בעוד אבק מערכת הבחירות האחרונה בטורקיה הולך ושוקע, הקהילה הבינלאומית הפנתה את תשומת ליבה לשני מינויי מפתח עליהם הודיע הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, בעודו עומד להתחיל עשור שלישי בשלטון.
מדובר בשר החוץ החדש וראש המודיעין לשעבר הקאן פידאן, וראש המודיעין החדש ואחד ממקורבי ארדואן – איברהים קאלין. לשניהם קריירות מעניינות ומרשימות, שהצטלבו תחת ארדואן, והאופן בו הפכו לקובעי מדיניות ומקורבים לנשיא יכול ללמד כמה דברים על טורקיה.
האניגמה של הקאן פידאן
פידאן נולד באנקרה ב-1968, ושירת בצבא הטורקי כמפקד שאינו קצין. בין היתר היה מוצב בכוח התגובה של נאט"ו בגרמניה. את עבודת התזה שלו כתב על "השוואה בין סוכניות הביון של בריטניה, ארה"ב וטורקיה".
לאחר שעזב את הצבא ב-2001, הוא עבד בשגרירות הטורקית באוסטרליה בתור אנליסט פוליטי וכלכלי. זהו פרט ביוגרפי יוצא דופן מכיוון שבטורקיה כמעט לא קיימים מקרים בהם איש צבא מצטרף לשירות הדיפלומטי ללא קשרים פוליטיים ידועים.
המינוי המשמעותי הראשון של פידאן הגיע ב-2007, אז קודם לתפקיד סגן של תת-שר תחת ראש הממשלה דאז ארדואן. לאחר שלוש שנים הוא הפך לסגן מנהל ארגון הביון הלאומי (MIT), וחודש בלבד לאחר מכן מינה אותו ארדואן לראש הארגון. פידאן היה אז בן 42 בלבד, הצעיר ביותר למלא את התפקיד.
בטרם פידאן השתלט על MIT, הסוכנות פעלה ללא הפרדה בין מבצעי מודיעין מקומיים וזרים. משימתו הראשונה הייתה להפריד בין המחלקות, צעד מהפכני עבור הסוכנות שמשימתה הייתה להיאבק באויבים מבית ומחוץ. עד אז לא היה כל הבדל בין פעילות ביון בגרמניה למשל או באיסטנבול. אנשי MIT נדרשו להיות מומחים בתחומים רבים ולהכיר למשל את אפגניסטן כפי שהם מכירים חבלי ארץ בדרום-מזרח טורקיה. המהלך של פידאן שרטט קו ברור בין מבצעים מקומיים ומבצעים במדינות זרות.
למרות שהשתדל להתנהל בצללים ולהפחית למינימום הופעות ציבוריות, פידאן מצא עצמו כל העת במרכז של מחלוקות מקומיות ובינלאומיות. בשנת 2010, שר הביטחון הישראלי אהוד ברק כינה אותו "אדם אשר תומך באיראן". ברק הביע חשש כי תחת פידאן, MIT תחלוק עם האיראנים מידע רגיש הנוגע לישראל. כתבה ב'מקור ראשון' ב-2020 תיארה את פידאן כ"תאומו" של הגנרל האיראני קאסם סולימאני.
בשנת 2009 פידאן היה חלק מהמשלחת הטורקית שניהלה שיחות שלום עם הבדלנים הכורדים, שהקלטות מהן דלפו לתקשורת מאוחר יותר. ב-2015 פידאן התפטר מתפקידו והתמודד לפרלמנט במסגרת מפלגתו של ארדואן. צעד זה לא זכה לתמיכת הנשיא שסיפר כי נפגע מפידאן, שמצדו חזר בו מן ההתפטרות ושב ל-MIT.
ב-2013 פידאן שוב עלה לכותרות, ראשית כאשר הקלטות של מפגש בין בכירים במשרד החוץ ובצבא דלפו לתקשורת, ככל הנראה בידי תומכים של המטיף האסלאמי הגולה פֶטְהוּללה גוּלֵן. במהלך אותה פגישה, פידאן נשמע אומר לאחרים כי אם יחליטו לצאת למלחמה עם סוריה, הוא יכול בקלות לארגן מבצע הטעיה: "זה קל מאוד. אני יכול לשלוח ארבעה אנשים לסוריה, הם יורים שמונה טילים לשטח טורקיה, והנה לכם מלחמה".
מאוחר יותר באותה שנה, שיירת משאיות בבעלות MIT נתפסה בדרכה לסוריה, ובמטענן נמצאו אמצעי לחימה וחימוש, חומרי נפץ ואספקה רפואית. כל אלו נועדו להגיע לידי הג'יהאדיסטים הנלחמים בסוריה. ממשלת ארדואן מיהרה להטיל איפול תקשורתי על החדשות והשוטרים שעצרו את השיירה פוטרו מתפקידם, באשמה שהם תומכי גולן.
בנאומו הראשון כשר החוץ, פידאן אמר כי משימתו תהיה לקדם מדיניות חוץ לאומית ועצמאית. למעשה, מדיניות החוץ הטורקית בשנים האחרונות עוצבה ויושמה בידי שלושה אנשים: ארדואן, פידאן וקאלין, כאשר שר החוץ לשעבר מבלוט צ'בושולו משמש כלא יותר מפקיד הממלא הוראות.
מינויו של פידאן כשר חוץ רק אישר בפועל את המצב הזה. כעת הוא צפוי להחזיק בעצמאות רבה עוד יותר בכל הנוגע לניסוח מדיניות, וצפוי להשתמש ברטוריקה תוקפנית עוד יותר מקודמיו.
אינטלקטואל אסלאמיסט בראשות MIT
בדומה לפידאן, גם איברהים קאלין היה במשך שנים איש סודו של ארדואן, במיוחד בכל הנוגע לענייני מדיניות חוץ.
במהלך לימודיו באוניברסיטה הוא השתתף לעתים קרובות בהפגנות סטודנטים פרו-אסלאמיות. על פי מידע שהתפרסם באתר 'ויקיליקס', קאלין עבד עבור חברת הריגול התעשייתי Startfor, אשר אחד מראשיה אמר עליו כי היה "מקור נהדר".
בין 2002 ל-2005 קאלין למד בארה"ב שם התמקד בפילוסופיה, הגות אסלאמית ויחסים בינלאומיים. לאחר שובו לאנקרה הוא הקים את מכון המחקר SETA הנחשב לתומך בארדואן וב-2007 ראה אור ספרו 'האסלאם והמערב'. מאז הפך המכון לקרקע פורייה עבור כמה מנאמניו הקרובים ביותר של ארדואן, כמו יועץ התקשורת פארטין אלטון, ו בורהנטין דוראן המכהן במועצת החוץ והביטחון של הנשיא.
במשך השנים צבר קאלין ניסיון רב בענייני מודיעין, ובילה אינספור שעות לצד פידאן וארדואן. שלושת אלו הובילו את מדיניות החוץ של טורקיה מזה זמן. וכעת נראה כי המינויים החדשים מסמנים חותמת רשמית על כך, וחיזוק נוסף למעגל הפנימי של הנשיא.
בוראק בקדיל הוא עיתונאי טורקי ועמית במכון Middle East Forum.