אירופה חלוקה בדעתה בנושא הבורקיני

העיר הצרפתית ניס ביטלה איסור שנוי במחלוקת על לבישת בורקיני מוסלמי, לאחר שבית המשפט קבע כי איסורים מעין אלה אינם חוקיים. איסורים על לבישת בגדי ים המכסים את כל הגוף בוטלו בקאן, פרז'וס, רוקברון, ווילנב-לובה, אולם נותרו על כנם בלפחות 25 ערי חוף נוספות בצרפת.

הויכוח על הבורקיני - חידוש לשוני הממזג בין בורקה לביקיני - הצית ויכוח הנמשך זה זמן רב על קודי לבוש אסלאמיים בצרפת ובמדינות אירופיות חילוניות אחרות (ראו נספח להלן).

ב-26 באוגוסט, קבעה מועצת המדינה, בית המשפט העליון לענייני משפט מנהלי בצרפת, כי לרשות המוניציפלית בוילנב-לובה, עיירת חוף בריביירה הצרפתית, אין זכות לאסור לבישת בורקיני. בית המשפט קבע כי האיסור - אשר הוטל לאחר מתקפת הג'יהאד בניס ב-14 ביולי, שבה נהרגו 86 בני אדם - היא "מתקפה בלתי חוקית חמורה ומפורשת על חירויות היסוד, לרבות חופש התנועה וחופש המצפון". השופטים פסקו, כי הרשויות המקומיות יכולות להגביל את חירויות הפרט רק אם קיים "סיכון מוכח" לסדר הציבורי. אין הוכחה, כך אמרו, לסיכון מעין זה.

למרות שהפסיקה חלה רק על האיסור בוילנב-לובה, משקיפים אמרו כי הפסיקה מהווה תקדים משפטי ל-30 הערים והעיירות האחרות אשר הטילו גם הן איסורים על לבישת בורקיני.

החלטת בית המשפט העליון הפכה על פיה את פסיקת בית משפט קמא מה-22 באוגוסט שקבע כי האיסור על לבישת בורקיני "נחוץ, הולם ומידתי" כדי להבטיח את הסדר הציבורי.

התביעה הוגשה על ידי הארגון נגד אסלאמופוביה בצרפת (CCIF) והליגה לזכויות אדם (LDH). שני הארגונים שמו להם למטרה להגיש תביעות משפטיות נגד כל רשות מקומית שתחיל איסור על לבישת בורקיני, המפר לטענתם את חופש הדת של מוסלמים בצרפת.

פטריס ספינוזי, עורך דין מטעם LDH, אמר כי בהיעדר איום מוכח על הסדר הציבורי, בית המשפט העליון "פסק והראה כי לראשי ערים אין זכות לקבוע הגבלות על לבישת סממנים דתיים במקומות ציבוריים. זה עומד בניגוד לחופש הדת, שהוא חירות יסוד".

לעומת זאת, תומכי האיסור - מכל קצוות הקשת הפוליטית - טוענים כי הבורקיני הוא לבוש פוליטי, ולא דתי.

הפרשן הצרפתי, איב טראר, במאמר שכתב לעיתון Le Figaro הזהיר:

"התרחיש הגרוע ביותר יהיה שהוויכוח יימשך ויסטה לשיקולים זרים לחלוטין לתלבושת שערורייתית זו. חילוניות ודת אינן רלבנטיות כאן. הבורקיני אינו ציווי של הקוראן, אלא הפגנה נוספת של אסלאם פוליטי, לוחמני, הרסני, השואף לפקפק באורח חיינו, תרבותנו, הציביליזציה שלנו. רעלות בבתי ספר, תפילות ברחוב, תפריט כשר למוסלמים בבתי הספר, הפרדה בין נשים לגברים בברכות שחייה, בתי חולים, בתי ספר לנהיגה, ניקאב, בורקה...במשך שלושים שנה חדירת האסלאם חותרת תחת יסודות החברה שלנו ומבקשת לערער את יציבותה. הגיע הזמן לטרוק את הדלת בפניה. יוסוף אל-קרדאוי, המטיף המצרי הנודע, בעבר מרצה בצרפת, הזהיר: 'אנו נכבוש אתכם עם החוקים הדמוקרטיים שלכם'. זה זמן רב שהאדישות והנאיביות שלנו גורמות לנו להיות שותפים לדבר עברה בעסק הרה גורל ומסוכן זה".

לדברי ראש ממשלת צרפת, מנואל ואלס, הבורקיני הוא "הצהרה של האסלאם הפוליטי במרחב הציבורי". בראיון שנתן ל- La Provence, אמר ואלס הסוציאליסט:

"אני תומך במי שקבע את האיסורים... "יש להגן על חופי הים, כמו על כל מקום ציבורי אחר, מפני תביעות דתיות. הבורקיני הוא פרויקט פוליטי אנטי חברתי שמטרתו לשעבד נשים. מאחורי כל בורקיני עומד הרעיון כי נשים, מעצם טיבן, הן פרוצות, טמאות, וכי יש לכסותן מכף רגל ועד ראש. זה אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה של צרפת והרפובליקה. מול פרובוקציות מעין אלה, על הרפובליקה להגן על עצמה".

לורנס רוסיניול, השרה הסוציאליסטית לזכויות משפחות, ילדים ונשים, אמרה גם כי היא תומכת באיסור על לבישת בורקיני. בראיון ל- Le Parisien, היא אמרה:

"הבורקני אינו קו חדש של בגדי ים. זוהי גרסת החוף של הבורקה ויש לה אותו היגיון: להסתיר את גוף האישה כדי לשלוט בה טוב יותר. מאחוריו עומד חזון ארכאי ביותר של מקום האישה בחברה. הרעיון הוא שנשים, מעצם טיבן, טמאות, לא מוסריות, ולכן עליהן להסתיר את גופן ולהיעלם מהמרחב הציבורי.

"הבורקיני מקומם בגלל המימד הפוליטי הקולקטיבי שלו. לא מדובר רק בנשים הלובשות אותו. הבורקיני הוא סמל של פרויקט פוליטי המתנגד לגיוון ולהעצמה".

ראש ממשלת צרפת אמר לאחרונה, כי "הבורקיני הוא פרויקט פוליטי אנטי חברתי שמטרתו לשעבד נשים... זה אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה של צרפת והרפובליקה. מול פרובוקציות מעין אלה, על הרפובליקה להגן על עצמה". בתמונה למעלה: ארבעה שוטרים בניס, צרפת, מצולמים כשהם מאלצים אישה להסיר חלק מבגדיה מפני שתלבושתה מפרה את האיסור על לבישת בורקיני של העיר, ב-23 באוגוסט. הם גם הטילו עליה קנס בגין ההפרה. (מקור התמונה: צילום מסך מתוך סרטון וידאו של NBC News)

נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, שהכריז לאחרונה כי יתמודד בבחירות לנשיאות בשנת 2017, אמר כי אם ייבחר הוא "ישנה את החוקה" וילחץ להטלת איסור ארצי על בורקיני. באסיפת בחירות שנערכה ב-26 באוגוסט סרקוזי השמרן אמר:

"אהיה הנשיא שיחזיר את סמכות המדינה על כנה. אני רוצה להיות נשיא שמבטיח את בטחונה של צרפת ואת בטחונו של כל צרפתי וצרפתי...

"אני מסרב לתת לבורקיני לכפות עצמו בחופי הים וברכות השחייה בצרפת... חייב להיות חוק שיאסור אותו בכל שטחי הרפובליקה. הזהות שלנו נמצאת תחת איום כאשר אנו מקבלים מדיניות הגירה חסרת היגיון".

בראיון ל- Le Figaro, הרחיב סרקוזי:

"לבישת בורקיני היא מעשה פוליטי לוחמני, פרובוקציה. הנשים שלובשות אותם בודקות את התנגדות הרפובליקה הצרפתית. אם לא נשים קץ לכך, קיים סיכון כי בעוד עשר שנים, יוטל אות קלון או יופעל לחץ על נערות מוסלמיות שאינן רוצות ללבוש בורקיני או רעלה".

הנרי לירוי, ראש עיריית מנדלייה-לה-נאפול, אחת העיירות הצרפתיות הראשונת שאסרו לבישת בורקיני, אמר כי יש להזכיר לתושבים המוסלמים כי הם "בראש ובראשונה צרפתים ולאחר מכן מוסלמים." הוא הוסיף: "לרפובליקה שלנו מסורות ומנהגים שיש לכבד".

