שר הפנים החדש של גרמניה, הורסט זהופר, בראיון ראשון מאז הושבע לכהונה ב-14 במארס, אמר כי "האסלאם אינו שייך לגרמניה". הוא גם התחייב לדגול במדיניות הגירה נוקשה, כולל יישום "תוכנית אב" לגירושים מהירים יותר.
דבריו של זהופר עוררו מיד גל ביקורת מצד שומרי הרב-תרבותיות הגרמנית שמונו מטעם עצמם, ביניהם הקנצלרית אנגלה מרקל אשר חזרה ואמרה כי "האסלאם שייך לגרמניה".
תגובת הנגד מעלה שאלות עד כמה זהופר - נשיא-שר לשעבר של באווריה ומבקר בולט של מדיניות הדלת הפתוחה להגירה של מרקל - יכול להשיג במהלך כהונתו.
שר הפנים החדש, הורסט זהופר, שהערותיו הניציות בנושא הגירה עוררו ביקורת קשה מצד אנשי הרב-תרבותיות של גרמניה, וכן מצד קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. (תמונה: Wikipedia) |
ב-16 במארס בראיון לעיתון היומי הנמכר בגרמניה, Bild, זהופר נשאל האם האסלאם שייך לגרמניה. הוא השיב כך:
"לא. האסלאם אינו שייך לגרמניה. גרמניה מעוצבת על ידי הנצרות. מסורת זו כוללת מנוחה בימי ראשון וחגים וטקסים של הכנסייה כגון חג הפסחא, פנטקוסט וחג המולד".
זהופר הוסיף כי מוסלמים החיים בגרמניה הם "כמובן" חלק מגרמניה, אולם אין משמעות הדבר, אמר, "שלפיכך, מתוך היענות מוטעית, עלינו לוותר על המנהגים והמסורות של מדינתנו". הוא הוסיף: המסר שלי הוא שהמוסלמים צריכים לחיות עמנו, לא לידינו או נגדנו. לשם כך, אנו זקוקים להבנה ולהתחשבות הדדית, שתושג רק אם נדבר זה עם זה".
אמירותיו ההגיוניות של זהופר פתחו פרק נוסף בדיון הנמשך זה עשור על המשפט "האסלאם שייך לגרמניה". מילים אלו הושמעו לראשונה בספטמבר 2006 - כאשר בגרמניה היו 3.5 מיליון מוסלמים, לעומת יותר משישה מיליון כיום - על ידי שר הפנים דאז, וולפגנג שויבלה.
בנאום שנשא בועידה האסלאמית-גרמנית הראשונה, דיאלוג ממוסד בין נציגי ממשלת גרמניה לבין מוסלמים בגרמניה, אמר שויבלה:
"האסלאם הוא חלק מגרמניה וחלק מאירופה. האסלאם הוא חלק מההווה שלנו וחלק מהעתיד שלנו. מוסלמים מתקבלים בברכה בגרמניה".
נשיא גרמניה דאז, כריסטיאן וולף, חזר על המשפט באוקטובר 2010, בנאום המרכזי לציון 20 שנים לאיחודה מחדש של גרמניה. וולף הכריז כי "האסלאם שייך לגרמניה", מפני שמיליוני מוסלמים חיים בה כיום:
"הנצרות ללא ספק שייכת לגרמניה. היהדות באופן חד משמעי שייכת לגרמניה. זוהי ההיסטוריה היהודית-נוצרית שלנו. אולם כעת גם האסלאם שייך לגרמניה (Der Islam gehört inzwischen auch zu Deutschland).
וולף ציטט את המשורר הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה, אשר כתב ב"דיוואן מזרח ומערב" (West–östlicher Diwan, 1819): "האדם המכיר את עצמו ואת אחרים יבין: המזרח והמערב כבר בלתי נפרדים".
מאז הדגישה מרקל שוב ושוב כי "האסלאם שייך לגרמניה". בפגישה שנערכה בינואר 2015 בברלין עם ראש ממשלת טורקיה, אחמט דבוטאולו, היא הצהירה: "נשיא גרמניה לשעבר, כריסטיאן וולף, אמר: 'האסלאם שייך לגרמניה'. זה נכון. זו גם דעתי". שישה חודשים לאחר מכן, בזמן הרמאדן, אמרה מרקל: "אין עוררין על כך שהאסלאם שייך עתה לגרמניה".
ביום שבו פרסם העיתון Bild את דבריו של זהופר, מרקל באמצעות הדובר שלה, סטפן זייברט הרחיקה עצמה מדברי שר הפנים החדש: "מוסלמים שייכים לגרמניה, הדת שלהם שייכת לגרמניה, גם האסלאם. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח קשרים טובים בין הדתות השונות".
לעומת זאת, מנהיג פרלמנטרי של מפלגת AfD בסקסוניה-אנהאלט, אנדה פוגנבורג, אמר, כי הצהרתו של זהופר, כי מוסלמים נאמנים שנטמעו היטב בחברה שייכים לגרמניה, אך האסלאם אינו שייך לגרמניה, היא "מסר מרכזי" של מפלגתו. הוא אמר שדבריו של זהופר "מאשרים עד כמה אנו צודקים".
סגנית ראש מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה המתנגדת להגירה (AfD), באטריקס פון שטורך, אמרה:
"מוסלמים רבים שייכים לגרמניה, אך האסלאם אינו שייך לגרמניה. האסלאם בבסיסו הוא אידאולוגיה פוליטית שאינה עולה בקנה אחד עם החוקה הגרמנית".
אלכסנדר גאולנד, סגן נוסף של ראש מפלגת AfD, הרחיב בנושא: "האסלאם אינו דת כמו הקתוליות או הפרוטסטנטיות. מבחינה אינטלקטואלית, האסלאם תמיד היה קשור להרס המדינה. לכן, אסלאמיזציה של גרמניה מציבה איום".
זהופר הבטיח גם לנקוט יד קשה נגד מהגרים שביצעו עברות פליליות ולזרז את גירושם של מהגרים שבקשותיהם לקבלת מקלט נדחו. הוא הוסיף: "בכל גרמניה צריכה להיות תמימות דעים שלא נסבול עוד אזורים חסרי חוק".
ב-26 בפברואר, מרקל הודתה בפומבי, זו הפעם הראשונה, בקיומם של אזורים מחוץ לתחום - אזורים חסרי חוק בערי גרמניה שבהם המדינה איבדה למעשה את השליטה לטובת כנופיות מהגרים, ואשר תושבים גרמניים, ובכלל זה המשטרה, חוששים להיכנס אליהם. בראיון לערוץ הטלוויזיה RTL אמרה מרקל:
"מובן, שהגעתם של כל כך הרבה פליטים עוררה שאלות רבות בנוגע לביטחון הפנים. למדינה יש מונופול על שימוש לגיטימי בכוח פיזי (Gewaltmonopol). על המדינה להבטיח תחושה של מוגנות בכל מקום במרחב הציבורי. לאנשים יש זכות לביטחון. זוהי אחריותנו העליונה. המשמעות היא שאסור שיהיו אזורים מחוץ לתחום - אזורים שאיש אינו מעז להיכנס אליהם. אזורים אלה קיימים. עלינו לקרוא לילד בשמו. עלינו לעשות משהו בנוגע אליהם".
מרקל אמרה זאת לאחר שהתחייבה מוקדם יותר באותו יום כי ממשלת הקואליציה החדשה שלה תאמץ מדיניות של "אפס סובלנות" בנושא ביטחון הפנים. "ביטחון אינו נתון למשא ומתן", היא אמרה בכנס של מפלגתה, האיחוד הנוצרי דמוקרטי (CDU), בברלין. "ביטחון הוא אחת המשימות העיקריות של מדינה חזקה", היא הוסיפה. "המוטו שלנו הוא אפס סובלנות".
