 "העלבת הנשיא" היא פשע בטורקיה. אם הנאשמים מורשעים, צפויות להם ארבע שנים בכלא - ואף יותר כאשר ההעלבה נעשית בפומבי. לדברי מרצה למשפטים מאוניברסיטת בילגי באיסטנבול, יאמן אקדניס, מאז בחירתו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בשנת 2014, נערכו 66,691 "חקירות בגין העלבה", שהובילו ל-12,305 העמדות לדין עד כה, "והמספרים רק הולכים וגדלים". בתמונה: נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בעצרת באינסטנבול ב-18 במאי 2018. (תמונה של Getty Images) |
הפיכת "העלבת הנשיא" לבלתי חוקית בטורקיה הגיעה לשפל חדש בתחילת מארס, כאשר אב ובתו באנקרה האשימו זה את זו בהעלבה כחלק מסכסוך משפחתי פנימי.
לדברי מרצה למשפטים מאוניברסיטת בילגי באיסטנבול, יאמן אקדניס, מאז בחירתו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בשנת 2014, נערכו 66,691 "חקירות בגין העלבה", שהובילו ל-12,305 העמדות לדין עד כה, "והמספרים רק הולכים וגדלים".
אוזגור אקטוטון, יו"ר אגודת בוגרי סוציולוגיה, אמר ליומון הטורקי העצמאי BirGün כי למרות שטורקיה הייתה "חברה של מלשינים" עוד מאז האימפריה העות'מנית, "מה שמדהים לאחרונה הוא השימוש [הנפוץ] בהלשנה בכל נושא".
"העלבת הנשיא" היא פשע על פי סעיף 299 לחוק העונשין הטורקי, שאומץ בשנת 1926. אם הנאשמים מורשעים, צפויות להם ארבע שנים בכלא - ואף יותר כאשר ההעלבה נעשית בפומבי.
ארגון (Human Rights Watch (HRW מתאר את השיטה. באוקטובר 2018, בנג'מין וורד, המנהל בפועל של ארגון HRW באירופה ובמרכז אסיה, אמר:
"בתי המשפט בטורקיה הרשיעו עשרות אלפי אנשים בארבע השנים האחרונות פשוט מפני שדיברו נגד הנשיא. על הממשלה להפסיק לשים את זכויות האדם ללעג ולכבד את זכותם של האנשים בטורקיה לחופש ביטוי בדרכי שלום".
זו לא הפעם הראשונה שארגון HRW קורא לממשלת ארדואן להפסיק לרדוף אנשים בשל העלבת הנשיא. במאמר בשנת 2015 בנושא, כתב ה-HRW:
"ממשלת טורקיה טוענת דרך קבע כי מילים מעליבות אינן חופש הביטוי. גופים הכוללים את מועצת אירופה, הנציבות האירופית, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה וקבוצות למען זכויות אדם בטורקיה ובעולם מתחו ביקורת השכם והערב על עמדה זו ועל הגבלת חופש הביטוי דרך קבע בטורקיה. בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק שוב ושוב בנושא טורקיה, ומצא הפרות של חופש הביטוי המוגנות תחת סעיף 10 של האמנה האירופית...
"מאז סוף 2014 היה מבול של מקרים כאלה שביצעו הרשויות באישורו של שר המשפטים, לרבות נגד ילדים, ומספר ילדים אף העבירו תקופות קצרות במעצר לפני משפט... במקרים מסוימים היו אלה אמירות בעל פה, ומקרים אחרים היו בגין הבעת ביקורת במדיה החברתית. בשום מקרה הנאשם לא השתמש או הסית לאלימות".
כמה אירוני ועצוב ש"העלבת הנשיא" היא אחת הסוגיות המעטות בטורקיה שבהן אין אפליה ממשלתית על רקע חברתי-כלכלי, מין או מוצא אתני. אנשים מכל שורות החברה נחקרים או נרדפים בשל עבירה זו, ביניהם תלמידי תיכון. שני תלמידי תיכון הוחזקו במעצר במשך זמן קצר לפני שהובאו לפני שופט בשנת 2015, לדוגמה, בגין "העלבת הנשיא" בנאומים וססמאות שהשמיעו באירוע בקוניה.
ראש מפלגת האופוזיציה הגדולה, CHP, בפרלמנט הטורקי, מנכ"ל בנק HSBC טורקיה,, קריין Fox News בטורקיה, שני מגישי חדשות מפורסמים, שופט לשעבר ואזרח בן 78 הם כולם דוגמאות לאנשים שנחקרו, נרדפו, הועמדו לדין או נכלאו בשל "העלבת ארדואן".
בין האנשים שנקנסו בגין עברה זו ניתן למנות את היו"ר המשותף לשעבר של האופוזיציה ממפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) המרצה 18 חודשים בכלא, חבר מפלגת HDP אחר שנושל ממושב הפרלמנט שלו בשנה שעברה, ואחמט סבר, דוברו של הנשיא הטורקי לשעבר, עבדוללה גול, שכתב ספר שבו כתב: "אנו ניצבים בפני ממשלה, או ליתר דיוק, בפני אדם אחד, שסבור שספרים מסוכנים יותר מפצצות".
השימוש שעושה ארדואן בסעיף 299 כטקטיקת הפחדה עשוי להתברר כיעיל ביותר: אם דמויות בולטות כמו סבר מוצאות עצמן בבית המשפט, כיוון שהעזו למתוח ביקורת נגד הממשלה, איזה סיכוי יש לאזרח הממוצע שצריך לעמוד על זכותו לחופש ביטוי? עם זאת, אם ארדואן מאמין שהשתקת בני עמו היא הדרך לשמור על שלטונו הכמעט אבסולוטי, ייתכן שהוא לא לקח בחשבון את העובדה שיותר ויותר טורקים מתוסכלים וזועמים.
בד בבד, בזמן שארדואן ממשיך להכניס לכלא את כל מי שמתנגד לשלטונו, הוא משחק משחק כפול עם המערב, כחלק מרצונו ארוך השנים להפוך את טורקיה לחברה באיחוד האירופי. ייתכן כי תכנית זו היא הסיבה מדוע שר המשפטים שלו הכריז בדצמבר כי יחשוף אסטרטגיה חדשה לרפורמה משפטית. על האיחוד האירופי לא ליפול למלכודת שקופה זו. במקום זאת, עליו לדרוש מממשלת טורקיה להפסיק לרדוף אחר אנשים חפים מפשע - לרבות אלו ש"פשעם" היחיד הוא מתיחת ביקורת על ארדואן.
אוזאי בולוט היא עיתונאית טורקית ועמיתה בכירה במכון גייטסטון. כיום היא מתגוררת בעיר וושינגטון.