אלפי נוצרים במקלטי פליטים בגרמניה נרדפים על ידי מוסלמים, לעתים אף על ידי המאבטחים שלהם, על פי דו"ח חדש הקובע כי ברוב המקרים הרשויות הגרמניות לא עשו דבר להגן על הקורבנות.
המחקר מאשים, כי הרשויות והמשטרה בגרמניה ממעיטים במכוון ואף מטייחים תקיפות של פליטים נוצריים על ידי מוסלמים, נושא שהוא בגדר "טאבו", כנראה כדי למנוע שלהוב יצרים נגד הגירה.
הדו"ח "תקיפות על רקע דתי של פליטים נוצריים בגרמניה" (Religiös motivierte Übergriffe gegen christliche Flüchtlinge in Deutschland) פורסם על ידי הסניף הגרמני של Open Doors, ארגון לא ממשלתי התומך בנוצרים נרדפים בעולם כולו.
המחקר - המאושש את הניתוח שפרסם מכון גייטסטון על אלימות נוצרים-מוסלמים במרכזי פליטים בגרמניה - מתעד יותר מ- 300 תקריות שבהן פליטים נוצריים בגרמניה הותקפו פיזית ומינית ואף קיבלו איומים על חייהם בשל אמונתם.
הדו"ח מבוסס על ראיונות של 231 פליטים נוצריים שנערכו בין פברואר לאפריל 2016. יותר מ-80% מהמרואינים היו גברים ויותר ממחציתם היו מתחת לגיל 30. רוב המרואינים הגיעו מאירן, אפגניסטאן וסוריה. תשעה מתוך עשרה משתתפים בסקר היו נוצרים עם רקע מוסלמי. רובם המירו דתם לנצרות במדינות המוצא שלהם.
מבין המרואינים, 86 אמרו כי הותקפו פיזית בידי פליטים מוסלמיים ואנשי האבטחה של המקלט, שרבים מהם מוסלמים. יותר מ- 70 אמרו כי קיבלו איומים על חייהם, 92 הושפלו בשל אמונתם הנוצרית, ו- 62 נחשפו ל"מוזיקה דתית או תפילה בקול רם", ככל הנראה מהמוסלמים השונים. אחרים אמרו, כי הותקפו פיזית על ידי מכות, יריקות, דחיפות והתעללות מינית. כ- 75% מהמרואינים אמרו כי ההטרדה מצד מוסלמים אירעה "לעתים קרובות".
לדברי Open Doors, הדו"ח "הוא רק קצה הקרחון", מפני ש"פליטים נוצריים רבים מפחדים להיתקל בקשיים נוספים אם ידווחו על המקרים". אחרים חוששים כי "המידע יגיע לידיים הלא נכונות ויסכן קרובי משפחה שעדיין חיים בארצות מוצאם". הדו"ח קובע:
"המכשול העיקרי לסקר היה שקורבנות רבים פחדו להשתתף בו. הם חששו מההשלכות השליליות אם המידע האישי שלהם יגיע לידיים הלא נכונות. הם חששו לא רק מהשלכות האפשריות עליהם באופן אישי ועל בני משפחותיהם בגרמניה, אלא גם על קרובי משפחה הממשיכים לחיות במדינות המוצא שלהם".
"מכשול עיקרי נוסף היה שנשים רבות לא רצו לדווח על תקיפות מיניות בשל תחושות הבושה המאפיינות לעתים קרובות נשים מהמזרח התיכון יותר מבמערב.
"כמו כן, לפליטים רבים ניסיון שלילי עם המשטרה והרשויות במדינות המוצא שלהם בשל אמונתם הדתית. הם רגילים שמתייחסים אליהם כאל אזרחים סוג ב'. עתה הם רואים שהדברים אינם שונים במרכזי פליטים רבים בגרמניה - מדינה עם חופש דת - והם לא קיבלו עזרה אפילו לא פעם אחת".
הדו"ח כולל עדויות מפליטים נוצריים המתארים "אקלים קבוע של פחד וחרדה" במקלטים הגרמניים.
"הגעתי לגרמניה לאחר שברחתי ממדינתי בתקווה שחיי יהיו בטוחים יותר לנוכח הסכנות הגוברות, אבל בגרמניה אני מאוים יותר".
"כיום עלי לומר כי לא העליתי על דעתי, כי כשאגיע לגרמניה אהיה נתון להטרדות כמו באירן בשל אמונתי".
"המוסלמים מציירים צלבים ומוחקים אותם עם X כדי להעליב אותנו. הם זורקים את האשפה שלהם מול הדלת שלנו. הם מאזינים לאזאן (קריאה מוסלמית לתפילה) וקוראים בקוראן בקול רם. נאלצנו לעזוב את המקלט האחרון בשל איומים על חיינו".
"במקלט שלנו המאבטחים אינם אוכפים את הכללים. כל יום ב- 5 בבוקר אנו מתעוררים לקול האזאן. המצב הולך ומחמיר. אם מתלוננים, הם אומרים שזו זכותם כמוסלמים. הם גם מעליבים אותנו ויוצאים ללא עונש. במקלט שלנו, שניים מחברי קיבלו איומים על חייהם. מוסלמים קרעו שרשראות צלב מצווארם. אף אחד מאתנו לא מעז לענוד צלב יותר".
"כאשר אנו מקבלים קצבת הרווחה שלנו, אנו נדחקים לסוף התור. גם במטבח, אנחנו אוכלים אחרונים. אחרי חצות, כאשר אנו ישנים הם דופקים על החלון ואיננו יכולים לחזור לישון מרוב פחד, ולמחרת בשיעורי שפה איננו יכולים ללמוד כמו שצריך. המוסלמים קוראים לנו "מורטאד" (כופרים) וגונבים מהמטבח. הם גנבו לנו כל כך הרבה מזון עד כי לכל חדר יש מקרר עכשיו".
"הושפלתי והותקפתי פיזית על ידי מוסלמים במקלט שלנו מספר פעמים. בכל פעם המשטרה התערבה. זיכרון תקריות אלו עדיין חקוק בלבי ויש לי בעיות פסיכולוגיות קשות, אפילו ניסיתי להתאבד. המאבטחים העליבו את הדת שלנו ותקפו אותנו. נתתי עדות במשטרה. לאחר שקיבלתי איומים על חיי, הלכנו למשטרה עם הכומר שלנו והגשנו תלונה".
הדו"ח כולל דיווח של גוטפריד מארטנס, כומר בברלין, המתאר תקריות של הטרדה מצד מוסלמים שאירעו בתחילת מאי - תקריות שהמשטרה עדיין לא טרחה לחקור:
"זוג נוצרי מאירן היה נתון להטרדות הולכות וגוברות מצד מנהיג אפגאני במקלט של פליטים בברלין. בשל היותם "כופרים" הם לא קיבלו מיטה ואולצו לישון על הרצפה במשך חודשים. זה הגיע למצב שהאפגאני הרס את אזור השינה שלהם והשמיד אישית את חפציהם הנוצריים (נר הפסחא, תנ"ך ועלון של הקהילה).
"נוצרי אחר הוטרד על ידי פליטים מוסלמיים שזימרו את פסוקי הקוראן מבוקר עד ערב מפני שהמיר את דתו. אתמול בערב הוא ניסה להתאבד בסכין גילוח, למרבה המזל, הצילו אותו בזמן.
"לפני יומיים היינו צריכים לשכן שמונה פליטים ממקלט אחר. הם קיבלו איומים על חייהם מפני שסירבו להשתתף בטקס התפילה המוסלמי באולם ההתעמלות. כאשר אנשי הביטחון הוזעקו, הם הצטרפו לתפילה יחד עם מי שאיים על הנוצרים. הנוצרים ברחו לפרוזדור כאשר המוסלמים קראו "אללה אכבר", אך אנשי הביטחון המוסלמיים אסרו עליהם לצאת מהמקלט בתואנה כי הנוצרים תקפו את המוסלמים".
לדברי Open Doors:
"מדאיג, שפליטים נוצריים ומיעוטים דתיים אחרים נתונים יותר ויותר בפני רדיפות ואפליה כמו במדינות המוצא המוסלמיות שלהן, וגם בגרמניה הם אינם יכולים לקבל את ההגנה הראויה.
למרות הדיווחים הגוברים על הבעיה על ידי אמצעי התקשורת, ארגוני צדקה, ארגוני זכויות אדם, מנהיגי כנסיות וארגונים נוצריים, הרשויות והפוליטיקאים בגרמניה כמעט שאינם פותחים בחקירה. במקום זאת, אנו סבורים כי ממעיטים במכוון בערך התקריות ואף מטייחים אותן. בשיחות עם חוקרים מ-Open Doors נודע, כי גם בתחנות המשטרה, תקיפות על רקע דתי של פליטים נוצריים אינן מתועדות ככאלה.
"כתוצאה מכך, מקרים רבים של אלימות על רקע דתי אינם מוכרים סטטיסטית ואינם מסווגים כראוי מבחינת חומרתם ותדירותם. משמעות הדבר היא שמספר רב של אירועי הפרות זכויות אדם על רקע דתי נגד נוצרים ומיעוטים דתיים נתפס כלא רלבנטיים".
בסיום הדו"ח מובאות מספר המלצות לממשלת גרמניה כדי לעזור להקל את הנטל על הפליטים הנוצריים:
- יש לתעד את הזיקה הדתית של כל המהגרים כבר בתחילת תהליך רישום הפליטים, ולהעביר את הנתונים לכל אורך תהליך שיבוץ הפליטים למגורים.
- יש לצרף מיעוטים דתיים יחד, כך שיהיה יחס שווה בקירוב בין אחוז הנוצרים והמיעוטים הדתיים האחרים לבין המוסלמים.
- נוצרים ומיעוטים דתיים אחרים שנפלו קורבן לרדיפה ואפליה צריכים לקבל מגורים נפרדים.
- צריכים להיות יותר אנשי ביטחון שאינם מוסלמים.
- עובדים ואנשי ביטחון במקלטים צריכים לקבל דרך קבע הכשרה בנושא רגישות וסיבות לעימות על רקע דתי והגנה על מיעוטים דתיים.
- נוצרים נרדפים צריכים לקבל רשימת שמות של נוצרים אחרים שאליהם יוכלו לפנות לעזרה.
מוסדות מקורבים לממשלה הגרמנית מערערים בגלוי על קביעותיה של Open Doors וסיפקו לרשויות תמיכה פוליטית שלא לעשות דבר כדי לעזור לנוצרים הנרדפים.
במארס 2016, צוות החשיבה מהמרכז-ימין המכונה (Konrad Adenauer Stiftung (KAS, שהינו עצמאי אך בעל קשרים הדוקים עם מפלגת הנוצרים דמוקרטים של אנגלה מרקל, פרסם ניתוח שכותרתו "נוצרים תחת לחץ?" (?Christen unter Druck). הדו"ח טוען כי הידיעות על רדיפה של נוצרים על ידי מוסלמים בגרמניה ובמקומות אחרים בעולם מוגזמות, וכי בכל מקרה לא ניתן להוכיח אותן:
"בעולם, כמו בגרמניה, קשה להשיג מידע אמין על תקיפות של נוצרים. הדיווחים בעיקר סובייקטיביים ולא ניתן להוכיח אותם אמפירית...
"ישנן ככל הנראה סיבות רבות ושונות לאלימות במקלטי הפליטים: מספר גדול של אנשים החיים זמן רב ביחד במקום קטן ללא פרטיות ובמצבי לחץ. פסיכולוגיה עשויה להיות גורם תורם: דאגות מפני העתיד, מחסומי שפה ותרבות ועיכול הזכרונות הטריים של בריחה מהמולדת. ואם זה לא מספיק מלחיץ, ישנם מצבים שבהם רודפים ונרדפים במדינות המוצא שלהם נפגשים שוב במקלטי הפליטים בגרמניה.
"בנוסף להתנגשות על רקע דתי, חזרו ונשנו מצבים של עימות על רקע אתני, לדוגמה, בין אפגאנים לעיראקים. מספרם הרב של העימותים שבהם מעורבים פליטים נוצריים הינו מדהים. ידוע מעט על העוינות נגד נוצרים ערביים אשר כבר היו נוצרים במדינות המוצא שלהם".
הדו"ח של KAS מתנגד להפרדה בין הפליטים על פי זיקתם הדתית, מפני שזה "יעביר מסר שגוי" למהגרים בנוגע למחויבותה של גרמניה לחופש הדת: "בגרמניה אין יוצאים מן הכלל, תרבותיים או דתיים בכל הנוגע להבנתנו את חירויות האזרח... גרמניה ערבה לחופש דת.... בגרמניה אין כל סיבה שאדם ירגיש צורך להסתיר את זיקתו הדתית או שלא יוכל להמיר את דתו לדת אחרת".
הדו"ח של KAS אינו נותן המלצות כלשהן למיגור האלימות על רקע דתי במקלטי הפליטים בגרמניה.
במסיבת עיתונאים לרגל פרסום דו"ח Open Doors, פולקר באומן, מנהל קבוצה הנקראת "פעולה למען נוצרים נרדפים ונזקקים" (Action for Persecuted Christians and the Needy (AVC, אמר, כי עד 40,000 פליטים במקלטים גרמניים נרדפים בשל אמונתם הדתית.
לדבני גוטפריד מארטס, כומר מברלין, הממשלה הגרמנית איבדה שליטה על המצב. בראיון ל- Frankfurter Allgemeine Zeitung אמר, כי רוב הנוצרים הנרדפים אינם מגישים תלונה רשמית בשל חשש לביטחונם. במקרים שבהם הוגשה תלונה, המולסמים הגישו תלונת נגד. יתרה מזאת, קשה עד בלתי אפשרי להוכיח תקריות של הטרדה. לכן, רוב הפליטים מחליטים לא להתלונן כדי לא להחמיר את מצבם.
תומס מולר, אנליסט ב- Open Doors Deutschland, מסכם:
"פליטים נוצריים ממדינות רבות מנסים למצוא ביטחון באירופה אך נכשלים, וסביר כי הדו"ח מציג רק את קצה הקרחון. ברור, כי פליטים נוצריים רבים - במיוחד מי שהמירו דתם לנצרות - חיים בפחד מפני רדיפה על ידי פליטים מוסלמיים שהינם רוב האנשים הגרים בהוסטלים לפליטים המוקמים ברחבי אירופה. עצוב לשמוע כי נוצרים נרדפים מספרים כי הם נרדפים במדינה מערבית כשם שנרדפו במדינות מולדתם".
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק הוא גם עמית בכיר לענייני פוליטיקה אירופית בקבוצה למחקרים אסטרטגיים (Grupo de Estudios Estratégicos) שבסיסה במדריד. עקבו אחריו בפייסבוק ובטוויטר. ספרו הראשון, "אש גלובלית" עתיד לצאת בשנת 2016.