מתקפות הטרור בשדה התעופה ותחנת המטרו בבריסל מכוונות את אור הזרקורים, שוב, לתפקידה המביש של בלגיה כחוף מבטחים אירופי לאנשי ג'יהאד.
מספר גורמים שונים אך קשורים ביניהם עוזרים להסביר מדוע בריסל, הבירה הפוליטית של אירופה, הפכה להיות בירתם של אנשי הג'יהאד באירופה.
אוכלוסייה מוסלמית גדולה
האוכלוסייה המוסלמית בבלגיה צפויה להגיע ל- 700,000 בשנת 2016, כ-6.2% מסך כול אוכלוסיית המוסלמים, על פי אומדן של מחקר שערך לאחרונה מרכז המחקר Pew. באחוזים, בלגיה היא אחת המדינות עם שיעור אוכלוסיית המוסלמים הגבוה ביותר במערב אירופה.
במטרופולין של בריסל - שבה חיים כמחצית מהמוסלמים בבלגיה כיום - אוכלוסיית המוסלמים מגיעה ל- 300,000 או כ- 25% לערך. מספרים אלה הופכים את בריסל לאחת הערים המוסלמיות ביותר באירופה.
כ- 100,000 מוסלמים חיים באזור מולנבק בבריסל, אשר הפך למרכז הג'יהאד הבלגי.
חברות מקבילות
בעיית הג'יהאד הקיצוני של בלגיה התחילה בשנות השישים, כאשר רשויות בלגיה עודדו הגירה המונית מטורקיה ומרוקו כמקור של כוח עבודה זול. לאחר מכן, הגיעו מהגרים ממצרים ומלוב.
המפעלים נסגרו בסופו של דבר, אך המהגרים נשארו והיכו שורש. כיום, רוב המוסלמים בבלגיה הם דור שלישי או רביעי של המהגרים המקוריים. בעוד המוסלמים הבלגים השתלבו בחברה הבלגית, רבים אחרים עדיין אינם חלק ממנה.
מספר הולך וגדל של מוסלמים בלגים חיים באזורי שוליים - בגטאות מבודדים שבהם שולטים העוני, האבטלה והפשיעה. במולנבק שיעור האבטלה עומד על כ- 40%. אימאמים רדיקלים מטיפים באגרסיביות ומחפשים צעירים חסרי מעש שיתחילו במלחמה נגד המערב.
סלפיזם
כמו במדינות אירופיות אחרות, מוסלמים רבים בבלגיה מאמצים את הסלפיזם - צורה קיצונית של האסלאם - ואת קריאתו לצאת למלחמת ג'יהאד נגד כל הכופרים בשם אללה.
הסלפיזם שואב את שמו מהמילה הערבית "סלף" שמשמעה אב קדמון - כלומר מוחמד. מקור הסלפיזם בסעודיה - מקום הולדתו של מוחמד. הסלפים מעלים על נס חזון אידאלי של מה שהם טוענים הוא האסלאם המקורי, האמיתי, שעל פיו נהגו הדורות הראשונים של המוסלמים, כולל מוחמד ועדת מאמיניו, במאות ה-7 וה-8. מטרת הסלפיזם היא ליצור מחדש צורה טהורה של האסלאם בעידן המודרני.
מטרה זו מציבה בעיות חמורות למדינות המודרניות, החילוניות והפלורליסטיות. דו"ח מודיעין גרמני שיצא לאחרונה הגדיר את הסלפיזם כ"אידאולוגיה פוליטית", שמאמיניה רואים באסלאם לא רק דת אלא מסגרת משפטית המנהלת את כל תחומי החיים: מתפקידה של המדינה בארגון היחסים בין אנשים, ועד לחיי הפרט.
הדו"ח מוסיף כי: "הסלפיזם דוחה את העקרונות הדמוקרטיים של הפרדה בין דת למדינה, שלטון העם, חופש דת ונטייה מינית, שוויון בין המינים וזכות היסוד לשלמות פיזית".
למרות שהסלפים הם רק פלג קטן מתוך הקהילה המוסלמית העולה באירופה, גורמי מודיעין מודאגים כי רוב האנשים הנמשכים לאידאולוגיה הסלפית הם מוסלמים צעירים נוחים להשפעה ואשר בהתרעה של רגע מוכנים לבצע מעשי אלימות בשם האסלאם.
Sharia4Belgium
לפני עליית המדינה האסלאמית, הקבוצה הסלפית הידועה ביותר בבלגיה הייתה Sharia4Belgium (שריעה לבלגיה) אשר מילאה תפקיד חשוב בהפיכת המוסלמים הבלגים לקיצונים.
Sharia4Belgium הוצאה מחוץ לחוק בפברואר 2015, כאשר מנהיגה, פואד בלקאסם, נידון ל-12 שנות מאסר בכלא. ארכיון חלקי של אתר האינטרנט לשעבר של הקבוצה ניתן למצוא ב-Internet Archive. Sharia4Belgium קוראת לכל הבלגים להמיר דתם לאסלאם ולציית לחוק השריעה או לשאת בתוצאות. אלו הן מילות הטקסט:
"חלפו 86 שנים מאז נפילת החליפות האסלאמית. הרודנות והשחיתות פושה במדינה זו [בלגיה]. אנו עוברים מסקנדל אחד לשני: משברים כלכליים, פדופיליה, פשיעה, אסלאמופוביה הולכת וגוברת וכדומה.
כשם שבעבר אנו [המוסלמים] הצלנו את אירופה מתקופות חשוכות, אנו מתכננים לעשות זאת גם כעת. בידינו הפתרון הנכון לכל המשברים וזהו הציות לחוק האלוהי, דהיינו השריעה. אנו קוראים ליישם את חוקי השריעה בבלגיה.
שריעה היא המערכת המושלמת לאנושות. ב-1300 שנות שלטון אסלאמי ידענו רק סדר, רווחה והגנה לכל זכויות האדם. אנו יודעים כי ספרד, צרפת ושווייץ ידעו את התקופות הטובות בתולדותיהם תחת השריעה. ב-1300 שנים אלה, 120 נשים נאנסו, לעומת 120 נשים ביום באירופה. ב- 1300 שנים נרשמו בקושי 60 מעשי שוד.
על כן, אנו מזמינים את משפחת המלוכה, הפרלמנט, האריסטוקרטיה וכל תושבי בלגיה לקבל את מרות האסלאם. הצילו עצמכם ואת ילדכם מעונש כואב של העולם הבא ותנו לעצמכם חיי נצח בגן עדן".
תמונת הרקע של אתר האינטרנט של Sharia4Belgium הייתה דגל שחור של ג'יהאד המרחף מעל הפרלמנט הבלגי. עד לאחרונה, דף ה- YouTube של Sharia4Belgium (שגם הוא נסגר) היה בשימוש להסתה של מוסלמים לג'יהאד. הקבוצה גם פרסמה סרטוני וידאו שכותרם "ג'יהאד הוא חובה", "מעודדים ג'יהאד", "דו-קרב ולוחמת גרילה" ו"סגולותיו של מוות קדושים". קבוצת Sharia4Belgium סללה את הדרך למדינה האסלאמית בבלגיה.
אנשי הג'יהאד הבלגים
בלגיה, אחת המדינה הקטנות במערב אירופה, הפכה למקור הגדול ביותר של אנשי ג'יהאד הנלחמים בסוריה ובעיראק, לנפש. על פי הנתונים שסיפק שר הפנים, יאן ימבון, ב-22 בפברואר 2016, 451 בלגים זוהו כאנשי ג'יהאד, מתוכם 269 נמצאים בשדות הקרב בסוריה או עיראק. סבורים כי 6 מהם נמצאים בדרכם לאזור המלחמה, 117 חזרו לבלגיה, ו-59 ניסו לעזוב אך נעצרו בגבול.
לדברי ימבון, 197 מאנשי הג'יהאד הם מבריסל: 112 נמצאים בסוריה בעוד 59 חזרו לבלגיה. 195 אנשי ג'יהאד נוספים מקורם בפלנדריה: 133 נמצאים בסוריה בעוד 36 חזרו לבלגיה.
בלגיה היא ספקית אנשי הג'יהאד המובילה באיחוד האירופי למדינה האסלאמית לנפש: כ- 40 אנשי ג'יהאד למיליון תושבים, בהשוואה לדנמרק (27), שבדיה (19), צרפת (18), אוסטריה (17), פינלנד (13), נורבגיה (12), בריטניה (9.5), גרמניה (7.5) וספרד (2).
אוזלת יד רשמית?
ב-24 החודשים האחרונים, לפחות חמש מתקפות ג'יהאד היו קשורות לבלגיה. במאי 2014, תקפו אנשי ג'יהאד את המוזיאון היהודי בבריסל. באוגוסט 2015, איש ג'יהאד המקושר למולנבק תקף רכבת שהייתה בדרכה מאמסטרדם לפריז. בינואר 2015, ערכה המשטרה פשיטה נגד אנשי ג'יהאד בוורבייר, בלגיה.
בנובמבר 2015, התגלה כי שניים מתוך שמונת אנשי הג'יהאד שתקפו בפריז היו תושבי בריסל. ב-18 במרס עצרה המשטרה את סלאח עבד א-סלאם, בעל אזרחות צרפתית יליד בלגיה ממוצא מרוקאי בחשד למעורבות במתקפות בפריז, אשר היה במנוסה במשך חודשים. ב- 22 במרס, אנשי ג'יהאד תקפו שוב בבריסל.
לאחר המתקפות בפריז בנובמבר 2015, אמר ראש ממשלת בלגיה, שארל מישל: "יש כמעט תמיד קשר למולנבק. זוהי בעיה עצומה. מעבר למניעה, עלינו להתמקד יותר בדיכוי".
שר הפנים ימבון הוסיף:
"אין לנו שליטה על המצב במולנבק כרגע. המשימה הבאה היא להגביר את מאמצנו שם. אני רואה שראש העיר [מולנבק] פרנסואז שפמנס מבקשת גם היא את עזרתנו, וכי ראש המשטרה המקומית מוכן לשתף פעולה. עלינו לאחד כוחות ו"לנקות" את המקום, זה מה שבאמת נחוץ".
המתקפה האחרונה בבריסל, עם זאת, מצביעה כי הרשויות הבלגיות עדיין אינן שולטות בבעיית הג'יהאד.
גורם בלגי רשמי העוסק במלחמה נגד טרור אמר, כי בשל הממשלה הבלגית הקטנה ומספרן הרב של החקירות המתנהלות, למעשה כל בלש משטרה וקצין מודיעין צבאי במדינה מתמקד בחקירות ג'יהאד בינלאומיות. הוא הוסיף:
"אין לנו מספיק אנשים לעקוב אחר משהו אחר, ובכנות, אין לנו התשתית לעקוב ולחקור כראוי מאות אנשים החשודים בטרור, או לטפל במאות תיקים וחקירות פתוחים שיש לנו. זה פשוט מצב בלתי אפשרי, ובכנות, זה חמור מאוד".
נמסר כי גורם מודיעין אמריקאי אמר, כי עבודה עם גורמי הביטחון הייתה כמו לעבוד עם ילדים:
"באיחוד האירופי באופן כללי ישנה חדירה של אנשי ג'יהאד המתרחשת זה שני עשורים. וכעת הם רק מתחילים לעבוד על זה. כאשר אנחנו צריכים ליצור קשר עם אנשים אלה או שולחים אנשים שלנו לדבר אתם, אנחנו בעצם מדברים עם אנשים שהם - אם לומר זאת חד וחלק - ילדים. הם לא אנשים יוזמים, אין להם מושג מה קורה. הם נמצאים בהכחשה. זה מפחיד להודות שמשתלטים על המדינה שלהם".
בנובמבר 2015, פרסם ה- New York Times ניתוח נוקב על אוזלת היד הבלגית. התגלה, כי חודש לפני המתקפות בפריז קיבלה ראש העיר מולנבק שפמנס רשימת שמות וכתובות של 80 אנשי ג'יהאד באזורה. ברשימה נכללו שני אחים אשר מאוחר יותר ישתתפו במתקפות ה- 13 בנובמבר בפריז.
על פי ה-Times שפמנס אמרה: "מה הייתי אמורה לעשות לגביהם? אין זה מתפקידי לעקוב אחר טרוריסטים אפשריים. זה באחריות המשטרה הפדרלית". ה- Times המשיך וכתב: "שירות המשטרה הפדרלית, מצדו, מדווח לשר הפנים, יאן ימבון, לאומן פלמי אשר מטיל ספק האם בלגיה - המחולקת בין דוברי צרפתית, הולנדית וגרמנית - צריכה בכלל להתקיים כמדינה אחת".
מדינה מלאכותית
בלגיה, השוכנת בין צרפת, גרמניה, לוקסמבורג והולנד, הוקמה בשנת 1830 כדי לשמש כמדינת חיץ ניטרלית בין היריבות הגיאו-פוליטיות, צרפת וגרמניה. תפקידה של בלגיה כחיץ הסתיים למעשה לאחר תום מלחמת העולם השנייה והצעדים לקראת אינטגרציה אירופית. במשך הזמן, בריסל צמחה כבירה למעשה של האיחוד האירופי.
בשלושים השנים האחרונות התמודדה בלגיה מול משבר קיומי הנובע מהאיבה הגוברת בין דוברי ההולנדית והצרפתית. משקיף מן הצד כתב:
"המדינה פועלת על בסיס של אפרטהייד לשוני, המשפיע על כל תחום, החל מהספריות הציבוריות ועד לממשל המקומי והאזורי, מערכת החינוך, המפלגות הפוליטיות, הטלוויזיה הארצית, העיתונים ואפילו קבוצות הכדורגל. אין נרטיב לאומי בבלגיה, אלא שני סיפורים מנוגדים המסופרים בהולנדית או צרפתית. התוצאה היא דו-שיח של חרשים".
חוסר התפקוד מתבטא גם במלחמה בטרור בבלגיה. ה-New York Times כותב:
"לבלגיה, המורכבת משלוש אוכלוסיות שהחיבור ביניהן אינו פשוט, כמות מבלבלת של מוסדות ומפלגות פוליטיות החלוקים ביניהם בנוגע לקו הלשוני, האידאולוגי או האופורטוניסטי. האצבע המאשימה על חוסר יכולתה של המדינה להתמודד מול איום הטרור שלה מופנית כלפיהם.
לא היה קשה כלל למצוא את שני האחים ממולנבק לפני שסייעו להרוג 130 איש במתקפות בפריז: הם גרו 90 מטרים בלבד מבית העירייה של הרובע, מעברה של כיכר שוק מרוצפת אבן בדירה מסובסדת בבעלות הרובע הנראית בבירור ממשרדה הפינתי של ראש העיר הנמצא בקומה השנייה. אח שלישי עבר עבור מנהל הרובע של הגב' שפמנס.
אולם הרבה יותר קשה למצוא את הדרך במסלולי המבוך המחברים - אך גם מפרידים - בין שלל הגופים האחראים על הביטחון בבריסל, עיר בירה עם שישה כוחות משטרה מקומיים ושירות משטרה פדרלי.
בבריסל יש שלושה פרלמנטים, 19 אסיפות רובע ומשרדים ראשיים של שני שירותי ביון - אחד צבאי, אחד אזרחי - וכן יחידה להערכת איום הטרור שהעומד בראשה, מותש ושפוף מקרבות טריטוריה הרסניים, התפטר ביולי אך עדיין נשאר בתפקידו.
אבודים בכאוס הזה היו שני האחים, איברהים עבד א-סלאם, אשר פוצץ חגורת נפץ בפריז, וסלאח, אשר היה יעד למצוד נרחב שהותיר משטרה חבוטה כאשר פשטה על בתים ברחבי המדינה".
סוגיית השפה משפיעה גם היא על האינטגרציה. כפי שמסביר ניתוח של ה-Washington Post: "עבודות רבות בבריסל דורשות ידע בצרפתית, פלמית או הולנדית, וכיום לעתים גם אנגלית, בעוד רוב המהגרים מדברים בעיקר ערבית וחלקם צרפתית. זה מנע אינטגרציה".
גבולות פתוחים
ההסכם המכונה אמנת שנגן, המאפשר מעבר ללא דרכונים בכל רחבי האיחוד האירופי, אפשר לאנשי ג'יהאד להתחזות למהגרים כדי להיכנס לאירופה דרך יוון ולעשות דרכם לצפון אירופה למעשה באין מפריע.
בריאיון ל- Breitbart London, הפוליטיקאי ההולנדי חרט וילדרס, העומד כיום למשפט בהולנד על חופש הביטוי, אמר:
"לוחמים שחזרו מסוריה מהווים איום עצום. הם חיות טרף מסוכנות המשוטטות ברחובותינו. לא ייאמן שהממשלות שלנו מרשות להם לחזור, ולא ייאמן שלאחר שחזרו הם לא הושמו מאחורי סוגר ובריח.
בהולנד, יש לנו עשרות אנשי ג'יהאד שחזרו. הממשלות שלנו מאפשרות להם להתהלך בחופשיות ברחובותינו ומסרבות לכלוא אותם. אני דורש שהם ייעצרו לאלתר. כל ממשלה במערב, המסרבת לעשות זאת היא עלה תאנה מוסרי, אם אחת המפלצות האלה תבצע מעשה זוועה...
על הממשלה לסגור גם את גבולות המדינה שלנו. אזור שנגן של האיחוד האירופי, שבו מותר שלא תהיה ביקורת גבולות, הוא אסון. המרוקאי הבלגי סלאח עבד א-סלאם, המוח העומד מאחורי מרחץ הדמים בנובמבר שעבר בפריז, נע בחופשיות מבלגיה להולנד מספר פעמים בשנה שעברה".
וילדרס מסכם: "זה בלתי נסבל. גבולות פתוחים מהווים סכנה ביטחונית עצומה. האזרחים שלנו נמצאים בסכנת מוות אם לא נחזיר לעצמנו את השליטה על גבולות מדינה שלנו".
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק ועמית בכיר לענייני פוליטיקה אירופית בקבוצה למחקרים אסטרטגיים (Grupo de Estudios Estratégicos) שבסיסה במדריד. עקבו אחריו בפייסבוק ובטוויטר. ספרו הראשון, Global Fire עתיד לצאת בשנת 2016.