הסוהרים בבתי הכלא בצרפת פתחו בשביתה. בתוך פחות מ-10 ימים, מספר סוהרים בבתי כלא שונים הותקפו ונפצעו, בעיקר על ידי אסירים אסלאמים שכלואים בגין עברות טרור או פושעים שנשפטו בגין עברות קטנות אך נראה כי הם בדרך להפוך לאסלאמים קיצוניים. הסוהרים עצרו בתגובה את מהלך החיים הרגיל ברוב בתי הכלא.
גל המתקפות החל ב-11 בינואר 2018. שלושה סוהרים בכלא ונדין-לה-וייל בצפון צרפת נפצעו קל מדקירות סכין של כריסטיאן גנטזרסקי, גרמני שהמיר את דתו לאסלאם והצטרף לאל קעידה והיה המוח מאחורי הפיגוע בבית הכנסת בג'רבה, תוניסיה בשנת 2002.
ב-15 בינואר 2018 שבעה סוהרים הותקפו ונפצעו על ידי אסיר "קיצוני" בכלא מונט-דה-מרסן, בדרום צרפת.
בית הכלא מונט-דה-מרסן בצרפת. (מקור התמונה: Jibi44/Wikimedia Commons) |
ב-16 בינואר סוהר בכלא גרנובל-ורס כמעט איבד עין במתקפה. לפני שנכנס לתא, הוא הציץ דרך עינית הדלת כאשר לפתע אסיר ניסה להוציא את עינו על על ידי תקיעת עיפרון בחור העינית. למרבה המזל הסוהר לא נפצע.
באותו היום, אסיר בן 28 בכלא טרסקון היכה סוהרת אחראית בפניה. העציר שנכלא בגין שוד היה חשוד שהינו איש אסלאם במגמת הקצנה.
ב-17 בינואר סוהר בכלא גרנובל-ורס הותקף על ידי אסיר שרצה להגיע למרפאת הכלא מבלי שהיה לו תור לרופא. דיווחי העיתונות לא ציינו אם הוא מוסלמי או לא.
ב-19 בינואר שני סוהרים הותקפו על ידי ארבעה אסירים מוסלמים בכלא בורגו בקורסיקה, אי צרפתי בים התיכון. הסוהרים הובהלו לבית החולים במצב קשה. לדברי התובע, "לא ניתן לומר אם זוהי מתקפת טרור אסלאמית".
ב-21 בינואר, שני סוהרים - גבר ואישה - בבית הסוהר לונגנס שבצפון צרפת הוכו קשות על ידי אסיר חמוש במוט ברזל. הם אושפזו לאחר מכן.
ב-21 בינואר, 123 אסירים בסך הכול בכלא פלרי-מרוגי, בפרבר של פריז, סירבו לחזור לתאם בתום אימון גופני. צוותי התערבות נקראו כדי למנוע התפרעות.
ב-22 בינואר, סוהרים בבית הסוהר קרקלן בשאטורו (מרכז צרפת) פירקו מנשקו אסיר שקרא "אללה אכבר" ואיים על אחרים בסכין. לפני שהסוהרים הצליחו לנטרלו, הוא זרק כיסא על המאבטחים ואחד מהם נפצע קל.
ב-22 בינואר, לדברי משרד המשפטים, 27 בתי כלא שותקו לחלוטין על ידי סוהרים בשביתה. לדברי האיגודים המקצועיים, בין 120 ל-130 בתי כלא, מתוך 188 בסך הכול, היו משותקים לחלוטין או למחצה. כמו כן, על פי האיגודים המקצועיים, הרוב מבין 28,000 הסוהרים אומר כי לא יסיימו את השביתה עד אשר הממשלה תקצה משאבים מספיקים כדי לוודא את ביטחונם.
בדומה למשטרה ומכבי האש, הסוהרים בבתי הכלא בצרפת אומרים שהם חיים דרך קבע בסביבה של אלימות ופחד. והכעס שלהם גובר. 'ברנרד', סוהר שביקש להישאר בעילום שם, אומר:
"בעבר, כל בוקר פחדתי שאגלה אדם תלוי בתאו. אתה יודע ממה אני פוחד היום? שישחטו אותי, יחסלו או ידקרו אותי בגב. בשם האסלאם ודעאש. כל יום בדרכי לעבודה בטני מתכווצת מרוב פחד".
"הסוהרים חשים שנטשו אותם", כותב ה-Le Monde.
