מספר הסלפים בגרמניה הוכפל בחמש השנים האחרונות, והוא עתה עומד על יותר מ-10,000 איש זו הפעם הראשונה, על פי סוכנות הביון המקומית BfV של גרמניה. ה-BfV מעריך כי בגרמניה מתגוררים כיום יותר מ-25,000 אסלאמיסטים, קרוב ל- 2,000 מהם מהווים איום מידי למתקפה.
הנתונים החדשים מופיעים בדו"ח השנתי האחרון של המשרד הפדרלי להגנת החוקה (Bundesamt für Verfassungsschutz, BfV) שהציגו שר הפנים, הורסט זהופר, ונשיא ה-BfV, הנס גאורג מאסן, בברלין ב-24 ביולי.
הדו"ח, שנחשב לאינדיקטור החשוב ביותר לביטחון הפנים בגרמניה, משרטט תמונה עגומה. ה-BfV מעריך כי מספר האסלאמיסטים בגרמניה עלה ל-25,810 לכל הפחות עד סוף 2017, עלייה מ-24,425 איש בשנת 2016.
מוזר שהדו"ח אינו נותן הערכות כלשהן בנוגע למספר תומכי המדינה האסלאמית או אל-קעידה החיים בגרמניה. לפיכך, אין ספק שמספר האסלאמיסטים בפועל בגרמניה גבוה יותר מ-25,810.
לדברי הדו"ח, הסלפים מהווים את הקבוצה האסלאמיסטית הבודדת הגדולה ביותר בגרמניה. מספר הסלפים החיים בגרמניה זינק ל-10,800 בשנת 2017, עלייה מ-9,700 בשנת 2016, 8,350 בשנת 2015, 7,000 בשנת 2014, 5,500 בשנת 2013 ו-4,500 בשנת 2012.
דו"ח ה-BfV קובע:
"הסלפים רואים עצמם כמגני האסלאם המקורי הטהור. הם מעצבים את הפולחן הדתי ואורח חייהם אך ורק על פי עקרונות הקוראן, הנביא מוחמד ושלושת הדורות המוסלמים הראשונים, המכונים האבות הצדיקים (אלסלף אלצאלח). לכן הם רוצים לכונן "תאוקרטיה" בהתאם לאופן שבו הם מפרשים את כללי השריעה, שלטון שבו לא חל המשטר הדמוקרטי הליברלי.
"הסלפים הפוליטיים והג'יהאדים חולקים אותה אידאולוגיה בסיסית. הם שונים בעיקר באמצעים שבהם הם רוצים להשיג את מטרתם, "התאוקרטיה הסלפית". הסלפים הפוליטיים מפיצים את האידאולוגיה האסלאמיסטית שלהם באמצעות פעילויות תעמולה אינטנסיביות - שאותן הם מתארים כ"עבודה מסיונרית" (דעוה) - כדי לשנות את החברה, באמצעות תהליך ארוך טווח, כך שתהפוך לחברה הנוהגת על פי הנורמות הסלפיות.
"סלפים פוליטיים רבים מציגים עצמם כמתנגדים לטרור. הם מדגישים את האופי שוחר השלום של האסלאם ודוחים קריאה גלויה לאלימות. עם זאת, יש לציין כי לסלפיזם הפוליטי יש יחס דו-ערכי כלפי אלימות, מפני שבעיקרון הוא אינו שולל אלימות בהשראת הדת כאמצעי להשגת יעדיו.
"בפרשנותם לאסלאם, הסלפים הפוליטיים עושים שימוש סלקטיבי בספרות המשפטית הקלאסית, הקובעת זיקה ברורה לאלימות כאשר מדובר בלא-מוסלמים. הסלפים מאמינים, כי מאחר שעל האסלאם להפוך לאוניברסלי, בשל עליונותו כתוכנית האלוהית לגאולה של כלל האנושות, יש להחיל אותו בכוח אם יידרש. לכן, האישור הבסיסי לאלימות הוא חלק בלתי נפרד מהאידאולוגיה הסלפית.
"לשני זרמי הסלפים יש דעות שונות אך קלות לגישור שלפיהן ניתן להשתמש באלימות להשגת המטרות. לכן קל מאוד לעבור מסלפיזם פוליטי לסלפיזם ג'יהאדי".
דו"ח של ה-BfV קובע כי הסלפים ממקדים את מאמצי הגיוס והמרת הדת שלהם בקרב מהגרים מבקשי מקלט בגרמניה:
"האסלמיסטים מצליחים, במסווה של סיוע הומניטרי, לגרום להקצנה בקרב המהגרים. בעבר, הסלפים בפרט ניסו להגיע לליבם של המהגרים. לשם כך הם ביקרו במקלטי מהגרים והציעו סיוע. קבוצת היעד הייתה לא רק מהגרים מבוגרים, אלא בני נוער ללא ליווי אשר בשל מצבם וגילם מועדים במיוחד לפעילויות סלפיות מסיונריות.
"פעולות התעמולה השונות של הסלפים המוצגות כפעילות ל"המרת דת" או "הזמנת אנשים לאסלאם" - הן למעשה אינדוקטרינציה שיטתית ולעתים קרובות גם תחילתה של הקצנה - נוחלות הצלחה: הסלפיזם הוא הפלג האסלאמיסטי הצומח ביותר בגרמניה.
"הזירה סלפית היא כר פורה לגיוס למטרות ג'יהאד. כמעט ללא יוצא מן הכלל, כל האנשים בעלי זיקה גרמנית שהצטרפו לג'יהאד היו בעבר בקשר עם הזירה הסלפית".
על פי ה-BfV, הגידול בתנועה הסלפית בגרמניה מונע בחלקו על ידי מהגרים מצ'צ'ניה.
"בתוך הזירה הסלפית בגרמניה, גורמים ממוצא צפון קווקזי - במיוחד מהרפובליקה של צ'צ'ניה - הפכו לשחקני מפתח. המדינות הפדרליות במזרח ובצפון גרמניה וכן צפון ריין-וסטפליה מושפעות במיוחד.
"הזירה האסלאמיסטית צפון קווקזית מתאפיינת ברשתות המתפרסות על פני כל אירופה. היא בדרך כלל סגורה כלפי חוץ. גורם מרכזי בהקצנה הוא הקשרים האישיים המחברים בין גורמי הדת לבין המבנה השבטי המסורתי. האסלאמיסט הצפון קווקזי יצר קשרים עם קבוצות ג'יהאד מהמזרח התיכון לנוכח "הצלחותיהם" של לוחמים צפון קווקזים בסוריה או עיראק".
דו"ח של ה-BfV מתאר קשר ישיר בין העלייה באנטישמיות בגרמניה לבין עליית התנועות האסלאמיסטיות במדינה:
"תעמולה אסלאמיסטית משלבת לעיתים קרובות מוטיבים דתיים, טריטוריאליים ו/או לאומיים/פוליטיים עם השקפות עולם אנטישמיות. "הדימוי של 'היהדות כאויב' היא, אם כן, עמוד תווך מרכזי בתעמולה של כל הקבוצות האסלאמיסטיות...
ה-BfV תיעד מספר רב של תקריות אנטישמיות בשנת 2017. התקריות נעו בין כרזות אנטישמיות שהונפו באירועים פומביים וטקסים אנטישמיים ועד לפוסטים אנטישמיים במדיה החברתית ותקיפות מילוליות או פיזיות של יהודים.
"ה-BfV מצא כי כל הקבוצות האסלאמיות הפעילות בגרמניה מפיצות ומטפחות רעיונות אנטישמיים. מצב זה מציב אתגר משמעותי לדו-קיום הסובלני בשלום בגרמניה".
על פי ה-BfV, התנועה האסלאמית השנייה בגודלה בגרמניה היא מילי גורוש (Millî Görüş, בטורקית "חזון לאומי") המונה כ-10,000 חברים במדינה. התנועה מתנגדת נחרצות להשתלבותם של מוסלמים בחברה האירופית:
"התנועה סבורה כי משטר פוליטי "הוגן" הוא משטר המבוסס על "התגלות אלוהית", בעוד מערכות מעשה ידי אדם הן "חסרות תועלת". כיום הציביליזציה המערבית "חסרת התועלת" שולטת, ומבוססת על אלימות, אי צדק וניצול החלשים. יש להחליף את המערכת "חסר התועלת" ב"משטר הוגן" המבוסס אך ורק על עקרונות אסלאמיים, ולא על עקרונות מעשי יד אדם שהינם על כן "כללים שרירותיים". על כל המוסלמים לתרום להגשמת "המשטר ההוגן". לשם כך, על המוסלמים לאמץ השקפת עולם (גורוש) מסוימת, דהיינו חזון לאומי/דתי (מילי), "מילי גורוש".
בנוסף לסלפים ולמילי גורוש, ה-BfV מעריך כי בגרמניה חיים כיום ל- 1,040 חברי תנועת האחים המוסלמים, 950 חברי חיזבאללה ו-320 חברי חמאס.
לאחר הצגת הדו"ח של ה-BfV דרש שר הפנים, הורסט זהופר, שהממשלה תאיץ גירוש של אסלאמיסטים. "אין לנו כלל שליטה באזור כלשהו", הוא סיכם.
 בתמונה: אלפי אנשים מאזינים לנאום של המטיף הסלפי פייר פוגל במהלך אסיפת תומכים שנערכה ב-9 ביולי 2011 בהמבורג, גרמניה. (תמונה של כריסטיאן אוגוסטין/ Getty Images) |
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק