כיצד פיברק החמאס את הרעב בעזה

מאז הפלישה של חמאס לישראל ב־7 באוקטובר 2023, התקשורת הבינלאומית, ארגוני סיוע הומניטריים וסוכנויות הקשורות לאו"ם דחפו ללא הרף אחת מעלילות הדם המזיקות ביותר בהיסטוריה: שישראל במכוון מרעיבה את תושבי רצועת עזה. כותרת אחר כותרת, לצד דיווחים "רשמיים" של האו"ם ותמונות ויראליות, טענו כי עזה נמצאת על סף רעב — או שכבר נכנסה אליו. אך אזהרות אלו, שנשמעו בקול רם, שוב ושוב לא התממשו.

מאחורי הנרטיב הזה עומדת אסטרטגיה מחושבת: הפיכת הסבל ההומניטרי לנשק, מהלך שמנוהל על ידי חמאס — הגוף ששולט בעזה ובחלוקת הסיוע — ומוגבר על ידי שותפים מוכנים במערכת האו"ם ובתקשורת העולמית. המטרה אינה לדווח אמת, אלא להשחיר את ישראל, לגייס גינויים בינלאומיים ולהגן על חמאס מאחריות.

כרוניקה של התראות שווא

מאמצע 2023 החלו סוכנויות שונות של האו"ם, מערכת ה־IPC (Integrated Food Security Phase Classification) ורשת FEWS NET (Famine Early Warning Systems Network) לפרסם אזהרות הולכות ומחמירות על מצב המזון בעזה. בדצמבר 2023 פרסם ה־IPC תחזית כי עזה נמצאת ב"סכנת רעב" אם התנאים לא ישתפרו.

לפי הדו"ח, כבר אז "יותר מ־15% (378,000 איש) מתושבי עזה נמצאו בשלב 5 קטסטרופלי" — הדרגה הגבוהה ביותר של חוסר ביטחון תזונתי, המזכה בהגדרה של "רעב".

שלב 5 ב־IPC מוגדר בין היתר כך: "ילד אחד מכל שלושה סובל מתת־תזונה חריפה, ושני אנשים מתים מרעב מדי יום לכל 10,000 נפש". כלומר, לפי הטענה, היו אמורים להיות כ־75 מקרי מוות יומיים מרעב בעזה.

בסוף פברואר 2024 הודיע האו"ם במועצת הביטחון כי "רעב קרוב מאוד" בעזה, וטען כי לפחות 576,000 תושבים — רבע מהאוכלוסייה — נמצאים "צעד אחד מרעב".

במרץ 2024, ה־IPC ו־FEWS NET חזרו והכריזו כי רעב "קרוב מאוד" בצפון עזה, כשהם מעלים שוב את מספר הנתונים. ה-CNN פרסם: "רעב בצפון עזה קרוב מאוד, יותר ממיליון אנשים מתמודדים עם רמות רעב קטסטרופליות". לפי ה־IPC, נכון ל־15 בפברואר 2024, היו 677,000 בעזה בשלב רעב (שלב 5). על פי הקריטריונים, היו אמורים להיות 135 מקרי מוות יומיים מרעב.

אולם הנתונים שבאו אחר כך הפריכו את התחזיות. לפי "משרד הבריאות" של חמאס (הנתונים שארגון הבריאות העולמי WHO מצטט), בין 7 באוקטובר 2023 ל־6 ביוני 2024 היו בסך הכל 32 מקרי מוות מתת־תזונה בעזה. מחקר של UK Lawyers for Israel (UKLFI) בפברואר 2025 קבע כי רוב המקרים יוחסו בכלל לזיהומים במעיים — לא לרעב.

בפועל, בין אוקטובר 2023 לסוף יוני 2025 דווחו פחות מ־100 מקרי מוות מרעב ותת־תזונה — פחות מהמספר שתחזית ה־IPC צפתה ליום אחד. לו התחזית הייתה נכונה, היו צריכים להיות עשרות אלפי מתים מרעב בשנת 2024 בלבד.

