 טורקיה איימה לפתוח מחדש את גבולותיה להגירה המונית לאירופה, אלא אם אזרחים טורקיים יוכלו לנוע ברחבי האיחוד האירופי ללא צורך באשרת כניסה. מוערך כי כיום טורקיה מארחת כ-3.5 מיליון מהגרים ופליטים - בעיקר סורים, עיראקים ואפגאנים. רבים מהם יהגרו, ככל הנראה, לאירופה אם תינתן להם ההזדמנות. בתמונה: מחנה פליטים אדיאמן בטורקיה. (מקור התמונה: נציבות האו"ם לפליטים) |
טורקיה איימה לפתוח מחדש את גבולותיה להגירה המונית לאירופה, אלא אם אזרחים טורקיים יוכלו לנוע ברחבי האיחוד האירופי ללא צורך באשרת כניסה. האיחוד האירופי הסכים לביטול ויזה במארס 2016 בעסקת המהגרים שהושגה בין האיחוד האירופי לבין טורקיה, במסגרתה התחייבה אנקרה לבלום את זרם המהגרים לאירופה.
גורמים אירופיים רשמיים אומרים, כי טורקיה אמנם צמצמה את זרם המהגרים, אך היא עדיין לא עמדה בכל הדרישות לביטול הוויזה. יתרה מזאת, שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו ב-15 ביולי להשעות שיחות רמות דרג עם אנקרה כחלק מסנקציות בעקבות קידוחי נפט וגז שמבצעת טורקיה מול חופי קפריסין.
בראיון לערוץ הטלוויזה הטורקי TGRT Haber ב-22 ביולי, אמר שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושולו, כי טורקיה נסוגה מעסקת המהגרים, מפני שהאיחוד האירופי לא עמד בהתחייבותו להעניק לבעלי דרכון טורקי גישה חופשית ללא צורך בויזה ל-26 מדינות אירופיות. "השענו את ההסכם לקליטת המהגרים", הוא אמר. "לא נחכה על מפתן דלתו של האיחוד האירופי".
יום קודם לכן, האשים שר הפנים הטורקי, סולימן סוילו, את מדינות אירופה כי השאירו את טורקיה להתמודד לבדה עם סוגיית המהגרים. בדברים שפורסמו בסוכנות החדשות הטורקית, Anadolu Agency, הוא הזהיר: "אנו ניצבים בפני גל מהגרים הגדול בהיסטוריה. אם נפתח את גבולותינו למעבר מהגרים לאירופה, אף ממשלה אירופית לא תחזיק מעמד יותר משישה חודשים. אנו מייעצים להם לא להעמיד את סבלנותנו במבחן".
העסקה לבלימת זרם המהגרים שנכנסה לתוקף ב-1 ביוני 2016 הייתה פרי משא ומתן חפוז של מנהיגי אירופה שהיו נואשים להשתלט על משבר שהוביל לזרם של יותר ממיליון מהגרים שהציפו את אירופה בשנת 2015.
על פי ההסכם, אירופה התחייבה לשלם לטורקיה 6 מיליארד אירו (6.7 מיליון דולר), להעניק ל-82 מיליון אזרחי טורקיה כניסה לאירופה ללא ויזה ולחדש את השיחות להצטרפות טורקיה כחברה לאיחוד האירופי. בתמורה, טורקיה הסכימה לבלום את זרם המהגרים לאירופה ולקלוט חזרה את כל המהגרים והפליטים שהגיעו באופן בלתי חוקי ליוון מטורקיה.
מוערך כי כיום טורקיה מארחת כ-3.5 מיליון מהגרים ופליטים - בעיקר סורים, עיראקים ואפגאנים. רבים מהם יהגרו, ככל הנראה, לאירופה אם תינתן להם ההזדמנות.
בתגובה לדבריו של צ'בושולו, דוברת האיחוד האירופי, נטשה ברטו, חזרה ואמרה, כי המשך עמידתה של טורקיה בעסקה שנחתמה בינה לבין האיחוד האירופי עדיין נותר תנאי לביטול הוויזה.
גורמים טורקיים רשמיים האשימו שוב ושוב את האיחוד האירופי כי לא מילא את חלקו בעסקה, במיוחד בכל הנוגע לביטול הוויזה והצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי.
על פי ההסכם, גורמים אירופיים הבטיחו לזרז אישור כניסה חופשית ללא ויזה לבעלי אזרחות טורקית לאזור שנגן (אזור גבולות פתוחים) שבו אין חובה לשאת דרכונים עד 30 ביוני 2016, ולחדש עד סוף יולי 2016 את השיחות שהוקפאו להצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי.
כדי לעמוד בדרישות לביטול הוויזה, טורקיה הייתה צריכה למלא 72 תנאים עד 30 באפריל 2016. בין התנאים: על הדרכונים הטורקיים להיות מאובטחים בהתאם לסטנדרטים של האיחוד האירופי, שיתוף מידע בנושא מסמכים מזויפים שבהם נעשה שימוש כדי להיכנס לאיחוד האירופי, והענקת היתרי עבודה למהגרים שאינם סורים בטורקיה.
גורמים אירופיים רשמיים אומרים כי אף על פי שטורקיה מילאה את רוב התנאים, היא לא עמדה בתנאי החשוב ביותר: הקלת החוקים המחמירים שלה נגד טרור, שבהם נעשה שימוש כדי להשתיק ביקורת על הנשיא הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן.
מאז ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה ב-15 ביוני 2016, יותר מ- 95,000 אזרחים טורקיים נעצרו ולפחות 160,000 עובדי ציבור, מורים, עיתונאים, אנשי צבא ומשטרה פוטרו או הושעו ממוסדות שונים בניהולה של המדינה.
בתגובה לטיהורים, הפרלמנט האירופי קרא ב-13 במארס 2019 להשעות את השיחות להצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי. "אמנם בתחילת תהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי ניכרה מוטיבציה חזקה לרפורמות בטורקיה, אולם בשנים האחרונות חלה נסיגה חמורה בתחום שלטון החוק וזכויות אדם", לדברי ההודעה שפורסמה.
טורקיה קיבלה לראשונה הבטחה שתהפוך לחברה באיחוד האירופי בספטמבר 1963, כאשר חתמה על "הסכם התאגדות" שנועד לקבוע איחוד מכסים שיסלול, בסופו של דבר, את הדרך להצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי. טורקיה הגישה בקשה רשמית לחברות באיחוד האירופי באפריל 1987, ושיחות על חברות החלו באוקטובר 2005.
השיחות על הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי הושעו בדצמבר 2006, לאחר שממשלת טורקיה סירבה לפתוח את נמלי הים ושדות התעופה של טורקיה למסחר מקפריסין. מאז השיחות המשיכו לסירוגין, אולם התהליך נבלם בשל התנגדות פוליטית, בין היתר, מצד צרפת וגרמניה.
אם טורקיה תצטרף לאיחוד האירופי, היא תעקוף את גרמניה ותהפוך לחברה הגדולה ביותר באיחוד האירופי מבחינה דמוגרפית. כתוצאה מכך, החברה הגדולה ביותר באיחוד האירופי תהיה מוסלמית. מספר גורמים אירופיים רשמיים הזהירו, כי הצטרפותה של טורקיה תגרום לאירופה "לקרוס", או "להפוך לאסלאמית".
נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, אמר כי לטורקיה אין מקום באיחוד האירופי. בראיון שנתן בפברואר 2016 לערוץ החדשות הצרפתי iTélé, הוא הביע חשש, שלו שותפים, ככל הנראה, אירופים רבים:
"לטורקיה אין מקום באירופה. תמיד דגלתי בעמדה זו, והיא מבוססת על היגיון בריא. אין לי משהו נגד הטורקים. אנו זקוקים להם, הם בעלי בריתנו בנאט"ו. אבל אם נתחיל להסביר - שטורקיה נמצאת באירופה - נצטרך לומר לתלמידים באירופה שהגבול האירופי עובר בסוריה. היכן ההיגיון הבריא?
"בנוסף, מהו הרעיון העומד מאחורי אירופה? אירופה היא איחוד של מדינות אירופיות. השאלה פשוטה מאוד, גם בהיבט הגאוגרפי, האם טורקיה היא מדינה אירופית? לטורקיה יש באירופה רק את חוף הבוספורוס. האם ניתן לראות בטורקיה מדינה אירופית מבחינה תרבותית, היסטורית וכלכלית? אם נאמר זאת, אנו מעונינים למעשה בקץ האיחוד האירופי".