מספר פרשנים ביטלו את דבריה של מרקל וכינו אותם אמירות ריקות מתוכן - ניסיון מאוחר לזכות חזרה בקולותיהם של מצביעי CDU שערקו בהמוניהם למפלגת AfD בשל החלטתה של מרקל בשנת 2015 לאפשר כניסתם של יותר ממיליון מהגרים מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון לגרמניה.
פרשנים אחרים ציינו, כי הערותיה של מרקל על אזורים מחוץ לתחום משקפים את כוחה העולה והשפעתה הגוברת של מפלגת AfD, אשר על פי סקר של מכון INSA שנערך לאחרונה, תפסה את מקומה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) של המרכז-שמאל כמפלגה השנייה בגודלה בגרמניה. למעשה, החלטתה של מרקל להקים ממשלת קואליציה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הפכה את AfD למפלגת האופוזיציה המרכזית בפרלמנט הגרמני. נוכחותה של AfD בפרלמנט תבטיח כמעט בוודאות כי ההגירה והביטחון יישארו בראש נושאי המדיניות הציבורית העומדים על סדר היום.
ניתן לומר גם כי הודאתה של מרקל חשובה בכך שפרצה את קשר השתיקה שאפף את נושא האזורים מחוץ לתחום. אליטות הפוליטיקה והתקשורת באירופה מנסות זה זמן רב למנוע דיון על השלכותיה השליליות של ההגירה ההמונית על ידי מיתוג הקולות המתנגדים כגזעניים ושונאי זרים. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, ששומרי הרב-תרבותיות של אירופה שמונו מטעם עצמם זלזלו בו השכם והערב בשל עמדתו הלא תקינה פוליטית בנושא ההגירה ההמונית, ברך על דברי מרקל וראה בהם ניצחון. בפוסט בבלוג שפורסם באתר האינטרנט של ממשלת הונגריה נאמר:
"זוכרים שבסתיו 2016 ממשלת הונגריה הרהיבה עוז לדבר על 'אזורים מחוץ לתחום'?
"כאשר הבענו את התנגדותנו למכסות שמחייב האיחוד האירופי לקליטת מהגרים ומדיניות שתמשיך לעודד הגירה נוספת לאירופה, הצבענו על 'אזורים מחוץ לתחום' הנמצאים באזורים עירוניים מסוימים במערב אירופה. אזורים אלו מאוכלסים במספר רב של מהגרים, סובלים משיעורי פשיעה גבוהים ביותר ונקראים "מחוץ לתחום", מפני שהמשטרה המקומית אינה מסוגלת לשמור שם על הסדר הציבורי ועל הביטחון.
"המבקרים אמרו כי זוהי בדיה והאשימו אותנו בחוסר סובלנות או גרוע מכך. כיצד מעז ראש הממשלה ויקטור אורבן לקשר בין הגירה לבין ירידה בביטחון הציבורי...
"היום נראה כי טאבו זה נשבר. נחשו מי מדבר על 'אזורים מחוץ לתחום?' הקנצלרית אנגלה מרקל. בראיון לתוכנית החדשות היומית RTL Aktuell, קנצלרית גרמניה התייחסה ספציפית לאזורים 'מחוץ לתחום'. היא גם אמרה: 'חירות יכולה לנצח רק אם הביטחון מובטח'.
"ראש הממשלה אורבן אמר למעשה אותו הדבר במשך שנים ודחק באירופה לשים את ביטחון הגבולות בראש סדר העדיפויות. אם איננו יכולים להגן על גבולותינו ולשמור על בטחוננו, הוא אמר, אזי חירויות הנקנות בעמל רב - כמו חופש התנועה באיחוד האירופי - יעמדו בסכנה.
בנוסף לכך שקראה לאזורים אלו בשמם, הקנצלרית מרקל הבטיחה לאמץ מדיניות של "אפס סובלנות" בנוגע לאזורים "מחוץ לתחום" כדי להגיע למצב שבו "אין מקומות ציבוריים שאליהם איש אינו מעז להיכנס".
העובדה שאנו סוף סוף קוראים לילד בשמו מאותתת כי זהו צעד בכיוון הנכון".
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק.