האיחוד האירופי מכריז מלחמה על חופש הביטוי באינטרנט

האיחוד האירופי, בשותפות עם פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ומיקרוסופט, פרסמו "קוד התנהגות" שמטרתו להיאבק בהפצת "ביטויי שטנה בלתי חוקיים" מקוונים באירופה.

תומכי היוזמים טוענים, כי בעקבות מתקפות הטרור האחרונות בפריז ובבריסל יש לנקוט אמצעים נגד "ביטויי שטנה" כדי להתנגד לתעמולה הג'יהאדיסטית באינטרנט.

המתנגדים אומרים לעומת זאת כי יוזמה זו שקולה למתקפה על חופש הביטוי באירופה. לדבריהם, הגדרתו של האיחוד האירופי למושגים "ביטויי שטנה" ו"הסתה לאלימות" כה מעורפלת, עד כי למעשה היא יכולה לכלול כל דבר שנחשב על ידי הרשויות האירופיות לא תקין פוליטית, לרבות ביקורת על הגירת המונים, על האסלאם או אף על האיחוד האירופי עצמו.

כמה מחברי הפרלמנט האירופי כינו את קוד ההתנגדות באינטרנט של האיחוד האירופי - הדורש הסרה של תוכן "פוגעני" מהאינטרנט בתוך 24 שעות והחלפתו ב"נרטיבים נגדיים" - "אורווליאני".

הנציבות האירופית, הזרוע המנהלתית שאינה נבחרת, פרסמה את "קוד ההתנהגות" ב-31 במאי. להלן עיקרי היוזמה:

"בחתימתן על קוד התנהגות זה, חברות טכנולוגיית המידע (IT) מתחייבות להמשיך במאמציהן להיאבק בביטויי שטנה מקוונים בלתי חוקיים. התמודדות זו כוללת פיתוח מתמיד של נהלים פנימיים והדרכה של אנשי צוות כדי להבטיח שיסקרו את רוב ההודעות המבוססות לשם הסרת ביטויי שטנה בלתי חוקיים בתוך פחות מ- 24 שעות, ויסירו או לא יאפשרו גישה לתוכן מעין זה, במידת הצורך.

חברות ה- IT יפעלו גם לחזק את השותפות המתמשכת שלהן עם ארגוני חברה אזרחיים שיעזרו להתריע על תוכן המעודד הסתה לאלימות והתנהגות של שנאה. חברות ה- IT והנציבות האירופית שמו להן למטרה גם להמשיך בעבודתן בזיהוי ובקידום נרטיבים נגדיים עצמאיים [הדגש הוסף], רעיונות ויוזמות חדשים, ויתמכו בתכניות חינוכיות המעודדות חשיבה ביקורתית".

להלן ציטוטים מ"קוד ההתנהגות":

"חברות ה- IT שותפות למחויבותן של הנציבות האירופית והמדינות החברות באיחוד האירופי להיאבק בביטויי שטנה מקוונים בלתי חוקיים. ביטויי שנאה בלתי חוקיים, כפי שהם מוגדרים בהחלטת המסגרת‏‏ /JHA 2008/913 מ-28 בנובמבר 2008 בנושא המאבק בצורות ביטוי שונות של גזענות ושנאת זרים באמצעות החוק הפלילי וחוקים ארציים המחליפים אותו, משמעם התנהגות המסיתה בפומבי לאלימות או לשנאה המופנית כלפי קבוצת אנשים או אדם מאותה קבוצה שההתייחסות אליהם מוגדרת על ידי גזע, צבע, דת, מוצא, לאום או מוצא אתני...

חברות ה- IT תומכות בנציבות האירופית ובמדינות החברות באיחוד האירופי במאמצן לתת מענה לאתגר להבטיח כי פלטפורמות מקוונות אינן מעניקות הזדמנות להפצה ויראלית של ביטויי שטנה מקוונים. להפצת ביטויי שטנה מקוונים בלתי חוקיים השלכות שליליות לא רק על הקבוצות או היחידים שאליהם הם מכוונים, אלא גם על מי שדוגל בחירות, סובלנות ואי אפליה בחברות הפתוחות שלנו, והיא פוגעת בשיח הדמוקרטי בפלטפורמות מקוונות.

יישומם האפקטיבי של סעיפים המוציאים מחוץ לחוק ביטויי שנאה תלוי במערכת אכיפה חזקה של עונשי החוק הפלילי נגד אנשים בודדים האחראים לביטויי שטנה, אולם לעבודה זו צריכות להתלוות פעולות המיועדות להבטיח טיפול מהיר בביטויי שטנה מקוונים בלתי חוקיים על ידי מתווכים מקוונים ופלטפורמות מדיה חברתית, עם קבלת הודעה מבוססת, בתוך פרק זמן הולם. מבחינה זו, כדי שהודעה תיחשב למבוססת, עליה להיות הודעה מדויקת דיה ומוכחת במידה מספקת.

חברות ה- IT, המובילות את המאבק בהפצת ביטויי שטנה מקוונים בלתי חוקיים, הסכימו עם הנציבות האירופית על קוד התנהגות הקובע את המחויבויות הציבוריות הבאות:

• לחברות ה- IT יהיו תהליכים יעילים וברורים לבחינת הודעות הנוגעות לביטויי שטנה בלתי חוקיים בשירותיהן, כדי שיוכלו להסירם או להגביל את הגישה לתוכן מעין זה. על חברות ה- IT לקבוע כללים או הנחיות לקהילה המבהירים כי הן אוסרות קידום הסתה לאלימות או התנהגות של שנאה.
• חברות ה- IT יסקרו את רוב ההודעות המבוססות ויפעלו להסיר ביטויי שטנה בתוך פחות מ- 24 שעות, ויסירו או לא יאפשרו גישה לתוכן מעין זה, במידת הצורך.
• חברות ה- IT והנציבות האירופית, המכירות בחשיבותו של שיח נגדי עצמאי נגד רטוריקה של שנאה ודעה קדומה, שמו להן למטרה להמשיך בעבודתן בזיהוי ובקידום נרטיבים נגדיים עצמאיים, רעיונות ויוזמות חדשים, ויתמכו בתכניות חינוכיות המעודדות חשיבה ביקורתית".

ההסכם דורש גם מחברות האינטרנט להקים רשת של "מדווחים אמינים" בכל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי כדי להתריע על תוכן מקוון "המעודד הסתה לאלימות והתנהגות של שנאה".

נציבת האיחוד האירופי לענייני צדק, צרכנות ושוויון מגדרי, ורה יורובה, הגנה על היוזמה:

"מתקפות הטרור האחרונות הזכירו לנו את הצורך הדחוף להיאבק בביטויי שטנה מקוונים בלתי חוקיים. למרבה הצער, המדיה החברתית היא אחד הכלים שארגוני טרור משתמשים בהם כדי להקצין דעות בקרב צעירים וגזענים, ולהפיץ שנאה ואלימות. הסכם זה הוא צעד חשוב קדימה כדי להבטיח שהאינטרנט יישאר מקום של חופש ביטוי דמוקרטי, שבו מכבדים ערכים וחוקים אירופיים. אני מקדמת בברכה את מחויבותן של חברות ה- IT בעולם כולו לסקור את רוב ההודעות המבוססות כדי להסיר ביטויי שטנה בלתי חוקיים בתוך פחות מ- 24 שעות, ולהסיר או לא לאפשר גישה לתוכן מעין זה, במידת הצורך".

יש גם גורמים החולקים על דעה זו. ארגון National Secular Society הבריטי הזהיר, כי האיחוד האירופי מתכנן "להישען על הגדרה מעורפלת של "ביטויי שטנה" ומאיים על השיח המקוון המבקר דת". הוא הוסיף:

"ההסכם גובש על רקע האשמות חוזרות ונשנות של מוסלמים לשעבר כי ארגוני מדיה חברתית מצנזרים אותם באינטרנט. ארגון Council of Ex-Muslims of Britain של מוסלמים לשעבר בבריטניה התחיל לאסוף דוגמאות מעוקבים שלו בפייסבוק המראות צנזורה של "תוכן אתאיסטי, חילוני ושל מוסלמים לשעבר" בעקבות דיווח כוזב מסיבי מצד "סייבר ג'יהאדיסטים". הם ביקשו מתומכיהם לדווח על פרטים וראיות בכל פעם שדפים או קבוצות "נחסמים [או] מושעים מפייסבוק בעקבות ביקורת על האסלאם והאסלאמיזם".

דובר ארגון National Secular Society, בנג'מין ג'ונס, אמר:

"במקום להיאבק ב"סייבר ג'יהאד" מקוון, ההסכם עשוי לגרום לתוצאות הפוכות ולסכל כל שיח ביקורתי על דת באמצעות כללי "ביטויי שטנה" עמומים. אנשי פייסבוק או טוויטר, אשר לא קיבלו הכשרה מספיקה, או שייתכן שהם בעצמם מוטים על ידי דעה קדומה או אידאולוגיה, יכולים לראות בקלות ביקורת משולהבת על האסלאם כ"ביטוי שטנה", במיוחד אם אחרי הדפים או המשתמשים עוקבים אסלאמיסטים המדווחים עליהם באופן המוני".

בראיון ל- Breitbart London, אמרה מנכ"ל Index on Censorship, ג'ודי גינסבורג:

"במקומות רבים באירופה ישנם כבר חוקים נרחבים ועמומים נגד ביטויי שטנה. הסכם זה אינו מגדיר כראוי מהו "ביטוי שטנה בלתי חוקי" והוא אינו מעניק הגנה הולמת לחופש הביטוי.

הוא מעביר שוב את הכח לידי תאגידים שלא נבחרו הקובעים מהם ביטויי שטנה ומפקחים עליהם - צעד המבטיח לדכא את חופש הביטוי מתוך האמונה השגויה כי הוא יגרום לכולנו להיות בטוחים יותר. הוא לא יתרום לבטחוננו. הוא פשוט יגרום לרעיונות ודעות שאינם מקובלים לרדת למחתרת, שם קשה יותר לפקח עליהם - או להיאבק בהם.

היו בעבר תקדימים להסרת עמדות לא פופולריות או פוגעניות, והסכם זה מאיים להעצים את התופעה של מחיקה תוכן שנוי במחלוקת - אך עם זאת חוקי - באמצעות שימוש לרעה או ניצול של תהליכי הודעה".

קואליציה של ארגוני חופש ביטוי, European Digital Rights ו- Access Now הכריזו על החלטתם לא להשתתף בדיונים עתידיים עם הנציבות האירופית, באומרם כי "אין להם אמון ב'קוד ההתנהגות' הלקוי שהוסכם עליו". ההודעה הזהירה:

"אם נאמר זאת בקצרה, 'קוד ההתנהגות' מוריד את החוק למעמד סוג ב', אחרי ה"תפקיד המוביל" של חברות פרטיות המתבקשות ליישם באופן שרירותי את תנאי השירות שלהן. תהליך זה, שגובש מחוץ למסגרת דמוקרטית החייבת בדין וחשבון, מנצל כללי אחריות לא ברורים של חברות אינטרנט. הוא גם יוצר סיכונים חמורים לחופש הביטוי, כאשר תוכן חוקי - אך שנוי במחלוקת - עשוי להימחק כתוצאה ממנגנון הסרה מרצון שאינו חייב בדין וחשבון.

משמעות הדבר היא כי "הסכם" זה בין קומץ חברות לנציבות האירופית מפר, ככל הנראה, את מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי (שעל פיה הגבלות על זכויות יסוד צריכות להיות קבועות על פי חוק), ואשר בפועל יהפוך על פיו חוק פסקי דין של בית המשפט האירופי לזכויות אדם על הגנה על שיח חוקי".

ג'ניס אטקינסון, חברת פרלמנט עצמאית באזור דרום-מזרח אנגליה, סיכמה זאת כך: "זה אורווליאני. כל מי שקרא את הספר 1984 רואה שחזור שלו לנגד עיניו.

גם לפני החתימה על קוד ההתנהגות של האיחוד האירופי, אתרי מדיה חברתית נקטו אמצעים נגד חופש הביטוי, לעתים קרובות לבקשתן של ממשלות זרות.

בספטמבר 2015, נשמעה הקנצלרית של גרמניה, אנגלה מרקל, שואלת מול מיקרופון פתוח את מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, מה ניתן לעשות כדי למנוע ביקורת על מדיניות הדלת הפתוחה שלה להגירה.

בינואר 2016, פייסבוק השיקה "יוזמה לאומץ אזרחי מקוון" המופנית כלפי משתמשי פייסבוק בגרמניה ומיועדת להיאבק בביטויי שנאה וקיצוניות באינטרנט".

העיתונאי הבריטי, דאגלס מוריי, הכותב למכון גייטסטון ציין כי נראה כי מתקפתה של פייסבוק על שיח "גזעני" כוללת כל ביקורת על מדיניות ההגירה הרת האסון הנוכחית של האיחוד האירופי". הוא כתב כך:

"בהחלטתה כי הערה המבטאת "שנאת זרים" בתגובה למשבר היא גם "גזענית", פייסבוק הופכת את דעתם של רוב האירופים (אשר, יש להדגיש, מתנגדים למדיניותה של הקנצלרית מרקל) לדעות "גזעניות", ועל כן היא מכנה את רוב האירופים "גזענים". מדיניות זו עשויה לתרום לדחיקת אירופה לעבר עתיד הרה אסון".

על הכוונת של פייסבוק נמצאים גם כתבים הקשורים למכון גייטסטון. בינואר 2013 השעתה פייסבוק את חשבונו של חאלד אבו טועמה לאחר שכתב על השחיתות ברשות הפלסטינית. החשבון נפתח מחדש 24 שעות לאחר מכן, אולם שני הפוסטים נמחקו ללא הסבר. אבו טועמה כתב:

"זה עדיין עניין של צנזורה. הם מחליטים מה מקובל. עתה עלינו להיזהר בנוגע למה שאנו מפרסמים ומה אנו משתפים. האם המשמעות היא שאיננו יכולים לבקר יותר ממשלות ערביות?"

ביוני 2016, השעתה פייסבוק את חשבונה של המומחית השבדית של מכון גייטסטון, אינגריד קארלקוויסט, לאחר שפרסמה סרטון וידאו של גייטסטון בפיד הפייסבוק שלה שכותרתו "מגפת אונס על ידי מהגרים בשבדיה". במאמר מערכת כתב מכון גייטסטון:

"לאחר לחץ ציבורי עצום מצד קוראים של גייטסטון, החלה המדיה השבדית לדווח על הצנזורה הקשה של פייסבוק. היא עוררה תגובות זועמות, ופייסבוק ניסתה לתקן את הרושם. הם החזירו את החשבון של אינגריד - ללא הסבר או התנצלות. באופן אירוני, הצנזורה שלהם משכה יותר תשומת לב לסרטון של אינגריד.

פייסבוק והאיחוד האירופי נסוגו - לעת עתה. אולם הם מתכוונים במלוא הרצינות לעצור רעיונות שאינם מוצאים חן בעיניהם. הם עוד יחזרו".

סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק הוא גם עמית בכיר לענייני פוליטיקה אירופית בקבוצה למחקרים אסטרטגיים (Grupo de Estudios Estratégicos ) שבסיסה במדריד. עקבו אחריו בפייסבוק ובטוויטר. ספרו הראשון,"אש גלובלית" עתיד לצאת בשנת 2016.