ביום האישה הבינלאומי, ה- 8 במארס, סיקרו ערוצי החדשות בטורקיה את חייה הטרגיים ומותה בטרם עת של ילדה כלה סורית.
באוגוסט שעבר, נישאה מאפה זאפור בת ה- 15 לבן דודה איברהים זאפור בחתונה אסלאמית בחאלב. הזוג עקר לטורקיה אולם הנישואים הגיעו לקצם לאחר שישה חודשים, כאשר בעלה זרק אותה לפתע מביתם. למאפה לא היה היכן לישון, ולבסוף היא מצאה מקלט עם אחיה בן 19 ובן דוד אחר בן 14 במשאית נטושה.
ב-8 במארס, מאפה התאבדה, על פי הדיווחים, בירייה. הרכוש היחיד שהיה ברשותה ונמצא בכיסה היה תעודת הנישואין שלה הכתובה בכתב יד.
מאפה זאפור היא אחת מבין נערות סוריות רבות אשר נפלו קורבן לנישואי קטינים. קבוצות של זכויות אדם מדווחות כי כנופיות מבצעות מעשי התעללות קשים אף יותר נגד כשלושה מיליון סורים שברחו לטורקיה.
דו"ח מפורט על פליטות סוריות, מבקשות מקלט ומהגרות בטורקיה, שפורסם עוד בשנת 2014 על ידי הארגון לזכויות אדם וסולידריות של המדוכאים (המכונה בטורקית בשם "מזלומדר"), מספר על נישואים בכפייה בגיל צעיר, פוליגמיה, הטרדה מינית, סחר בבני אדם, זנות ואונס אשר גורמים פושעים לסורים בטורקיה.
על פי הדו"ח של מזלומדר, סוריות מנוצלות מינית על ידי מי שמנצל את מצוקתן. ילדים, ובמיוחד ילדות, הם הסובלים ביותר.
מעדי ראייה וראיות משפטיות עולה, כי בכל עיר שבה התיישבו פליטים סוריים, שיעור הזנות עלה באופן דרסטי. נערות בגילאי 15 ו- 20 הופכות לעתים קרובות לזונות, אך גם ילדות צעירות בגיל שלוש עשרה מנוצלות.
ססיל ארפולט, עורכת דין מטעם הועדה לזכויות נשים של לשכת עורכי הדין במחוז הטורקי באטמן, אמרה כי נערות סוריות רבות מוצעות במחיר הנע בין 20 ל-50 לירות טורקיות (7-18 דולר). לעיתים הלקוחות משלמים להן במזון או במוצרים אחרים הנחוצים להן נואשות.
נשים אשר חצו את הגבול באופן בלתי חוקי ללא דרכון נמצאות בסיכון גבוה להיחטף ולהימכר כזונות או שפחות מין. כנופיות פושעים מביאות פליטים לעיירות לאורך הגבול או למסופי אוטובוס מקומיים שבהם "הברחות פליטים" הפכו מקור הכנסה עיקרי.
פושעים מקצועיים משכנעים הורים כי בנותיהם יזכו לחיים טובים יותר בטורקיה. ההורים מקבלים 2000-5000 לירות טורקיות (700-1700 דולר) כ"מוהר" - סכום עצום למשפחה סורית ענייה - כדי להבריח את בתם דרך הגבול.
"גברים רבים בטורקיה מקיימים פוליגמיה עם נערות או נשים סוריות, למרות שפוליגמיה אינה חוקית בטורקיה", אומר עורך הדין עבד אלחלים ילמאז, ראש הוועדה לפליטים של מזלומדר, למכון גייטסטון. "ישנם גברים בטורקיה הלוקחים אישה סורית שנייה או שלישית מבלי אפילו לרשום אותן באופן רשמי. לכן לבנות אלה אין מעמד משפטי בטורקיה. מצוקה כלכלית היא גורם מרכזי לסבל זה, אך זוהי גם תופעה דתית ותרבותית, מפני שנישואין בגיל צעיר מותרים על פי הדת".
נשים וילדות סוריות בטורקיה סובלות גם מהטרדה מינית בעבודה. מי שיכולה לקבל עבודה מרוויחה מעט - אולי מספיק כדי לאכול, אולם הן עובדות קשה במשך שעות ארוכות תמורת סכום פעוט. הן גם חסרות אונים מול כל מה שעושים להן, מפני שהן עובדים שעות ארוכות.
נערה סורית בת 16 שחייה עם אחותה באיזמיר סיפרה למזלומדר: "מפני שאנחנו סוריות שהגענו לכאן ונמלטנו מהמלחמה, הם רואים בנו אנשים סוג ב'. אחותי למדה משפטים בסוריה, אבל המלחמה אילצה אותה לעזוב את הלימודים. עתה גברים מובטלים עם ילדים מבקשים ממנה "להתחתן" אתם. הם מנסים לנצל את המצב שלנו".
אם הן כורדיות הן מופלות לרעה פעמיים, כפליטות וככורדיות. "סוכנויות הסעד כאן עוזרות רק לפליטים הערבים. כאשר הם שומעים שאנחנו כורדים, הם מתרחקים מאתנו או נותנים מעט מאוד, ולא חוזרים".