באפריל 2024 הזהירו האו"ם ותוכנית המזון העולמית (WFP) כי "אנחנו מתקרבים מדי יום לרעב". מנהל ה־WFP בז׳נבה, ג׳יאן קרלו צ׳ירי, אמר כי "יש עדויות סבירות שכל שלושת ספי הרעב – חוסר ביטחון תזונתי, תת־תזונה, תמותה – ייחצו בתוך שישה שבועות".

התבנית הזו נמשכה. במאי 2024, נתוני ממשלת ישראל סתרו ישירות את טענות ה־IPC. ביוני ויולי 2024, המשיכו כלי התקשורת לדווח על "סיכון גבוה לרעב", אך אף אחד מהם לא הצביע על נתונים ממשיים המוכיחים כי אכן התרחש רעב. הרעב מעולם לא הגיע, אבל הכותרות המשיכו לזרום.

לאחר חודשים של אזהרות מפני רעב "קרוב" ו"ממשמש ובא", כולל מספרים רשמיים שנלוו לכל תחזית, פרסם ה־IPC בסוף יוני 2024 דו"ח שכותרתו: "ועדת בחינת הרעב: רצועת עזה, יוני 2024 – הדו"ח השלישי של ה־IPC". בדו"ח נקבע כי תחזיות הרעב הקודמות אינן סבירות, סותרות את כל הנתונים הקיימים, ומתבססות על הנחות שגויות. אחרי חודשים שבהם התקשורת העולמית הדהדה את האזהרות החמורות מפני רעב בעזה, ממצאי "ועדת בחינת הרעב" כמעט שלא סוקרו מחוץ לישראל.

על אף הדו"ח הזה, ובמקביל לו, הופיעו אזהרות צורמות חדשות. ה-CNN דיווח אז:

כמעט חצי מיליון בני אדם צפויים להתמודד עם רמות רעב קטסטרופליות, הדרגה החמורה ביותר בסולם ה־IPC ... לפי הדו"ח, 96% מאוכלוסיית עזה – יותר מ־2 מיליון איש – יתמודדו עם משבר, מצב חירום, או רמות קטסטרופליות של חוסר ביטחון תזונתי לפחות עד סוף ספטמבר."

ה-CNN "שכח" לציין שהדו"ח עצמו הודה שכל תחזיות הרעב הקודמות התבדו.

למרות העובדות, האו"ם והסוכנויות הקשורות אליו המשיכו להפיץ אזהרות קשות. "אספקת המזון לעזה מידלדלת כשמתקרב רעב, מזהיר האו"ם" – הייתה כותרת ה־Financial Times ב־16 באוגוסט 2024.

בספטמבר, ויקטור אגואיו, מנהל תחום תזונת ילדים ביוניצ"ף, אמר לכתבים באו"ם בניו יורק: "מצב התזונה בעזה הוא מהחמורים שראינו אי פעם". הצהרתו פורסמה באתר האו"ם תחת הכותרת: "סכנת הרעב אמיתית".

ב־17 באוקטובר 2024 פרסמו ה־WFP וה־IPC דו"ח נוסף, שקבע כי "מאות אלפי בני אדם בעזה נמצאים בסכנת רעב בחורף הקרוב".

בחודש שלאחר מכן, ה־Guardian דיווח כי "ועדה של מומחי ביטחון מזון עולמיים" – ועדת בחינת הרעב – קבעה כי קיימת "סבירות גבוהה שרעב קרוב מאוד" בצפון רצועת עזה.

בדצמבר 2024, נאלצה FEWS NET לחזור בה מחלק מתחזיותיה, בעקבות הערכות אוכלוסייה שגויות. אולם תיקון מקביל לא פורסם בתקשורת. במקום זאת, נותרה בעולם התפיסה כאילו ישראל מנהלת מדיניות רעב מכוונת, למרות ראיות מוחצות ההפך.

