• במהלך חסר תקדים החרימו רשויות המבורג שש יחידות דיור במחוז האם בסמוך למרכז העיר. נאמן שמינתה העיר משפץ כעת את הנכסים וישכיר אותם - נגד רצונם של הבעלים - לדיירים שהעיר תבחר. דוברת המחוז, סורינה ויילנד, אמרה כי בעלי הנכסים יישאו בכל עלויות השיפוץ.

  • צעדי הפקעה דומים הוצעו בברלין, בירת גרמניה, אולם נזנחו מפני שנחשבו כעומדים בניגוד לחוקה.

  • ישנם גרמנים השואלים מה יהיה השלב הבא: האם הרשויות יגבילות כעת את מרחב המגורים המרבי לנפש, ויאלצו את מי שגר בדירות גדולות לחלוק אותן עם זרים?

רשויות המבורג, העיר השנייה בגודלה בגרמניה, התחילו להחרים דירות פרטיות כדי להקל על מצוקת הדיור - אשר החריפה מאוד בעקבות החלטת הקנצלרית אנגלה מרקל לאפשר כניסתם של יותר משני מיליון מהגרים למדינה בשנים האחרונות.

גורמים רשמיים בעיר משתלטים על נכסים מסחריים והופכים אותם למקלטי מהגרים מאז שלהי 2015, כאשר פתחה מרקל את שערי גרמניה למאות אלפי מהגרים מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון. אולם עתה העיר מפקיעה יחידות דיור בבעלות אזרחים פרטיים.

במהלך חסר תקדים החרימו לאחרונה רשויות המבורג שש יחידות דיור במחוז האם בסמוך למרכז העיר. היחידות, בבעלות פרטית, זקוקות לשיפוץ ועמדו ריקות מאז שנת 2012. נאמן שמינתה העיר משפץ כעת את הנכסים וישכיר אותם - נגד רצונם של הבעלים - לדיירים שהעיר תבחר. דוברת המחוז, סורינה ויילנד, אמרה כי בעלי הנכסים יישאו בכל עלויות השיפוץ.

ההפקעה מורשית על פי חוק הגנת הדיור של המבורג (Hamburger Wohnraumschutzgesetz), חוק משנת 1982 שעודכן על ידי הממשלה הסוציאליסטית של העיר במאי 2013 כדי לאפשר לעיר להשתלט על נכסי מגורים העומדים ריקים במשך יותר מארבעה חודשים.

ההשכרה הכפויה, הראשונה מסוגה בגרמניה, אמורה ללחוץ על בעליהם של יחידות דיור ריקות אחרות בעיר להשכירן. הסברה היא כי מתוך 700,000 יחידות דיור המיועדות להשכרה בהמבורג, כ- 1,000 עד 5,000 דירות (פחות מאחוז אחד) עומדות ריקות, להערכת הסנאט של המבורג.

המבורג, גרמניה. (מקור התמונה: Morris MacMatzen/Getty Images)

הסוציאליסטים והירוקים בהמבורג פתחו לאחרונה "קו חם" שבו תושבים מקומיים יכולים לדווח על נכסים העומדים ריקים. פעילים הקימו גם אתר אינטרנט - Leerstandsmelder (גלאי הנכסים העומדים ריקים) - לאיתור נכסים בלתי מאוכלסים בהמבורג ובערים אחרות בגרמניה.

עדיין לא ברור מדוע הבעלים בהאם עזבו את דירותיהם ריקות במשך יותר מחמש שנים. יש הגורסים כי בהתחשב במיקום הנכסים, ייתכן כי עלויות השיפוץ היו יקרות מדי וכנראה שלא ניתן היה לקזזן מההכנסה על שכר הדירה.

אחרים מאשימים כי פקידי העיר אינם מעניקים היתרי בנייה נוספים כדי לאפשר בנייתן של יחידות דיור חדשות. מחקר שנערך בשנת 2012 - זמן רב לפני שהמשבר הגיע לממדים מפליגים - חזה כי עד שנת 2017, המבורג תסבול ממחסור של לפחות 50,000 יחידות דיור.

בשנת 2016, עם זאת, יצאו לשוק 2,433 יחידות דיור חדשות בלבד, וניתנו 2,290 היתרי בנייה חדשים בלבד, על פי הנתונים הסטטיסטיים שסיפקה העיר המבורג. זוהי עלייה קלה בהשוואה ל- 2,192 יחידות דיור חדשות ו- 2,041 אישורי בנייה חדשים שניתנו בשנת 2015.

בשנת 2012, הממשלה הסוציאליסטית של המבורג הציגה תכנית לבניית 6,000 יחידות דיור חדשות לשנה. אולם התכנית מעולם לא יצאה לפועל, מפני שהקבלנים העתידיים הוגבלו על ידי מכסות להשכרה שכפתה עליהם הממשלה שלא אפשרו להם אף לכסות את עלויות הבנייה.

מאז, העיר נוקטת במהלך השתלטות על נכסים פרטיים כדי לפתור את משבר הדיור שהיא הביאה על עצמה.

ב-1 באוקטובר 2015 הפרלמנט של המבורג (Hamburgische Bürgerschaft) אישר חוק חדש המאפשר לעיר להשתלט על נדל"ן מסחרי העומד ריק (בנייני משרדים וקרקעות) ולהשתמש בו לשיכון מהגרים.

גורמים רשמיים בעיר אמרו כי צעד זה היה נחוץ, מפני שבאותו זמן יותר מ- 400 מהגרים הגיעו להמבורג מדי יום וכל המקלטים הקיימים לפליטים היו מלאים. הם אמרו כי בעלי הנכסים שעומדים ריקים סירבו להעמיד את נכסיהם לשימוש העיר מרצונם, ועל העיר לקבל זכות זו בכוח.

