רמדאן דבש רוצה לעזור לתושבי כפרו צור באהר בפרט, ומזרח ירושלים בכלל, לשפר את תנאי חייהם. הוא רוצה שהם יקבלו שירותים טובים יותר מעיריית ירושלים. אולם, איש העסקים והפעיל החברתי בן ה-52 ניצב מול קמפיין של איומים מצד מספר מנהיגים פלסטינים וגופים מנהלתיים בשל החלטתו לרוץ לבחירות המוניציפליות שייערכו באוקטובר 2018.
דבש הכריז לאחרונה על החלטתו להתמודד בבחירות הקרובות ולעמוד בראש רשימה ערבית הנקראת ירושלים לירושלמים. הוא חזר והבהיר הקיץ כי החלטתו אינם נובעת ממניעים פוליטיים וכי כוונתו היחידה היא לשפר את השירותים המוניציפליים הניתנים לתושבי ירושלים הערבים. דבש קרא גם למצביעים הערבים להפסיק להחרים את הבחירות המוניציפליות, מפני שהם היחידים שיפסידו ממהלך זה.
רוב ערביי ירושלים, הניצבים בפני איומים ולחצים מצד פלגים ומנהיגים פלסטינים שונים, מחרימים את הבחירות המוניציפליות באמתלה כי השתתפות בהצבעה שקולה להכרה בריבונות ישראל על מזרח ירושלים, שסופחה לישראל בשנת 1980. חרם זה פגע בערביי ירושלים שנשארו ללא נציגים אשר ייאבקו על זכויותיהם במועצת העיר. למרות היעדר נציגים ערבים, עיריית ירושלים ממשיכה לספק שירותים בסיסיים ושירותים אחרים לתושבי העיר הערבים.
דבש מאמין כי הגיע הזמן שערביי ירושלים ייקחו את העניינים לידיים וישתתפו בבחירות המוניציפליות. "אני רוצה לעזור לאנשיי, מפני שהם לא מקבלים את כל השירותים שמגיעים להם מהעירייה", הוא אומר.
"היוזמה שלי אינה קשורה כלל לפוליטיקה. היא נועדה רק לשפר את תנאי החיים שלנו ולקבל את השירותים שמגיעים לנו כתושבי העיר. ישראל לא משקיעה מספיק בשכונות הערביות, ולרשות הפלסטינית לא ממש אכפת מאיתנו. לכן החלטנו לקחת את העניינים לידיים ולנסות לעזור לאנשינו להיבחר למועצת העיר".
יוזמתו של דבש התקבלה בגינויים חריפים מצד מנהיגים וקבוצות פלסטינים המאיימים כעת עליו ועל התושבים הערבים שלא להשתתף בבחירות. שיפור תנאי חייהם של ערביי ירושלים אינו נמצא בסדר העדיפויות של מנהיגים וקבוצות פלסטינים. נראה כי למנהיגים הפלסטינים החיים בוילות פאר ברמאללה ובית לחם לא אכפת מרווחתם של ערביי ירושלים.
המנהיגים הפלסטינים רוצים שערביי ירושלים יחרימו את הבחירות מבלי להציע להם חלופה כלשהי. אפילו בכירים פלסטינים כמו חאתם עבד אלקדר, השר לשעבר לענייני ירושלים ברשות הפלסטינית, הודה כי הממשלה הפלסטינית לא עושה די כדי לעזור לערביי ירושלים. "ירושלים נמצאת בתחתית סדר העדיפויות של הפלסטינים", הוא אמר. "לישראלים יש תוכנית וחזון לירושלים, ואילו לפלסטינים אין דבר להציע".
למעשה, למנהיגים פלסטינים יש משהו להציע לתושבי ירושלים הערבים: איומים והפחדות. מנהיגים פלסטינים אלו אינם רוצים לראות שיפור כלשהו בחייהם של ערביי ירושלים, כדי שיוכלו להמשיך להסית נגד ישראל ולהאשימה באפליה נגד האוכלוסיה הערבית. אחד השקרים הגדולים ביותר הוא שישראל מיישמת מדיניות של "טיהור אתני" נגד ערביי ירושלים.
