האונס והרצח של נערה יהודיה בת 14 על ידי מבקש מקלט עיראקי שבקשתו למקלט נדחתה שופכים אור חדש על משבר המהגרים בגרמניה, שנמשך במשך שנים על רקע אדישות ציבורית ושותפות לדבר עברה של פקידי ממשל.
אלפי נשים וילדות נאנסו או הותקפו מינית בגרמניה מאז התירה הקנצלרית אנגלה מרקל ליותר ממיליון מהגרים, רובם גברים, מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון להיכנס לשערי המדינה.
הפשע הזה, שניתן היה למנוע אותו לחלוטין, ראוי במיוחד לגינוי מפני שהוא מדגיש את ההשלכות ההרסניות הרבות הטמונות במדיניות הדלת הפתוחה להגירה של גרמניה - ובכלל זה המחדל של אי ביצוע בדיקה מדוקדקת למי שמורשה להיכנס למדינה והנוהג לשחרר פושעים מהגרים חזרה לרחובות גרמניה במקום לשים אותם מאחורי סורג ובריח או לגרש אותם.
הפשע חושף גם את רשלנותם הפושעת של הפוליטיקאים בגרמניה, שנראה כי חשוב להם יותר לשמור על הרב תרבותיות ועל זכויותיהם של מהגרים עבריינים מאשר להגן על נשים וילדות גרמניות מפניהם.
המשטרה אומרת כי עלי בשאר, כורדי עיראקי בן 20, אנס את סוזאנה מאריה פלדמן, חנק אותה ולאחר מכן השליך את גופתה באזור מיוער ליד פסי הרכבת בפאתי ויזנבאדן. בשאר נמלט לעיראק באמצעות מסמכי זיהוי מזויפים.
פלדמן נעדרה מביתה במיינץ מאז 22 במאי. אימה הגישה דו"ח על היעדרות ב-23 במאי. עם זאת, המשטרה טרחה להתחיל לחפש את הנערה רק יותר משבוע לאחר מכן, כאשר נער מהגר בן 13 ששמו אינו ידוע וחי באותו מקלט לפליטים כמו בשאר יצר קשר עם המשטרה. גופתה של פלדמן נמצאה לבסוף ב-6 ביוני.
בשאר הגיע לגרמניה באוקטובר 2015, בשיא שטף המהגרים, יחד עם הוריו וחמשת אחיו, שטענו כי הם פליטים ובסופו של דבר התברר כי הם מהגרים מסיבות כלכליות. בקשתו של בשאר למקלט נדחתה בדצמבר 2016. הוא היה אמור להיות מגורש, אולם לאחר שהגיש ערעור, רשויות גרמניה התירו לו להישאר במדינה.
במהלך שלוש שנותיו בגרמניה, בשאר צבר תיק פלילי נרחב, לרבות תקיפה פיזית של שוטרים, שוד מזוין באיומי סכין והחזקת כלי נשק בלתי חוקיים.
המשטרה אמרה כי בשאר היה גם חשוד במארס 2018 באונס ילדה בת 11 שגרה באותו מקלט לפליטים שבו התגוררו הוא ובני משפחתו.
בשאר הצליח להימלט מגרמניה בזהות בדויה בשל אוזלת יד בירוקרטית: משטרת הגבולות הפדרלית לא בדקה אם השם שעל כרטיס הטיסה תואם לשם המופיע על מסמכי הזיהוי שלו.
בשאר נעצר בצפון עיראק ב-8 ביוני והוסגר לגרמניה יום לאחר מכן. הוא מוחזק כעת במעצר בויזבאדן.
cהרצח של סוזאנה הוא הרצח הרביעי במספר של נערה גרמניה בידי מהגרים בלתי חוקיים ב-18 החודשים האחרונים.
16 באוקטובר 2016 מאריה לדנבורגר, סטודנטית לרפואה בת 19 מפרייבורג, נאנסה ונרצחה לאחר שחזרה לביתה ממסיבה של הפקולטה לרפואה שבה למדה. התוקף היה חוסין קבארי, שנכנס לגרמניה בנובמבר 2015 ללא מסמכים מזהים. הוא טען שנולד באפגניסטאן בנובמבר 1999. בשל גילו לכאורה (16) הוא קיבל מקלט כמהגר קטין ללא ליווי והושם במשפחת אומנה.
לאחר מעצרו של קבארי כחשוד בתיק לדנבורגר, דיווח מגזין החדשות Stern כי בפברואר 2014 קבארי נידון לעשר שנות מאסר בגין ניסיון לרצח, לאחר שדחף אישה בת 20 מצוק באי היווני קורפו. האישה נשארה בחיים וקבארי שוחרר לחופשי לאחר שריצה 18 חודשי מאסר בכלא, לאחר חנינה בשל היותו עבריין נוער. לאחר מכן הוא היגר לגרמניה.
במהלך משפטו ביוון, קבארי אמר לבית המשפט כי נולד באיראן בינואר 1996 והגיע לאירופה בינואר 2013.