הצעד זכה לשבחים מצדה השמאלי של המפה הפוליטית. "אנחנו עושים כל שביכולתנו להבטיח שהפליטים לא יישארו חסרי בית בחורף הקרוב", אמר הסנאטור טיל סטפן ממפלגת הירוקים. "לכן עלינו להשתמש בנכסים מסחריים שאינם מאוכלסים".

אחרים טענו כי מאמצי המדינה לתפוס נכסים פרטיים הם אוטוקרטיים ומריחים כמו קומוניזם. "ההחרמה המוצעת של קרקעות ובניינים פרטיים היא מתקפה מסיבית על זכויות הקנין של אזרחי המבורג", אמר אנדרה טרפול ממפלגת המרכז-ימין האיחוד הדמוקרטי הנוצרי (CDU). "הוא משתווה להפקעה על ידי המדינה". הוא אמר כי המהלך המוצע הוא "חוק הפחדה" הפורץ את הסכר וטומן בחובו השלכות מרחיקות לכת". הוא הוסיף: "המטרה אינה מקדשת את כל האמצעים".

קטיה סודינג, מנהיגת הדמוקרטים החופשיים (FDP) בהמבורג, אמרה כי החוק המוצע הוא "חציית קווים אדומים שאינה מקובלת... צעדי כפייה אלה רק יעוררו זעם כלפי פליטים".

צעדי הפקעה דומים הוצעו בברלין, בירת גרמניה, אולם נזנחו מפני שנחשבו כעומדים בניגוד לחוקה.

בנובמבר 2015, המחוקקים בברלין שקלו לבצע חקיקת חירום שהייתה מאפשרת לרשויות המקומיות להשתלט על יחידות דיור פרטיות כדי לשכן בהן מבקשי מקלט. ההצעה היתה מתירה למשטרה להיכנס בכוח לבתים ולדירות פרטיים ללא צו כדי לקבוע אם הם מתאימים לשמש למגורים של פליטים ומהגרים.

החקיקה שהציע ראש העיר ברלין, מיכאל מילר, ממפלגת המרכז-שמאל של הסוציאל דמוקרטים (SPD) הייתה אמורה לתקן את סעיף 36 לחוק הסדר והביטחון הציבורי של ברלין (Allgemeine Gesetz zum Schutz der öffentlichen Sicherheit und Ordnung, ASOG) המאפשר כיום למשטרה להיכנס לבתים פרטיים רק במקרים קיצוניים כדי "לסכל איומים חמורים", דהיינו להיאבק בפשעים חמורים. מילר רצה להרחיב את היקף הביקורות שייערכו ללא צו על מנת "למנוע מחסור במגורים"

ההצעה נשמרה בסוד ונעלמה מעיני הציבור, עד אשר מנהיג הדמוקרטים החופשיים (FDP) בברלין, סבסטיאן צ'איה, הזהיר כי הצעד יפר את החוקה הגרמנית. הוא אמר:

"תכניותיו של הסנאט של ברלין להפקיע נכסי מגורים ומסחר ללא הסכמת הבעלים לשכן בהם פליטים היא הפרה ברורה של החוקה. יש להתנגד בתוקף לניסיונו של הסנאט לחתור תחת זכות הקניין וחסינות הבית המעוגנת בחוקה".

מאז, נראה כי לשכת ראש העיר והסנאט זנחו את תכניותיהם.

לאחר תחקיר, גונאר שופליוס, בעל טור בעיתון הברלינאי BZ, כתב:

בסוף השבוע עבר מיד ליד דו"ח מוזר: הסנאט יאשר למשטרה להיכנס לבתים פרטיים כדי לשכן בהם פליטים, גם נגד רצונם של הבעלים. חשבתי שמדובר בסאטירה, או אי הבנה, מפני שסעיף 13 לחוק היסוד קובע: "הבית הינו חסין מפני פגיעה".

לכן המשכתי לחפש את מקור הדו"ח המוזר ומצאתי אותו. ישנה "הצעה" מטעם נשיאות הסנאט (Senatskanzlei) שהופצה ככל הנראה בקרב הסנאטורים. נשיאות הסנאט הוא שם אחר ללשכת ראש העיר. המזכיר הקבוע שלה הוא ביורן בנינג (SPD)...

ההצעה ברורה: המשטרה יכולה להיכנס לבית פרטי ללא צו של בית משפט כדי לחפש מגורים לפליטים כאשר יש איום כי יישארו חסרי בית. אפשר לעשות זאת "ללא הסכמת הבעלים". יש לאפשר זאת לא רק למשטרה, אלא גם לרשויות הרגולציה.

"הצעה" עדינה זו משכה תשומת לב ציבורית מועטה. רק המזכיר הכללי של מפלגת FDP בברלין, סבסטיאן צ'איה, השמיע את קולו והזהיר מפני "הכנה גלויה להפרה של החוקה". הייתה אמורה להישמע מחאה מבית. "ההצעה" נעלמה לפתע מסדר היום. האם היא נעלמה לחלוטין או שהיא תחזור?

עדיין לא ברור מדוע איש לא קם ואמר כי חוק ההפקעה של המבורג מנוגד לחוקה.

בינתיים ישנם גרמנים השואלים מה יהיה השלב הבא: האם הרשויות יגבילות כעת את מרחב המגורים המרבי לנפש, ויאלצו את מי שגר בדירות גדולות לחלוק אותן עם זרים?

סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק.

נושאים קשורים:  Europe's Migrant Crisis, גרמניה
כתבות אחרונות מאת
קבל את החדשות האחרונות בדואר אלקטרוני: הרשם חינם לרשימת התפוצה של מכון גייטסטון.

he