מכות אגרוף בפנים, נקעים וחבלות: אנתוני, אחראי בכלא באומט במרסיי, טוען כי נפל קורבן לארבע תקיפות בשלוש השנים האחרונות. בכל פעם, הוא הגיש תלונה כתב אולם כולן סווגו כסודיות על ידי התובע. "אנו מבקשים כוח אדם, זה נכון" הוא אמר, "אבל גם שהשופטים יעשו את עבודתם מפני שאלימות פיזית הופכת נפוצה יותר ויותר".
טרור ואסלאם שינו את פניהם של בתי הכלא. לדברי ז'ואקים פואיו, לשעבר מנהל כלא פלרי-מרוגי וכיום חבר פרלמנט, המצב פשוט מאוד:
"בעבר, התנהגות תוקפנית הייתה קשורה לקשיי היום יום. עתה שנאה ואלימות משולחות רסן [מצד אנשי אסלאם] מופנות נגד הסמכות [שלנו], החברה, והערכים שלנו. אין זה פלא שסוהרים, שמתמודדים עם הקצנה של אסירים, הופכים למטרה".
על פי הסטטיסטיקה הרשמית של משרד המשפטים, ב-1 בדצמבר 2017 בבתי הכלא בצרפת היו מעט יותר מ- 80,000 אסירים. כמה אסירים מוסלמים יש בצרפת? קשה לדעת, מפני שהחוק אוסר לגלות נתונים על גזע, דת או מוצא. בשנת 2015, דו"ח רשמי של חבר הסנאט ז'אן-רנה לסרף ציטט מחקר שקבע כי בארבעת בתי הכלא הגדולים בצרפת יותר מ- 50% מהאסירים הם מוסלמים. לדברי משרד המשפטים, 500 מוסלמים נמצאים בכלא בגין טרור ועוד 1,200 הם פושעים רגילים הנתונים במעקב בשל היותם מוסלמים קיצוניים.
השביתה של הסוהרים מגלה הרבה על השלכותיה של מדיניות בלתי נאותה המונהגת עד כה בבתי הכלא ובנושאים פליליים. הסוהרים אינם מוכנים לסבול יותר אלימות ולהסתכן במוות על ידי אסלאמים ואסירים רדיקלים אחרים המאיימים על חייהם בבתי הכלא.
במקום להבין כי האסלאם שינה באופן מהותי את סוגיית המדיניות הפלילית, נראה כי משרד המשפטים ממשיך לחשוב כי הבעיות המרכזיות בבתי הכלא הן צפיפות ותנאי כליאה קשים.
מובן שצפיפות ותנאי כליאה קשים הם נושאים חשובים. אולם אדישות מנהלתית לצד הכחשה פוליטית מתמדת כי המוסלמים נמצאים במלחמה עם צרפת מעוורים את עיני הפוליטיקאים ואנשי הציבור לכך שהאסלאם משבש את החיים בבתי הכלא.
במקום לשקול מחדש את מדיניות בתי הכלא מנקודת מבט של סיכון אסלאמי – סכנה של רצח סוהרים, וסיכון כי אסירים מוסלמים, שהם הרוב מבין 70,000 אסירים, יהפכו לאנשי ג'יהאד של ממש - הממשלה מנסה לקנות שקט מצד הסוהרים עם העלאות שכר פעוטות ו"ניסויים" לשילובם מחדש של מוסלמים ב"חיים רגילים" ב"חברה נורמלית".
במקום להבין כי המרכזים המפורסמים לדה-רדיקליזציה - לעיתים קרובות טירות מימי הביניים שהוסבו לייעודן החדש - לא הועילו, מפני שהקיצוניות לא התמתנה, מתווי המדיניות בצרפת מתעקשים לחשוב כי הפתרון למלחמה באסלאמיסטים הוא פיוס. הניסויים החדשים שלהם הולכים כולם באותו כיוון: מתוך פנטזיה ש"אם נהיה נחמדים לאנשי הג'יהאד, הם יהיו נחמדים אלינו".
צרפת נמצאת במבוי סתום בשל סירובה לנסח את הבעיה על בסיס העובדות. כל עוד מתווי המדיניות לא יראו באסלאמיות בעיה ראשונה במעלה - הדורשת לשקול מחדש את כלל המדיניות בבתי הכלא - סוהרי צרפת ימשיכו לשלם את המחיר, ויום אחד ישלמו בחייהם.
אחרי הסוהרים, יגיע תורנו. עד סוף שנת 2020, 60% מאנשי הג'יהאד המורשעים ישוחררו מכלאם - דהיינו בתוך פחות משלוש שנים.
איב ממו, סופר ועיתונאי, עבד במשך עשרים שנה כעיתונאי של Le Monde. כיום הוא מסיים את כתיבת ספרו "Collaborators and Useful Idiots of Islamism in France"הצפוי לצאת לאור בשנת 2018.