כמה עשרות אסירים פוליטיים באיראן פתחו לאחרונה בשביתת רעב, במחאה על התנאים הקשים בהם הם מוחזקים מאז מעצרם על פעילות למען זכויות אדם. כן אומר מחמוד אמירי-מוגהדאם, דובר ארגון Iran Human Rights (IHR).
אמירי-מוגהדאם, בעברו חוקר מדעי המוח שנמלט מהרפובליקה האסלאמית לנורבגיה בשנות השמונים, אמר לי בשיחה כי:
מלבד העובדה שהם מוצבים לעתים ביחד עם פושעים מסוכנים, רבים מהאסירים נמצאים במצב בריאותי רעוע וסובלים מהתעללות מידי השומרים...
הרשויות באיראן מנצלות את התנאים הקשים בכלא כדי ללחוץ על אסירים פוליטיים. בחודש יוני האחרון, עלירזה מוחמד עלי, אסיר צעיר שנעצר בשל פוסטים שכתב ברשתות החברתיות, נהרג ביחד עם שני אסירים נוספים. זה קרה לאחר שאמר לרשויות בכלא כי חייו בסכנה, והוא אף פתח בשביתת רעב במחאה. כל התחינות שלו זכו להתעלמות והוא נרצח. אחד מחבריו לתא, סוהיל עראבי, שבת רעב מאותן סיבות, וכוחות הביטחון חטפו את אימו בגלל ראיון בו סיפרה על המצב של בנה בכלא לרשת זרה המשדרת בפרסית.
על פי הדו"ח האחרון של ארגון IHR על מצב האסירים באיראן, "עינויים נערכים נגד חשודים לאחר מעצרם ובטרם המשפט, במטרה לחלץ מהם הודאה", וזאת למרות העובדה שהחוק האיראני אוסר על כל סוג של עינוי וניסיון לחלץ הודאות בכוח. עוד מציין הדו"ח כי השימוש בעינויים אינו מוגבל לאסירים הנאשמים בעברות פוליטיות או ביטחוניות:
כמעט כל האסירים שנעצרו בשל עברות סמים הוחזקו בבידוד והיו נתונים לעינויים פיזיים במהלך החקירה, ונמנעה מהם גישה לעורך דין. במקרים רבים, ההודאות שנתנו היוו את הראייה היחידה שהובאה בפני השופט ועליה ביסס את גזר הדין. עינויים נערכו גם במקרים של חשודים בעברות פליליות כמו רצח ואונס, בהם לא היו מספיק ראיות נגד החשוד. בשנת 2014, אדם שהודה בפשע ונידון למוות זוכה מכל ההאשמות 48 שעות לפני הוצאתו להורג. כאשר נשאל מודע הודה ברצח אותו לא ביצע, ענה: 'הם הכו אותי כל כך חזק שחשבתי שאם לא אודה לא אשרוד את החקירה'.
על פי החוק האיראני, הוצאה להורג יכולה להיערך במספר שיטות, כולל כיתת יורים, צליבה, סקילה ותלייה. מאז שנת 2010, תלייה היא שיטת ההוצאה להורג העיקרית באיראן.
אמירי-מוגהדאם מספר כי כתוצאה מהעינויים במהלך חקירות ואי-קיומו של משפט הוגן, איראנים רבים הוצאו להורג שלא בצדק:
עד כה בשנת 2019, לפחות 140 בני אדם הוצאו להורג ו-80% מהם הואשמו ברצח. לפחות שניים מהם היו קטינים מתחת לגיל 18. אדם אחד שהוצא להורג בחודש יוני הואשם בריגול למען ארה"ב.
בשנת 2018 לפחות 273 בני אדם, שבעה מהם קטינים, הוצאו להורג – מרביתם באשמת רצח. 38 בני אדם נשפטו למוות באישום המעורפל של "שחיתות" ו"חילול הקודש", סעיפים המשמשים לרוב נגד פעילים פוליטיים. "הרשויות באיראן טוענות כי אין במדינה אסירים פוליטיים, ואלו שהוצאו להורג היו 'טרוריסטים'", אמר והוסיף: "אך למעשה איראן משתמשת בעונש המוות ככלי העיקרי לזריעת פחד בחברה האזרחית, ותגובת נגד להפגנות נגד המשטר.
על פי החוק באיראן, עברות בנות-מוות כוללות גם ניאוף, יחסים חד-מיניים ו"העלבת נביאי האסלאם".
בתגובה לדיווחים לפיהם מדינות אירופה אינן ששות להטיל מחדש סנקציות על איראן למרות הודעתה לאחרונה כי הפרה את תנאי הסכם הגרעין, מוגאדם אומר כי:
הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד האיחוד האירופי שנמצא בקשרים טובים עם איראן, צריך להפנות תשומת לב רבה יותר לנעשה במדינה ולהפרות הרבות של זכויות האדם. העולם צריך לשים בראש סדר העדיפויות שלו את נושא זכויות האדם במהלך הדיאלוג עם איראן. אנחנו לא מעוניינים בהתערבות צבאית, כי היא רק תחזק את המשטר ותאריך את ימיו. הרשויות באיראן מחפשות הסלמה צבאית במפרץ, כי זו דרך טובה להסיט את תשומת הלב מהפשעים שנעשים נגד העם האיראני. מבחינת מנהיגי הרפובליקה האסלאמית, אנשים המבקשים חירות הם האיום הגדול ביותר. בטווח הארוך, איראן דמוקרטית המכבדת את זכויות אזרחיה זו הדרך היחידה להבטיח שלום ויציבות במדינה עצמה ובאזור המזרח התיכון כולו.