במהלך משפטו בגרמניה, קבארי הודה באונס וברצח לדנבורגר. התגלה כי קבארי נולד באיראן ב-29 בינואר 1984 וכי בזמן שרצח את לדנבורגר היה למעשה בן 32. ב-22 במארס 2018 קבארי נידון למאסר עולם בגין אונס ורצח, אולם לפי החוק הגרמני, הוא רשאי להגיש בקשה לחנינה לאחר שריצה 15 שנות מאסר.
27 במאי 2017 מיה ולנטין, נערה בת 15 מקנדל, עיירה קטנה במדינה הפדרלית ריינלנד-פלטינט, סמוך לגבול גרמניה-צרפת, נדקרה למוות בבית מרקחת מקומי. התוקף הוא עבדול מובין, מבקש מקלט אפגאני שבקשתו נדחתה, אשר טען כי הוא בן 15.
ולנטין והתוקף שלה קיימו מערכת יחסים במשך מספר חודשים, אולם לאחר שהיא סיימה את הקשר ביניהם בתחילת דצמבר 2017, מובין התחיל לאיים עליה. ב-15 בדצמבר הגישו הורי הנערה תלונה רשמית למשטרה. המשטרה ביקרה אצל מובין ב-17 בדצמבר ושוב בבוקר ה-27 בדצמבר. מאוחר יותר באותו יום, מובין עקב אחר ולנטין לבית מרקחת ודקר אותה בסכין מטבח שרכש באותה חנות. הנערה מתה זמן קצר לאחר מכן.
מובין הגיע לגרמניה באפריל 2016 והתגורר בתחילה במקלט לפליטים בפרנקפורט. הוא הועבר לאחר מכן למקלט לפליטים בגרמרשיים, עיירה קטנה במדינת ריינלנד-פלטינט, ולאחר מכן למוסד לבני נוער ליד נוישטדט. בקשתו למקלט נדחתה בפברואר 2017, אולם הוא לא גורש. מובין, שהיה מוכר למשטרה לאחר שהיכה סטודנט בבית הספר של ולנטין, מוחזק במעצר בזמן שהרשויות הגרמניות מנסות לקבוע את גילו האמיתי.
12 במארס 2018 מיריי בולד, נערה בת 17 מפלנסבורג, נדקרה למוות על ידי אחמד גולבר, מבקש מקלט בן 18 מאפגניסטאן. הוא נתקף לכאורה התקף זעם והרג אותה לאחר שסירבה לחבוש כיסוי ראש ולהמיר את דתה לאסלאם. גולבר הגיע לגרמניה בשנת 2015 כמהגר קטין ללא ליווי. בקשתו למקלט נדחתה אולם הוא מעולם לא גורש.
בולד, שגרה באותו בניין כמו התוקף, טלפנה לפחות פעם אחת למשטרה וקראה לעזרה לפני שנהרגה. חבר טוב של משפחת בולד סיפר לעיתון Bild:
"אחמד היה קנאי ותמיד רצה לשלוט בה. הם היו בקשר מינואר 2016 אבל כל הזמן רבו. הוא התעקש שהיא תמיר את דתה לאסלאם ותחבוש כיסוי ראש.
"היא לא הייתה בטוחה. בכל פעם שהייתה ללא כיסוי ראש היו בעיות. מיריי סיפרה לי כי הוא ברח לבדו מאפגניסטאן והתגעגע מאוד למשפחתו. הוא היה אמור לעבוד בחברה להנדסה אזרחית. פעם אחת כאשר היא פגשה אותו הוא התקשר אליה כל שתי דקות ודורש לדעת מה קורה איתה".
התוקף מוחזק במעצר.
כמו במקרי המוות של הנערות האחרות, הרצח של סוזאנה עורר כרגיל שטף של הצגות פוליטיות וזעם מדומה בקרב פוליטיקאים ואמצעי התקשורת הגרמניים.
אולם גודל מורת הרוח הציבורית בפרשת סוזאנה מצביע כי ייתכן שגרמניה מגיעה לנקודת מפנה: ממשלת גרמניה נתפסת סוף סוף כאחראית למשבר האונס על ידי מהגרים.
"על הממשלה להתחנן שהוריה של סוזאנה יסלחו לה", אמר העיתון רחב התפוצה Bild. "הדבר היחיד שגרוע יותר מרצח של ילדה הוא רצח של ילדה על ידי פושע שלא היה אמור להיות במדינה שלנו".
מנהיג מפלגת הדמוקרטים החופשיים (FDP), כריסטיאן לינדנר, אמר כי הפשע מעלה שאלות רבות: "מדוע אין מגרשים בעקביות רבה יותר מבקשי מקלט שבקשתם למקלט נדחתה? מדוע עלה בידי התוקף ובני משפחתו להימלט בזהות בדויה?
"זה אופייני לרשויות הביטחון הגרמניות" אמר אלכסנדר גראף למבסדורף ממפלגת FDP. "יש פשוט יותר מדי פערים במערכת. זהו מצב מדאיג הקיים שנים רבות".
