מפלגת העם האוסטרית המתנגדת להגירה ומפלגת החירות האוסטרית האנטי ממסדית הגיעו לעסקה והקימו קואליציה חדשה שתהיה בשלטון באוסטריה בחמש השנים הקרובות. הברית הפוליטית פורצת הדרך צפויה להפוך את אוסטריה לחיל החלוץ של התנגדות מערב אירופה להגירה המונית מהעולם המוסלמי.
הקנצלר בן ה-31, סבסטיאן קורץ, שזכה בבחירות הארציות באוסטריה ב-15 באוקטובר לאחר מסע בחירות שהבטיח לעצור את ההגירה הבלתי חוקית, ירכיב ממשלה יחד עם היינץ-כריסטיאן שטארכה, מנהיג מפלגת החירות בן ה-48, שהזהיר כי הגירה המונית גורמת ל"אסלאמיזציה" של אוסטריה. על פי ההסכם, שטראכה יהפוך לסגן הקנצלר, ומפלגת החירות תקבל את משרדי הביטחון, הפנים והחוץ.
![]() הקנצלר האוסטרי, סבסטיאן קורץ (בתמונה), שזכה בבחירות הארציות באוסטריה לאחר מסע בחירות שהבטיח לעצור את ההגירה הבלתי חוקית, ירכיב ממשלה יחד עם היינץ-כריסטיאן שטארכה, מנהיג מפלגת החירות בן ה- 48, שהזהיר כי הגירה המונית גורמת ל"אסלאמיזציה" של אוסטריה. (מקור התמונה: ראול מיי/EU2017EE/Flickr) |
קורץ היה מבקר חריף של מדיניות הדלת פתוחה להגירה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שאפשרה ליותר ממיליון מהגרים בעיקר גברים מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון להיכנס למדינה בשנתיים האחרונות.
במהלך כהונתו כשר החוץ, קורץ פעל להשגת תמיכה פרלמנטרית בחוק פורץ דרך חדש המסדיר את השתלבותם של מהגרים. החוק המכונה חוק האינטגרציה - האוסר לבישת רעלות פנים מוסלמיות במקומות ציבוריים והפצת הקוראן על ידי קיצונים מוסלמים - קובע כללים ברורים ותחומי אחריות למבקשי מקלט ופליטים מוכרים שקיבלו תושבות חוקית במדינה.
החוק החדש דורש ממהגרים ממדינות שאינן חברות האיחוד האירופי לחתום על "חוזה אינטגרציה" המחייב אותם ללמוד לכתוב ולדבר גרמנית ולהירשם לקורסים בנושא "הערכים הבסיסיים של הסדר המשפטי והחברתי של אוסטריה". המהגרים נדרשים גם "לרכוש ידע על שלטון החוק הדמוקרטי והעקרונות הבסיסיים הנגזרים ממנו".
קורץ היה שותף פעיל בשינוי חוק האסלאם בן מאה השנים של אוסטריה (Islamgesetz) המסדיר את מעמד המוסלמים במדינה. מטרתו של החוק החדש, שעבר בפברואר 2015, היא לשלב מוסלמים ולהיאבק בקיצוניות האסלאמית על ידי קידום "אסלאם עם אופי אוסטרי". הוא גם מדגיש כי על החוק האוסטרי לקבל קדימות על פני השריעה האסלאמית בקרב מוסלמים החיים במדינה.
האוכלוסייה המוסלמית באוסטריה מונה כיום יותר מ- 700,000 נפש (או כ-8% לערך מסך כל האוכלוסייה). זוהי עלייה מכ-340,000 (או 4.25%) בשנת 2001, ו- 150,000 (או 2%) בשנת 1990, על פי נתונים שפרסמה אוניבסיטת וינה.
השינוי הדמוגרפי והדתי המפליג שעוברת אוסטריה, שהיא באופן מסורתי מדינה קתולית, נראה בלתי הפיך. בווינה, שבה אוכלוסיית המוסלמים מונה כיום יותר מ- 12.5%, מספר התלמידים המוסלמים כבר עולה על מספר התלמידים הקתולים הלומדים בחטיבות הביניים והתיכונים. מספר התלמידים המוסלמים עומד לעקוף את מספר התלמידים הקתולים בבתי הספר היסודיים בווינה.
בד בבד, אוסטריה הפכה לבסיס מרכזי של האסלאם הקיצוני. המשרד הפדרלי להגנת החוקה ומלחמה בטרור (BVT) של אוסטריה הזהיר מפני קיצוניות מתפרצת של הזרם הסלפי באוסטריה". סלפיזם הוא אידאולוגיה המתנגדת למערב ומבקשת לאכוף את החוק השרעי האסלאמי.
"ההגירה של השנים האחרונות משנה את מדינתנו באופן שאינו חיובי אלא שלילי", אמר קורץ, שהציג במסע הבחירות שלו מצע של "חוק וסדר". "הגירה חסרת רסן הורסת את הסדר במדינה".
שטראכה, התומך בישראל, שהרחיק את מפלגתו מהרטוריקה של הימין הקיצוני האוסטרי, מתעקש כי לאנטישמיות אין מקום במפלגתו ודחק לקדם חזית משותפת נגד אסלאמיסטים. הוא גם התחייב "להבטיח כי חרם [נגד מוצרים ישראליים] ירד מסדר היום".
במהלך ביקורו באפריל 2016 במוזיאון יד ושם בירושלים, בעקבות הזמנתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ממפלגת הליכוד, שטראכה אמר:
"חשוב לנו לפעול נגד אנטישמיות, וגם נגד אסלאמיזם וטרור, ולדון בסוגיות שיש לנו במשותף. אנטישמיות מרימה לעתים קרובות את ראשה מחדש מהאסלאמיות ומהשמאל.
"יש לנו הרבה במשותף [עם ישראל]. אני תמיד אומר, אם מגדירים את המערב כיהודי-נוצרי, אז ישראל מהווה סוג של גבול. אם ישראל נכשלת, גם אירופה נכשלת. ואם אירופה נכשלת, ישראל נכשלת".
שטראכה קרא למרקל "האישה המסוכנת ביותר באירופה" בשל מדיניות ההגירה שלה, וחזר ואמר כי האסלאם "אינו חלק" מאוסטריה. שטראכה הזהיר כי "שטף בלתי מרוסן של מהגרים הזרים לתרבותנו, הנהנים ממערכת הרווחה הסוציאלית שלנו... הופך מלחמת אזרחים בטווח הבינוני לדבר שאינו בלתי סביר". שטראכה, הדוגל באירוסקפטיות, קרא לאיחוד האירופי "מפלצת בירוקרטית" ואמר כי "מצבה של בריטניה יהיה ככל הנראה טוב יותר לאחר הברקזיט".
לדרישתו של שטראכה, קארין קנייסל, שאינה משויכת רשמית למפלגה והינה מומחית למזרח התיכון הדוברת שמונה שפות, כולל ערבית ועברית, תהפוך לשרת החוץ החדשה של אוסטריה. קנייסל הביעה ביקורת גלויה נגד נשיא הנציבות האירופית, ז'אן-קלוד יונקר, שאותו תיארה כ"קיסר של בריסל". היא גם מתחה ביקורת על מדיניות ההגירה של מרקל וכינתה אותה "רשלנית באופן מזעזע".
קנייסל אמרה כי רוב ה"פליטים" המגיעים לאירופה הם בעיקר גברים צעירים בגילאי 20 עד 30 שהינם "מהגרים כלכליים הנשלטים על ידי טסטוסטרון". בריאיון שנתנה לטלוויזיה האוסטרית אמרה קנייסל כי אחת הסיבות העיקריות להתקוממויות בעולם הערבי הייתה ש"צעירים ערבים רבים אינם יכולים למצוא אישה מפני שאין להם עבודה או בית משלהם, ולכן הם אינם יכולים להשיג סטטוס של גבר בחברה המסורתית".
יו"ר מפלגת החירות, הרברט קיקל, כותב הנאומים של מנהיג המפלגה המנוח יורג היידר ויד ימינו של שטראכה, יהפוך לשר הפנים, תפקיד מפתח לביטחון הפנים וביקורת הגבולות, ומאריו קונאסק, איש צבא במקצועו, יעמוד בראש משרד הביטחון. מבין 16 שרי הממשלה העתידיים, רק לקורץ יש ניסיון כחבר קבינט.
מסמך בן 180 עמודים מסביר את סדר היום של הממשלה החדשה מהיום ועד שנת 2022. הוא מבטיח לנקוט אמצעים חמורים נגד האסלאם הפוליטי ונגד הגירה בלתי חוקית, לזרז החלטות בנוגע למבקשי מקלט ולתת חסות לפסגה של האיחוד האירופי בנושא הגירה, כאשר אוסטריה תהיה נשיאת האיחוד האירופי במחצית השנייה של שנת 2018.
המסמך מתחייב גם לתת לאוסטרים הזדמנויות רבות יותר להצביע במשאלי עם - למרות שהוא מסרב במפורש לאפשר משאל עם על המשך חברות המדינה באיחוד האירופי.
בנוסף, המסמך מבטיח: לדרוש מהמהגרים ללמוד גרמנית, לדרוש מילדי מהגרים בגיל הרך שאינם שולטים כראוי בשפה הגרמנית ללמוד שנה נוספת בגן לפני שיעלו לכיתה א', להחמיר את העונשים הקבועים בחוק על עבירות מין, לחזק את הביטחון האוסטרי, להעסיק יותר שוטרים, לצמצם את הבירוקרטיה ולא להעלות מיסים.
עם זאת, המסמך מכריז על מחויבות עמוקה לאיחוד האירופי: "רק באירופה חזקה תתאפשר אוסטריה חזקה שבה נוכל לנצל את יתרונות המאה ה-21".
ישנם האומרים כי התחייבותו המוצהרת של קורץ לאיחוד האירופי נובעת מהרצון להפיג חששות באירופה בנוגע לאירוסקפטיות ויעדי המדיניות האנטי אסלאמית של מפלגת החירות. אחרים תיארו את קורץ כפרגמטיסט שהוא "אנטי ממסדי וממסדי בעת ובעונה אחת".
עם זאת, קורץ התחייב לדחות את מכסת המהגרים שמחייב האיחוד האירופי. "אפעל לשינוי מדיניות פליטים שגויה זו", הוא אמר. "ללא הגנה נאותה על גבולותיו החיצוניים של האיחוד האירופי, לא נצליח להתמודד עם בעיית ההגירה הבלתי חוקית".
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק.