מאז בחירתו של דונלד טראמפ, פניקה המונעת על ידי המדיה אופפת את אירופה, כולל לגבי נושאים של בטחון והגנה. אומרים לנו שמלחמת העולם ה-3 בפתח, שטראמפ יחבור לפוטין וישלוף את ארה"ב מברית נאט"ו. פנטזיות כאלו מקודמות על ידי "המעודדים" במדיה בעבור האליטות הפוליטיות באירופה, המבועתים מכך שבחירתו של טראמפ תהווה השראה לתמיכה במועמדים פופוליסטיים בבחירות הקרבות בגרמניה, הולנד וצרפת.
למעשה, זהו האיחוד האירופי, לא דונלד טראמפ, המאיים לחתור תחת נאט"ו והביטחון של המערב. בימים האחרונים, נשיא הוועדה האירופית ז'אן-קלוד יונקר, ראש מדיניות החוץ שלו, פדריקה מוגריני ושרת ההגנה הגרמנית אורסולה וון דר ליין טענו שבחירתו של טראמפ צריכה להעניק משנה תוקף לצורך בכח ביטחון אירופי.
כח זה הינו שאיפה של האיחוד האירופי מזה שנים רבות. הקישור לטראמפ הינו שימוש ציני על מנת להאיץ את הגעתו. כבר עתה הוא במצב מתקדם ולקח תשומת לב גדולה יותר מאז החלטתה של בריטניה לעזוב את האיחוד. הצבא האירופי הינו פרוייקט מלא יהרה, הנראה על ידי מנהיגים אירופאים רבים ככלי הנחוץ על מנת להשלים את האיחוד אשר לו הם מייחלים. בנאומה בפגישה של זוכנות הביטחון האירופית בבריסל יום לאחר בחירתו של טראמפ, הגברת מוגריני הציעה שהאיחוד צריך "את הפוטנציאל המלא של מעצמת-על, בתחומי הגנה וביטחון."
לאיחוד המתדלדל מבחינה כלכלית, לאיגוד צבאי הגנתי יש את הפוטנציאל לחסכונות כלכליים עצומים. הכוונה הינה לאגד יכולות צבאיות לאומיות תחת מטריה שללא כל ספק תתואר על ידי רציונליזציה ויעילות. דבר זה יביא לצמצומים ניכרים ליכולות ההגנה האירופאיות. נוסף על כך, זה יוריד את רמת הגמישות ואת רמת הכח העודף אשר כל כך נחוצים לכוחות צבאיים המצויים תחת איום אפשרי של קרבות שחיקה ומקורות איום מרובים.
הבירוקרטיה הכמו-ביזנטית של האיחוד האירופי, בשילוב עם הביישנות ברבות ממדינות האיחוד, יבטיחו שצבאו לעולם לא ייפרס עם זעם. איגוד הגנה אירופי יהווה גם איום ישיר לברית נאט"ו, בתחרות על מימון, בניית כוחות כפולים ובלבול ובניה של מנגנוני צבאות מתחרים. בנאומה, גברת מוגריני אפילו אייתה במפורש את הצורך למטה מרכזי יחיד למשימות צבאיות, אשר אותו דימתה ל-SHAPE (ראשי תיבות של: מטה הפיקוד העליון של הכוחות המאוחדים אירופה), מרכז השליטה ובקרה של נאט"ו.
שרת ההגנה של גרמניה אמרה לכתבים ביום בו טראמפ נבחר שעליו להתייחס לנאט"ו כברית של ערכים משותפים ולא של עסקים. היא אמרה: "אינך יכול לומר שהעבר אינו משנה, שהערכים שאנו חולקים לא משנים, אלא במקום זאת לנסות ולמשוך כמה שיותר כסף מנאט"ו והאם ניתן להוציא מכך עסקה טובה או לא."
זוהי צביעות עוצרת-נשימה משרת ההגנה של מדינה המוציאה פחות מ-1.2 אחוזים מהתל"ג שלה על הגנה כנגד הסכם נאט"ו על מינימום של 2 אחוזים, בעודה מתנהגת כטפיל על תרומתה של ארה"ב לכ-73% מסך הוצאות הביטחון של נאט"ו. אם כן כמה "הערכים שאנו חולקים" שווים למדינתה?
בריטניה היא אחת ממעט המדינות האירופאיות אשר משיגות את המינימום הנדרש של 2 אחוזים, עם חלק המוציאות אף כחצי מכך. על כך דיבר טראמפ כאשר טען שמדינות אירופה צריכות "לשאת את משקלן." בניגוד לספינים בפוליטיקה ובמדיה, הוא לא איים למשוך את ארה"ב מנאט"ו, ולא, כך נראה, הוא לא יעשה זאת - אלא אם יוכרח לכך על ידי הדחף של האיחוד האירופי להיות מדינת-על עם צבא משלה. מנהיגים אירופאיים יעשו חסד אם יבינו שהם צריכים את ארה"ב יותר מאשר ארה"ב צריכה אותם, בעוד שהגנה אמיתית, איתנה ומחוייבת מהכח הצבאי הגדול בעולם יותר מועיל להם מצבא פנטסטי שיציג המון דגלים, מבנים וגנרלים אך ללא שיניים.
בהתעקשותו על כך שעל האירופים לתרום יותר, טראמפ מזמין לפתחו קרב מכיוון שאין בכוונתם לעשות כך. בעיקר בגלל שלרוב ממשלות אירופה אין כוונה להשתמש ברצינות בכח צבאי עוד לעולם. בריטניה עדיין אינה שייכת לכלל זה, צרפת עוד פחות. קשרי הביטחון וביון ההדדיים של בריטניה וארה"ב כבר עתה חזקים מאשר עם כל מדינה אירופית אחרת. בריטניה צריכה כעת לשמר ולחזק קשרים אלו הלאה, ולהתקרב כמה שיותר לארה"ב לנוכח האימפוטנציה הצבאית אשר תלווה את איגוד ההגנה של האיחוד האירופי.
המדיה האירופית גם רכבה על גישתו הלא-מתעמתת של טראמפ כלפי הנשיא פוטין, כאשר היא מפזרת פחדים בטענה שזו תערער את הביטחון הבינלאומי. אלו שטויות. ייתכן והוא יימצא דרכים אפקטיביות יותר להתנהל מול הנשיא הרוסי מאשר קודמו בתפקיד, כולל התנגדות להתפשטות פרובוקטיבית ומשיקולים שגויים מזרחה של האיחוד האירופי, אך הוא אינו מסוג האנשים אשר ירצו אנשים כמו פוטין.
טראמפ גם יציג עמדה איתנה יותר כנגד איומים לארה"ב ולמערב מאשר אובמה וזה חיוני שיעשה כן. הוא תיאר את הסכם הגרעין של אובמה עם איראן כ"הסכם הגרוע ביותר שנוהל" ונשבע לפעול כנגד ההפרות של איראן, באם יצטרך גם דרך הטלת סנקציות חדשות ואף אולי ביטול ההסכם כולו.
בצורה מגלה פנים, מאז הכרזת נצחונו של טראמפ, שר החוץ האיראני מוחמד ג'אבאד זאריף כבר הראה כמה עמדה זו מדאיגה אותו. צפו לראות את הפרובוקציות האיראניות כנגד ארה"ב פוחתות כאשר טראמפ יהיה נשיא. יש תקווה לעמדה אמריקנית חזקה יותר בקרב בעלות ברית מודאגות של ארה"ב במזרח התיכון, כולל ישראל, ערב הסעודית, מצרים ומדינות המפרץ, כולן חוששות מתוקפנותה הגדלה של איראן בזירה.
ישנו קונפליקט בין העמדה הנוקשה הנחוצה כלפי איראן ושיתוף פעולה גדול יותר עם רוסיה. נשיא ארה"ב ברק אובמה, ביאושו להשיג ולשמר את מורשתו בצורת הסכם הגרעין, השתטח בפני האייטולות והשאיר וואקום כוחות לרוחב המזרח התיכון. גם איראן וגם רוסיה קפצו על המציאה עקב רוך ליבו. עמידה מחדש על השפעתה של ארה"ב בזירה תהיה אחת מאתגריו הגדולים של טראמפ.
עדיפות נוספת היא הלימה על המדינה האסלאמית ושותפיה הג'יהאדיסטיים היכן שהם מרימים את ראשם. טראמפ חייב, במילותיו, "להכותם כל כך חזק עד שראשם יסתובב." טראמפ גם צריך לשים קדימות על תמיכה מוראלית ומעשית גם יחד במשטרים אנטי-איסלמיסטיים במזרח התיכון, כמו מצרים של סיסי.
עליו לעשות כן גם בבית, להתנגד בחריצות לההתפשטות המאכלת של ההקצנה האסלאמית בארה"ב. הוא אמר שהוא ילחץ חזק על תומכים מבית של המדינה האסלאמית, יסגור מסגדים קיצוניים ויבטל דרכונים לאזרחי ארה"ב הנוסעים להילחם עימם. לא רק שדבר זה יחזק את הביטחון הפנימי, אלא גם יעזור לערער על המשיכה הגלובלית של המדינה האסלאמית, בייחוד אם מדינות אירופאיות יעקבו אחר צעדיו.
פעם אחר פעם, ההיסטוריה הוכיחה שרק מנהיגים חזקים, לא כאלו המבקשים לפייס, יכולים לשמור על שלום וביטחון. הייתה זו עוצמתו של רונלד רייגן עם מרגרט ת'אצ'ר לצידו שהביאו להפלת ברית המועצות, אשר איימה ותקפה דמוקרטיות מערביות מסביב לעולם במשך עשורים.
מנהיגים אירופאיים צריכים להכיר בזאת גם. במקום להפיץ פחד ותעמולה שקרית אודות דונלד טראמפ, עליהם להתפלל שהוא יספק את החוזק אשר כל כך נחוץ כיום, בעודם עובדים בצורה הטובה ביותר כיצד הם יכולים לתמוך במקום לתקוף אותו.
קולונל ריצ'ארד קמפ היה מפקד של כוחות בריטיים באפגניסטן. הוא שירת בעיראק, ערב הסעודית, הבלקנים וצפון אירלנד והיה לראש הצוות הבינ"ל בנושא טרור בעבור וועדת הביון המשותפת של בריטניה.