 המשטרה באזור קטלוניה עצרה לאחרונה 18 חברי תא ג'יהאד שתכננו לבצע פיגוע בברצלונה. מעצרים אלו הפנו מחדש את תשומת הלב לבעיה המתמשכת של אסלאם קיצוני בקטלוניה. בתמונה: שוטרים ופרמדיקים מטפלים בפצועים בפיגוע טרור שבוצע על ידי יונס אבו יעקוב בברצלונה ב-17 באוגוסט 2017. אבו יעקוב רצח 15 אנשים ופצע 130. (תמונה של ניקולס קרבלו אוצ'ואה/ Getty Images) |
המשטרה באזור צפון מזרח קטלוניה עצרה 18 חברים בתא ג'יהאד שתכננו לבצע פיגוע בברצלונה - ולאחר מכן שחררה את כולם מלבד שלושה.
המעצרים הפנו מחדש את תשומת הלב לבעיה המתמשכת של אסלאם קיצוני בקטלוניה, שבה אחת האוכלוסיות המוסלמיות הגדולות באירופה יחסית למספר התושבים.
ב-15 בינואר נערכה פשיטה על התא - שכלל אנשים מאלג'יריה, מצרים, עיראק, לבנון, לוב ומרוקו - בהשתתפות של יותר ממאה שוטרים שפשטו על חמישה בניינים בברצלונה ובעיר הקטלנית איגואלדה.
המעצרים היו חלק מחקירה נגד טרור שנמשכה שנה שזכתה לשם "מבצע אלכסנדרה" שהחלה במאי 2017, לאחר שהמשטרה קיבלה התרעה שאנשי ג'יהאד מקומיים מתכננים פיגוע.
המשטרה הקטלנית המכונה Mossos d'Esquadra אמרה כי התא כלל חמישה ראשי כנופיה שהיו "בתהליך מתקדם של הקצנה ותכננו לבצע פיגוע". חברי התא דגלו ב"עקרונות האמונה" של המדינה האסלאמית והיו "צרכנים משמעותיים" של תעמולה ג'יהאדית.
העיתון El Mundo דיווח כי התא נחלק לשניים: החוליה הראשונה כללה תריסר חברים שעסקו בשוד ובגניבה, שרווחיהם שימשו למימון החוליה השנייה: חמישה ראשי כנופיה שעסקו בתכנון הפיגוע.
לדברי המשטרה, ידוע כי אנשי הג'יהאד ביצעו לפחות 369 מעשי שוד וגניבה בברצלונה וסביבותיה. בנוסף לגניבה, חברי התא התקיימו באמצעות הברחת סמים וזיוף מסמכים.
לדברי העיתון El Mundo, חברי התא עסקו בגנבת דרכונים ומסמכים מזהים אחרים מתיירים בברצלונה, העיר השנייה בגודלה בספרד ואחד היעדים התיירותיים הפופולריים באירופה. המסמכים הגנובים עברו לרשתות שוק שחור לזיוף מסמכים ולאחר מכן אנשי הג'יהאד השתמשו בהם כדי לנוע ברחבי אירופה.
ב-18 בינואר ה-Audiencia Nacional (בית משפט ארצי), בית משפט עליון המתמחה בעברות טרור, חשף כי אזרח ספרדי ממוצא לובי המכונה "ראבח", שריצה מאסר בכלא הקטלני בריאנס 1בגין פשעים הנוגעים לטרור, יצר קשר עם התא, מתוך כוונה לבצע פיגוע עם שחרורו.
אולם, שבעים ושתיים שעות לאחר מעצרם רק שלושה מתוך 18 אנשי הג'יהאד נשארו במעצר. העיתונות הקטלנית, שציטטה מקורות משטרה, דיווחה כי למרות שכל 18 חברי התא היו מוסלמים קיצוניים, 13 החברים שעסקו בגניבה ובזיוף מסמכים שוחררו ממעצר אפילו מבלי לשהופיעו בפני בית משפט, מפני שלא ניתן היה להוכיח מעל לספק סביר את כוונתם להשתתף בפועל בפיגוע. הם חזרו, ככל הנראה, לפרנסתם הבלתי חוקית של כייסות, הברחת סמים וזיוף מסמכים. שניים אחרים שוחררו על תנאי, לאחר שהבטיחו שלא יעזבו את ספרד.
ברצלונה נמצאת בכוננות גבוהה מאז אוגוסט 2017, כאשר יונס אבו יעקוב בן ה-22, שהיה חבר בתא ג'יהאד שמנה 11 חברים בקטלוניה, דרס באמצעות מכונית מסחרית הולכי רגל בשדרת הראמבלס, מוקד התיירות המרכזי של העיר. הוא הרג 15 אנשים ופצע 130. כמה שעות לאחר מכן, חמישה חברים באותו תא דרסו הולכי רגל בעיירת החוף קמברילס הסמוכה. בפיגוע הזה נהרגה אישה ספרדית ומספר אנשים נפצעו.
ב-23 בדצמבר 2018 מחלקת המדינה של ארצות הברית התריעה מפני פיגוע ג'יהאד בברצלונה במהלך חג המולד והשנה החדשה. האזהרה המליצה לאזרחי ארה"ב "לנהוג משנה זהירות באזורים שבהם יש תנועה של כלי רכב, לרבות אוטובוסים, באזור שדרת הראמבלס בברצלונה... מחבלים עלולים לבצע פיגוע ללא התרעה מוקדמת, ביעדים תיירותיים, עורקי תחבורה מרכזיים ואזורים ציבוריים אחרים".
המשטרה הקטלנית אמרה לאחר מכן כי הם חיפשו נהג אוטובוס מרוקני בן 30 בשם בראהים למידי שלכאורה תכנן לנסוע לברצלונה ו"לדרוס" אנשים "עם אוטובוס או משהו דומה אחר". הסברה היא שלמידי, שעדיין לא נתפס, קשור למסגד סלפי בוילאנובה אי לה גלטרו, עיירת חוף דרומית לברצלונה.
ב-22 בדצמבר, נעצר איש ג'יהאד מרוקני בן 33, המזוהה בראשי התיבות מ.א.מ, במטארו (ברצלונה) בחשד כי הוא משתייך למדינה האסלאמית. העצור עזב את מרוקו במאי 2014 כדי להצטרף למדינה האסלאמית בסוריה. לדברי המשטרה, הוא נכנס לספרד ביוני 2018 לאחר שחזר מסוריה דרך טורקיה, גרמניה ואוקראינה, בין יתר המדינות. מ.א.מ הסתובב ברחבי אירופה ללא תיעוד כלשהו, והמשיך במנהגו להשמיד דרכונים ותעודות זהות כדי שלא יזוהה על ידי כוחות הביטחון. הוא התגורר כפולש בברצלונה כדי שלא יזהו אותו.
ב-18 בדצמבר, איש ג'יהאד הולנדי בן 29 בשם חליד מקראן נעצר בתחנת דלק על הכביש המהיר A7 ליד טרגונה, דרומית לברצלונה. המשטרה הגיעה למקום לאחר שמקראן כיסה את קירות חדר בית המלון שלו בסמוך לוילאסקה בתעמולה ג'יהאדית.
ב-20 באוגוסט, עבדל ואהב טאיב, אלג'יראי בן 29 בעל תושבות ספרדית, נורה למוות על ידי המשטרה, כאשר נכנס לתחנת משטרה בקורנלה דה לוברגאט (ברצלונה) כשהוא נושא סכין וצועק "אללה אכבר".
ב-1 באוגוסט, שני אנשי ג'יהאד מרוקנים הגרים במטארו (ברצלונה) נעצרו כיוון שגייסו לכאורה לוחמים לשורות המדינה האסלאמית. המשטרה אמרה כי אחד הגברים, מוסטפה בכרי בולבן בן 46, השתמש ב-10 טלפונים ניידים כדי לתקשר עם לוחמים בעיראק ובסוריה.
ב-8 ביוני, המשטרה הספרדית ביקשה לגרש את מוחמד אטוויל, נשיא המרכז לתרבות אסלאמית על שם האימאם מאליק בעיר סאלט (חירונה), כיוון שנוכחותו המתמשכת בספרד הציבה סיכון משמעותי וקונקרטי לביטחון הציבור". אטוויל אמור להיות "דוגמה" לקהילה המוסלמית הקטלנית והוא מנהיג "התנועה הסלפית" באזור.
ב-11 במאי, טריק אזאן ורשיד אל פונטי, שני אנשי ג'יהאד מרוקנים החיים בעיירות הקטלניות רודה דה טר וטורלו, נדונו לשמונה שנות מאסר כל אחד בגין הטפה לטרור. בית המשפט הארצי (Audiencia Nacional) שמע כיצב שני הגברים הפיצו יותר מ-600 סרטוני וידאו, הערות ותמונות ברשתות החברתיות כדי לקדם את המדינה האסלאמית. הם גם שטפו את מוחן של שתי נשים ספרדיות בניסיון לשלב אותן בתנועת הג'יהאד. אחת הנשים הצהירה כי הייתה "מוכנה למות למען אללה". האישה השנייה, גלוחת ראש נאו-נאצית לשעבר, עברה "תהליך של שינוי אסתטי ולבשה בגדים אופייניים לתרבות המוסלמית". המשטרה אמרה כי "היה קל לגרום לה להמיר את דתה לאסלאם בשל הרגש האנטי יהודי שלה".
ב-10 באפריל, עשרה חברי תא ג'יהאד של המדינה האסלאמית נידונו לעונש מאסר כולל המסתכם יחד בקרוב ל-100 שנה, כיוון שתכננו להניח פצצות באתרי תיירות ולערוף את ראשם של כופרים בברצלונה. התא, המורכב מחמישה מרוקנים, ארבעה ספרדים וברזילאי, התפצל מקבוצה ג'יהאדית שהרגה 16 איש בברצלונה וקמברילס הסמוכה באוגוסט 2017.
בית המשפט שמע כיצד תא הג'יהאד - הנקרא "אחווה מוסלמית, קבוצה להטפת הג'יהאד" - הוקם במסגד בטראסה, עיר הממוקמת 30 קילומטרים מברצלונה, במטרה ליצור חליפות אסלאמית עולמית.
התובעים אמרו, כי "המטרה והמניע היחידים של התא היו להוציא לפועל ולשרת את יעדי המדינה האסלאמית ולבצע, בכל עת, מתקפה על מוסדות כגון משטרה, בנקים, או אינטרסים יהודיים".
מנהיגי התא - אנטוניו סאז מרטינז (ספרדי שהמיר את דתו לאסלאם ומכונה "עלי הספר"), לחסן זמזאני ורידה חאזם, שניהם בעלי אזרחות מרוקנית - האמינו כי יגיעו לגן עדן "באמצעות תקיפה של מוסדות, ישויות, ארגונים וסמלים של התרבות המערבית".
קטלוניה השואפת לעצמאות מונה 7.5 מיליון תושבים, כולל מספר מוערך של 520,000 מוסלמים, המהווים כ- 7% מסך האוכלוסייה הקטלנית. לשם השוואה, שיעור האוכלוסיה המוסלמית בקטלוניה גבוה יותר - באחוזים מסך האוכלוסיה - מהאוכלוסיה המוסלמית באוסטריה (6.9%), בריטניה (6.3%), גרמניה (6.1%), איטליה (4.8%) ושווייץ (6.1%), על פי הערכות של מרכז המחקר Pew.
בכמה רשויות קטלניות - קסטלו ד'מפוריס (48%), סאלט (40.5%) וסנט פר פסקדור (39%) - מהגרים, בעיקר ממרוקו, מהווים קרוב למחצית מהאוכלוסיה, על פי הסטטיסטיקה הקטלנית הרשמית.
מברק דיפלומטי אמריקאי בן חמישה עמודים מתאריך 2 באוקטובר 2007 תיאר את הקשר בין ההגירה ההמונית לקטלוניה לבין עליית האסלאם הקיצוני באזור:
"הגירה כבדה - חוקית ובלתי חוקית - מצפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) ומדרום מזרח אסיה (פקיסטאן ובנגלדש) הפכה את קטלוניה לאבן שואבת למגייסים לטרור... המשטרה הספרדית מעריכה, כי בברצלונה וסביבתה חיים יותר מ- 60,000 פקיסטאנים, רובם הגדול גברים רווקים או ללא ליווי, שאינם מחזיקים בתיעוד חוקי. מספר המהגרים מצפון אפריקה גדול אף יותר.... הם גרים בשולי החברה הספרדית, אינם דוברים את השפה, ולעיתים קרובות מובטלים, ויש להם מקומות מעטים שבהם הם יכולים לקיים את דתם בכבוד... כל גורם לכשעצמו מספק קרקע פורייה לגיוס אנשי טרור, אבל יחד האיום ברור...
"אין ספק שהאזור האוטונומי של קטלוניה הפך לבסיס מרכזי של פעילות טרור. רשויות ספרד אומרות לנו שהן מפחדות מקהילות מהגרים מבוזרות אלו הנוטות לקיצוניות, אבל אין בידיהן מידע מודיעיני מספיק או יכולת לחדור לקבוצות אלו".
בספרו Jihadism: The Radical Islamic Threat to Catalonia (ג'יהאד: איום האסלאם הקיצוני על קטלוניה) הפרשן הקטלני לענייני טרור, ג'ופרה מונטוטו, העריך כי לפחות 10% מהמוסלמים בקטלוניה הם "מאמינים אדוקים בדוקטרינה של ג'יהאד".
קטלוניה הביאה על עצמה את רוב הבעיות הנובעות מהאסלאם הקיצוני. במאמץ לקדם את הלאומנות הקטלנית ואת השפה הקטלנית, מפלגות קטלניות התומכות בעצמאות עודדו במשך עשרות שנים הגירה ממדינות מוסלמיות דוברות ערבית, מתוך אמונה כי מהגרים אלו (בשונה ממהגרים מאמריקה הלטינית) ילמדו את השפה הקטלנית במקום ספרדית.
דו"ח מודיעין שהודלף לעיתון הקטלני La Vanguardia גילה, כי מחצית מ-98 המסגדים הסלפים בספרד נמצאים בקטלוניה. הדו"ח הראה, כי הרשויות המקומיות הקטלניות ראוס וטורדמבארה (טראגונה), וילאנובה אי לה גלטרו (ברצלונה) וסאלט (חירונה) הם מרכזים של סלפיזם, אידאולוגיה פונדמנטליסטית הקוראת בגלוי להחלפת הדמוקרטיה המערבית בממשל אסלאמי המבוסס על החוק השרעי. הדו"ח קובע:
"הדוקטרינה הסלפית קוראת לחזור למקורות האסלאם וכוללת מסרים חוזרים ונשנים העומדים בניגוד מוחלט לאינטגרציה תרבותית הרמונית בכל הנוגע לשוויון זכויות בין גברים לנשים...
"מרכזי הדת הסלפים הנמצאים בקטלוניה מתנגדים לכל פרשנות של הקוראן שאינה המחמירה ביותר...ובד בבד הם דורשים "טיהור" של מאמינים מוסלמים מפני השפעות זרות.
השפעות דתיות אלו הביאו לדרישה ללבוש צנוע בקרב נשים ולאיסור, במיוחד בקרב בנות נוער, שבנות ילמדו יחד בבתי ספר עם תלמידים בנים. תפיסה זו שונה מהותית מערכי חופש הפרט שהחוקים האירופיים מבטיחים. האידאולוגיה הסלפית עשויה לגרום להקצנה בקרב גברים ונשים, ובסופו של דבר להוות בעיה לדו-קיום".
פייר קונסה, לשעבר עובד במשרד ההגנה הצרפתי ומחבר מספר ספרים על האסלאם הקיצוני, אמר כי כיום לא ניתן להפריד בין קטלוניה לבין סלפיזם:
"ברצלונה היא עיר שנותנת מחסה לקיצוניות זה שנים רבות. הייתה תקופה שהעיר אימצה את "האחים המוסלמים", ולאחר מכן את "טבליגי ג'מעת" [תנועה אסלאמית סונית מסיונרית הדוגלת בפרשנות מחמירה ומילולית של האסלאם] וכעת הסלפים.
"יש בקטלוניה אווירה של הקצנה. אם לונדון היתה בית ללונדוניסטאן [מרכז האסלאמיזם], הרי ברצלונה היא העיר הסלפית, שבה נוצר במשך הזמן גרעין של קיצוניות סלפית, בדומה למולנבק בבלגיה, או טראפ בצרפת.
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק.