 מאז פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011, מספר הפלסטינים ההרוגים בסוריה עומד על 4,048 וזאת בנוסף לאלפי פצועים. עשרות אלפים אחרים נאלצו להימלט מבתיהם, חלקם לאזורים שונים בתוך סוריה וחלקם למדינות השכנות ולאירופה. בתמונה: מחנה הפליטים הפלסטיני ירמוך, ליד דמשק, ב-22 במאי 2018, כמה ימים לאחר שכוחות ממשלת סוריה השתלטו מחדש על המחנה. (צילום: Louai Beshara/AFP via Getty Images) |
בשבועות האחרונים, ראשי הרש"פ והחמאס מיקדו את תשומת הלב שלהם בעיקר בהסכם בין ישראל לאמירויות ובחשש מפני מדינות ערביות אחרות שמתקרבות לכינון יחסים רשמיים עם ישראל. אך בשונה ממנהיגיהם, נראה כי הפלסטינים שחיים בסוריה ועיראק לא מוטרדים במיוחד מן ההסכם בין ישראל לאמירויות. לאותם פלסטינים יש דאגות קיומיות דחופות הרבה יותר, כמו למשל מציאת מקום לישון או מים בטוחים לשתייה. הם מוטרדים מהבתים שנהרסו ואבדו ומגורל הילדים הנעדרים.
מאז פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011, מספר הפלסטינים ההרוגים בסוריה עומד על 4,048 וזאת בנוסף לאלפי פצועים. עשרות אלפים אחרים נאלצו להימלט מבתיהם, חלקם לאזורים שונים בתוך סוריה וחלקם למדינות השכנות ולאירופה. בצפון סוריה, מאות משפחות של פליטים פלסטינים מוגדרות כמי שחיות ב"תנאים הומניטריים חמורים". ארגון AGPS הפועל למען הפלסטינים בסוריה דיווח כי רבות מהמשפחות נטשו אפילו את האוהלים שניתנו להן בשל מחסור בשירותים בסיסיים. "בשיא החום של הקיץ היו לפעמים ימים שלמים ללא מים במחנה", נכתב בדו"ח.
בנוסף, 1,797 פלסטינים נעצרו בידי הרשויות בסוריה ועוד 333 מוגדרים כנעדרים שגורלם לא ברור. על פי ארגון APGS, כוחות הביטחון הסוריים "ביצעו חטיפות ומעצרים, לפעמים בטענה שהחטוף הוא אדם מבוקש ולפעמים רק מתוך רצון לדרוש כופר מקרובי המשפחה".
גם עבור הפלסטינים החיים בעיראק השכנה, המצב לא נראה מזהיר. בשבוע שעבר, מספר משפחות פלסטיניות החיות במדינה פנו לראש הממשלה מוסטפה אל-כאזמי בבקשה לגלות את גורל בניהם הכלואים במשך שנים ללא שום מידע על מקום הימצאם או הסיבה למעצרם. "איננו יודעים דבר על גורל בנינו", נכתב בפניית המשפחות. "ביקרנו במרכזי כליאה רבים ולא מצאנו שום סימן. אנחנו מבקשים שתראה את כאב האמהות, חלקן נפטרו מצער על בניהן, ותעזור לנו לגלות מה קרה להם".
עוד טענו המשפחות כי ארגונים בינלאומיים הפועלים במדינה כמו 'הצלב האדום' והאו"ם סירבו לסייע להן בחיפוש אחר אהוביהם. מוחמד אבו-עומר, פלסטיני החי בעיראק, סיפר כי כמה מבני משפחתו נעדרים מאז שנעצרו בידי כוחות הביטחון בשנת 2005. "יומיים לאחר המעצר התבקשנו לשלם כופר של 50 אלף דולר. שילמנו חצי מהסכום והם הסכימו לשחרר רק אדם אחד. השני פשוט נעלם".
העיתונאי הפלסטיני נביל אל-סחלי אומר כי 4,000 הפלסטינים שעדיין חיים בעיראק עומדים בפני "טרגדיה מתמשכת". לדבריו, כמה מחקרים מצאו כי לפחות 20 אלף פלסטינים נמלטו מעיראק בשנים האחרונות בשל "מעשי טבח" נגדם מצד ארגונים קיצוניים שונים. עוד הסביר אל-סחלי כי סבלם צפוי לגדול בעקבות החוק העיראקי משנת 2018 השולל מפליטים פלסטינים את זכויותיהם.
במאמר שהתפרסם לאחרונה באתר The New Arab הממומן בידי קטאר, נכתב כי "לאור הפופולריות של הסוגיה הפלסטינית בעולם הערבי, מפתיע לגלות כי כמעט ואין דיווח על סבל הפליטים הפלסטינים בעיראק". על פי הדיווח, ממשלות עיראק גזלו מפלסטינים רבים את מסמכי הזהות והדרכונים שלהם. "לאחר יותר מעשור וחצי של התעללות, הפלסטינים החיים בעיראק מזה עשרות שנים כעת מבקשים לעזוב את ביתם ולהימלט מהסבל היום-יומי", נכתב במאמר. "לאחר שהוגדרו כנאמני הבעת', "החביבים על סדאם" או פשוט "סונים", הפליטים הפלסטינים הפכו למטרה של מיליציות שיעיות לאחר נפילת משטר חוסיין. בשנת 2003 לבדה, 344 משפחות גורשו בכוח מבתיהן בידי אנשי מיליציה".
בזמן שפלסטינים בעזה וביו"ש שרפו בהשראת מנהיגיהם את תמונות נסיך הכתר של האמירויות והאשימו אותו ב"תקיעת סכין בגב" בשל השלום עם ישראל, אולי כדאי שישימו לב לכך שסוריה ועיראק לא רק נועצות סכין בגב הפלסטינים אלא הורגות ופוצעות אותם, מגרשות אותם מבתיהם ומעלימה את בניהם.
בניגוד כמעט מוחלט למצב בסוריה ועיראק, איחוד האמירויות ומדינות אחרות במפרץ הפרסי פתחו בשנים האחרונות לרווחה את שעריהן עבור פלסטינים, סיפקו להם מקומות עבודה ותנאי חיים גבוהים. לכן ניתן לתמוה מדוע המנהיגים הפלסטינים משקיעים זמן כה רב דווקא בגינוי האמירויות ולא מדברים כלל על ההרג והרדיפה השיטתית שעוברים אחיהם במדינות ערביות אחרות. פעם נוספת מסתבר כי עבור ראשי הרש"פ וחמאס, הטרגדיה האמיתית היא כאשר ערבי אחר מביע רצון בשלום עם ישראל.
כל עוד ההנהגה הפלסטינית תמשיך במאמציה לחבל בהסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב ולא לדאוג באמת לפלסטינים הסובלים, אותן משפחות אומללות בסוריה ועיראק ימשיכו לחשוש לחייהן ולהיות יעד לרדיפה ורצח.
חאלד אבו-טועמה הוא עיתונאי הפועל בירושלים.