 נראה כי הרשות הפלסטינית וחמאס אימצו את סיסמת יריביו הפוליטיים של בנימין נתניהו: "רק לא ביבי." (מקור התמונה: Space Frontiers/Getty Images) |
הפלסטינים עושים את הכל כדי להבטיח שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד לא ינצחו בבחירות הכלליות ביום שני.
נראה כי הרשות הפלסטינית וחמאס אימצו את סיסמת יריביו הפוליטיים של נתניהו: "רק לא ביבי." שני הגופים הפלסטינים רואים את נתניהו כמי שמהווה איום מרכזי על חלומם להשמיד את ישראל, וכמי שחיזק עוד יותר את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.
בניסיון נואש לערער את סיכוייו של ראש ממשלת ישראל הנוכחי לנצח בבחירות, פתחה הרשות הפלסטינית במסע יחסי ציבור כדי להסביר לישראלים מדוע אסור להם להצביע לנתניהו.
הקמפיין, שתוזמר באופן אישי על ידי נשיא הרש"פ מחמוד עבאס, נועד להפחיד את המצביעים הישראלים ולהזהיר אותם כי הצבעה עבור נתניהו פירושה סיום "תהליך השלום" במזרח התיכון – לשון נקייה לשאיפת הפלסטינים להשתלט על כל השטח, מנהר הירדן לים התיכון. במילים אחרות, כל ישראל, כפי שהוגדר בתכנית השלבים של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) משנת 1974, שקוראת להשתלט על כל שטח כדי שישמש בסיס להשתלטות על שאר השטח.
הניסיון החדש של עבאס להפחיד את הציבור הישראלי החל בתחילת החודש, כששיגר 20 פלסטינים לפגישה עם "פעילי שלום" ישראלים בתל אביב. הפגישה נערכה תחת הכותרת: "שתי מדינות לשני עמים" ו "לא לסיפוח". המפגש אורגן על ידי אנשי שמאל המתנגדים לנתניהו - "פרלמנט השלום הישראלי." ("הסיפוח" מתייחס לתוכנית של נתניהו להחיל את החוק הישראלי על חלקים מסוימים בגדה המערבית, ובמיוחד בקעת הירדן וכמה יישובים יהודיים).
עבאס שלח את אנשיו לתל אביב לא כדי לקדם את השלום עם ישראל, אלא כנראה כדי לשכנע את הישראלים שלא להצביע עבור נתניהו. זה מה שמסיק כל מי שמקשיב להצהרות הפלסטינים שנכחו בכינוס "השלום". בכירים אלה כללו שרים לשעבר בממשלה הפלסטינית וחברי פרלמנט, בנוסף לבכירים בתנועת השלטון, הפתח, בראשותו של עבאס.
למרות שהכנס בתל אביב נערך גם תחת הכותרת "כן לשלום", הדוברים הפלסטינים (והישראלים) הקדישו את מרבית נאומיהם לגינוי תכנית השלום הטרייה של נשיא ארה"ב דונלד טרמפ.
הדוברים גם הקדישו את מרבית זמנם לתקיפת נתניהו, ותיארו אותו כ"איום" על השלום והיציבות באזור. הפלסטינים שנכחו בכנס לא הציעו אלטרנטיבה לתכנית השלום של טרמפ. התכנית היחידה שהביאו עימם לתל אביב היא זו שדורשת מישראל להיכנע ללא תנאים לכל דרישותיו של עבאס: לעת עתה, נסיגה ישראלית מלאה לקווי שביתת הנשק משנת 1949, והקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.
נראה שהמסר שהפלסטינים קיוו לשלוח לבוחרים הישראלים היה בזו הלשון: "הצביעו למועמד שיקבל את כל דרישותינו ותכתיבנו. אחרת, אנו הפלסטינים, נגרום לכם להצטער על שלא עשיתם כך."
בניסיון נוסף להשפיע על הבחירות הישראליות, הורה עבאס למה שקרוי הוועדה הפלסטינית לאינטראקציה עם החברה הישראלית, קבוצה המורכבת ממספר אנשי אש"ף ופתח, להזמין עיתונאים ישראלים (יהודים) בכירים לסיור ברמאללה ולפגישות עם אישים פלסטינים.
עבאס ומקורביו יצאו מגדרם כדי לפנק את העיתונאים ולוודא שהם מרגישים שמחים ונוחים ברמאללה. הם אף הגישו אוכל כשר לעיתונאים.
מדוע הזמין עבאס את העיתונאים לרמאללה? כדי לספר להם כי הפלסטינים רוצים שלום - והם אפילו מוכנים לחתום על הסכם שלום עם ישראל תוך שבועיים!
זאת, כמובן, אם - ורק אם - ממשלת ישראל תסכים לדרישותיו של עבאס ותיסוג לקווי 1967. עבאס ואנשיו, בקיצור, אומרים לישראלים: "תראו, יש לנו כאן בעיה. האיש הזה, נתניהו, אינו מתכוון להיכנע לדרישות שלנו – ולכן אתם חייבים לבחור מנהיג חדש."
למרות שהבכירים הפלסטינים לא אמרו זאת באופן גלוי, הם הבהירו שהם מעדיפים לראות את יריביו של נתניהו ממפלגה כחול- לבן בשלטון.
הפלסטינים משוכנעים, ככל הנראה, שיהיה קל יותר לסחוט ויתורים מפוליטיקאים חסרי ניסיון כמו בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי.
מבחינתם של הפלסטינים, נתניהו הוא אגוז קשה לפיצוח. עמידתו הנחרצת נגד טקטיקות ההפחדה שלהם היא מקור לדאגה.
עבאס ואנשיו הבהירו כי הם אינם רוצים מנהיג ישראלי שחושף את השקרים שלהם.
עבאס, באופן לא מפתיע, מעדיף ללא ספק כי הישראלים יחליפו את נתניהו במנהיג חלש שייכנע לכל דרישותיו ויחזיר את ישראל לקווי שביתת הנשק משנת 1967- מהלך שיוביל, קרוב לוודאי, את חמאס, הג'יהאד האסלאמי ואיראן להתמקם על גבעות הגדה המערבית המשקיפות על נמל התעופה בן גוריון.
נראה כי הפלסטינים רוצים מנהיג ישראלי שלא יתנגד לתשלומי הקצבאות ומשכורות למחבלים פלסטינים ולבני משפחותיהם. בנוסף, הפלסטינים אינם רוצים מנהיג ישראלי שחושף את ההסתה שלהם נגד ישראל.
הם גם אינם רוצים מנהיג ישראלי שמקיים קשרים הדוקים עם ארה"ב.
הפלסטינים, ככל הנראה, רוצים מנהיג ישראלי שאינו מסוגל לקדם נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב - כפי שנתניהו הצליח לעשות בשנים האחרונות.
הפלסטינים, ככל הנראה, גם לא רוצים מנהיג ישראלי שיחזק את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית או שמקיים יחסים הדוקים עם מנהיגי עולם כמו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והנשיא דונלד טרמפ, כפי שעושה ראש ממשלת ישראל הנוכחי.
באופן דומה, נראה שאיראן ובעלי בריתה הפלסטינים, חמאס והג'יהאד האסלאמי, מייחלים ליום שבו נתניהו יסולק מהשלטון.
עבורם, נתניהו הוא סיוט: הוא חוסם באופן פעיל ואפקטיבי את ניסיונותיהם המתמשכים להרחיב את שליטתם באזור, ובכלל זה סוריה, תימן, לבנון ועיראק. האיראנים כועסים על התקיפות הישראליות נגד הבסיסים שלהם ושל בעלי בריתם - חיזבאללה וג'יהאד האסלאמי - בסוריה. נתניהו עושה את מירב המאמצים כדי למנוע מאיראן להשתלט על סוריה ולקרב את האיום שלה על ישראל לגבול ישראל.
איראן, כך נראה, הורתה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי לחדש את פיגועי הטרור שלהם נגד ישראל מרצועת עזה, שבוע לפני הבחירות. נראה כי ארגוני הטרור ברצועת עזה ואדוניהם בטהראן משוכנעים כי הגברת ההתקפות נגד ישראל יטיל אימה על הישראלים ויניע אותם מלהצביע עבור נתניהו.
ירי הרקטות לעבר ישראל השבוע, ככל הנראה, נועד לשגר מסר למצביעים בישראל כי עליהם לבחור מנהיג חדש מכיוון שנתניהו אינו יכול לספק להם ביטחון ושקט.
נראה כי איראן ובעלות בריתה הפלסטינים והלבנונים במזרח התיכון מאמינים שאם מנהיג חלש יחליף את נתניהו, הם יוכלו להמשיך לצבור נשק ולהשלים את תכניתם להרחבת השליטה שלהם בסוריה, לבנון ורצועת עזה. הם רואים בנתניהו מכשול להשגת יעדים אלה.
כמו ערבים רבים, הפלסטינים רואים את נתניהו כמנהיג קשוח העומד נגד האיומים וההתקפות של טרוריסטים.
הם לא אוהבים את העובדה שהוא הצליח לזכות בכבוד רב בקהילה הבינלאומית – עד כדי כך שאפילו נשיא מועצת הריבונות של סודן, עבדל פתאח אל בורהאן, נפגש עמו בפומבי.
הטרוריסטי במזרח התיכון תמיד תיעבו את נתניהו. הם מתפללים ליום שיודח מתפקידו - אם בקלפי ובין אם על ידי בית המשפט משום שקיבל סיגרים ושמפניה מחבריו. אם זה יקרה, איראן, חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה ללא ספק יחגגו ויחלקו ממתקים, כפי שהם נוהגים לעשות בכל פעם שיהודי נרצח או נפצע בפיגוע.
המאמץ של הפלסטינים להשפיע על המצביעים בישראל אינו רק ניסיון להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל, אלא גם ניסיון מסוכן לשכנע את הישראלים לבחור מנהיג חלש וחסר ניסיון - אחד שיוכלו לשטות בו ולשלוט בו בדרכי טרור ואיומים.
בפני המצביעים הישראלים ניצבת האפשרות לבחור באיזה דרך הם רוצים ללכת.