 מפגינים באיראן, ב-17 בנובמבר. (מקור התמונה: Wikimedia Commons/Fars News/CC BY 4.0) |
מאות פעילי זכויות אדם ומשתתפים במחאה נגד המשטר באיראן שנעצרו בשבועות האחרונים נמצאים בסכנת עינויים ואף עונשי מוות. על פי ארגון Iran Human Rights (IHR), "העצורים מוחזקים באתרים חשאיים, ומשפחותיהם אינן יודעות היכן הם", ובנוסף הרשויות הטילו "איפול מוחלט שמקשה מאוד על זרימת המידע". עוד דיווחו בארגון כי מרבית העצורים "אינן יכולים להתקשר למשפחותיהם, שאינן יודעות אפילו אם הם בין החיים". מנהל הארגון מחמוד אמירי-מוקדם אמר כי "כיום, העם באיראן זקוק לתשומת הלב של הקהילה הבינלאומית יותר מתמיד".
על פי ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל', התקשורת באיראן מנסה להמעיט מכמות ההרוגים בהפגנות, אשר על פי דיווחים שונים הגיעה כבר למאתיים. באמנסטי אומרים כי גורמים שונים בממשל, כולל המנהיג העליון, הנשיא וראש מערכת המשפט, ניסו ליצור דמוניזציה למפגינים, והזהירו כי כוחות הביטחון יגיבו באלימות. כך למשל, ב-16 בנובמבר שר הפנים של איראן אמר כי "הרשויות לא יגלו עוד סבלנות ושליטה עצמית כלפי המפגינים, למרות הדיווחים הרבים על קורבנות בקרב המוחים".
ב-17 בנובמבר, המנהיג העליון עלי ח'אמנאי תיאר את המפגינים כ"רשעים" שמוסתים לאלימות בידי קבוצות חתרניות ואויביה הזרים של איראן. הוא הורה לכוחות הביטחון ל"בצע את תפקידם" ולשים קץ למחאה, ולמעשה נתן אור ירוק להמשך האלימות האכזרית. באמנסטי הוסיפו ואמרו כי "גופי המשפט והביטחון שלחו הודעות טקסט מאיימות שהזהירו אנשים שלא להגיע ל'אספות בלתי-חוקיות' או שמא יעמדו בפני משפט".
במאמר שהתפרסם בעיתון 'קייהן' ביום שני שעבר, אחד מיועציו של ח'אמנאי כתב כי "חלק מבכירי מערכת המשפט בטוחים כי הוצאה להורג בתלייה ממתינה עבור מנהיגי ההפגנות". נציגו של ח'אמנאי במשמרות המהפכה דרש מבית המשפט לנקוט בקשיחות מול המפגינים, ורמז כי יש להפעיל במידת הצורך את עונש המוות הקבוע בחוק. במחוז פארס, התובע הראשי איים על המפגינים באופן דומה, ובבירת המחוז שיראז "לפחות 200 בני אדם נשלחו לאגף הבידוד בכלא, ארבעה מהם פצועים ולפחות אחד מהם עם פצעי ירי". על פי ארגון IHR, שמו של הפצוע הוא סייד רזא טהרי, והוא "סובל מכאבים רבים ונמצא בסכנת זיהום בכלא".
עוד דיווחו ב'אמנסטי' כי ב-16 בנובמבר, כמה שעות בלבד לאחר שהחלו ההפגנות, הרשויות באיראן חסמו כמעט לחלוטין את רשת האינטרנט, במטרה למנוע מאזרחי המדינה תקשורת עם העולם החיצון, ולמנוע הפצה של תמונות וסרטונים המתעדים את אלימות כוחות הביטחון. על פי ארגון 'NetBlocks' העוקב אחר תעבורת הרשת העולמית, הגישה לאינטרנט באיראן צנחה לארבעה אחוזים בלבד מן הרמה הרגילה מאז שהחלו ההפגנות, ובחברת 'אורקל' תיארו את ההשבתה כ"גדולה ביותר שנראתה אי פעם באיראן". גם רשתות הטלפון הושבתו כמעט לחלוטין, למרת שחלק מהמשתמשים הצליחו להשיג גישה לאינטרנט דרך רשתות פרטיות ואמצעים אחרים, ומחמוד אמירי-מוקדם מ-IHR הביע חשש כי ההשבתה מרמזת על כך שהרשויות "מתכננות להשתמש באלימות רבה יותר נגד המחאה".
ב-21 בנובמבר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צייץ:
איראן הפכה להיות כה לא יציבה שהמשטר חוסם את מערכת האינטרנט כדי שהעם לא יוכל לדבר על האלימות הקשה שמתרחשת במדינה...הם רוצים אפס שקיפות, וחושבים שהעולם לא יגלה על המוות והטרגדיות שהמשטר האיראני מחולל"
באותו היום, מזכיר המדינה מייק פומפאו צייץ בקשה לעם האיראני "לשלוח סרטונים, תמונות ומידע המעד את אלימות המשטר נגד המפגינים. ארה"ב תחשוף את מה שמתרחש ותעניש את האחראים". למחרת הודיע פומפאו כי ארה"ב מטילה סנקציות על שר התקשורת האיראני מוחמד ג'ארומי בשל חלקו בחסימת האינטרנט. "נדרוש מבכירי המשטר לקחת אחריות על הדיכוי האלים של העם האיראני", הוסיף. נראה כי לאזהרות האמריקניות הייתה השפעה, כאשר ב-23 בנובמבר אישרו ב'NetBlocks' כי הקישור לאינטרנט שוחזר בחלק מהספקים באיראן, ומאפשר לגולשים להתחבר לרשתות אלחוטיות. רמת הקישור עלתה ל-64 אחוזים לאחר שהייתה כמעט אפסית במשך כמה ימים, אך גלישה בטלפונים ניידים עדיין אינה זמינה.
מנגד, התגובה האירופאית למצב הייתה הרבה יותר מצומצמת, וכנראה אינה נתפסת בקרב המשטר האיראני כסיבה לדאגה. כך למשל, בהודעת האיחוד האירופי מה-21 בנובמבר נכתב כי "ההפגנות בכמה ערים איראניות, על פי דיווחים, הובילו לאובדן חיים ופציעות רבות", והודגש כי באיחוד סבורים כי "האתגרים הסוציו-אקונומיים צריכים להיפתר דרך דיאלוג כולל ולא דרך אלימות". כדי לעזור באמת לעם האיראני הנתון לחסדיו של משטר רודני, שאר העולם צריך ללכת בעקבות העמדה הקשוחה של הנשיא טראמפ. ניסיונות הפיוס האירופאים והשפה הדיפלומטית המנומסת אינם תורמים לריכוך משטר האייתוללות, אלא רק מחזקים ומעודדים אותו להמשך האלימות נגד בני עמו.
אוזאי בולוט היא עיתונאית שנולדה וגדלה בטורקיה.