הנהגת הרשות הפלסטינית מוטרדת מאוד מדאעש. בכירים ברשות הביעו חשש שקבוצות ג'יהאדיסטיות, ובכללן דאעש, הצליחו לחדור למחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון. גם הרשויות בלבנון מודאגות. כל־כך מודאגות, עד שהוציאו הנחיה חד־משמעית לפלסטינים: עצרו את הטרוריסטים, או שניקח את הביטחון לידינו.
לדברי מקורות ביטחוניים בלבנון, עוד ועוד פלסטינים במדינה הצטרפו לדאעש ולארגון ג'בהת אל־נוסרה, מיליציה אסלאמית הנלחמת בכוחות המזוינים של ממשלת סוריה והמזוהה עם דאעש. בתגובה, נקטו כוחות הביטחון הלבנוניים סדרה של אמצעים בניסיון להתמודד עם הבעיה ולמנוע משני ארגוני הטרור האסלאמיים לבסס מוקדי כוח במחנות הפליטים בלבנון. לפי כמה דיווחים, עשרות פלסטינים מלבנון שהצטרפו לדאעש ולאל־נוסרה נהרגו או נפצעו בסוריה במהלך החודשים האחרונים. מרבית ההרוגים נקברו בסוריה.
העובדה שדאעש ואל־נוסרה מצליחים לגייס לשורותיהם אלפי פלסטינים מדירה שינה מעיניהם של ראשי הרשות הפלסטינית, ובשבוע שעבר הם שלחו את עזאם אל־אחמד, יועץ בכיר של יו"ר הרשות מחמוד עבאס, לשיחות דחופות בביירות עם פקידים בממשלת לבנון כדי לדון בשאלה כיצד להתמודד עם ההסלמה. הרשות הפלסטינית חוששת שהפעילות המוגברת של שני הארגונים במחנות הפליטים תאלץ את צבא לבנון לפתוח במבצע צבאי מסיבי כדי להיפטר מהטרוריסטים, המהווים איום מיידי על הביטחון הלאומי של לבנון.
אל־אחמד, הממונה על תיק לבנון ברשות הפלסטינית, קיים סבב פגישות עם פקידים בממשלת לבנון בניסיון למנוע עימות ביטחוני בין הצבא לפלסטינים המתגוררים במחנות הפליטים במדינה. בתום פגישה עם שר הפנים הלבנוני, ניהאד אל־משנוק, אמר השליח הפלסטיני כי השיחות התמקדו בצורך לנקוט "צעדים משותפים כדי להבטיח יציבות ביטחונית במחנות הפליטים הפלסטיניים". לדברי אל־אחמד, השיחות עסקו גם בדרכים למנוע מגורמים מסוימים, במיוחד דאעש ואל־נוסרה, להשתמש במחנות הפליטים הפלסטיניים כדי לאיים על אינטרסים ביטחוניים לבנוניים.
פקידים במשרד ההגנה הלבנוני דיווחו על קשרים ישירים בין מנהיגים של דאעש בסוריה לבכירים אסלאמיים במחנה הפליטים עין אל־חילווה, שהוא הגדול ביותר בלבנון עם אוכלוסייה של למעלה מ־120 אלף איש – מחציתם פליטים שנמלטו מסוריה מאז 2011. הפקידים הלבנונים מסרו כי אחד ממפקדי דאעש בסוריה, אבו־חאלד אל־עיראקי, העמיק בשבועות האחרונים את קשריו עם פלסטינים במחנה עין אל־חילווה, לקראת ביצוע פיגועי טרור נגד מטרות לבנוניות. הלבנונים נקבו בשמותיהם של כמה פלסטינים מעין אל־חילווה המשמשים נציגי דאעש בלבנון – עימאד יסמין, חילאל חילאל, עבד פאדא, נאיף עבדאללה ואבו־חמזה מובארק.
בשבוע שעבר חשפו מקורות פלסטיניים כי אחד המנהיגים הג'יהדיסטים בעין אל־חילווה, עומר אבו־חרוב, נהרג בלחימה לצד כוחות דאעש בסוריה. לדברי המקורות, אבו־חרוב הוא אחד מתוך מאות פלסטינים מלבנון שחברו לדאעש ולג'בהת אל־נוסרה.
ממשלת לבנון הודיעה להנהגת הרשות הפלסטינית ברמאללה כי לפחות 300 מחבלי ג'יהאד מתבצרים כעת בעין אל־חילווה. "המצב הפך לבלתי נסבל, ואיננו יכולים להמשיך ולעצום עין ביחס לאיום הזה", הזהירה לבנון את מנהיגי הרשות. מנגד, המחבלים האסלאמיים שמצאו מחסה בעין אל־חילווה הזהירו שוב ושוב את שלטונות לבנון מיציאה למתקפה צבאית נגד מחנה הפליטים. באחת מדרשות יום השישי האחרונות שלו, גינה השיח' אבו־יוסוף עאקל את "היחס הלא ראוי של לבנון לאוכלוסייה הפלסטינית שלה". הוא הצביע על כך שהחוק הלבנוני מציין לא פחות מ־72 מקצועות שנאסר על פלסטינים לעסוק בהם.
בהתייחסו לדיווחים באמצעי התקשורת בלבנון על האיומים הגוברים מצד מחנות הפליטים הפלסטיניים, אמר השיח' עאקל:
"אם אמצעי התקשורת הלבנוניים האלה היו מזוהים באמת עם תנועת ההתנגדות כפי שהם טוענים, הם היו צריכים להתמקד בסבלם של האנשים שנעקרו ממולדתם לפני למעלה משבעים שנה. הם גם היו מתמקדים בעובדה שלבנון מונעת מאנשים לעסוק ב־72 מקצועות".
עאקל מתייחס לנסיבות שבהן, עד העשור האחרון, אכן הייתה בלבנון רשימה של 72 מקצועות שהעיסוק בהם הותר רק ללבנונים. ב־7 ביוני 2005 פרסמה ממשלת לבנון תזכיר המתיר לפליטים פלסטינים לעבוד בחמישים מתוך 72 המקצועות שהעיסוק בהם נאסר עליהם עד אז. עם זאת, גם היום מוגבלים הפלסטינים בלבנון מעיסוק בכמה משלוחי יד, בעיקר בתחום הרפואה והמשפטים. 450 אלף הפלסטינים החיים במדינה מתייחסים להגבלות אלה כאל אפרטהייד.
אמצעי האפרטהייד הלבנוניים שכוונו נגד פלסטינים זוכים לתשומת לב מעטה באמצעי התקשורת המערביים ובארגונים בינלאומיים לזכויות אדם. האו"ם איננו נראה מודאג במיוחד בנוגע לאפליה זו, כנראה מפני שאחראית לה מדינה ערבית והנפגעים ממנה גם הם ערבים.
לבנון מעולם לא הרגישה בנוח עם הנוכחות הפלסטינית על אדמתה. זוהי בדיוק הסיבה לכך שהרשויות הפכו את 12 מחנות הפליטים הפלסטיניים לגטאות, שנמצאים מחוץ לתחום עבור כוחות הביטחון הלבנוניים. כתוצאה מכך, הפכו מחנות אלה בעשורים האחרונים לבסיסי קבוצות שונות של אינספור ארגוני טרור ומיליציות צבאיות. עד השנים האחרונות, תנועת הפת"ח הפלסטינית הייתה הארגון הדומיננטי ששלט במחנות הפליטים בלבנון. אבל היום השתנה המצב, וקבוצות אחרות כמו חמאס, הג'יהאד האסלאמי, דאעש וג'בהת אל־נוסרא הקימו בסיסי כוח בתוך המחנות.
ראוי לציין שאונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח התיכון) היא שמופקדת באופן רשמי על מחנות הפליטים בלבנון, כולל אלה שכעת מספקים מחסה לטרוריסטים אסלאמיים.
 מחנה הפליטים עין אל-חלווה, לבנון. (צילום מסך) |
נחזור לחרדה הפלסטינית. כאמור, הנהגת הרשות הפלסטינית מודאגת מכך שנאמניה לשעבר שהשתייכו לפת"ח ערקו אל שורותיהם של ארגוני טרור גי'האדיסטיים שונים. קבוצות אלה מהוות כעת איום רציני לא רק על יציבותה וביטחונה של לבנון, אלא גם על הרשות הפלסטינית עצמה ועל נשיאה אבו־מאזן, החש חוסר אונים לנוכח הצונאמי האסלאמי השוטף את מחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון.
אבו־מאזן והרשות שלו איבדו בבירור את השליטה על מיליוני פלסטינים החיים במדינות ערב השכנות, בהם לבנון, סוריה וירדן. לא רק זה; גם על מחנות הפליטים הפלסטיניים בגדה המערבית וברצועת עזה אין לרשות כמעט שליטה, וגם שם ארגונים ג'יהאדיסטיים לצד מיליציות חילוניות נטלו את רסן השליטה.
הנהגת הרשות נמצאת כעת בבעיה: היא אינה יכולה לשוב ולזכות בשליטה במחנות הפליטים בגדה המערבית, ברצועת עזה ובארצות ערב. כמו כן, אבו־מאזן אינו יכול לעשות דבר כדי לעצור את תושבי מחנות הפליטים מהצטרפות לדאעש, אל־קאעידה, חמאס והג'יהאד האסלאמי.
כל שנותר לו לעשות הוא לנסות למנוע נפילת אסון על ראשי הפלסטינים במחנות הללו, במיוחד בלבנון, שבה הרשויות מאבדות במהירות את הסובלנות שעוד נותרה להן ביחס לאיום האסלאמי הגובר.
"צבא לבנון לא יאפשר לטרור למצוא מקלט בטוח בעין אל־חילווה או בכל מקום אחר בלבנון", הזהיר מקור ביטחוני לבנוני, "לא נאפשר לעין אל־חילווה להפוך לחממה לטרור ולבסיס שיגור לפעולות שיאיימו על המצב הנפיץ בלבנון, ונתמודד עם כל ניסיון כזה בכוח ובנחישות".
החשש הפלסטיני הגדול ביותר עכשיו הוא כי הגורל הצפוי לעין אל־חילווה יהיה זהה לזה של מחנה הפליטים נהר אל־בארד בלבנון, שהוחרב כמעט כליל על ידי הצבא הלבנוני ב־2007. אז היוותה נוכחותם של אנשי תנועת פתח אל־אסלאם במחנה נהר אל־בארד זרז לפריצתם של קרבות עזים, שבמהלכם עשה צבא לבנון שימוש בארטילריה ואש ממקלעי מסוקים כדי לתקוף את המחנה, ששימש בית ל־40 אלף פלסטינים. לפחות 158 איש נהרגו ומאות נפצעו בלחימה, ומשפחות רבות איבדו את בתיהן.
אבל אבו־מאזן עסוק בדברים אחרים, דחופים יותר. לכן לא הוא ביקר בעצמו בלבנון בעניין זה. ומה הם אותם נושאים אחרים, בוערים יותר, שמנעו מאבו־מאזן להתייצב בלבנון בעצמו בניסיון למנוע קטסטרופה מבני עמו בלבנון? זהו המהלך הגדול שלו, הניסיון האחרון לבצע 'מט' ולגייס תמיכה בניסיונו לכנס ועידה בינלאומית לשלום במזרח התיכון שתכפה ויתורים על ישראל.
אבו־מאזן מתמקד בפריז, שבה הוא נפגש ב־22 ביולי עם הנשיא פרנסואה הולנד כדי לדון ביוזמה הצרפתית האחרונה ל'פתרון' הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מוטב לו להולנד שיתכנס פנימה כדי לבדוק כיצד ארצו שלו נערכת להתמודד עם הגל האחרון של טרור אסלאמי מבית. אבו־מאזן, מצדו, לא צפוי להעלות בשיחות אלה את המצב הנפיץ במחנות הפליטים הפלסטיניים, שבהם ידם של דאעש ואל־קאעידה על העליונה.
חאלד אבו־טועמה הוא עיתונאי ערבי־ישראלי זוכה פרסים מירושלים.