הם חוזרים על שקר זה בכל פעם שעיריית ירושלים הורסת בתים שנבנו ללא היתרים נאותים של הרשויות – למרות שישראל נוהגת כך גם נגד יהודים שמבצעים אותן עבירות בנייה.
קמפיין ההסתה הפלסטיני נגד השתתפות בבחירות המוניציפליות הגיע לשיאו לאחרונה עם פרסום פתוה (צו דתי אסלאמי) האוסר על מוסלמים להצביע בבחירות. הפתוה שהוציאה המועצה הפלסטינית העליונה השוכנת בירושלים קובעת: "השתתפות בבחירות המוניציפליות, בין אם הצבעה או הצגת מועמדות, אסורה מבחינה דתית. חסרונות ההשתתפות בבחירות עולים על כל האינטרסים האחרים שיושגו".
במילים אחרות, הפתוה מאיימת על תושבי ירושלים המוסלמים כי כל מי שיעז לרצות לשפר את השירותים המוניציפליים עבורו ועבור בני משפחתו ייחשב לכופר. זוהי קריאה ישירה לקיצונים לפעול נגד דבש ודומיו, שכל פשעם הוא רצונם לעשות משהו טוב למען ערביי ירושלים.
מזכ"ל אש"ף, סאיב עריקאת, פרסם גם הוא איום דומה נגד דבש. בהצהרה שפרסם, טען עריקאת כי "כל השתתפות בבחירות תסייע לממסד הישראלי לקדם את פרויקט "ירושלים רבתי", כיוון שהרשות המקומית היא זרוע של ממשלת ישראל והיא ממלאת תפקיד משלים ביישום מפעל ההתיישבות הקולוניאלי והטיהור האתני תוך הפיכת חייהם של תושבי ירושלים לבלתי אפשריים בעירם.
אולם ישנה התפתחות מעודדת: למרות מסע האיומים וההפחדות, דבש אומר שהוא נחוש בדעתו להמשיך בתוכניתו לרוץ לבחירות וכי אינו מפחד.
התפתחות מעודדת נוספת שמראה כי ערביי ירושלים כבר אינם מוכנים להקשיב לדברי המנהיגים הפלסטינים: קרוב ל-60% מערביי מזרח ירושלים סבורים שעליהם להשתתף בבחירות המוניציפליות בעיר, בעוד 14% מתנגדים לכך, על פי סקר של האוניברסיטה העברית בירושלים.
 (מקור התמונה: היינריך-בול-שטיפטונג ישראל/Flickr) |
מנהיגים פלסטינים מראים שוב כי אינם מהססים לפעול נגד האינטרסים של בני עמם. יש לראות את הקריאה להחרים את הבחירות המוניציפליות בירושלים בהקשר של הסתה פלסטינית מתמשכת נגד ישראל. יתרה מזאת, יש לראות אותה בהקשר לקמפיין ההפחדה והאיומים של הרשות הפלסטינית נגד בני עמה.
בניגוד לטענת המנהיגות הפלסטינית, להשתתפות ערבית בבחירות המוניצפליות אין השלכות פוליטיות כלשהן. ערבים שרוצים להשתתף בבחירות אינם נדרשים להכיר בירושלים כבירת ישראל. הם אינם נדרשים להישבע אמונים למדינת ישראל.
המנהיגים הפלסטינים ואנשי הדת שלהם אינם רוצים לראות את הערבים חיים בנוחות בישראל. הם מפחדים שהעולם יראה שהערבים יכולים לחיות חיים טובים תחת ריבונות ישראל. הם גם מפחדים שהפלסטינים החיים תחת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ותחת חמאס ברצועת עזה יתחילו לקנא בערבים החיים בישראל - ואז ידרשו ממנהיגיהם תנאים דומים.
בסאם טוויל הוא ערבי מוסלמי, החי במזרח התיכון.