הסקנדל שפורסם לאחרונה בנושא ניצול מיני של נשים מוסלמיות על ידי מנהיגים דתיים אסלאמיים בבריטניה הוא הוכחה נוספת לכך שבריטניה מעלימה עין ממנהגים נוראיים המתבצעים מתחת לאפה.
חקירה של ה-BBC בנושא "חאללה" - טקס המאפשר לאישה מוסלמית גרושה להינשא שוב לבעלה ראשית על ידי נישואין לאדם אחר, מימוש הנישואין ואז קבלת גט ממנו - חשף כי אימאמים בבריטניה לא רק שמעודדים נוהג זה, אלא אף מרוויחים כסף ממנו. שחיתות זו הובילה לכך שנשים רבות מהן מוחזקות כבנות ערובה, במשמעות מילולית ומטפורית כאחד, על ידי גברים שקיבלו כסף כדי להפוך לבעל שני להן.
טקס זה, הנחשב לפרשנות שגויה של החוק השרעי גם על ידי השיעים הקיצונים והסלפים הסעודים, נהוג בקרב כתות אסלאמיות מסוימות, כגון החנפים, הבארלווים והדאובנדים. כאשר בעל חוזר על המילה הערבית "גט" - טאלאק - שלוש פעמים לאשתו, כתות אלו רואות בנישואין מוסלמים בטלים ומבוטלים. כדי שנשים אלו יוכלו לחזור לבעליהן שגירש אותן, עליהן להינשא ראשית לאדם אחר - לקיים עמו יחסי מין - לפני שהבעל השני יתגרש מהן.
טקסי גירושין אלו, למרות חוקי המדינה, נפוצים בהודו, בנגלדש, פקיסטאן ומדינות אחרות באסיה, שבהן רוב האנשים שייכים לכתות החנפים, הבארלווים והדאובנדים. עם זאת, בתי מדרש מקומיים, מסגדים ושירותים מקוונים מפרסמים בגלוי ומעודדים חלאלה ויוצאים ללא פגע. נוהג זה מקובל על ידי החברה ומפוקח על ידי רשויות המדינה רק לעתים נדירות.
בבריטניה, הפך החלאלה לעסק משגשג, עם אתרי אינטרנט ואתרי מדיה חברתית המציעים לספק לנשים בעל שני תמורת סכומי כסף מופלגים. עד כמה גרוע שזה נשמע, יש צד אפל אף יותר לסיפור: על פי החוק השרעי, הבעל השני אינו מחויב כלל לתת לאשתו גט מהיר - מה שמאפשר לו להפוך אותה לשפחת מין שלו כל עוד יחפוץ בכך.
אישה מוסלמית אחת, ששינתה את דעתה לגבי החלאלה לאחר שבדקה את משמעות התהליך, אמרה ל-BBC כי היא יודעת שנשים אחרות עברו את התהליך ונפלו בסופו של דבר קורבן להתעללות מינית במשך חודשים על ידי הבעל השני שקיבל תשלום להינשא להן. על פי דו"ח של The Guardian, מועצת השריעה של בריטניה אומרת כי היא דנה במאות מקרי גירושים מדי שנה.
מועצה ידועה לשמצה זו אחראית במישרין למה שהפך למעשה למגיפת אונס, מפני שהיא אינה עושה דבר לעצור את החלאלה או להתנגד לו. למעשה, היא מצהירה כי המנהג חוקי לחלוטין לפי החוק השרעי. לדברי המועצה, האזהרה היחידה היא שהאימאמים היושבים בראשם אינם נוהגים על פי ההנחיות הנכונות, שעל פיהן הנישואין והגירושין השניים אינם אמורים להיות מתוכננים מראש אלא להתרחש באופן טבעי.
האם נוהג זה מתיישב עם החוק הבריטי? התשובה לשאלה זו היא לא. למרות זאת, הקהילות המוסלמיות בבריטניה מעודדות את הצעירים המוסלמים שלא להינשא במסגרת המערכת הבריטית, ודוחקות בהם לערוך את טקס נישואיהם אצל האימאמים, ולרשום את הנישואים במועצות השרעיות. זוגות שמסכימים לכך נתונים לחסדן של הרשויות האסלמיות בנושאי משפחה, כולל גירושים.
בשל הנוהג הבלתי מוסרי לעתים קרובות שנערך בשם החוק הדתי, נמתחה מספר פעמים ביקורת על מועצת השריעה. בנובמבר שעבר, לדוגמה, הארגון הלא ממשלתי הפועל בבריטניהMuslim Women's Network פרסם מכתב גלוי - שכלל 100 חתימות - לממשלת בריטניה ולוועדה הנבחרת לענייני פנים ודרש לחקור את מועצת השריעה כדי לקבוע האם פעילותה עולה בקנה אחד עם החוק הבריטי.
בתגובה, מועצת השריעה הכריזה כי המכתב "אסלאמופובי" והאשימה את ארגון Muslim Women's Network כי הוא אנטי מוסלמי. בנוסף, חברת הפרלמנט, נאז שאה, יצאה להגנתה של מועצת השריעה ודחתה את רעיון החקירה, בטענה כי סגירתן של מועצות אלה תגרום לכך שיותר נשים יהיו לכודות בנישואין של התעללות.
שאה אמנם הודתה כי מועצות אלו עשויות לשמש כלי לשלילת זכויות מנשים, אולם אמרה כי הן משמשות גם כבוררות חשובה בסכסוכים בין בני זוג נשואים.
טענותיה חסרות שחר לחלוטין. החוק הבריטי, ולא השריעה, מגן על יחידים וזוגות מוסלמים, כשם שהוא מגן על כל אזרח אחר.
לו הממשלה הבריטית הייתה דנה ברשלנותה של מועצת השריעה כאשר זו נחשפה לראשונה, לא היינו ניצבים בפני מגיפה זו כיום. בניגוד לדברי המסנגרים על אמרות לעג אלו, יש להתייחס למצוקתן של הנשים המוסלמיות כאל סוגיה של זכויות אדם.
הגיע הזמן שהממשלה הבריטית תתעורר ותנקוט עמדה קשוחה בנוגע למערכת בלתי מוסרית וכנראה גם בלתי חוקית זו. ויפה שעה אחת קודם, פן כל המערכת של מועצת השריעה "תרד למחתרת" ותימצא מחוץ להישג ידה של הממשלה כדי להגן על אלפי נשים מפני התעללות.
חדיג'ה חאן היא עיתונאית ופרשנית החיה בפקיסטאן.