ב-9 במאי 2019, אמר ארדואן כי טורקיה מחויבת להצטרפות לאיחוד האירופי. בהודעה שפרסם משרד החוץ הטורקי נמסר:
"טורקיה עדיין מחויבת ליעד של חברות באיחוד האירופי וממשיכה במאמציה בהיבט זה... אנו מצפים מהאיחוד האירופי שיתייחס לטורקיה באופן שווה כמו למדינות מועמדות אחרות ושיסיר מחסומים פוליטיים מדרך המשא ומתן שאמור להיות תהליך טכני...
"למרות שהמשא ומתן על הצטרפותנו לאיחוד האירופי תקוע מבחינה פוליטית, טורקיה נחושה להמשיך במאמציה ליישר קו עם הסטנדרטים האירופיים. בפגישה היום הצגנו את ההתפתחויות הנוכחיות בטורקיה והסכמנו על צעדים שיינקטו בתקופה הקרובה.
בראש סדר עדיפויותינו עומד הרצון להגיע לסיכומים בתהליך ביטול הוויזה, אשר יאפשר לאזרחינו לנוע באזור שנגן ללא אשרת כניסה".
גם אם טורקיה תעמוד בכל דרישות האיחוד האירופי, נראה כי בזמן הקרוב לא תבוטל הוויזה לאזרחי טורקיה. ב-15 ביולי, קשרו שרי החוץ של האיחוד האירופי באופן רשמי בין התקדמות ביחסי טורקיה- האיחוד האירופי לבין קפריסין. החלטה שאימצה המועצה האירופית ב-15 ביולי קובעת:
"המועצה מגנה את העובדה כי למרות קריאותיו החוזרות ונשנות של האיחוד האירופי להפסקת הפעילויות הבלתי חוקיות במזרח הים התיכון, טורקיה ממשיכה בפעולות הקידוח שלה מערבית לקפריסין והחלה בקידוח שני נוסף צפונית מזרחית לקפריסין בתוך המים הטריטוריאליים של קפריסין. המועצה חוזרת ומדגישה את ההשפעה השלילית החמורה והמידית שיש לפעולות בלתי חוקיות אלו על היחסים בין טורקיה לבין האיחוד האירופי. המועצה קוראת שוב לטורקיה להימנע מפעולות מעין אלו, לפעול ברוח שכנות טובה ולכבד את הריבונות ואת זכויותיה הריבוניות של קפריסין על פי החוק הבינלאומי...
"לנוכח המשך פעולות הקידוח הבלתי חוקיות ופעולות הקידוח החדשות של טורקיה, המועצה החליטה להשעות...לעת עתה את השיחות רמות הדרג המתקיימות בין האיחוד האירופי לבין טורקיה. המועצה תומכת בהצעת הנציבות להקטין את הסיוע טרום הצטרפות לאיחוד שיינתן לטורקיה לשנת 2020".
הקו הנוקשה שנקטו גורמים אירופיים רשמיים נגד טורקיה אולי מוצדק, אולם אנקרה נמצאת בעמדה המאפשרת לה ליצור תוהו ובוהו באיחוד האירופי אם תרצה בכך. אכן, אירופה נמצאת במצב שבו היא יכולה רק להפסיד.
אם האיחוד האירופי יאשר את ביטול הוויזה, עשרות מיליוני טורקים יקבלו מיד גישה חופשית לאזור שבו אין חובה לשאת דרכונים באירופה. מבקרי ביטול הוויזה חוששים כי התוצאה תהיה מיליוני אזרחים טורקיים שיהגרו לאירופה. מגזין החדשות האוסטרי Wochenblick דיווח, כי 11 מיליון טורקים חיים בעוני, וכי "רבים מהם חולמים לעבור למרכז אירופה".
אחרים סבורים כי ארדואן רואה בביטול הוויזה הזדמנות "לייצא" את "הבעיה הכורדית" לגרמניה. מרקוס סודר, ראש האיחוד הנוצרי הסוציאליסטי, מפלגת האחות הבווארית של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שבראשה עומדת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, הזהיר כי מיליוני כורדים צפויים לנצל את ביטול הוויזה כדי להימלט לגרמניה מפני רדיפת ארדואן: "אנו מייבאים עימות טורקי פנימי. בסופו של דבר, אולי יגיעו פחות מהגרים דרך הים, אבל רבים יותר יגיעו דרך האוויר".
מאידך גיסא, אם האיחוד האירופי ידחה את ביטול הוויזה, וטורקיה בתגובה תפתח מחדש את גבולותיה לתנועת מהגרים לאירופה, מאות אלפי מהגרים מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון עשויים להתחיל לזרם שוב לתוך אירופה.
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק.