האיחוד האירופי הגיש תביעה משפטית נגד הרפובליקה הצ'כית, הונגריה ופולין בגין אי ציות לצו שנוי במחלוקת המורה עליהן לקלוט אלפי מהגרים מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון.
הליך ההפרה כביכול המתיר לנציבות האירופית, הזרוע הביצועית רבת העוצמה של האיחוד האירופי, לתבוע מדינות חברות הנחשבות כמי שהפרו את מחויבותן על פי חוק האיחוד האירופי, מה שעשוי להוביל לקנסות כספיים גבוהים.
המחלוקת החלה עוד בספטמבר 2015, כאשר בשיא משבר ההגירה של אירופה, המדינות החברות של האיחוד האירופי הצביעו ברוב דחוק על העברתם של 120,000 "פליטים" מאיטליה ויוון למדינות אחרות בגוש. מספר פליטים זה היה בנוסף לתכנית מיולי 2015 לפזר 40,000 מהגרים מאיטליה ויוון למקומות אחרים.
מתוך 160,000 המהגרים שיש "לחלוק", תשע מדינות במרכז ובמזרח אירופה צוו לקלוט אליהן כ- 15,000 מהגרים. אף על פי שהרפובליקה הצ'כית, הונגריה, רומניה וסלובקיה הצביעו נגד ההסכם, הן עדיין נדרשות לציית לו.
מאז, מספר מדינות מרכז אירופה החברות באיחוד האירופי סירבו בתוקף לקלוט את מכסות המהגרים שהוקצו להן. לפולין, לדוגמה, יש מכסה של 6,182 מהגרים, אף אחד מהם לא נקלט. לרפובליקה הצ'כית יש מכסה של 2,691 מהגרים, 12 בלבד מהם נקלטו. להונגריה יש מכסה של 1,294 מהגרים, אף אחד מהם לא נקלט.
באיחוד האירופי בכללותו, עד כה הועברו כ- 20,000 מהגרים למקום אחר (6,896 מאיטליה ו- 13,973 מיוון), על פי דוח עדכני של האיחוד האירופי בנושא העברה ויישוב מחדש, שפורסם ב-13 ביוני 2017. מתוך 28 המדינות החברות באיחוד האירופי, רק מלטה קלטה את מלוא המכסה שלה - 131 מהגרים.
רבים ממי שמכונים מבקשי מקלט סירבו לעבור למרכז ולמזרח אירופה, כיוון שההטבות הפיננסיות שם אינן כה נדיבות כמו בצרפת, גרמניה או סקנדינביה. בנוסף, מאות מהגרים שהועברו לאסטוניה, לטביה וליטא, המדורגות בין מדינות האיחוד האירופי העניות ביותר, נמלטו מאז לגרמניה ולמדינות עשירות יותר בגוש האירופי.
בינתיים, אוכפי "האחדות" האירופית ביקשו לבייש את המדינות הסרבניות ולאלץ אותן לציית להסכם והשתמשו בתפיסות ערטילאיות כגון "ערכים" ו"סולידריות" אירופיים. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, לדוגמה הזהיר לאחרונה:
"על מדינות אירופה שאינן מכבדות את הכללים לשאת במלוא ההשלכות הפוליטיות. זוהי בגידה כפולה. הן מחליטות לנטוש את עקרונות האיחוד האירופי, מפנות גבן לאירופה ונוקטות גישה צינית בנוגע לאיחוד המעניק להם כסף, מבלי לכבד את ערכיו".
מנהיגים במרכז ובמזרח אירופה עומדים במריים. בפולין, ראשת הממשלה, באטה שידלו, אמרה, כי מדינתה לא תיסחט על ידי פקידי האיחוד האירופי. בנאום שנשאה בפרלמנט ב-24 במאי, יומיים לאחר מתקפת הג'יהאד במנצ'סטר אנגליה, שבה נהרג זוג פולנים, היא אמרה:
"לא ניקח חלק בטירוף של האליטה של בריסל... קומו על רגליכם והתעוררו מהתרדמת שבה אתם שרויים, או שתבכו על ילדיכם בכל יום.
"אם אינכם יכולים לראות זאת - אם אינכם רואים שהטרור כיום עלול לפגוע בכל מדינה באירופה, ואתם חושבים שפולין אינה צריכה להגן על עצמה - אתם הולכים יד ביד עם מי שמפנה את נשקו נגד אירופה, נגד כולנו.
"יש לומר זאת בצורה ברורה ומפורשת: זוהי מתקפה על אירופה, על התרבות שלנו, המסורות שלנו. האם אנו רוצים פוליטיקאים חזקים שיכולים לראות את הסכנה ולהיאבק נגדה ביעילות?"
 בנאומה ב-24 במאי אמרה ראשת ממשלת פולין, באטה שידלו, כי מדינתה לא תיסחט על ידי פקידי האיחוד האירופי: "לא ניקח חלק בטירוף של האליטה של בריסל... זוהי מתקפה על אירופה, על התרבות שלנו, המסורות שלנו". (תמונת אילוסטרציה המקור: הפרלמנט האירופי/Flickr) |
שר הפנים הפולני, מריוש בלשצ'ק, אמר כי הסכמה למכסות האיחוד האירופי "תהיה ללא ספק גרועה" יותר מכל עונש שתטיל בריסל:
"בל נשכח את מתקפות הטרור שהתבצעו במערב אירופה - וכיצד - במדינות האיחוד האירופי הגדולות - הן הפכו כיום לצערנו לעובדה. זכרו, כי הקהילות המוסלמיות הגדולות כיום במערב אירופה התחילו כמספרים קטנים יחסית...
"אני אומר לעמיתיי במערב אירופה כי אסטרטגיה של פיזור המהגרים בין מדינות רק מעצימה את ההגירה הבלתי חוקית, מפני שלמבריחים יש אפילו יותר לקוחות, כאשר מהגרים עתידיים שומעים שהאנשים המגיעים לאירופה מקבלים מקלט במדינות האיחוד האירופי אחרות שאינן איטליה ויוון".
הנריק קובלצ'ק, חבר פרלמנט פולני, אמר:
"פולין תורמת לאיחוד האירופי... אנו עושים מה שהגוש אומר, מה שהאמנות אומרות. אם הנשיא הצרפתי חשב על פליטים, אז סוגיה זו לא הוזכרה באמנות וכאשר הצטרפנו לאיחוד האירופי לא קיבלנו על עצמנו מחויבות זו".
השר הפולני לענייני אירופה, קונרד שימנסקי, הוסיף: "בין הנציבות לפולין אין ויכוח על ערכים - אלא כיצד יש לפרש ערכים אלה".
ברפובליקה הצ'כית, ראש הממשלה, בוהוסלב סובוטקה, אמר כי "בהתחשב במצב הבטחוני המידרדר באירופה וחוסר תפקוד מערכת המכסות, הממשלה הצ'כית לא תשתתף בה". הוא הוסיף: "אנו מוכנים להגן על עמדתנו באיחוד האירופי והמוסדות המשפטיים הרלבנטיים".
שר החוץ הצ'כי, לובומיר זאורוק, אמר כי על האיחוד האירופי להתמקד ב"התלכדות כלכלית וחברתית בין מדינות האיחוד האירופי, ולא בניסיונות לפזר מהגרים באמצעות כפיית מכסות". הוא ציין, כי בכמה מדינות מזרח אירופה "התושבים הפגיעים ביותר לעתים קרובות עניים יותר מהמהגרים עצמם שמגיעים".
זאורלק הוסיף כי "האנשים המגיעים אינם מעוניינים להשתלב, והם רוצים לחיות עם "אנשים מאותו רקע תרבותי, אתני ודתי". הוא אמר כי אנשים במרכז ובמזרח אירופה אינם רוצים "לחזור על השגיאה שעשו מדינות המערב", שבהן יש שכונות מלאות באלפי אנשים החיים בתנאי מחייה גרועים" שהינן "מסוכנות ביותר לא רק בלילה, אלא גם ביום". הוא ציין, כי "אין מחבלים מתאבדים בקרב אוקראינים או ויאנטמים", שתי קהילות מבוססות ברפובליקה הצ'כית.
בסלובקיה, ראש הממשלה, רוברט פיקו, אמר כי הגירה המונית ורב-תרבותיות בכפייה תשנה את אופי המדינה:
"אני סבור שזוהי חובת הפוליטיקאים לדבר על דברים אלו בצורה פתוחה וגלויה. אינני רוצה לראות קהילה מוסלמית בסלובקיה. אינני רוצה שיהיו כמה עשרות אלפי מוסלמים שיתחילו לקדם בהדרגה את האידאולוגיה שלהם. איננו רוצים לשנות את המסורות של מדינה זו, הבנויה על מסורת נוצרית. זה היה כך במשך מאות שנים. ריבונית וגאווה לאומית חייבות להיות חלק מהקואליציה השלטת שלנו".
פיקו הוסיף כי 95% מהפליטים כביכול היו למעשה מהגרים כלכליים:
"לא ניתן יד למעשה איוולת זה ונקבלם בזרועות פתוחות בין אם הם מהגרים כלכליים או לא. עלינו להתחיל לומר את האמת בנוגע להגירה".
בהונגריה, ראש הממשלה, ויקטור אורבן, הזהיר מפני "השלכות הרות אסון" של התנגשות תרבותית בין אירופה למהגרים מהעולם המוסלמי:
"כדי להבין מה עלינו לעשות, עלינו להבין את טיבו האמיתי של המצב שמולו אנו ניצבים. אירופה לא נמצאת כיום בפני "בעיית פליטים" או "מצב של פליטים", אלא יבשת אירופה מאוימת על ידי גל גואה של הגירה בעידן המודרני. מתרחשת תנועה של אנשים בהיקף עצום, ומנקודת מבט אירופית, נראה כי מספר המהגרים העתידיים בלתי מוגבל.
"בכל יום שחולף, אנו רואים מאות אלפים שמגיעים וזועקים בגבולותינו, וישנם עוד מיליונים רבים שפניהם מועדות לאירופה, ממניעים כלכליים...
"עלינו להכיר בעובדה שמדיניות ההגירה השגויה של האיחוד האירופי אחראית למצב זה. חוסר אחריות היא אות קלון של כל פוליטיקאי אירופי המבטיח חיים טובים יותר למהגרים ומעודד אותם לעזוב הכל ולסכן את חייהם כדי להגיע לאירופה. אם אירופה לא תחזור לדרך השכל הישר, היא תגלה שידה על התחתונה בקרב על גורלה...
"בל נשכח כי האנשים שמגיעים גדלו על ברכי דת אחרת, ומייצגים תרבות שונה לחלוטין. רובם אינם נוצרים, אלא מוסלמים. זוהי סוגייה חשובה, מפני שהנצרות טבועה באירופה ובזהות האירופית. האין זה מדאיג כשלעצמו, שהנצרות האירופית בקושי יכולה לשמור על אירופה נוצרית? אם נמעיט בערך זה, הרעיון של אירופה עלול להפוך לאינטרס של מיעוט ביבשת שלה עצמה".
בהתייחסו לכיבוש הונגריה על ידי האימפריה העותומנית בין השנים 1541 ל-1699 אמר אורבן:
"אני סבור כי יש לנו זכות להחליט שאיננו רוצים במדינתנו אנשים מוסלמים במספרים כה גדולים. איננו אוהבים את ההשלכות הכרוכות בקיומה של קהילה מוסלמית, כפי שאנו רואים במדינות אחרות, ואינני רואה כל סיבה שהיא שמישהו יאלץ אותנו ליצור דרכים לחיות יחד בהונגריה שאיננו רוצים לראות. למדנו מניסיון העבר".
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק.