"בשבדיה יושבת הממשלה הפמיניסטית הראשונה בעולם", התפארה הממשלה השבדית באתר האינטרנט הרשמי שלה. ומה המשמעות, בדיוק?
"המשמעות היא ששוויון מגדרי תופס מקום מרכזי בסדר העדיפויות של הממשלה... נקודת מבט של שוויון מגדרי מובאת לקדמת הבמה בהתווית המדיניות... הכלי החשוב ביותר של הממשלה ליישום מדיניות פמיניסטית הוא שילוב המגדר בתפיסה הרווחת, ותקצוב המתחשב במגדר הוא מרכיב חשוב".
רטוריקה בירוקרטית זו מלווה בצילום של הממשלה השבדית הנוכחית המונה תריסר נשים ואחד עשר גברים.
 בתמונה: קבינט הממשלה הנוכחית של שבדיה, המעידה על עצמה שהיא פמיניסטית גאה, שעבורה "שוויון מגדרי מובא לקדמת הבמה בהתוויית המדיניות" ו"תקצוב המתחשב במגדר הוא מרכיב חשוב". (מקור התמונה: ממשלת שבדיה) |
יש, כמובן, סוגים שונים של פמיניזם. הסוג המועדף על שבדיה אינו אחוות נשים אוניברסלית והפצת שוויון בין המינים בעולם כולו. לא, זהו פמיניזם מסוג "הצטלביות". מהו פמיניזם "הצטלביותי"? זהו סוג של פמיניזם המבוסס על קונספט אקדמי חדש יחסית המכונה "הצטלביות" (intersectionality), המקבל היררכיה שלפיה "קבוצות קורבן" אחרות - כגון "אנשים צבעוניים" ומוסלמים - נמצאות גבוה בסולם חוסר הצדק יותר מנשים, ועל פיה נשים ששייכות לקבוצות אלו נהנות מסטטוס גבוה אף יותר כקורבנות לעומת נשים נוצריות או יהודיות.
המשמעות היא שעל פמיניסטים הדוגלים בהצטלביות להיות רגישים וקשובים יותר מבחינה תרבותית, להכיר ולהעניק זכויות יתר לערכים מבוססי תרבות שאינם שוויון מגדרי. עליהם להיות פמיניסטים שמבינים שביטויי בוז לרודנות המתיימרת של הזכרים המערביים יכולים להיות קולניים, מופרזים או וולגריים, אולם במפגשיהם עם תרבויות פחות פמיניסטיות, עליהם למתן את מסירותם לשוויון של נשים מתוך כבוד לסדרי העדיפויות השונים של תרבויות אלו. בפועל, צורך כפייתי זה לכבד סדרי עדיפויות שונים של תרבויות אחרות הופך דחוף ביותר, והכבוד עצמו נרמס כאשר מדובר בתרבות שבה חוסר שוויון כלפי נשים מושרש ונאכף במלוא עוזו.
סוג זה של פמיניזם, מיותר לציין, אינו מוגבל רק לשבדיה. בשנה שעברה, יום לאחר השבעתו של דונלד טראמפ, הוא הופגן במלוא הדרו בצעדת הנשים שנערכה בארצות הברית, שבה הנשיא החדש זכה לגינוי מקיר אל קיר והוצג כהתגלמות הפטריארכיה, בעוד לינדה סרסור, אישה העוטה חיג'אב ומגנה על החוק האסלאמי (שריעה), הפכה בן לילה לגיבורה פמיניסטית.
במה תומכת סרסור? על פי החוק השרעי, מצופה מהאישה להיות כנועה וצייתנית. משקל עדותה בבית המשפט שווה למחצית משקל עדותו של גבר, מפני שהיא "בעלת אינטיליגנציה לקויה". בת מקבלה רק מחצית מהירושה שמקבל הבן. לגבר מותר - ואף מומלץ - להכות את אשתו אם אינה צייתנית מספיק. גבר רשאי לשאת נשים "כופרות", אולם לאישה אסור להינשא לבן דת אחרת. גבר יכול להינשא לעד ארבע נשים, אבל לאישה יכול להיות רק בעל אחד. גבר יכול להתגרש מאשתו פשוט על ידי אמירת כמה מילים, אבל אם אשה רוצה להתגרש, עליה לעבור תהליך מפרך שבסופו קבוצת גברים קובעת את גורלה. לגבר מותר לקיים יחסי מין עם אשתו נגד רצונה, ובנסיבות מסוימות, גם עם נשים אחרות. וזוהי רק ההתחלה.
לפעמים כאשר מזכירים כללים אלו, התגובה היא: "ובכן, התנ"ך אומר כך וכך". הנקודה אינה שדברים אלו כתובים בכתבי הקודש המוסלמים, אלא שאנשים עדיין חיים על פיהם. יתרה מזאת, בצעדת הנשים בשנה שעברה, סרסור, אישה הדוגלת בדפוסי התנהגות אנטי פמיניסטיים מושרשים ואי שוויון, זכתה לתשואות. במילים אחרות, פמיניזם "ההצטלביות" הועלה לדרגה של הרס עצמי.
באף מדינה אחרת הפמיניזם "ההצטלביותי" אינו מקבל תמיכה ללא עוררין מצד הממסד הפוליטי והתרבותי ומופנם בצורה כה נלהבת על ידי ציבור האזרחים, כמו בשבדיה. ולהלן דוגמה מייצגת: אחת התוצאות של פמיניזם ה"הצטלביות" הוא חוסר רצון ניכר להטיל עונש על גברים מוסלמים שפעלו בהתאם לצווים המוסריים של תרבותם, ובדיוק בשל הסתייגות זו, שבדיה ו"הממשלה הפמיניסטית" שלה הפכו, לדברי משקיפים, "לבירת האונס של המערב". כמו כן, "ההצטלביות" היא זו שגרמה בשנה שעברה לכל חברות משלחת הממשלה השבדית לאיראן לחבוש כיסויי ראש ולהתנהג כמו הרמון מושפל עד עפר. "במחווה זו של כניעה", אמר אתר חדשות שוויצרי, "לא זו בלבד שהן שמו לצחוק את רעיון ה"פמיניזם" אלא אף תקעו סכין בגב אחיותיהן האירניות".
דוגמה נוספת ל"הצטלביות" היא אישה שבדית בת 45 שעבדה במעון של "ילדי פליטים ללא ליווי". בנובמבר 2016, כנראה מתוך טוב לב, היא אספה לביתה את עבדול דוסטמוחמדי, דייר ממוצא אפגני שהתגורר במעון עד שמלאו לו 18 שנים והוא נאלץ לעזוב את המעון. בתוך חודש הם הפכו לנאהבים, וכמה חודשים מאוחר יותר, כפי שדווח לאחרונה, דוסטמוחמדי התעלל מינית בבתה בת ה-12 של האישה. כאשר הילדה סיפרה על כך לאמה, האם לא עשתה דבר והסבירה מאוחר יותר לרשויות כי חששה שדוסטמוחמדי יגורש.
כאשר הילדה סיפרה לאביה שגר בנפרד, הוא הודיע למשטרה. האם לא הייתה צריכה לחשוש מגירוש: על דוסטמוחמדי נגזרו שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי קטן ועבודות שירות. זהו כוחו של פמיניזם ה"הצטלביות" במערכת השבדית: הוא מאפשר לאם שבדית - ולבית המשפט השבדי לשים את רווחתה של ילדה שהתעללו בה מינית נמוך יותר בסדר העדיפויות ולהעדיף את רווחתו של המוסלמי שתקף אותה.
אסיים בדוגמה נוספת של פמיניזם "הצטלביותי" ממוסד הלכה למעשה: הוריה העיראקיים של אליסיה הביאו אותה לשבדיה כאשר הייתה בת ארבע. כשמלאו לה 13 הם החזירו אותה למולדתם כדי שתינשא לבן דודה בן ה-23. כשחזרה לבדה לשבדיה, אליסיה, אזרחית שבדית, ילדה בנים תאומים, אשר הפכו עם לידתם אוטומטית לאזרחים שבדים. לאחר שטיפלה בהם זמן מה, ילדיה נלקחו ממנה, נגד רצונה, כדי שיגדלו בעיראק עם בעלה. בשנה שעברה, הוא עתר לבית המשפט המוניציפלי של שטוקהולם וביקש משמורת מלאה על הילדים. ב-9 בינואר 2018, בית המשפט המוניציפלי של שטוקהולם פסק לטובתו, בנימוק כי התאומים חיו זמן רב יותר עם האב מאשר עם אליסיה, שהיא כיום בת 24.
בית משפט שבדי פסק נגד זכויות ההורות של אזרחית שבדית והעביר את ילדיה, שגם הם אזרחים שבדים, לחזקת זר שידוע כמי שאנס את אימם, על רקע "נישואין" מוסלמים על פי השריעה, כשהיא עצמה הייתה ילדה. יונו בלום, מומחית לאלימות "מתוך כבוד", היא שבדית אחת שכנראה לא קיבלה שיעור בפמיניזם "הצטלביותי". היא כינתה את פסיקת בית המשפט "בושה וחרפה" ואמרה כי שבדיה אכזבה את אליסיה לאורך כל חייה:
"הוציאו ילדה קטנה משבדיה, חיתנו אותה, אנסו אותה ולקחו ממנה את ילדיה מבלי שהרשויות ינקפו אצבע. וכעת הם תקעו את המסמר האחרון בארון הקבורה שלה כאשר שללו ממנה משמורת. מעולם לא ראיתי מקרה שנעשו בו כל כך הרבה טעויות".
בלום פשוט אינה מבינה. גורמים רשמיים שבדים לא "עשו טעויות" כלשהן במקרה של אליסיה. כל פעולה שנעשתה מצדם נבעה מתפיסה מושרשת המובנת להם היטב ואשר הם מאמינים בה בכל ליבם. הם, כפי שהם אוהבים לטעון, פמיניסטים גאים לפני ולפנים. מתוך רצון לציית לכללי "ההצטלביות", אמונתם היוקדת באחוות נשים מסתיימת במקום שבו מתחילים פטריארכיה אסלאמית ברוטלית, דיכוי נשים ו"תרבות של כבוד" פרימיטיבית. זהו פמיניזם, בגרסה השבדית.
ברוס באוור הוא מחבר הרומן החדש The Alhambra. ספרו While Europe Slept היה ברשימת רבי מכר של ה-New York Times ונכלל ברשימת המועמדים הסופיים לפרס National Book Critics Circle Award.