קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הבטיחה להמשיך במדיניות דלת פתוחה להגירה - למרות תבוסות קשות בבחירות האזוריות אשר נחשבו בעיני רבים כמשאל עם על מדיניות זו.
מפלגתה של מרקל "האיחוד הנוצרי-דמוקרטי" (CDU) נחלה מפלה בשתיים מתוך שלוש המדינות הפדרליות אשר הצביעו ב-13 במרס. לעומת זאת, מפלגת "האלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) - מפלגה אנטי ממסדית עולה היוצאת בקמפיין נגד מדיניות ההגירה הליברלית של מרקל - זינקה לתוצאות דו-ספרתיות בכל שלוש המדינות: באדן-ווטמברג, ריינלנד-פלטינאט וסקסוניה-אנהלט.
במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר פרסום תוצאות הבחירות, נשארה מרקל איתנה בדעתה. היא נזפה במצביעים הגרמנים על שהטילו ספק באופן שבו היא מנהלת את משבר ההגירה: ישנם אנשים שלא הקשיבו לנו כלל ופשוט הצביעו הצבעת מחאה. עלינו לפתור את הבעיה [פליטים], לא דרך דיונים תיאורטיים, אלא על ידי מציאת פתרון [אירופי] לבעיה".
בחירות אלה הן הבחירות החשובות ביותר גרמניה מאז התירה מרקל ליותר ממיליון מהגרים מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון להיכנס לשערי המדינה בשנת 2015. מדיניות ההגירה של הקנצלרית אנגלה מרקל גורמת לתוהו ובוהו ביטחוני בגרמניה, כאשר מהגרים מוסלמים אונסים ורוצחים נשים וילדים ויוצאים ללא עונש.
במצב שבו ההגירה הופכת לסוגיה מרכזית בפוליטיקה הגרמנית, סירובה של מרקל לשנות את מדיניות הדלת הפתוחה להגירה גרם לניכור מצד תומכים מסורתיים רבים שלה, אשר הצביעו למפלגת AfD במחאה על מדיניות גרמניה התומכת בהגירה ועל הממסד הפוליטי התומך באיחוד האירופי.
ה- AfD הוקמה כמפלגה המתנגדת לאיחוד האירופי בשנת 2013 על ידי כלכלנים גרמנים התומכים בביטול מטבע אירופי אחיד, האירו, ומתנגדים לחילוץ הפיננסי של מדינות הגוש האירופי הבזבזניות כגון יוון, איטליה, פורטוגל וספרד.
באותה עת, זכתה ה- AfD ללגלוג מצד אמצעי התקשורת המרכזיים בגרמניה. ביולי 2013, לדוגמה, פרסם ה- Rheinische Post "ניתוח" אשר כינה את ה- AfD "מפלגת פרופסורים חסרי מזל שאין לה סיכויים רבים" כמפלגה פוליטית. אף על פי כן, בשנים 2014 ו- 2015, הבטיחה ה- AfD מושבים בחמישה מתוך 16 הפרלמנטים האזוריים בגרמניה, ושבעה מושבים בפרלמנט האירופי.
לאחר מאבקים פנימיים, תפסה פראוקה פטרי - כימאית בת 40, יזמית ואם לארבעה ממזרח גרמניה לשעבר - את ראשות מפלגת AfD ביולי 2015. מאז, הרחיבה פטרי את סדר היום העיקרי של המפלגה מכלכלה להגירה.
ה- AfD - כיום המפלגה השלישית בגודלה בגרמניה - מציבה אתגר משמעותי לסטטוס קוו הפוליטי בגרמניה. אם יימשך המומנטום, ה- AfD נמצאת בדרכה לחצות את רף ה- 5% בבחירות הכלליות בשנת 2017 והיא תוכל לתפוס מושבים בבית המחוקקים הלאומי - הבונדסטאג.
מגזין השמאל הגרמני Der Spiegel, המגלה עוינות זה זמן רב כלפי ה- AfD, הודה כי המפלגה השיגה "פריצת דרך" וקרא לתוצאות הבחירות "יום ראשון השחור" של מרקל:
"היא קיוותה זמן רב, למרות התנגדות פופולרית משמעותית למדיניות הפליטים שלה, לזכות בשתי קנצלרויות בדרום מערב המדינה. זה הסתיים בלא כלום. מרקל תצטרך עתה לחיות עם האשמה שהיא אפשרה ל- AfD לבסס עצמה סוף סוף [כחלופה דמוקרטית] מימין ל- CDU".
מנהיגת ה- AfD, פראוקה פטרי, אמרה כי העובדה שמפלגתה זכתה בשתי מדינות גדולות במערב גרמניה - באדן-ווטמברג וריינלנד-פלטינאט - מראה כי "AfD היא מפלגה של כל הגרמנים, וכי האזרחים בכל האזורים בגרמניה רוצים שינוי בפוליטיקה". בפוסט בפייסבוק, היא הוסיפה:
"אתמול עשינו צעד חשוב ראשון בכיוון הנכון לשבירת הקרטלים של מפלגות הקונצנזוס. עד כה, נראה כי הן [מפלגות המיינסטרים] לא יקבלו את רצון העם. נראה שילוב ססגוני ביותר של קואליציות פוליטיות, כדי שהן יוכלו להישאר בשלטון ולדחוק עוד לשוליים את מצביעי AfD".
פטרי התייחסה לדובר של מרקל, סטפן זייברג, אשר אמר כי למרות המפלה בבחירות, מרקל לא תשנה את עמדתה בנושא ההגירה:
"הממשלה הפדרלית תמשיך לדבוק במדיניות הפליטים שלה, במלוא הנחישות, בבית ובחוץ. בבית, נקל את שילוב האנשים שביקשו ומצאו כאן הגנה. ברמה האירופית, היעד צריך להיות פתרון אירופי משותף ובר קיימא המוביל להפחתת מספר הפליטים בכל מדינות האיחוד האירופי".
המזכיר הכללי של ה- CDU, פטר טאובר, חזר על העמדה כי אין חלופה למדיניות ההגירה של מרקל: "בהתחשב במה שהשגנו עד כה, אני ממליץ להמשיך במסלול שבו אנו נמצאים".
ישנם פרשנים גרמנים שניסוי להמעיט בהישגי ה- AfD וטענו כי למרות שמרקל הפסידה בבחירות, היא למעשה זכתה בבחירות מפני שרוב הגרמנים הצביעו למפלגות המיינסטרים. ברנד אולריך, עורך ה- Die Zeit, כתב:
"שלוש מערכות בחירות אלה היו למעשה משאל עם על מדיניות הפליטים, ששלחו מסר מעודד של אישור. בממוצע, שני שלישים מהמצביעים הצביעו למפלגות התומכות במדיניות הפליטים הליברלית יחסית של אנגלה מרקל."
יאקוב אאוגשטיין, בעל טור ב- Der Spiegel, טען:
"ביום ראשון, השיגה אנגלה מרקל דבר בלתי סביר: מפלגתה הובסה, אך מדיניות הפליטים שלה אושרה ואוששה... כיצד יוצאת הקנצלרית מיום הבחירות? למעשה, היא קיבלה חיזוק. עובדה היא שרוב גדול של מצביעים תומכים בקנצלרית".
לדברי אאוגשטין, מרקל היא "האישה הנכונה במפלגה הלא נכונה", מפני שהיא הזיזה את ה- CDU שהינה מפלגת מרכז-ימין לשמאל בסוגיות כה רבות, לרבות מדיניות ההגירה, עד כי למעשה לא ניתן להפריד בינה לבין שותפתה הקואליציונית, מפלגת השמאל-מרכז הסוציאל דמוקרטית (SPD). מה שאאוגוסטין לא הזכיר הוא שהתזוזה של מרקל שמאלה אחראית ליצירת ריק פוליטי מימין ל- CDU - חלל אשר ממלאת ה- AfD.
אליטות אחרות מהפוליטיקה ומהתקשורת יצאו במסע דה-לגיטיצמיה למצביעי AfD שנמשך חודש. הם מציגים אותם כתועמלנים, מציתים בזדון, ימנים קיצונים, פאשיסטים, נאצים, פופוליסטים ושונאי זרים.
העיתונות הגרמנית מפרסמת גם סיפורים - רבים מהם מבוססים על שמועות - שמטרתם לערער את האמון ב-AfD. המגזין Stern פרסם כותרת זו: "דיווחים על שירים נאצים במפלגת הבחירות AfD". ה- Berliner Kurier: "מורה לשעבר קורא למנהיגת ה-AfD פראוקה פטרי שקרנית". ה-Die Welt: "מועמדת ה- AfD מואשמת בניהול עסק של שירותי ליווי". ה- Berliner Morgenpost: "לאחר המהפך של AfD, המלונאים של סקסוניה-אנהאלט חוששים". ה- Stern: "AfD ודונלד טראמפ: שנאה היא הסוגיה המרכזית". ה- Die Zeit: "העקרונות של AfD: לא כל כך חשובים".
ביום הבחירות, לעג ה- Die Zeit למצע הפוליטי בן 70 הנקודות של AfD תוך שימוש בנקודות הבאות:
"יותר משאלי עם פופולריים, יותר מעקב אחר אזרחים, החמרת הענישה של עבריינים, פירוק האיחוד האירופי, כיווץ המדינה, הורדת מיסים, קיצוץ בהוצאות סוציאליות, הנשים חזרה למטבח, איסור מכסות העסקה לנשים, הערמת קשיים בהגשת בקשה לגירושין, איסור הפלות, סגירת גבולות, הטרדת למוסלמים, הרס האקלים, הרחבת הכוח הגרעיני, הרחבת הצבא, יותר כלי נשק פרטיים ועוד".
ערוץ הטלוויזיה הציבורית ZDF הממומן מכספי משלם המסים שידר ריאיון עם תומס קליש, פסיכולוג גרמני שהשווה את מצביעי AfD ל"ילדים עקשנים וחסרי היגיון". הדרך היחידה להתמודד עם אנשים מסוג זה, הוא אמר, היא "פשוט להתאזר בסבלנות, להתעלם מהטיפשות ולהתעמת אתם בהיגיון".
לדברי קליש, מצביעי AfD סובלים מ"סטרס מאקרו-חברתי" שנגרם מהגלובליזציה (דהיינו, הגירה המונית):
"אנשים מגיבים בצורות שונות של הלם. זה מתחיל בפנטזיות רגרסיביות וילדותיות של החזרת הגלגל לאחור, שהכול יכול לחזור להיות כמו פעם. יש הסבורים כי אם צועקים "אנחנו העם!" [סיסמתם העיקרית של המפגינים נגד הממשלה במזרח גרמניה בשנת 1989-1990, שהזכירו למנהיגיהם כי גרמניה צריכה להיות בשלטון העם, ולא בשלטון מפלגה לא דמוקרטית הטוענת שהיא מייצגת אותם], המהגרים ייעלמו... אין להם פתרונות, רק פנטזיות. בניית גדר - זוהי פנטזיה. הפרדת עצמך מהעולם - זוהי פנטזיה".
בינתיים, סגן הקנצלרית, סיגמר גבריאל, קרא למודיעין הגרמני להתחיל לעקוב אחר פעילות ה- AfD, כנראה במאמץ להשתיק את הביקורת על מדיניות ההגירה של הממשלה. גבריאל - המנהיג את ה-SPD, אשר סבל גם הוא מתבוסה צורבת ב-13 במרס - קרא ל-AfD מפלגה של "קיצונים ימנים המשתמשים בשפת הנאצים". בד בבד, גבריאל קרא לגרמניה לקלוט מהגרים רבים אף יותר על ידי הטסתם ישירות למדינה מהמזרח התיכון.
לעומת זאת, הורסט זהופר, ראש האיחוד הנוצרי הסוציאליסטי (CSU), המפלגה האחות של ה- CDU בבוואריה, אמר כי עלייתה של AfD מהווה "שינוי טקטוני בנוף הפוליטי בגרמניה". הוא הזהיר כי השינויים הטקטוניים מביאים לרעידות אדמה הגורמות לשינויים בלתי הפיכים. זהופר דרש ממרקל לשנות את עמדתה: "לא ייתכן שלאחר תוצאות הבחירות, התשובה לציבור הבוחרים תהיה: הכול יישאר כמו קודם".
הפוליטיקאי האנס-פטר אול ממפלגת CSU סיכם זאת בדרכו: "אני מצפה מהקנצלרית להודות בבירור: "כן, אנחנו מבינים. אנחנו הולכים לחזור למצביעים. על הפוליטיקה ללכת לקראת הבוחר, ולא ההפך. זוהי דמוקרטיה".
מרקל לא אמרה אם בכוונתה לרוץ לקדנציה רביעית בשנת 2017.
סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק ועמית בכיר לענייני פוליטיקה אירופית בקבוצה למחקרים אסטרטגיים (Grupo de Estudios Estratégicos) שבסיסה במדריד. עקבו אחריו בפייסבוק ובטוויטר. ספרו הראשון, Global Fire עתיד לצאת בשנת 2016.