האם נשיא טורקיה, טאיפ ארדואן, שמדבר כל העת עד כמה קפריסין מציבה איום ביטחוני על מזרח אגן הים התיכון, מנסה להעביר מסר? ארדואן הזהיר זה מכבר את הקפריסאים וחברות בינלאומיות המחפשות משאבי אנרגיה באזור ש"לא לבטוח בצד היווני של קפריסין".
השתלחויותיו החוזרות ונשנות של נשיא טורקיה בקפריסאים היוונים שופכות אור גם על ראיון שנערך לאחרונה ושודר בשידור חי בטלוויזיה הקפריסאית הטורקית עם טורגוט ינאגרלי בן ה-84 - חבר לשעבר בארגון ההתנגדות הטורקי הפארא-צבאי (TMT) שהוקם בשנת 1957 ונודע בפעילותו הפלילית בקפריסין.
ינאגרלי התפאר בראיון בתפקיד שמילא ברצח המוני קפריסאים יוונים ובסיבה לכך.
"נסענו ברחבי קפריסין והיכינו או הרגנו את מי שביצע פשעים נגד הטורקיות (Turkishness)", הוא פתח ואמר.
שאלה: מדוע עסקת בפעילות זו? מתוך רצון להרפתקה או התלהבות?
ינאגרלי: לא, זה היה למען הטורקיות.
שאלה: האם היה קל להרוג אנשים אלו?"
ינאגרלי: אין דבר מהנה יותר... נהננו מאוד לאחר שהרגנו אנשים אלו.
שאלה: היה אכפת לך אם האנשים היו פושעים או לא?
ינאגרלי: מדוע שיהיה לי אכפת? אם הם פושעים או לא.. כל עוד הם קאפירים [כופרים], הם שייכים לאותו גזע של כלבים... כאשר רצינו לירות ב'קאפיר', [שתי נשים מהקבוצה] החביאו רובים ב[חזיות] שלהן ונשאו אותם עבורנו.
ינאגרלי אמר כי המנהיגים הקפריסאים הטורקים מעולם לא אמרו לו ולחבריו לצמצם או להפסיק את פעילותם. אין זה מפתיע בהתחשב בעובדה שאחד ממקימי ה-TMT המרכזיים הוא ראוף דנקטאש, שכיהן כראש "המדינה הפדרלית הטורקית של קפריסין" בין השנים 1975 ו-1983 ולאחר מכן כנשיא "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" בין השנים 1983 ועד 2005 - שתי "המדינות" הוכרו אך ורק על ידי טורקיה.
ינאגרלי אמר כי לאחר שקפריסין קיבלה עצמאות משלטון הבריטים בשנת 1960, ה-TMT קברו את נשקיהם והמשיכו בפעילותם "במחתרת" - ולקחו אותם שוב חזרה מאוחר יותר. אולם, "רובים המשיכו להגיע מטורקיה", הוא הוסיף. "התחלנו לשלוח אנשים לטורקיה להכשרה צבאית. הגעתי לטורקיה פעמיים להדרכה צבאית ומודיעינית לפני 1960".
ינאגרלי טען כי כאשר כוח שמירת השלום של האו"ם בקפריסין (UNFICYP) הוקם בשנת 1964, הוא התיידד עם כמה אנשי או"ם - מה שהקל על ה-TMT לארגן מחדש את שורותיו ולתפוס עמדות באזור. "מפקד או"ם הכין עבורי מדים של כוח שמירת השלום של האו"ם", הוא אמר, "לבשתי אותם ונסעתי ברכב של האו"ם, מפני ששלחתי להם בשר כבש כל שבוע ושלחתי להם שתי נשים [פרוצות] לילה אחד".
"הפכתי את ההרג לאומנות", הוא אמר, ותיאר את פעילות הקבוצה לאחר הפלישה הטורקית לקפריסין בשנת 1974. "הקפריסאים הטורקים הם שהרגו את השבויים הקפריסאים היוונים יותר מאשר הצבא הטורקי".
הוא גם הביע אכזבה מכך שמפקד טורקי מנע ממנו להרוג שבויי מלחמה קפריסאים יוונים בחצי האי קרפס לאחר הפלישה. "אני עדיין מצר על כך שהחמצתי [את ההזדמנות]", הוא אמר.
בתמונה: גדר המסמנת את "אזור החיץ" המאויש על ידי חיילי כוח שמירת השלום של האו"ם ב"קו הירוק" בניקוסיה, קפריסין. (מקור התמונה: מרקו פיבר/Flickr) |
ינאגרלי אמר כי היה גם מעורב בהעברת מתיישבים בלתי חוקיים מטורקיה לקפריסין אשר תפסו את מקומם של הקפריסאים היוונים שברחו מהטבח בצפון האי כדי למצוא מקלט בחלק הדרומי החופשי. הפלישה שינתה את המבנה הדמוגרפי של האי, והפכה מה שהיה פעם רוב יווני בצפון לאזור טורקי בפעם הראשונה בתולדות האי.
וידויו של ינאגרלי חושף את השקר מאחורי התייחסותה של טורקיה לפלישה שלה כאל "מבצע של שלום" שבו פתחה כדי להגן על הקפריסאים הטורקים. טורקיה, כפי שמוכיח ינאגרלי, היתה מעורבת בפעילות פלילית בקפריסין במשך עשרות שנים לפני הפלישה - לפני ואחרי עצמאות קפריסין בשנת 1960.
לאחר הראיון עם ינאגרלי, סנר לוונט, העורך הראשי של העיתון הקפריסאי הטורקי Afrika, כתב:
"אחינו הקפריסאים היוונים שהיגרו מכפרי מסאריה [מסאוריה] שקוראים זאת עשויים לשאול את עצמם: "האם איש זה [ינאגרלי] הרג את אבי? האם הוא הרג את אמי, את אחי? גם אני הייתי שואל אותה שאלה, לו הייתי במקומם. אדם זה עדיין בחיים וחי במגוסה [פמגוסטה]. אני יודע שהוא לא היחיד. ישנם אחרים. אזרח שלנו אומר ש"מישהו אחר בסרדרלי [טסיוס] מתפאר גם הוא על כך שרוצץ את ראשיהם של קפריסאים יוונים באבן סלע, והוא גאה בכך!
"ואנחנו שואלים: "מדוע אין עדיין שלום? כיצד נוכל לעשות שלום כאשר רוצחים קנאים חיים בקרבנו? במקום לרדוף אותם, אנו מאפשרים להם להופיע בטלוויזיה ולהתגאות במעשי הרצח שלהם. האם אנו עדיין מחפשים נעדרים? לכו ותשאלו את האיש הזה... לאחר שביצע את "אומנותו", באילו בארות הוא זרק את הנרצחים, או היכן קבר אותם? אם הוא ודומיו אינם יודעים, מי יודע? אם אינכם באים חשבון עם רוצח שאומר 'הפכתי את ההרג לאומנות', עם מי תבואו חשבון?"
עד כה, "רוצחים קנאים" אלו לא הואשמו באחריות לטבח של קפריסאים יוונים חפים מפשע: הטיהור האתני של צפון קפריסין. חשובה לא פחות העובדה שהוא ושותפיו לפשע קיבלו עזרה וסיוע מהרשויות הטורקיות. יש להעמיד לדין את כל האחראים בבתי דין פליליים בינלאומיים - וכמה שיותר מהר.
אוזאי בולוט היא עיתונאית מטורקיה ועמיתה בכירה במכון גייטסטון. כיום היא מתגוררת בעיר וושינגטון.