 בעוד שירות הביטחון השבדי מבטיח לציבור כי יעשה "יותר" כדי להגביל את הגידול החל בסביבות טרור בשבדיה, ממשלת שבדיה מחריפה את הבעיה בכך שהיא מקדמת בברכה את חזרתם של לוחמי ג'יהאד של דעאש למדינה. (מקור התמונה: iStock) |
"קיצוניות אסלאמית המעודדת אלימות מהווה כיום את האיום הגדול ביותר לשבדיה", על פי הודעה לעיתונות מה-15 בינואר של שירות הביטחון השבדי (Säpo). "רמת איום הטרור נותרה גבוהה, בדרגה שלוש מתוך חמש). המשמעות היא כי סביר שתתרחש פעולת טרור", אמר קלאס פריברג, ראש ה-Säpo.
"כדי לתת מענה לאיום הטרור, שירות הביטחון יעבוד בעתיד בצורה אסטרטגית יותר כדי להגביל את הגידול בסביבות הקיצוניות. בין אם מדובר בטיפול באנשים [omhänderta] המציבים איום ביטחוני, בשיתוף פעולה עם רשויות אחרות, או פעילות מאומצת יותר כדי להבטיח כי אנשים אלו יועמדו לדין בגין פשעים אחרים - או צמצום ההזדמנויות שלהם".
בעוד ש-Säpo מבטיח לציבור כי יעשה "יותר" כדי להגביל את הגידול החל בסביבות טרור בשבדיה, ממשלת שבדיה מחריפה את הבעיה בכך שהיא מקדמת בברכה את חזרתם של לוחמי ג'יהאד של דעאש למדינה. כ-300 איש עזבו את שבדיה כדי להילחם בשורות דאעש, ומוערך כי כ-150 לוחמי דעאש שבדים חזרו לשבדיה. כ-50 מאלו שלא חזרו נהרגו.
ראש ה-Säpo תיאר בינואר לוחמי דעאש שחוזרים כ"אנשים שבורים שעברו טראומה מהחוויות שעברו", ואמר כי על החברה השבדית "למלא תפקיד מרכזי בשילובם חזרה."
החוק השבדי אינו מאפשר לשירותי הביטחון לנקוט את כל האמצעים הנדרשים נגד לוחמי דעאש שחוזרים, למרות שחוק חדש יחסית שנועד לטפל בבעיית הטרוריסטים בשבדיה אומץ בשנת 2016. החוק אינו מאפשר לרשויות, למשל, לתפוס או לערוך חיפוש בטלפונים הניידים והמחשבים של לוחמי דעאש חוזרים, אלא אם קיים חשד קונקרטי לפשע, לדברי פרדריק הלסטרום, סגן ראש יחידת Säpo ל"גורמים המונעים מאידאולוגיה". יתרה מזאת, לדברי הלסטרום, הרשויות אינן יודעות האם הלוחמים החוזרים מהווים סכנה לאזרחים שבדים: "קשה לענות על שאלה זו גם מפני שההערכות שאנו עושים יכולות להשתנות".
לוחמי דעאש רבים לקחו עימם את משפחתם, כולל ילדים קטנים, כאשר הצטרפו לדעאש. משפחה דוברת שבדית שנסעה להצטרף לדעאש עשתה סרט ביתי, ששודר לאחרונה על ידי התקשורת השבדית, על חיי הג'יהאד שלהם. בסצנה אחת, האם מתאמנת בירי בזמן שהאב מסביר לילדים: "עכשיו נסתכל על אימא עושה ג'יהאד". הסרט הביתי מראה את האישה יורה ברובה וקוראת בעליזות "זה היה מגניב!" ו"אללה אכבר".
בסצנה אחרת, רואים את האב המתכונן לצאת ולהרוג מספר לבנו הצעיר ובתו הפעוטה כיצד הוא גנב ווקי טוקי מ"כופר", ירה בו בראש והרג אותו. הילד הקטן מסביר לאב כיצד כדאי להשתמש בתחמושת לרובה הסער ומבקש להצטרף אליו, אבל אמו אומרת לו כי אביו עדיין חושב שהוא "צעיר מדי". הקריין בסרט מסביר כי ילדים רבים של משפחות דעאש מעין אלו חזרו לשבדיה עם משפחותיהם והולכים לבתי ספר וגני ילדים שבדים. המשפחה בסרט היא אחת מהם. עם זאת, הרשויות המקומיות בשבדיה אינן יודעות כמה ילדים חזרו. על פי סקר שערך ערוץ הטלוויזיה השבדי SVT בקרב רשויות מקומיות שבדיות, הרשויות מודעות רק ל-16 מבוגרים ו-10 ילדים, מתוך ה-150 שחזרו.
עוד ביוני 2017, ראש ה-Säpo באותה העת, אנדרס תורנברג, אמר לעיתונות השבדית כי המדינה ניצבת מול אתגר "היסטורי" של התמודדות מול אלפי "מוסלמים קיצוניים בשבדיה". (בשנת 2010, היו 200 אנשי ג'יהאד בשבדיה, על פי Säpo) תורנברג ציין גם כי ארגונו מקבל כ-6,000 טיפים מודיעיניים בנושא טרור וקיצוניות, לעומת 2,000 בחודש בממוצע בשנת 2012.
בתוך כך, אין זה מפתיע שהשבדים מרגישים יותר ויותר חסרי ביטחון במדינתם. ארבע מתוך 10 נשים פוחדות ללכת ברחוב בחופשיות, על פי דו"ח ביטחון לאומי חדש שפרסמה "המועצה הארצית השבדית למניעת פשיעה" (Brottsförebyggande Rådet או Brå).
"כמעט רבע מהאוכלוסיה בוחרת במסלול שונה או בצורה תחבורה אחרת כתוצאה מחשש לפשיעה, וכחמישית נמנעים מלהיות פעילים באינטרנט בשל חשש מאיומים והטרדות", לדברי הארגון.
"בקרב נשים בגילאי 20-24, 42 אחוזים אמרו כי בחרו לעתים קרובות במסלול שונה או בצורת תחבורה אחרת, מפני שהרגישו חוסר ביטחון ופחדו שייפלו קורבן לפשיעה. שיעור הגברים שהביעו חוסר ביטחון באותה קבוצת גיל עמד על 16 אחוזים. רמת הפעילות באינטרנט יכולה להיות מושפעת גם מחששות ליפול קורבן לפשיעה. כל אדם חמישי לערך, ללא קשר למינו, מצהיר כי במהלך השנה האחרונה נמנע לעיתים קרובות מפרסום תגובה באינטרנט בשל הפחד שייחשף לאיומים או הטרדה".
"מדיה חברתית היא פורום חשוב יותר ויותר לדיון הציבורי. אם חמישית מהאוכלוסיה חשה שהם אינם מעזים להביע את דעתם ברשת מחשש שייפלו קורבן לפשיעה", אמרה מריה סודרסטרום מ-Brå, "אז זו הופכת להיות בעיה דמוקרטית".
לא רק החשש מאיומים והטרדה גורם לשבדים לחוש שכדאי להימנע מהבעת דעה באינטרנט. אנשים רבים שהשמיעו דעות "לא נכונות" באינטרנט הועמדו לדין על ידי רשויות שבדיה בגין "הסתה נגד קבוצה אתנית" - פשע בר-ענישה על פי החוק השבדי. ה"בעיה הדמוקרטית" שסודרסטרום מתארת היא, אם כן, כפולה: החשש מאיומים והטרדה של אחרים והחשש מהעמדה לדין על ידי המדינה.
הארגון האחראי העיקרי כנראה להעמדה לדין בגין אישום זה, לפחות מאז שנת 2017, הוא Näthatsgranskaren ("חוקר שנאה ברשת"), ארגון פרטי שהוקם בינואר 2017 על ידי מפקד משטרה לשעבר בשם תומאס אוברג, אשר נראה כי שם לעצמו מטרה לאתר ולדווח לרשויות על שבדים שהוא וארגונו החליטו שהם ביצעו פשעים של הבעת דעה בלתי חוקית ו"מסיתים לשנאה" נגד זרים. אוברג התפאר לאחרונה, כי הגיש 1,218 דוחות למשטרה בשנים 2017-2018 בלבד, וכי מתוך 214 כתבי אישום יצאו 144 פסקי דין. "רבים [עדיין] עומדים בפני משפט, הוא כתב בטוויטר.
בנובמבר שעבר, Information Society Group, ארגון הפועל תחת מועצת אירופה, הזמין את אוברג לשאת את הנאום המרכזי בכנס האזורי שלו שנושאו "טיפול בשיח שטנה בתקשורת: תפקידן של רשויות הרגולציה ומערכת המשפט" שנערך בזגרב. הכנס בחן "כיצד שיח שנאה נתון לרגולציה במדינות שונות החברות במועצת אירופה תוך התמקדות בתפקידם ובעבודתם הספציפיים של רשויות הרגולציה הארציות, מערכת המשפט וגופי רגולציה פנימית באמצעי התקשורת". האם מועצת אירופה רואה בהצלחותיו של אוברג, המוסר למשטרה את שמותיהם של אזרחים שבדים שכל פשעם הוא הבעת דעה ספונטנית, דוגמה שעל מדינות אירופיות אחרות לאמץ?
משלמי המיסים השבדים תרמו כ-1.5 מיליון קרונות שבדיות (165,000 דולר) למאמציו של אוברג בשנים 2017 ו-2018. לדברי ערוץ החדשות השבדי Fria Tider, רוב הכסף הולך כנראה לתשלום משכורתו של אוברג.
בנובמבר, מאמציו של אוברג הובילו להרשעתה של אישה בת 70 אשר כתבה את הפוסט הבא, כהערה על מאמר שעסק באלימות של גברים מוסלמים נגד נשים, בקבוצת פייסבוק בשם 'Stand up for Sweden' (נאבקים למען שבדיה): "אנחנו בשבדיה או שהפכנו את המדינה למפלצת מוסלמית ארורה?" האישה נקראה לחקירה בתחנת המשטרה - אותה משטרה שבדית שאין לה מספיק משאבים לחקור מקרי אונס. בחקירתה היא הסבירה:
"התרגזתי מכותרות שונות ומהתוכנית 'Cold Facts' (תוכנית תחקירים בטלוויזיה) שאמרו שהם שרפו והיכו את נשותיהם. אני תוהה אם זה יהיה ככה בשבדיה, וזה הכעיס אותי"... אני מתנגדת לכך שהם מרושעים כלפי נשים. כל כך הרבה מוסלמים הגיעו אלינו. התכוונתי כנראה שהם מתעללים בנשים".
נראה כי עבור הרשויות השבדיות, דבריה של אישה החוששת לבטחונן הפיזי של נשים בשבדיה אינם מקובלים, וזאת במדינה שממשלתה הכריזה בשנת 2016 כי היא "פמיניסטית". בעוד לוחמי דעאש החוזרים לשבדיה, אשר ייתכן שאנסו, בזזו, עינו ורצחו להנאתם, מוזמנים להיכנס חזרה לשבדיה ויכולים להמשיך בחייהם - או לתכנן מזימות טרור נגד שבדים - קשישות שבדיות אינן יכולות לומר מילה על חששן מפני גברים מעין אלו או האידאולוגיה שלהם. התובע הכללי לארס גורנסון במשרד התובע הציבורי בגבלה בחר להגיש כתב אישום נגד אישה בת 70 בגין "הסתה נגד קבוצה אתנית". בנובמבר האישה נמצאה אשמה והוטל עליה קנס בסך 4,800 קרונות שבדיות (530 דולר).
מאמציו של אוברג נשאו שוב פרי בינואר עם הרשעתה של אישה בת 78 שהואשמה שכתבה בפייסבוק, בין היתר, כי מוסלמים הם "מזוקנים" ו"רוחות רפאים". האישה התרגזה כאשר קראה שמהגרים מבצעים פשעים חמורים נגד קשישים ויוצאים בלא כלום או בעונש קל. לאחר שאוברג דיווח על האישה, שהיא כפי הנראה ענייה ואינה בקו הבריאות לאחר שבץ ומחלת ריאות, התובע בחר להגיש כתב אישום נגד הפנסיונרית בגין שישה פוסטים שכתבה בפייסבוק. היא כתבה, בין היתר: "כן, צריך לגרש את כל המוסלמים מהמדינה, אנחנו לא רוצים אותם פה. הרבה גברים מזוקנים שמפחידים ילדים".
הפנסיונרית הסבירה במהלך החקירה:
"כעסתי כאשר קראתי כיצד זה עובד עם מהגרים וכיצד הם יוצאים ללא עונש מכל מה שהם עושים. מזכים אותם, למרות שהם גונבים ועושים דברים אחרים. אין זה הוגן שמי שמבצע פשעים נתעבים יוצא לחופשי ללא עונש. אנשים מכים קשישים ולוקחים מהם כסף".
הפנסיונרית אמרה כי לא הייתה כותבת דברים אלו, לו הייתה יודעת שזה בלתי חוקי. היא ככל הנראה פעלה מתוך התפיסה המוטעית כי היא עדיין חיה בדמוקרטיה. בינואר נגזר עליה קנס של 4,000 קרונות שבדיות (443 דולר). האישה חיה על קצבת חודשית בסך 7,000 קרונות שבדיות בלבד (775 דולר).
"גם התייחסות עקיפה לכינויים או מושגים פוגעניים אחרים על גזע או מהגרים באופן כללי מכוסה על ידי החוק נגד הסתה נגד קבוצה אתנית והיא בת-ענישה", כתב השופט יון יונאסון בפסק הדין.
הרשויות השבדיות אינן יכולות - או מוכנות - להעמיד לדין או להרשיע אנשי ג'יהאד שהן מקבלות בזרועות פתוחות למדינה, אבל אין להן כל בעיה להגיש כתב אישום ולהעמיד לדין פנסיונריות קשישות ולא מזיקות. ניתן להוסיף ולומר, כי תרבות המכבדת את זכויות האדם של לוחמי דעאש חוזרים יותר מזכויותיהן של נשים קשישות המפחדות מהם אינה תרבות מתוקנת.
ג'ודית ברגמן היא בעלת טור, עורכת דין, פרשנית פוליטית ועמיתה בכירה במכון גייטסטון.