 ההכרזה על כך שנשיא אפגניסטן אשרף גאני (משמאל) הוא המנצח בבחירות נגד מועמד האופוזיציה עבדאללה עבדאללה (מימין) עלולה להתברר כניצחון פירוס בכל הקשור להמשך הישרדות הדמוקרטיה השבירה במדינה. (מקור התמונה: Mark Wilson/Getty Images) |
ההכרזה על כך שנשיא אפגניסטן אשרף גאני הוא המנצח בבחירות עלולה להתברר כניצחון פירוס בכל הקשור להמשך הישרדות הדמוקרטיה השבירה במדינה. הבחירות עצמן נערכו בחודש ספטמבר בשנה שעברה, אך ההכרזה על התוצאות התעכבה בשל האשמות בזיופים וטענות שונות על כך שאזרחים חששו להצביע בשל איומי הטאליבן.
אך גם לאחר שפורסמו התוצאות השבוע ואישרו את ניצחונו הדחוק של גאני עם שזכה ל-50.4 אחוזים מהקולות, מועמד האופוזיציה העיקרי עבדאללה עבדאללה ממשיך להתעקש שהן נגועות בזיופים נרחבים ותקלות טכניות. חשדות אלו הובילו את עבדאללה, שזכה במקום השני עם 39.5 אחוזים מהקולות, להכריז על עצמו כמנצח וכמי שיקים את הממשלה.
היריבות הקשה בין גאני לעבדאללה הפכה לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה האפגנית כאשר הנשיא הביס את יריבו בבחירות ב-2014. במקרה ההוא, ארה"ב הצליחה לבסוף לשכנע אותם לגשר על הפערים ולהקים ממשלת אחדות, שמטרתה העיקרית הייתה ביצוע חבילת רפורמות שאפתנית אותה הוביל עבדאללה. המתיחות בין השניים עלתה שוב במהלך מערכת הבחירות האחרונה, כאשר עבדאללה טען כי גאני חסם בכוונה את יישום הרפורמות ואמר כי הוא "אינו כשיר" לנהל את המדינה.
הסיכוי שדיפלומטים אמריקניים יצליחו שוב לשכנע את שני היריבים להגיע לעמק השווה נראה קלוש, במיוחד שכרגע הפוקוס של וושינגטון מופנה לשיחות על מסגרת הסכם שלום עם הטאליבן, ארגון הטרור ששלט במדינה עד שהובס בידי כוחות הקואליציה ב-2001. הנשיא טראמפ הבהיר כי מטרתו העליונה היא לסיים את הנוכחות הצבאית האמריקנית באפגניסטן כמה שיותר מוקדם. כדי לקדם את המטרה, הוא מבקש להגיע להפסקת אש עם הטאליבן שעשויה להיכנס לתוקף בסוף החודש, כצעד מקדים לשיחות שלום. אחד המכשולים בדרך לשם היה סירוב הטאליבן להכיר בממשלה האפגנית, אותה רואה כלא יותר מבובה של ארה"ב.
כעת, לאחר השערוריות סביב הבחירות ואחוזי ההצבעה שהגיעו לשפל היסטורי, ממשלתו של הנשיא גאני צפויה לעמוד בפני ספקות חדשים לגבי הלגיטימיות שלה. מתוך 9.6 מיליון האזרחים הזכאים להצביע, רק כ-1.8 מיליון קולות נספרו. מתוך קולות אלה כמעט מיליון נפסלו בשל כשלים שונים, והמשמעות היא שהמנצח גאני זכה ל-400 אלף קולות בלבד, בוודאי לא משהו שניתן לתאר כמנדט רציני מן העם.
חלק מן האשמה באחוזי ההצבעה הנמוכים נופלת כאמור על הטאליבן. מצביעים רבים נמנעו מלהגיע לקלפי ולתת את קולם לאחר שפעילי הארגון איימו לבצע פיגועים בתחנות ההצבעה ובעצרות בחירות. תוצאות אלו צריכות לשמש גם כאזהרה לארה"ב לגבי המניעים האמיתים של הטאליבן, בעוד היא נכנסת לשלב הקריטי בשיחות השלום עם הארגון.
מטרתו האמיתית של הטאליבן אינה להשיג הסכמה כוללת לסיום הסכסוך המתמשך באפגניסטן, אלא לשכנע את ממשל טראמפ לסיים את הנוכחות הצבאית האמריקנית במדינה כך שיוכל לשוב ולשלוט בה, ולהפוך אותה לעיר מקלט לטרוריסטים אסאלמיסטים שיוכלו לתכנן את ההתקפה הקטלנית הבאה נגד המערב.