ארגון End Child Prostitution, Child Pornography and Trafficking of Children for Sexual Purposes (ECPAT) פרסם דו"ח מפורט על "מצב הפעולה נגד ניצול מיני מסחרי של ילדים: טורקיה". הדו"ח של ECPAT מצטט את "מדד העבדות העולמי" לשנת 2014, ומעריך כי שכיחות העבדות בטורקיה היא הגבוהה באירופה, בעיקר בשל התופעה הרווחת של סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני ונישואים בגיל צעיר.
דו"ח ECPAT מצטט מחקר של מחלקת המדינה של ארצות הברית משנת 2013:
"טורקיה היא מדינת יעד, מעבר ומקור לסחר בילדות למטרות מין".
דו"ח ECPAT ממשיך וקובע כי "קיים סיכון כי מבקשות מקלט צעירות הנעלמות ממרכזי המחסה הופכות למטרה נוחה לסוחרי נשים".
"הפחד הוא שממצאי הדוחות ממחנה הפליטים זעתרי לסורים המנוהל על ידי האו"ם בירדן נכונים באותה מידה גם לגבי מחנות בטורקיה: גברים מבוגרים מסעודיה ומדינות מפרץ אחרות מנצלים את המשבר הסורי כדי לרכוש כלות זולות בגיל העשרה".
"הראיות מצביעות כי סחר בילדות מתרחש גם בין סוריה לטורקיה על ידי "שדכנים" מבוססים המבריחים נערות שאינן פליטות מסוריה אשר הוזמנו מראש לפי גיל". "בנות בגילאי שתיים עשרה עד שש עשרה מכונות פיסטוקים, בנות בגילאי שבע עשרה ועשרים נקראות דובדבנים, בין עשרים לעשרים ושתיים הן תפוחים, וכל מי שמבוגרת יותר היא אבטיח".
נראה, כי 85% מהפליטים הסורים חיים מחוץ למחנות הפליטים, ועל כן סוכנות בינלאומית אינה יכולה לעקוב מה עולה בגורלם.
לדברי עורכת הדין וסגנית נשיא האיגוד לזכויות אדם בטורקיה (IHD), ארן קסקין, פליטות רבות בטורקיה נאלצות לעסוק בזנות מחוץ ואף בתוך מחנות הפליטים שנבנו על ידי הרשות לניהול מצבי חירום ואסון של משרד ראש הממשלה הטורקי (AFAD).
"ישנם שווקים של זונות באנטפ. אלו הם מקומות בשליטת המדינה. מאות פליטות - נשים וילדות - נמכרות לגברים הרבה יותר מבוגרים מהן", אמרה קסקין. "מצאנו כי נשים נאלצות לעסוק בזנות מפני שהן רוצות לקנות לחם לילדיהן".
קסקין אמרה, כי הם קיבלו תלונות רבות על אונס, תקיפה מינית ואלימות פיזית מפליטים במחנות במחוזות הטאי ואנטפ. "למרות כל הניסיונות שלנו להיכנס למחנות אלה, הגורמים הרשמיים לא אפשרו לנו זאת".
 איגוד זכויות האדם הטורקי קיבל תלונות רבות על אונס, תקיפה מינית ואלימות פיזית מפליטים סוריים במחנות בטורקיה. (מקור התמונה: UNHCR) |
גורמים רשמיים ב- AFAD הכחישו מכל וכל את ההאשמות. "אנו מעניקים לפליטים שירותי חינוך ובריאות. עצוב כי לאחר כל העבודה המסורה שעשתה ה- AFAD כדי לטפל בפליטים בחמש השנים אחרונות, מופנות כלפינו האשמות חסרות בסיס ולא הוגנות", סיפר נציג של ה- AFAD לגייטסון.
"מספר הפליטים בטורקיה הגיע ל- 2.8 מיליון. בטורקיה יש עשרים ושישה מרכזים שבהם חיים שלוש מאות אלף פליטים. מרכזים אלה נמצאים דרך קבע בפיקוח של האו"ם, וישנם אנשי או"ם המוצבים שם".
"פליטים רבים היו יכולים לקבל עבודות המתאימות לכישורים או ההכשרה שלהם", סיפרה קנסו טוראן, עובדת סוציאלית בקרן לזכויות אדם בטורקיה (TIHV), לגייטסון.
"אולם אף אחד לא נשאל על עבודות קודמות או השכלה כאשר הפקידים הטורקים רשמו אותם. לכן, הם יכולים לעבוד רק באופן בלתי רשמי ובתנאים הקשים ביותר רק כדי לשרוד. מצב זה גם סולל את הדרך לניצול מיני שלהם".
"השאלה החשובה ביותר היא מדוע מחנות הפליטים אינם פתוחים לפיקוח אזרחי. הכניסה למחנות פליטים אינה מותרת. המחנות אינם שקופים. ישנן האשמות רבות בנוגע למה שקורה שם. לכן אנחנו מודאגים בנוגע למה שהם מסתירים מאתנו".