קארסטן שניידר, מזכ"ל מפלגת הסוציאל דמוקרטים (SPD), אמר כי יש לברר במהירות "כיצד החשוד הצליח להימלט, וכיצד ניתן להביאו לדין בגרמניה במהירות האפשרית".
"על שר הפנים הפדרלי להבטיח קיומם של מנגנוני בקרה ביציאה ובכניסה למדינה", אמר בורקהרד לישקה, דובר מפלגת הסוציאל דמוקרטים. "עם מסמכים מפוקפקים ולנוכח היעד, המשטרה הפדרלית הייתה יכולה לקבוע בהשוואה פשוטה של טביעות אצבע כי הוא פושע נמלט".
"הרצח האכזרי של סוזאנה מילא אותי עצב וכעס רב", אמר אקהרדט רברג מהמפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDU). "כפוליטיקאי האחראי על התקציב, לדעתי...יש לשנות מן היסוד את כלל תהליך המקלט. אנו ניתן את הכסף הדרוש לכך".
"אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), מפלגה המתנגדת להגירה, קראה להתפטרות הממשלה הפדרלית כולה. בסרטון וידאו שפורסם בטוויטר, אמרה אחת ממנהיגי ה-AfD, אליס ויידל:
"סוזאנה מתה. מאריה מפרייבורג, מיה מקנדל, מיריי מפלנסבורג וכעת סוזאנה ממיינץ...
"מותה של סוזאנה אינו גזרת גורל. מותה של סוזאנה הוא תוצאה של שנים רבות של חוסר אחריות מאורגן וכישלון מביש של מדיניות המקלט וההגירה שלנו. סוזאנה היא קורבן של אידאולוגיה רב תרבותית שמאלנית שיצאה מכלל שליטה שמטרתה לכפות את תחושת העליונות המוסרית שלה. סוזאנה היא גם קורבן נוסף של מדיניות ההגירה הצבועה והאנוכית של הקנצלרית אנגלה מרקל.
"מבחינה משפטית, עלי בשאר לא היה אמור להיכנס לגרמניה. בקשתו למקלט נדחתה לפני יותר משנתיים, והוא היה אמור להיות מגורש. בשאר היה מוכר למשטרה בגין תקיפה פיזית, תקיפת שוטרים והחזקת נשק בלתי חוקי. במארס 2018 הוא היה חשוד באונס ילדה בת 11 במקלט לפליטים. על פי החוק, בשאר היה צריך לעזוב את גרמניה לפני זמן רב או להיאסר.
"חוק המקלט האבסורדי ומדיניות מקלט מעוותת...מקלים עם מבקשי מקלט נוכלים ופושעים אך מתעלמים מחששותיהם האמיתיים של אזרחי גרמניה.
"עלי בשאר, הוריו וחמשת אחיו חיו כאן על חשבון משלם המיסים. לא ניתן היה לגרשם אבל לאחר הפשע של עלי הם מצאו בדרך כלשהי כסף לברוח מגרמניה עם מסמכים מזויפים. אין זו בעיה בגרמניה עם גבולות פתוחים.
"ביום שבו נרצחה סוזאנה, את [מרקל] העדת בפני הפרלמנט כי טיפלת במשבר המהגרים בצורה אחראית. האם תעזי לחזור על טענה זו בפני הוריה של סוזאנה? ובכן, לא. אטימות הלב והצדקנות שלך מעידים כי למטה מכבודך לומר לקורבנות המדיניות שלך מילה אישית. אין זה מקובל עלינו, האזרחים. האם את מוכנה סוף סוף לקחת על עצמך אחריות, גב' מרקל? את וכל הקבינט שלך צריכים להתפטר כדי לאפשר מדיניות מקלט אחרת, כדי שההורים במדינה הזו לא יצטרכו יותר לחשוש לביטחון ילדיהם."
מגזין החדשות Stern סיכם:
"התגובות הרגשניות לפרשת סוזאנה מצביעות כיצד גרמניה השתנתה. כבר בקיץ שבו החל משבר המהגרים, כאשר מאות אלפי אנשים נכנסו למדינה, היו אזהרות כי הלך הרוח בקרב האוכלוסיה עשוי להשתנות...
"פרשת סוזאנה מעוררת את התמונה של אובדן שליטה, מדינה שגבולותיה נמתחו יתר על המידה, שכבר איבדה אחיזה במדיניות המקלט שלה - בפרט בחברה שאוהבת חוק וסדר. עולות כעת דרישות חוזרות ונשנות לחוקים מחמירים יותר. נראה כי הסקנדל הנוכחי סביב הניהול הכושל במשרד הפדרלי להגירה ופליטים [פקידי הגירה קיבלו שוחד במזומן בתמורה לאישור בקשות מקלט ליותר מ-1200 מהגרים] מדגיש את הרושם למחדל של המדינה".
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק.