ערים שבדיות גדולות כגון מאלמו נודעות כמקומות שבהם היהודים חשים מאוימים, והאנטישמיות בשבדיה זוכה לתשומת לב בינלאומית. אולם, האם שבדיה באמת ראויה לשם הרע שיצא לה או האם זו אי הבנה בלבד?
בדצמבר 2017, כאשר נשיא ארה"ב, דונלד ג. טראמפ, הכיר בירושלים כבירת ישראל, נערכו הפגנות במאלמו. המפגינים, לעיתים קרובות ממוצא ערבי, קראו, "אנחנו רוצים לקבל חזרה את החופש שלנו ואנו נירה ביהודים", והשליכו בקבוק תבערה לעבר חדר תפילה בבית קברות יהודי. בגותנבורג, הושלכו בקבוקי תעברה לעבר בית הכנסת.
 ב-9 בדצמבר 2017 הושלך בקבוק תבערה לעבר בית הכנסת בגותנבורג, שבדיה. (מקור התמונה: Lintoncat/Wikimedia Commons) |
העיתון המקומי במאלמו, Kvällsposten, תיאר כיצד הקהילה היהודית במאלמו - לא ישראלים, אלא יהודים שבדים - מנסה להגן על עצמה:
"בבית הכנסת במאלמו, הקהילה היהודית הציבה עמודים כדי למנוע תקיפה של כלי רכב. בנוסף, הבניין מוגן על ידי גדר גבוהה סביב הבניין. המקום מאובטח זמן רב על ידי המשטרה. בזמן תפילה, המקום מאובטח על ידי המשטרה".
ניתן בהחלט לומר שהיהודים במאלמו נמצאים תחת מצור. דיווחים מציינים גם, כי היהודים במאלמו אינם יכולים ללבוש סמלים יהודיים כלשהם מבלי להסתכן בתקיפה.
אמצעי התקשורת השבדים מדווחים רק על המקרים הבולטים והחמורים ביותר. ארגונים רבים המפיצים אנטישמיות מרומזת אינם זוכים לתשומת לב מצד התקשורת השבדית או תנועות "נגד גזענות" לכאורה. קבוצת Youth Agaist Settelements, "נוער נגד התנחלויות" (YAS), לדוגמה, שבסיסה בחברון, מבקרת בבתי ספר תיכון ומרצה בשבדיה, ומובילה קמפיין נגד תושבי חברון היהודים. תלמיד אחד תיאר מה נאמר כאשר YAS ביקרו בבית הספר "גלוקלה פולהגשקולן" במאלמו ב-28 בפברואר 2018:
"הם אמרו שיש מחסומים בכל מקום במדינה [ישראל] ושכל הזמן עוצרים ומכים את הערבים, הורגים אותם. הם גם אמרו שהפלסטינים חיים במחנות ריכוז, בדיוק כמו במלחמת העולם השנייה, ושישראל רואה ושומעת הכול. שיש מצלמות בכל מקום והם רואים הכול. הם אמרו הרבה שטויות. לקראת הסוף, הכריחו את כולנו להצטלם עם הדגל שלהם. הייתי צריך להעמיד פנים שאני הולך לשירותים כדי לא להצטלם. ממש חולני!".
תלמיד אחר סיפר על הביקור ה-YAS:
"הדבר השנוי ביותר במחלוקת היה שהם אמרו שהיהודים שולטים בארצות הברית ובתקשורת".
הראיונות עם התלמידים נערכו על ידי הבלוגר השבדי, טוביאס פטרסון, שפרסם אותם בבלוג שלו. התקשורת הייתה צריכה לכל הפחות לחקור כיצד ארגון שמשחיר את פניה של ישראל ומציג הצהרות אנטישמיות כוזבות ושערורייתיות מבקר בבתי ספר תיכון ציבוריים. אבל התקשורת השבדית התעלמה מההשמצות ולא אימתה או הפריכה את המידע.
במקום זאת, שני האנשים שייצגו את YAS וסיירו ברחבי שבדיה, זלייקה אל מותסב ואנאס עמרו, תוארו כ"פעילי שלום". בדפי הפייסבוק שלהם, אנשים אלה מהללים סכינאות, מות שהידים ואינתיפאדה. YAS תמכו גם בהתפרעויות האלימות בגבול בין ישראל לעזה, למרות שהפרות סדר אלו גרמו למותם של פלסטינים נוספים, החריפו את הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, ואורגנו על ידי חמאס, ארגון טרור אנטישמי שקורא בגלוי להשמדת ישראל.
YAS הוזמנו להרצות בפני מוסדות ציבור בשבדיה, ושרת החוץ של שבדיה, מרגוט וולסטרום, נפגשה עמם בעת ביקורה ברמאללה בדצמבר 2016. כך הפך YAS לארגון שזוכה ללגיטימציה מצד ממשלת שבדיה. כאשר ארגונים כמו YAS מבקרים בשבדיה ומתקבלים בברכה ללא עוררין, בזרועות פתוחות, בתיכונים ובמוסדות ציבור אחרים, קבלת פנים זו הופכת את האנטישמיות ללגיטימית, ואין זה משנה עד כמה היא שקרית, ומציגים אותה כהשקפה אמינה לכאורה על ישראל.
ארגון אחר בעל נטיות אנטישמיות ברורות הנתמך על ידי מוסדות ציבור בשבדיה הוא Group 194. שמו של הארגון לקוח מהחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם, שהתקבלה ב-11 בדצמבר 1948, בתקופת מלחמת העצמאות בשנים 1948-49 שבעקבותיה הוקמה מדינת ישראל. החלטה 194 קובעת, בין היתר:
"...הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית. בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים לפי עקרונות המשפט הבינלאומי על ידי הממשלות או הרשויות האחראיות...".
פלסטינים רבים משתמשים בהחלטה זו בניסיון להוכיח הכרה בינלאומית ב"זכות השיבה" למה שכיום הינו "מרכז הארץ", למחוק את ישראל מהמפה, כפי שעושות זאת בגלוי מפות של "פלסטין" וכביכול לחזור לבתים שהיו שלהם לפני 70 שנה וכיום כבר אינם קיימים.
Group 194, ארגון פוליטי פרו-פלסטיני, מקיים קשרים הדוקים עם "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" (DFLP), ארגון טרור שאחראי לרציחתם של 36 אזרחים ישראלים לפחות, ואשר תומך במשטר אסד בסוריה. לכן מוזר שהוועדה לשירותי רווחה ועבודה של עיריית מאלמו העניקה ב-27 באוקטובר 2017, 132,000 קרונות (כ-15,000 דולר) ל-Group 194 ולשני ארגונים אחרים, כדי שיוכלו לסייר בשכונת רוזנגורד בלילה, לכאורה כדי להפוך את האזור לבטוח. לשם גילוי נאות, המחבר, כחבר מועצת העיר, ומספר חברים ממפלגתו, הצביעו נגד ההצעה. רוב חברי המועצה, עם זאת, תמכו בה. כיום, זו עובדה שארגונים פרו-פלסטינים ממומנים על ידי עיריית מאלמו.
Group 194 תומכת בקיצוניות אלימה. בדף הפייסבוק שלהם מופיעות תמונות של קטינים המחזיקים רובי קלשניקוב. בדף הפייסבוק של Group 194 הופיעו גם תמונות אנטישמיות כגון קריקטורה שבה יהודי שותה דם ואוכל ילד. מדוע עיריית מאלמו תומכת בארגון מעין זה מכספי משלם המיסים? הסיבה היא שמאלמו ושבדיה מתקשות להתמודד עם בעיית האנטישמיות שמקורה במזרח התיכון. אין זה מקובל כאשר פוליטיקאים שבדים - בשל בורותם או סובלנותם כלפי התנהגות חסרת סובלנות - מקבלים אנטישימיות בעיר שבדית חשובה כמו מאלמו. אין זה מקובל גם שרוב הפוליטיקאים המקומיים בעיר השלישית בגודלה בשבדיה תומכים בכך שכספי משלם המיסים ילכו לארגון פרו-פלסטיני שהצהיר הצהרות אנטישמיות ומעודד אלימות. עובדה זו מעידה ש פוליטיקאים שבדים רבים מדי אינם מסוגלים כנראה אפילו להבין שמדובר באנטישמיות וכיצד לצאת נגדה. מה אמורים היהודים השבדים לחשוב?
Group 194 קיבלה גם מענק מעיריית מאלמו באירוע גאלה שארגנה, וקיבלה תרומות מרשויות מקומיות שונות בשבדיה במשך מספר שנים, לרבות סונדסוול ולנדסקרונה, רשות מקומית שמשתפת פועלה באופן הדוק עם Group 194. כאשר לנדסקרונה ערכה את מסיבת הקיץ הרשמית שלה, אחד הגורמים המארגנים היה Group 194.
Ship To Gaza ("משט לעזה") הוא ארגון שזוכה בדרך כלל לסיקור נרחב באמצעי התקשורת. כאשר אחד מפעיליו, פרי סארפוסהן, אמר כי יחסה של ישראל לפלסטינים "גרוע יותר מהשואה", התקשורת השבדית החרישה. סרטון הוידאו של דבריו פורסם בדף הפייסבוק הרשמי של Ship to Gaza-Sweden, דף שקיבל יותר מ- 35,000 לייקים. אבל איש לא הגיב להשמצה זו.
גורמים שונים מחזקים זה את זה, כפי שכבר ציין כותב המאמר. הם יוצרים חלל תהודה שמוביל למצב שבו אנטישמיות ערבית ומוסלמית הופכת למקובלת בקרב הרשויות בשבדיה. בין גורמים אלו ניתן למנות:
- הגירה רחבת היקף ממדינות שבהן אנטישמיות מקובלת.
- מעורבות פרו-פלסטינית חזקה בקרב פוליטיקאים שבדים שתוצאתה שיח מוטעה לחלוטין וסוריאליסטי בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי, שבו נעשית באופן בלתי הוגן דמוניזציה לישראל.
- רצון בקרב מפלגות פוליטיות בשבדיה לזכות בקולות מהגרים.
- רב תרבותיות שבדית שכה נמנעת מביקורתית כלפי תרבויות זרות, עד כי אינה יכולה להבדיל בין תרבות לגזענות.
- חשש מהשמעת ביקורת על הגירה.
- מוסדות שבדים חשובים, כמו הכנסייה של שבדיה, יוצרים לגיטימציה לאנטישמיות על ידי תמיכה במסמך קיירוס פלסטין שמנוגד לעובדות.
כיום תהליך זה כה הרחיק לכת, עד כי רבים בשבדיה הפנימו לחלוטין את האנטישמיות המזרח תיכונית והפכו אותה לחלק בלתי נפרד מהאידאולוגיה שלהם.
כיום בשבדיה, תמיכה בארגונים המכפישים את שמה ישראל ומפיצים אנטישמיות נחשבת לנורמלית לחלוטין. זה אפילו אינו נושא לדיון - אלא אם מושמעת הצהרה קיצונית. למשל, אולדוז יבידי, מועמדת לפרלמנט מטעם המפלגה הפמיניסטית, "יוזמה פמיניסטית" (Feminist Initiative), אמרה כי היהודים בישראל צריכים לעבור לארצות הברית כדי ש"הפלסטינים יוכלו לחיות בשלווה ולבנות מחדש את המדינה שפעם הייתה שלהם". רק לאחר ש"טיימס אוף ישראל" וערוצי תקשורת לא-שבדים אחרים כתבו על המקרה, מספר אמצעי תקשורת שבדים הזכירו את העניין ותיארו את הצהרות המועמדת כאנטישמיות. הביקורת שהשמיעו ערוצי התקשורת השבדית אילצו את יבידי למשוך את מועמדותה.
נראה כי קיים פחד מעימות עם אנטישימיות שמקורה במזרח התיכון, כדי לא להיקרא "גזען" או "מתנגד להגירה". נראה כי חששות אלו מובילים לניסיונות לחפות על הבעיות באמצעות קיום "דיאלוג" כדי להגיע ל"פשרות".
באוגוסט 2017, באסם נאסר, נציג מפלגת הירוקים במועצת העיר מאלמו, כתב מאמר מערכת שבו מתח ביקורת על אנטישמיות בקרב ארגונים פרו-פלסטינים. באופן מוזר, נאסר זכה לחיבוק מצד הממסד השבדי, אשר בדרך כלל רואה כגזען כל אדם שמותח ביקורת על אנטישמיות ערבית ומוסלמית.
עם זאת, לנאסר יש עבר שהתקשורת נמנעה מלהזכיר. בשנת 2006, הוא הזמין למאלמו את ארגון הטרור האנטישמי חמאס. הביקור לא יצא לפועל רק מפני שאחד מנציגי חמאס לא קיבל אשרת כניסה לאירופה. נאסר, עם זאת, מעולם לא הסביר מדוע הזמין נציגי חמאס מלכתחילה, הוא גם לא התנצל.
בשנת 2008 כתב באסם נאסר - באופן מטעה - במאמר מערכת:
"עובדה היא שבכל ההיסטוריה אין ראש ממשלה ישראלי אחד שיש לו כה מעט דם על הידיים כמו הנשיא האיראני".