"במרכזים הציבוריים שלנו שבהם הענקנו תמיכה לפליטים", סיפרה סמה ג'נל קראוסמנוגלו, מנכ"ל ארגון Support to Life, לגייטסון.
"נתקלנו באנשים שנפלו קורבן לסחר בבני אדם, אלימות מינית ומגדרית".
"עדיין אין כניסה למחנות, ואין שקיפות מפני שהכניסה אפשרית רק לאחר קבלת היתר ממוסדות הממשלה הרלבנטיים. אולם הצלחנו לקבל גישה למחנות בניהול הרשויות במחוזות דיארבקיר, באטמן, סורוק ואורפה".
נציג של AFAD, עם זאת, סיפר לגייטסון, כי "מרכזי הלינה" שקופים. אם ארגונים רוצים להיכנס למקומות אלה, הם פונים אלינו ואנו בוחנים את בקשותיהם. אלפי ערוצי תקשורת נכנסו עד כה למרכזים כדי לצלם ולתעד את החיים בהם".
"מספר הפליטים הנוכחי כבר עתה גבוה מדי", אמר עורך הדין עבד אלחלים ילמאז, ראש הוועדה לפליטים של מזלומדר. "אולם מדינות ערביות רבות, לרבות סעודיה ובחרין, לא קלטו ולו פליט סורי אחד עד כה. וישנם עשרות אלפי פליטים המחכים בגבולות טורקיה".
אם נשים וילדים אלה היו יודעים מה מחכה להם בטורקיה, כף רגלם לא הייתה דורכת במדינה.
זוהי תוצאה בלתי נמנעת כאשר תרבות מסוימת - התרבות האסלאמית - אינה מתייחסת בכבוד לזכויות נשים. במקום זאת, זוהי תרבות של אונס, עבדות, התעללות ואפליה המנצלת לעתים קרובות גם את החלשים ביותר.
למרבה הצער, טורקיה היא המדינה שבה בוטח האיחוד האירופי ש"תפתור" את הבעיה החמורה של פליטים ומהגרים.
על הקהילה הבינלאומית להגן על הסורים, להגביר את הפיקוח בגבולות בחלקים מהמדינה כדי שיותר אנשים לא ירצו לעזוב את בתיהם כדי להפוך לפליטים או מבקשי מקלט במדינות אחרות. אולי סורים רבים יחזרו לבתיהם.
המערב קיבל תמיד בזרועות פתוחות אנשים במצוקה ממדינות מוסלמיות - כמו הסטודנט האפגאני בן ה- 25 והעיתונאי סעיד פרבז קמבקש, אשר הוכה, נכלא ונגזר עליו גזר דין מוות בשנת 2007 על שהוריד מהאינטרנט דו"ח על זכויות נשיםועל שהטיל ספק באסלאם.
היו אלו שבדיה ונורבגיה אשר עזרו לקמבקש לברוח מאפגניסטאן בשנת 2009 ולעלות על מטוס של הממשלה השבדית. קמבקש נמצא ככל הידוע כיום בארצות הברית.
מספר מדינות אירופיות, עם זאת, הפכו לקורבנות של אונס, רצח ופשעים אחרים שביצעו אותם אנשים אשר נכנסו ליבשת כפליטים, מבקשי מקלט או מהגרים.
אירופה מתמודדת עם בעיית ביטחון, כפי שהוכיחו מתקפות הטרור בפריז ובבריסל. מוסלמים רבים מתקשים להשתלב בתרבות המערבית ואף סולדים ממנה. נראה כי רבים מעוניינים להביא לאירופה את תרבות ההפחדה, האונס וההתעללות שממנה ברחו.
יהיה זה צודק ומעשי אם המדינות המוסלמיות החולקות אותו רקע לשוני ודתי כמו הפליטים הסורים - ואשר הינן מתורבתות והומניטריות יותר מטורקיה - יוכלו לקחת אחריות כלשהי על אחיהן ואחיותיהן המוסלמים. אף על פי שהקורבנות הנואשים הם אחיהן ואחיותיהן המוסלמים, מדינות ערביות עשירות אינן מכניסות אליהן פליטים. עדיין לא ראינו הפגנות שבהם נישאים שלטים הקוראים "ברוכים הבאים לפליטים!" אנשים יודעים היטב כי מבקשי מקלט יביאו עמם בעיות חברתיות וכלכליות כאחד. עבור גברים מוסלמים רבים, כגון סעודים עשירים מבוגרים, קל יותר לקנות ילדות סוריות מטורקיה, סוריה או ירדן כשפחות מין זולות.
עבור רבים, נשים וילדות אינן בני אנוש הזכאים ליחס הומני. הם רק חפצים מיניים שאין ערך לחייהם ולכבודם. הסורים נמצאים שם למטרות התעללות וניצול. הדרך היחידה העולה על דעתם לעזור לנשים היא "להתחתן" אתן.
אוזאי בולוט נולד וגדל כמוסלמי והוא עיתונאי טורקי מהמזרח התיכון.