לאחר ינואר ופברואר 2025, שבהם נכנסו לעזה כמויות חסרות תקדים של מזון, הכריז אתר ה־WFP כי "הזרמת הסיוע מושכת אנשים חזרה מהקצה של רעב". כלומר, שוב לא היה רעב.

למרות שכל האזהרות הקשות מפני רעב קרוב נכשלו פעם אחר פעם, חזרתן המתמדת לאורך 2024 יצרה נרטיב בתודעת העולם: רעב בעזה. מעניין לציין כי האזהרות תמיד נוסחו בשפה שמאפשרת הכחשה סבירה – תמיד היה "סיכון" של רעב "קרוב" או "מתקרב" – רעב שמעולם לא הגיע.

ב־29 ביולי 2025, הוסיף ה־IPC בשקט כוכבית חדשה ל"התראה על עזה", המנמיכה את הרף להכרזת רעב — ומאפשרת להכריז על רעב כבר ב־15% תת־תזונה חריפה בקרב ילדים (MUAC), אם קיימות "ראיות להחמרה מהירה בגורמים הבסיסיים", מונח עמום הפותח פתח להצדקת הכרזת רעב כמעט בכל מצב. זהו שינוי דרמטי מהסף המקורי של ה־IPC – סביב 30% תת־תזונה חריפה לפי משקל לגובה (WHZ) או בצקות. אותה התראה נשענה גם על "נתונים פנימיים" לא־ציבוריים, כדי לטעון ליותר מ־20,000 אשפוזי ילדים עקב תת־תזונה ולפחות 16 מקרי מוות של ילדים מרעב – מספרים שלא ניתן לאמת מבחוץ. כדי להמשיך לקדם את הנרטיב של "רעב בעזה", הם פשוט הזיזו את קו השער ונעלו את הראיות.

הנתונים סותרים את נרטיב הרעב

בהתחשב בכמויות המזון האדירות שנכנסו לעזה, לא מפתיע שמעולם לא היה שם רעב אמיתי. לפי תוכנית המזון העולמית, כדי לקיים את האוכלוסייה המשוערת של 2.1 מיליון תושבים בעזה, נדרשים כ־62,000 טון מזון בחודש. מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) עקב בקפדנות אחרי היקפי הסיוע, ופרסם דוחות שקופים ומפורטים.

בין מרץ לדצמבר 2024 נכנסו לעזה 788,216 טון מזון – ממוצע של 78,821 טון בחודש, יותר מ־25% מעל הסף שקבע ה־WFP.

ב־19 בינואר 2025, יום לפני שנכנס לתוקף הסכם הפסקת האש לשחרור בני הערובה, זינק היקף הסיוע ההומניטרי. בינואר נכנסו 164,148 טון מזון לעזה – יותר מכפול מהממוצע החודשי של 2024. בפברואר המספר היה גבוה עוד יותר: 216,075 טון מזון.

ביחד, שני החודשים הללו סיפקו 380,223 טון – מספיק ל־5 חודשי מזון, עד סוף מאי, לפי רמות הצריכה של עשרת החודשים הקודמים. לפי חישובי ה־WFP, המזון שהגיע בינואר־פברואר היה מספיק עד יוני.

חשוב להדגיש: אלו אינם אומדנים אלא נתונים רשמיים, פומביים ומאומתים שפורסמו על ידי מתפ"ש ונבדקו על ידי סוכנויות בינלאומיות.

ב־2 במרץ 2025, עם קריסת הסכם הפסקת האש־שחרור בני הערובה, הפסיקה ישראל לאפשר הכנסת סיוע לעזה. אף על פי שממש באותו זמן נכנסו כמויות עצומות של מזון, תוך ימים חזרו שוב טענות הרעב. כבר ב־19 במרץ פרסמה סוכנות אנדולו הטורקית כותרת: "עזה נכנסת רשמית לשלב הראשון של רעב תחת המצור הישראלי".

האו"ם לא איחר להצטרף. ב־25 באפריל הכריז נציב אונר"א, פיליפ לזאריני: "ילדים גוועים ברעב בעזה". ב־28 באפריל פרסם אתר האו"ם הרשמי: "תושבי עזה מתמודדים עם משבר רעב בעוד המצור על הסיוע נמשך חודשיים".

במאי 2025 דיווח ה־BBC: "עזה נתונה לרעב כפוי, אומר בכיר באו"ם ל־BBC".

ב־20 במאי 2025 טען תום פלטצ׳ר, ראש משרד התיאום ההומניטרי של האו"ם, בריאיון ל־BBC Radio: "ישנם 14,000 תינוקות שימותו ב־48 השעות הקרובות אם לא נצליח להגיע אליהם". למרות שהאו"ם חזר בו מהטענה, הנזק התודעתי כבר נעשה.

המכשול האמיתי: חמאס

המזון נכנס לעזה — הרבה מעבר למינימום הנדרש — אז מדוע בכלל הייתה שם מצוקה של רעב? התשובה פשוטה: חמאס הפך את המזון לנשק. הארגון הטרוריסטי ששולט ברצועה חסם באופן שיטתי, ניכס, ביזה, אגר ומכר מחדש סיוע הומניטרי במחירים מופקעים.

דיווחים מאומתים רבים, כולל סרטונים ועדויות של אזרחים מעזה, כמו גם הודאות מצד סוכנויות או"ם, מראים שחמאס וסוחרים הקשורים אליו השתלטו על רוב משלוחי הסיוע. אזרחים דיווחו כי המזון נמכר מחדש במחירים מנופחים או מחולק רק למקורבים לחמאס. האו"ם הודה כי "כמעט 90%" מהסיוע ששלח לעזה יורט לפני שהגיע לנמענים המיועדים".

אמא עזתית אחת אמרה ל־BBC: "אני נשבעת שלא ראיתי שום חלק מהסיוע. הוא נכנס לעזה — אבל אנשים גונבים אותו, והוא נעלם." זו אינה תקרית חריגה, אלא הנורמה תחת שלטון חמאס. ובכל זאת, סוכנויות או"ם וכלי תקשורת ממשיכים להאשים את ישראל, ולא את הגוף שגונב בפועל את הסיוע.

תמריצי חמאס לגנוב ולעכב מזון מהאוכלוסייה האזרחית הם רבים. בראש ובראשונה, חמאס מכר את המזון שיועד להינתן בחינם לאזרחים, כדי לממן את המשך פעילותו. ההערכה היא שחמאס גרף רווחים של כ־500 מיליון דולר ממכירת סיוע הומניטרי גנוב. אגירה גם שומרת על מחירים גבוהים על ידי הגבלת ההיצע הזמין לרכישה — מטרה מרכזית של טקטיקה זו. מחירים גבוהים חיוניים גם להצלחת לוחמת התודעה של חמאס: בלי מחסור ברחובות, המחירים היו יורדים ונרטיב הרעב היה מתמוטט.

קרן הסיוע ההומניטרי לעזה

בסוף מאי 2025 הוקם מנגנון חדש לחלוקת סיוע: קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF). הקרן מפעילה ארבעה אתרים בדרום ובמרכז הרצועה, והיא מיזם אמריקאי שפועל בתיאום צמוד עם הרשויות הישראליות. מטרת הקרן היא לספק מזון ישירות למשפחות בעזה, תוך עקיפת מערכות ההפצה שבשליטת חמאס. הקרן מתנהלת ברמת שקיפות לוגיסטית גבוהה, ועוקבת אחרי המשלוחים באמצעות ברקודים ו־GPS כדי לוודא שהמזון מגיע לנמענים המיועדים.

על פי דו"ח מפורט מ־1 באוגוסט 2025 שפרסם אנדרו פוקס מה־Henry Jackson Society, בתוך שבועות ספורים מהתחלת הפעילות בשטח הצליחה הקרן לחלק עד 2.5 מיליון ארוחות ביום ישירות לאזרחים בעזה:

עד אמצע יולי, כמות הארוחות המצטברת שנמסרו חצתה 52 מיליון תוך כ־5–6 שבועות, ועד סוף יולי המספר היה אף גבוה יותר (הקרן דיווחה על יותר מ־100 מיליון ארוחות שסופקו עד סוף יולי)."

הצלחת המודל הזה, שעוקף את שליטת חמאס, היוותה איום לא רק על אחיזת חמאס בסיוע ההומניטרי, אלא גם על סוכנויות האו"ם שהוכיחו חוסר יעילות בהבטחת חלוקה בטוחה ואמינה. שגריר ארה"ב לישראל, מייק האקבי, שאל:

אז מי בעצם עושה את ההרג? אתם באמת חושבים שמדובר בקבלנים אמריקאים, או בצה"ל שיורה באזרחים? או שזה חמאס... כי זה עסק מבחינתם. אם הם מונעים מהאנשים לקבל אוכל בחינם, הם יכולים למכור אותו. זה מה שאף אחד לא רוצה לדבר עליו. למה?"

הקרן חשפה את שקריות הנרטיב לפיו ישראל היא זו שגורמת לרעב בעזה.

תגובת חמאס

חמאס הגיב באיומים ואז באלימות. הוא תקף מרכזי חלוקה והפחיד מקבלי סיוע. הקרן הותקפה באש חיה מצד חמאס וקליקות מקומיות נאמנות לו, ואף נרצחו עזתים שעבדו עם הקרן. במקביל, האו"ם וסוכנויותיו הפעילו קמפיין לחץ בינלאומי על ישראל כדי לחזור לחלוקת סיוע אך ורק דרך גופים הקשורים לאו"ם. ראוי לציין כי כאשר חמאס דחה הסכם הפסקת אש לאחרונה, אחד מתנאיו היה שהקרן תפורק לחלוטין.

באותו זמן נפתח גם מסע דיסאינפורמציה, שכלל טענות שקריות כמעט יומיומיות בתקשורת הבינלאומית, לפיהן צה"ל יורה בעזתים המגיעים לאתרי החלוקה של הקרן. יש אפילו דף ויקיפדיה נעול שאינו ניתן לעריכה בשם "2025 Gaza Strip aid distribution killings" שבו נכתב כעובדה:

מאז 27 במאי 2025, בעיצומו של רעב ברצועת עזה, יותר מ־1,965 אזרחים פלסטינים שביקשו סיוע נהרגו ועוד אלפים נפצעו כאשר נורו על ידי צה"ל, כנופיות חמושות וקבלנים מטעם הקרן ההומניטרית לעזה."

בסוף יוני ויולי 2025, התקשורת הבינלאומית — כולל BBC ו־PBS — חזרה על טענות של קבלן לשעבר בקרן, אנתוני "טוני" אגילר, שטען כי היה עד ל"פשעי מלחמה" ושימוש לא מובחן בכוח על ידי חיילי צה"ל וקבלנים באתרים. הקרן דחתה מיד את הטענות, וציינה כי אגילר פוטר ב־13 ביוני בשל תפקוד ירוד, התנהגות לא יציבה ועימותים עם הצוות. בנוסף, האשימה אותו בזיוף ובאיחור תאריכים במסמכים כדי לתמוך בטענותיו. פרטי ההאשמות הללו דווחו, בין היתר, ב־The Times of Israel, שתיאר את הצגת מטא־דאטה של הקבצים כהוכחה שהפריכה את גרסתו. למרות אמינותו המפוקפקת, כלי תקשורת מרכזיים דיווחו על עדותו כאילו הייתה עדות אמינה של חושף שחיתויות אמיץ.

הרעיון שצה"ל יורה באזרחים שבאים לאסוף סיוע ממנגנון שישראל עצמה סייעה להקים הוא מופרך על פניו. כל מטרתה האסטרטגית של ישראל בהפעלת הקרן היא להפריד בין צורכי היומיום של האזרחים לבין שליטת חמאס. מדוע שצה"ל יתקוף אזרחים עזתים שבאים לנקודות החלוקה?

הטענות היומיומיות על הרוגים מירי צה"ל באתרים תמיד מגיעות מבתי חולים בשליטת חמאס או מעדויות עדים לא מאומתות. עד כה לא נמצא אפילו סרטון אחד שמתעד מקרה כזה — אף שבכל תנועה קטנה בעזה יש מישהו שמצלם בסמארטפון ומשתף ברשתות. אילו צה"ל אכן הרג אפילו אזרח אחד באתר חלוקה, היה לכך תיעוד ויזואלי.

נשק הרעב

חמאס ממחיש טקטיקה שתיאר קולונל ג'ון ספנסר, ראש תחום לימודי לוחמה אורבנית בווסט פוינט. "כאשר קבוצה גורמת לרעב בקרב האוכלוסייה שלה עצמה", כתב לאחרונה על חמאס, "היא מנצלת את המחסור הזה כנשק כדי להשיג מנופים פוליטיים ומוסריים".

בסוף יולי 2025 דווח בהרחבה שכמעט 1,000 משאיות סיוע שכבר הורשו להיכנס לעזה עומדות מיותמות, ממתינות לקבלנים הקשורים לאו"ם שיבואו לאסוף אותן. כמות המזון שהייתה מונחת בשמש הספיקה כדי להאכיל את עזה במשך שבועות. כאשר סוכנויות האו"ם טענו לבעיות לוגיסטיות וביטחוניות באיסוף הסיוע, קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) הציעה לסייע בהובלה אל האנשים – בחינם. האו"ם דחה את ההצעה.

הטקטיקה של חמאס – להרעיב את אזרחי עזה לשם רווח פוליטי – לא צריכה להפתיע איש. בדיוק כפי שחמאס מציב משגרי רקטות בתוך בתי ספר ומאחסן נשק בבתי חולים, כך הוא גם אוגר מזון ומונע סיוע – לא למרות הסבל שנגרם, אלא בגללו. הדיווחים על ילדים רעבים והמחירים המופקעים בשוקי עזה נועדו לעורר זעם בינלאומי – לא נגד חמאס, אלא נגד ישראל.

ניצול ילדים חולים לתעמולה

אולי ההיבט המניפולטיבי ביותר של נרטיב הרעב הוא השימוש בילדים חולים בקמפיינים תקשורתיים. שלושה מקרים מתוקשרים במיוחד מראים עד כמה התיאורים הללו עלולים להיות מטעים ומבויימים.

• המקרה הראשון: וואטין אבו אמונה, שהופיעה ב־BBC. בתמונות נראתה התינוקת עטופה בשקית אשפה, לצד טענות שאין חיתולים או פורמולה. אך סרטונים אחרים מראים את אותה תינוקת מוזנת מבקבוק ועטופה בחיתול, כאשר האם נראית בריאה. הסתירות הללו מעולם לא הוסברו.
• המקרה השני: אוסאמה אל־רקב. העיתון האיטלקי Il Fatto Quotidiano פרסם בעמוד השער תמונה של ילד הנראה כתת־תזונתי קשה תחת הכותרת "אם זה ילד?" בכתבה הופיעה גם ראיון עם פרנצ'סקה אלבאנזה, ה"דווחת המיוחדת" של האו"ם לשטחים הפלסטיניים. אלבאנזה האשימה את ממשלת איטליה ב"שיתוף פעולה עם מדיניות ההרעבה של ישראל". בפועל התברר שהילד סובל מציסטיק פיברוזיס, ומטופל באיטליה מאז תחילת יוני. התמונה צולמה באפריל, אך פורסמה רק ביולי.
• המקרה השלישי – המפורסם ביותר: מוחמד אל־מעתוק, שהופיע ב־New York Times. הילד הוצג כקורבן רעב, אך למעשה סבל ממחלה גנטית קשה. צילום תקריב של הילד הרזה בידיה של אמו – מסודר כך שידמה לאיקונוגרפיה נוצרית של "פיאטה" – הפך לוויראלי והיווה דימוי איקוני של "רעב בעזה". מאוחר יותר, כאשר דלפה התמונה המלאה והלא־חתוכה, נראה לצידו אחיו הבריא והמטופח. בעוד ה־New York Times פרסם את התמונה המטעה בעמוד השער וחשף אותה לעשרות מיליונים, ה"תיקון" פורסם רק בחשבון X צדדי עם פחות ממאה אלף עוקבים.

ד"ר ג'ון בורובסקי, רופא הומניטרי שעבד במחנות פליטים ובבתי חולים באפריקה ובהודו, הסביר שתנאי רעב אמיתיים נראים אחרת לגמרי. לדבריו, ברעב אמיתי יש "מאות ילדים תת־תזונתיים", לא מקרים בודדים. התמונות מעזה מראות ילדים חולים שמצבם מתאים יותר למחלות כרוניות כמו שיתוק מוחין או סרטן, לא לתת־תזונה. הוא הוסיף:

בתמונות רבות של קבוצות ילדים רואים ילדים שנראים מלוכלכים ועצובים – אבל לא רזים או תת־תזונתיים. אפשר להסתכל על היקף הזרועות שלהם ולראות שהוא תקין. אפילו מבוגרים רבים נראים בעלי עודף משקל – ובמצבי רעב אמיתי כולם נראים רזים. גם אם אצל ילד בודד המדידה לא תקינה, זה נורמלי בכ־3% מהילדים הבריאים. כלומר זו דיסאינפורמציה מכוונת...
הדיווחים האחרונים מחמאס על מקרי מוות מתת־תזונה כוללים פי שניים מבוגרים מילדים – וזה לא הגיוני. שני שלישים מהמתים ברעב הם כמעט תמיד ילדים, במיוחד באוכלוסייה כה צעירה שבה מחצית מהתושבים מתחת לגיל 18."

עיוותים אלו מחזקים את המסקנה שחלק גדול מה"מידע" על רעב בעזה מבוסס על דימויים כוזבים ונתונים לקויים, שנבנו במכוון כדי להסית את דעת הקהל נגד ישראל.

הונאה מכוונת

במשך כמעט שנתיים העולם הוצף בטענות על רעב מתקרב ואז על רעב ממשי בעזה. אבל העובדות – נתוני תמותה, כמויות הסיוע, עדויות – מספרות סיפור אחר. אין רעב שנגרם על ידי ישראל, ומעולם לא היה.

ההונאה הזו הניבה לחמאס רווחים עצומים, וכנראה היא אחת הסיבות – יחד עם הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון כי יכיר במדינה פלסטינית (מה שנתן לחמאס תקווה מחודשת שהוא עשוי "לנצח במלחמה") – לכך שחמאס פרש לאחרונה מהסכם הפסקת אש ושחרור חטופים שכבר כמעט הושלם.

הבטחתו של מקרון להכיר במדינה פלסטינית – שאליה הצטרפו במהרה בריטניה, קנדה ואוסטרליה – יחד עם הזרמת סיוע מוגברת לאזורים בשליטת חמאס, באמצעות הצנחות ומשאיות, ועם מסע השמצות אגרסיבי של ישראל בתקשורת ובזירה הדיפלומטית – גרמו לחמאס להאמין שהזמן פועל לטובתו.

חמאס יודע שאין לו שום סיכוי לנצח את ישראל צבאית. אבל מלחמת התעמולה שלו זכתה להצלחה מסחררת. ואם המחיר הוא להחזיק את אזרחי עזה רעבים ומיואשים – זה מחיר שחמאס מוכן לשלם בשמחה.