 איטליה, שהיא שער כניסה מרכזי לאירופה למהגרים המגיעים בדרך הים, אישרה חוק הגירה וביטחון נוקשה חדש אשר יקל על גירוש מהגרים שמבצעים פשעים. בתמונה: מהגרים בסירת עץ מחכים לחילוצם על ידי האונייה פיניקס של ארגון Migrant Offshore Aid ב-10 ביוני 2017 בלמפדוזה, איטליה. (תמונה של כריס מקגראת/ Getty Images) |
הפרלמנט האיטלקי אישר חוק הגירה וביטחון נוקשה חדש אשר יקל לגרש מהגרים שמבצעים פשעים וישלול ממחבלים מורשעים את אזרחותם האיטלקית.
הבית התחתון של הפרלמנט באיטליה, Camera dei Deputati, הצביע ב-28 בנובמבר ברוב של 396 נגד 99 לאישור החוק החדש, שהוביל שר הפנים, מתאו סלביני. החוק אושר קודם לכן על ידי הסנאט האיטלקי ב-7 בנובמבר. ב-3 בדצמבר הודיע רשמית הנשיא סרג'יו מטרלה על החוק החדש.
החוק החדש, הידוע גם בשם "הצו ביטחוני" או "הצו של סלביני", כולל מספר סעיפים עיקריים:
ביטול הגנה הומניטרית. אחת ממטרותיו המרכזיות של החוק החדש הייתה להגביל את מספר המהגרים שמקבלים מקלט באיטליה. לשם כך, סעיף 1 בצו מבטל היתרי שהייה בגין מה שמכונה הגנה הומניטרית, צורת הגנה העומדת לרשות מי שאינו זכאי למעמד של פליט.
על פי השיטה עד כה, התנאים לקבלת הגנה הומניטרית - אחת משלוש צורות הגנה המוענקות למבקשי מקלט, בנוסף למקלט מדיני והגנה משלימה - היו מעורפלים ונוצלו לרעה. מהגרים המגיעים לאיטליה היו יכולים לבקש הגנה הומניטרית, שנמשכה שנתיים ואפשרה להם לעבוד וליהנות מהטבות סוציאליות ומגורים.
על פי החוק החדש, ממשלת איטליה תעניק מקלט רק לפליטי מלחמה לגיטימיים או קורבנות של רדיפה פוליטית. החוק החדש קובע גם שורה של היתרים מיוחדים (מטעמי בריאות או אסונות טבע במדינת המוצא) לתקופה מרבית הנעה בין שישה חודשים לשנה.
הארכת תקופת המעצר של מהגרים. סעיף 2 לחוק החדש מתיר לרשויות באיטליה להחזיק מהגרים במתקני מעצר המכונים מרכזי השבה למולדת (Centri di permanenza per il rimpatrio, CPR) למשך תקופה מרבית של 180 יום, עד 90 יום יותר מבעבר. הארכת התקופה עולה בקנה אחד עם הזמן הנדרש לאימות זהותו של המהגר והלאום שלו.
בנוסף, סעיף 3 קובע כי ניתן להחזיק מבקשי מקלט למשך תקופה מרבית של 30 יום במה שמכונה "נקודות חמות", מתקני זיהוי הנמצאים בגבולות החיצוניים של האיחוד האירופי. אם עדיין לא נקבעת זהותם בתוך 30 יום, מבקשי המקלט יכולים להיות גם מוחזקים במרכזי השבה למולדת במשך 180 יום. במילים אחרות, ניתן להחזיק במבקשי המקלט למשך עד 210 יום כדי לאמת את זהותם.
הקצאת כספים נוספים לגירוש. סעיף 6 קובע הקצאת כספים נוספים למטרות החזרה למולדת: 500,000 אירו (570,000 דולר) בשנת 2018, 1.5 מיליון אירו (1.7 מיליון דולר) בשנת 2019 ו-1.5 מיליון אירו נוספים בשנת 2020.
שלילת הגנה ביתר קלות. סעיף 7 מרחיב את רשימת הפשעים שניתן בגינם לשלול מעמד של פליט או הגנה משלימה. מבקשי מקלט עשויים כעת לאבד את הגנתם אם יורשעו בפשעים כגון איומים או אלימות כלפי איש ציבור, תקיפה פיזית, מילת נשים ואישומי גנבה שונים.
ניתן להשעות את הבקשה למקלט אם מגיש הבקשה נמצא בעיצומו של הליך פלילי בגין אחד מהפשעים הנזכרים לעיל שיוביל לדחיית בקשת המקלט במקרה של הרשעה סופית. כמו כן, פליטים החוזרים למדינות המוצא שלהם, גם אם באופן זמני, יאבדו את ההגנה הבינלאומית והמשלימה שלהם.
גיבוש רשימת מדינות מוצא בטוחות. סעיף 7 קובע גיבוש רשימה של מדינות מוצא בטוחות, דהיינו מדינות בעלות משטר פוליטי דמוקרטי שאין בהן רדיפה פוליטית "כללית ועקבית", עינויים או יחס לא אנושי או משפיל או עונשים, איום באלימות או סכסוך מזוין.
ב-12 מדינות החברות האיחוד האירופי לפחות כבר יש רשימות כאלו שבהן משתמשים כדי למנוע ניצול לרעה של מנגנוני המקלט של המדינות ושל האיחוד האירופי.
על פי הצו, מבקשי מקלט ממדינות המופיעות ברשימה יידרשו לספק הוכחה כי הם ניצבים בפני סכנה במדינות מולדתם. החוק גם מפרט קטגוריות חדשות הקובעות כי בקשת מקלט היא "נטולת יסוד באופן ברור" במקרה של: אנשים שהצהירו הצהרות בלתי עקביות, אנשים שהגישו מידע כוזב או סיפקו מסמכים כוזבים, אנשים המסרבים לתת טביעות אצבעות, אנשים שעומד נגדם צו גירוש, אנשים המהווים סכנה לסדר ולביטחון, זרים שנכנסו לגבולות איטליה בצורה שאינה מוסדרת ולא הגישו מיד בקשה למקלט.
בנוסף לרשימה של מדינות מוצא בטוחות, סעיף 10 מנהיג עיקרון "בריחה פנימית", דהיינו "אם ניתן להחזיר אזרח זר לאזורים מסוימים במדינת המוצא שבהם אין סכנה לרדיפה, הבקשה להגנה בינלאומית נדחית".
צמצום מערכת מתן מקלט למבקשי מקלט. סעיף 12 קובע כי מעתה רק קטינים ללא ליווי ואנשים הזכאים להגנה בינלאומית יורשו להשתמש במערכת לקבלת מבקשי מקלט ופליטים (Sistema di protezione per richiedenti asilo e rifugiati, SPRAR), מערכת הקבלה הרגילה המנוהלת על ידי הרשויות האיטלקיות. כל מבקשי המקלט האחרים יעברו דרך "מרכזי קבלה מיוחדים" (Centri di Accoglienza Straordinaria, CAS) ו"מרכזי קבלה למבקשי מקלט" (Centri di Accoglienza per Richiedenti Asilo, CARA). השינויים נועדו לא רק להבטיח שליטה מרכזית על תהליך המקלט, אלא גם להגביל את הגישה לכל השירותים למעט שירותים סוציאליים בסיסיים ביותר.
אישור שלילת אזרחות. סעיף 14 קובע שלילת אזרחות איטלקית ממי שאינו איטלקי מלידה והורשע בגין פשעים הקשורים לטרור. בין האנשים שאזרחותם עשויה להישלל נמנים: זרים שקיבלו אזרחות לאחר עשר שנות תושבות באיטליה, אנשים חסרי מדינה שקיבלו אזרחות לאחר חמש שנות תושבות באיטליה, ילדי זרים שנולדו באיטליה וקיבלו אזרחות לאחר גיל 18, בני זוג של אזרחים איטלקיים וזרים בוגרים שאומצו על ידי אזרח איטלקי.
שלילת האזרחות אפשרית בתוך שלוש שנים מהרשעה סופית בגין פשעים הקשורים לטרור, על ידי צו של נשיא הרפובליקה בתמיכתו של שר הפנים.
סעיף 14 מאריך גם את תקופת ההמתנה לקבלת אזרחות מ-24 חודשים ל-48 חודשים.
הגברת אמצעי הביטחון. החוק החדש קובע כללים שמטרתם לנקוט אמצעים להבטחת הביטחון הציבורי, תוך התייחסות ספציפית לאיום הטרור ולמאבק נגד הסתננות גורמים פליליים למכרזים ציבוריים.
כדי למנוע מתקפות של כלי רכב על הולכי רגל באזורים הומי אדם, סעיף 17 דורש מסוכנויות להשכרת רכב להגביר את אמצעי הבקרה על אנשים השוכרים משאיות ומכוניות ואן. סעיף 19 מתיר למשטרה ברשויות מקומיות שאוכלוסייתן עולה על 100,000 נפש להשתמש באקדחי טייזר חשמליים, וסעיף 24 כולל אמצעים לביסוס חוקים נגד המאפיה וצעדי מנע. המאפיה האיטלקית הואשמה בכך שהרוויחה ממשבר ההגירה.
במסיבת עיתונאים, אמר שר הפנים סלביני כי החוק החדש יסדיר את מערכת המקלט הלוקה בחסר. "עם קריטריונים, היגיון בריא ותוצאות מצוינות, אנו משיבים את הסדר, ומתווים כללים, רצינות, שקיפות ואחידות במערכת קבלת המקלט שהפכה למטבע עובר לסוחר, עסק שיצא משליטה ושעליו משלם העם האיטלקי". הוא הוסיף:
"עלינו לקבל בברכה את מי שנמלט מפני מלחמות, אבל אין מקום למהגרים כלכליים. בעידן של תקשורת גלובלית, נשלח מסר ברור למהגרים בכל מדינות המוצא, וגם למבריחים, שיבינו כי עליהם למצוא עבודה אחרת. מי שנמלט ממלחמה הוא אחי, אבל מי שבא למכור סמים ולהפר את הסדר חייב לחזור למדינתו".
החוק החדש זכה לגינויים נמרצים מצד אמצעי התקשורת המרכזיים באיטליה, מפלגות השמאל וכן ארגונים לא ממשלתיים וקבוצות אחרות התומכות בהגירה. סלבטורה גרצ'י, מארגון הצדקה Caritas Italia תיאר את החוק כ"גרוע ביותר בהיסטוריה של איטליה" ו"חולני, חסר תועלת ומזיק". הוא הוסיף: "הטקסט הוא בעיקר תוצאה של דעות קדומות ושיקולים אלקטורליים, גישות פשטניות לתופעה מורכבת וסבוכה".
סלביני השיב: "אני תוהה אם מי שמתנגדים לצו הביטחוני בכלל קראו אותו. אינני מבין מה הבעיה: הוא מגרש פושעים ומגביר את המאבק נגד המאפיה, סחיטה וסמים".
סלביני, מנהיג מפלגת "הליגה" (Lega) המתנגדת להגירה, הקים קואליציה חדשה עם מפלגת "חמשת הכוכבים" (M5S) הפופוליסטית ב-1 ביוני. תוכנית הממשלה, שתוארה בתוכנית פעולה בת 39 עמודים, מבטיחה לחסל את ההגירה הבלתי חוקית ולגרש עד 500,000 מהגרים לא מתועדים.
איטליה היא שער הכניסה העיקרי למהגרים המגיעים מן הים. 119,369 מהגרים הגיעו דרך הים בשנת 2017, לאחר שבשנת 2016 הגיעו 181,436, לדברי "ארגון ההגירה הבינלאומי" (IOM). מוערך, כי בחמש השנים האחרונות הגיעו לאיטליה 700,000 מהגרים, אולם מאז נכנס סלביני לתפקידו, מספר המהגרים המגיעים צנח בחדות. באחד עשר החודשים הראשונים לשנת 2018, הגיעו 23,000 מהגרים בלבד, לדברי הארגון.
בתוך כך, סלביני הודיע כי איטליה לא תחתום על האמנה העולמית להגירה של האו"ם, ופקידי ממשל איטלקיים לא השתתפו בועידה שהתקיים במרקש, מרוקו, ב-10 ו-11 בדצמבר לאימוץ ההסכם. לא זו בלבד שהאמנה העולמית נועדה לקבוע כי הגירה היא זכות אדם, אלא היא גם מוציאה מחוץ לחוק ביקורת על הגירה באמצעות חקיקה נגד פשעי שנאה.
ראש הממשלה, ג'וזפה קונטי, נאם בפרלמנט ב-28 בנובמבר ואמר:
"אמנת ההגירה העולמית היא מסמך המעלה סוגיות ושאלות שהן בנפשם של אזרחים רבים. לכן, אנו רואים לנכון להעלות את הנושא לדיון בפרלמנט וכל החלטה סופית תהיה בהתאם לתוצאת הדיון, כפי שעשתה שוויץ. לפיכך, הממשלה לא תשתתף בועידה במרקש, והיא שומרת לעצמה את האפשרות לאמץ, או לאמץ, את המסמך, רק לאחר שהפרלמנט הביע את דעתו".
יותר מתריסר מדינות הכריזו כי לא יחתמו על ההסכם. בין מדינות המערב אשר לא יחתמו: אוסטרליה, אוסטריה, בולגריה, קרואטיה, הרפובליקה הצ'כית, הונגריה, ישראל, איטליה, לטביה, פולין, סלובקיה, סלובניה, שוויץ וארצות הברית.
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק