר את חיי הסורים האומללים גם כך. היתרון היחיד במבצע צבאי טורקי מחודש יהיה עבור הנשיא ארדואן, שעשוי להשתמש במלחמה בסוריה כדי להסיט את תשומת הלב של מצביעים פוטנציאליים מן המשבר הכלכלי העמוק אליו גרר אותם.
בוראק בקדיל הוא עיתונאי טורקי ועמית במכון Middle East Forum.