בתקרית שאירעה לפני פחות משבועיים לאחר שמשרד הביטחון היווני הכריז כי טורקיה נכנסה למרחב האווירי של יוון 138 פעמים ביום אחד, סירה של משמר החופים הטורקי ניגחה ב-13 בפברואר כלי שייט של משמר החופים היווני ליד חוף אימייה, אחד מבין האיים היווניים הרבים שעליהם טורקיה תובעת ריבונות.
רוב האזורים הנמצאים בגבולותיה הנוכחיים של יוון המודרנית היו תחת כיבוש האימפריה העותמנית מאמצע המאה ה-15 ועד מלחמת העצמאות של יוון בשנת 1821 והקמת יוון המודרנית בשנת 1832. האיים, עם זאת, כמו יתר יוון, הם יווניים מבחינה משפטית והיסטורית כפי שמרמז שמם.
עם זאת, נראה כי מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) הנמצאת בשלטון בטורקיה, וגם רוב האופוזיציה, מפגינים כוונה, או אובססיה לפלוש ולכבוש איים יווניים אלו, בנימוק כי הם למעשה טריטוריה טורקית.
בדצמבר, לדוגמה, כמאל קיליצ'דראולו, מנהיג מפלגת האופוזיצה העיקרית הטורקית CHP, הכריז כי כאשר ינצח בבחירות בשנת 2019, הוא "יפלוש ויכבוש יותר מ-18 איים יווניים בים האגאי, בדומה לראש הממשלה הטורקי לשעבר, בולנט אצ'וויט, שפלש לקפריסין בשנת 1974". הוא אמר ש"אין מסמכים" שמוכיחים כי איים אלו שייכים ליוון.
מראל אקשנר, ראש מפלגת האופוזיציה החדשה "המפלגה הטובה", קראה גם היא לפלוש ולכבוש את האיים. "יש לעשות את הנדרש", היא צייצה ב-13 בינואר.
הפגנת השרירים הראוותנית ביותר הגיעה, כמובן, מצדו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שנראה כי יצא מחוזק מהפלישה הצבאית שלו לאזור עפרין שבצפון סוריה שעברה למעשה ללא התנגדות.
"אנו מזהירים את מי שחוצה את הגבול בים האגאי ובקפריסין", הצהיר ארדואן ואמר:
"הם אמיצים עד שהם רואים את הצבא, האוניות והמטוסים שלנו... ללא קשר למה שעפרין מייצג עבורנו, זכויותינו בים האגאי ובקפריסין זהות. אל תחשבו לרגע כי חיפושי הגז הטבעי במים של קפריסין והניסיונות הסתגלניים בים האגאי חמקו מעינינו.
"כשם שסיכלנו את המזימות [באזור] במבצע מגן הפרת ומבצע ענף זית [בסוריה], ובקרוב בעיר מנביג' ובאזורים אחרים, אנו יכולים לסכל ונסכל את מזימותיהם של מי ששוגה באשר לגבולנו הדרומי... ספינות המלחמה וחיל האוויר שלנו פוקחים עין ועוקבים בדריכות כדי להתערב בכל דרך אם יידרש".
בהתייחסו לימי האימפריה העותמנית, המשיך ארדואן ואמר:
"מי שחושב שמחקנו מליבנו את האדמות שמהן נסוגנו בדמעות לפני מאה שנים טועה.
"אנו אומרים בכל הזדמנות כי סוריה, עיראק ומקומות אחרים על [המפה] הגאוגרפית שלנו נמצאים בליבנו ואינם שונים ממולדתנו. אנו נאבקים כדי שלא יונף דגל זר בכל מקום שבו נשמע האדאן [קריאה מוסלמית לבוא להתפלל במסגדים].
"מה שעשינו עד כה [מחוויר לעומת] ניסיונות ותקיפות גדולים אף יותר [שאנו מתכננים] בימים הקרובים, אינשאללה [בעזרת האל]".
 נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר לאחרונה: "אנו מזהירים את מי שחוצה את הגבול בים האגאי ובקפריסין... "הם אמיצים עד שהם רואים את הצבא, האוניות והמטוסים שלנו..." (תמונה מאת אליף סוגוט/ Getty Images) |
האימפריה והשושלת העותמנית נוסדו על ידי ראש שבט טורקמני נודד בסביבות שנת 1300. במשך יותר מ- 600 שנות התקופה העותמנית, הטורקים העותמנים, שייצגו גם את החליפות האסלאמית, פתחו דרך קבע במלחמות ג'יהאד, פלשו וכבשו אדמות בשלוש יבשות.
ניאו-עותמנים בטורקיה עדיין מאמצים בגאווה את קונספט הג'יהאד (מלחמת קודש אסלאמית) נגד הכפירים (הכופרים). ראש "הדירקטוריון לענייני דת" הממומן על ידי המדינה, הדייאנט, תיאר בגלוי את הפלישה האחרונה של טורקיה לאזור עפרין כ"ג'יהאד".
כינוי זה הינו הגיוני כאשר מבינים כי הטורקים המוסלמים חבים את הרוב הדמוגרפי שלהם באסיה הקטנה למאות שנים של רדיפות ואפליה מצד מוסלמים טורקים נגד התושבים הנוצרים, היזידים והיהודים של האזור. במאה ה-11, אנשי ג'יהאד טורקים ממרכז אסיה פלשו וכבשו את האימפריה הביזנטית הנוצרית דוברת היוונית, וסללו את הדרך להפיכת האזור לטורקי ומוסלמי באמצעות שיטות רצח, חטיפה, אונס והמרות דת בכפייה.
התקיפה הטורקית הגדולה במאה ה-20 נגד נוצרים אירעה ברצח עם בשנים 1914-1923 של יוונים, ארמנים ואשורים (סורים/כשדים) בטורקיה העותמנית. זה לא מנע מטורקיה, שממשיכה להכחיש את רצח העם, להפוך לחברה בנאט"ו בשנת 1952. התקיפה גם לא עצרה את טורקיה, שלוש שנים לאחר הצטרפותה לנאט"ו, מלבצע פוגרום פראי אנטי יווני באינסטנבול או לגרש בכפייה את היוונים שנותרו בטורקיה בשנת 1964.
מאחר שהטורקים מעולם לא נשאו באחריות על מעשיהם הפליליים ותוקפנותם, הם ממשיכים לאיים על ביטחון שכנותיהם וריבונותן. הגיע הזמן שהמערב יתעורר ויעמיד את אנקרה במקומה.
אוזאי בולוט היא עיתונאית טורקית שנולדה וגדלה בטורקיה. כיום היא מתגוררת בעיר וושינגטון.