נאסר כתב דברים אלו בזמן כהונתו של מחמוד אחמדינג'אד כנשיא איראן, שהכחיש שהשואה התרחשה. העובדה שאירן היא דיקטטורה אסלאמית ונמצאת במקום השני אחרי סין במספר ההוצאות להורג - גם הוצאות להורג של קטינים - הפכה את הצהרתו של נאסר למוזרה אף יותר.
נראה שלממסד השבדי התאים שנאסר לא העלה הצעות כיצד להילחם באנטישמיות במאלמו ובשבדיה, למעט ש"זוהי משימתם של המורים". העובדה שנאסר הזמין את החמאס למאלמו והיה פעיל בארגונים פרו-פלסטינים במשך מספר שנים יצרה, ללא ספק, תחושה של "דיאלוג" נוח ללא עימותים, המועדף על מתווי המדיניות בשבדיה שסבורים לתומם שניתן להיאבק באמצעותו באנטישמיות.
מקור אחד לאנטישמיות מזרח תיכונית הוא המסרים שמפיצים המסגדים בשבדיה. באפריל 2017, מסגד בעיר השבדית בורוס הזמין לנאום אדם שהורשע בגרמניה בגין קריאה לרצח יהודים. ביולי 2017, אימאם במסגד בעיר השבדית הלסינגבורג אמר כי היהודים הם צאצאיהם של קופים וחזירים.
כאשר הממשלה, בעקבות מספר שערוריות הנוגעות לקיצוניות בקרב קהילות מוסלמיות דתיות, רצתה לחקור את הקריטריונים לקבלת תמיכה כספית מהמדינה, אולף ביירלד, שבעברו הגן על אסלאמיסטים בהקשרים אחרים, מונה לעמוד בראש החקירה. ביירלד הוא גם יו"ר הסוציאל דמוקרטים הדתיים בשבדיה. על ארגון זה נמתחה ביקורת מספר פעמים לנוכח הצדקה ומתן לגיטימציה לאנטישמיות, והוא חלק מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית - מפלגת השלטון בשבדיה.
מינוי אדם כמו ביירלד לחקירה מראה כי הממשל המקומי והארצי בשבדיה אינו מוכן להתעמת עם אנטישמיות ערבית ומוסלמית, אלא מעדיף "דיאלוג" שקט ונינוח בנושא.
בשבדיה, אנטישמיות שמקורה במזרח התיכון ממומנת על ידי משלם המיסים, לכן כאשר מתרחשות שערוריות, הן מטופלות לעיתים קרובות על ידי אותם האנשים שהשתתפו בהפצת המסר.
כיום לא ננקטות פעולות יעילות נגד התפשטות האנטישמיות בשבדיה.
בדצמבר 2017, המחבר הגיש הצעה למועצת העיר מאלמו למפות ולנתח את האנטישמיות בעיר. בצורה זו יוכלו הפוליטיקאים לקבל תמונה ברורה מדוע נרשמה עלייה באנטישמיות בעיר, כדי שניתן יהיה לנקוט אמצעים כדי להיאבק בתופעה. אולם הצעה זו אינה זוכה לפופולאריות, מפני שניתוח האנטישמיות במאלמו ייאלץ את הרשויות להבין כי אנטישמיות מוסלמית וערבית היא בעיה גדולה.
כשם שהאנטישמיות האירופית מוגרה על ידי דחייה וגינוי אידאולוגיה זו לאחר מלחמת העולם השנייה ובידוד התומכים בה, כך יש למגר את האנטישמיות "החדשה" בשבדיה על ידי בידוד תומכיה ודחיקתם של כל הארגונים המפיצים את רעיונותיה לשוליים. יש, אם כן, לשים קץ למימון ממשלתי ישיר ועקיף של ארגונים אלו. כל עוד זה לא יקרה, היהודים בשבדיה ימשיכו לחיות בפחד ובחוסר ביטחון.
נימה גולאם עלי פור הוא חבר בוועדת החינוך בעיר מאלמו שבשבדיה וחבר במספר צוותי חשיבה שבדים בנושא המזרח התיכון. הוא גם עורך של האתר השמרני חברתי Situation Malmö. הוא מחבר הספרים Därför är mångkultur förtryck ("מדוע רב תרבותיות היא דיכוי") ו-Allah bestämmer inte i Sverige ("אללה אינו מחליט בשבדיה").