ראש העיר השמרני של קאן, דוד ליסנארד, אמר כי הבורקיני הוא "תלבושת שהיא סמל לקיצוניות אסלאמית". מנכ"ל העירייה, טיירי מיגול, אמר כי הבורקיני הוא "תלבושת מוחצנת המביעה נאמנות לתנועות טרור שהכריזו עלינו מלחמה".

ראש העיר פרזוס, דוד רשלין, כתב כי פסיקתו של בית המשפט העליון היא "ניצחון של האסלאם הקיצוני, למען האסלאם הפוליטי, המתפשט בארצנו".

ליונל לוקה, ראש העיר השמרני של וילנב-לובה, אמר כי נדרש איסור על לבישת בורקיני כדי "להתנגד לאסלאמיזציה הזוחלת המתפשטת בארצנו". הוא הוסיף, כי פסיקת בית המשפט העליון נגד איסור על לבישת בורקיני, "רחוקה מלהפיס את דעתם [של המוסלמים], אלא תשלהב יצרים ותגביר את המתיחות."

אנג'-פייר ויווני, ראש העיר הסוציאליסטי של העיירה הקורסיקאית סיסקו, הוציא איסור על לבישת בורקיני "כדי להגן על האוכלוסיה" בעקבות מהומות מוסלמים שהתרחשו ב-14 באוגוסט, כאשר תייר צילם מספר נשים עטויות בורקיני השוחות בערוץ נחל. יותר מ- 400 איש הצטרפו בסופו של דבר לקטטה, שבה התעמתו קורסיקאים מקומיים עם מהגרים מצפון אפריקה. למחרת, יותר מ- 500 קורסיקאים צעדו ברחובות העיר וקראו "קדימה למלחמה! זה הבית שלנו!"

סקרי דעת קהל מצביעים על תמיכה ציבורית נרחבת באיסורים על לבישת בורקיני. על פי סקר של Ifop שפורסם בעיתון Le Figaro ב-25 באוגוסט, 64% מהאנשים בצרפת מתנגדים ללבישת בורקיני בחופי הים, רק 6% תומכים. מנהל Ifop, ז'רום פורקה, אמר: "התוצאות דומות לאלה שהתקבלו באפריל בנוגע ללבישת רעלה ומטפחת ראש ברחובות ציבוריים (63% התנגדו). "חופים הם כמו הרחוב, שבו שני שלישים מהצרפתים שוללים לבישת סמלים דתיים מוחצנים".

סורן קרן הוא עמית בכיר במכון גייטסטון מניו-יורק. הוא גם עמית בכיר לענייני פוליטיקה אירופית בקבוצה למחקרים אסטרטגיים (Grupo de Estudios Estratégicos) שבסיסה במדריד. עקבו אחריו בפייסבוק ובטוויטר.

נספח

איסורים על לבישת בורקה במדינות אירופיות

הויכוח על הבורקיני - חידוש לשוני הממזג בין בורקה לביקיני - הצית ויכוח הנמשך זה זמן רב על קודי לבוש אסלאמיים במדינות אירופיות אחרות.

אוסטריה. ב-13 באוגוסט, נורברט הופר, המועמד לנשיאות מטעם מפלגת החירות האוסטרית (FPÖ), קרא לאסור לבישת בורקה. "אני סבור שיש בזה היגיון", הוא אמר. מספר ימים לאחר מכן, שר החוץ והשר לענייני אינטגרציה, סבסטיאן קורץ, ממפלגת העם האוסטרית (ÖVP) שבשלטון, אמר כי חוק אינטגרציה חדש יכלול הגבלות על בורקה. "רעלה על כל הגוף מונעת אינטגרציה", אמר קורץ. "הבורקה אינה סמל דתי, אלא סמל של התנגדות לחברה".

שר הפנים, וולפגנג סובוטקה, אמר כי איסור גורף על לבישת בורקה יהיה "בעייתי מבחינה חוקתית". הוא אמר כי איסור חלקי על לבישת בורקה במעברי גבול או בזמן נהיגה ברכב מציאותי יותר.

סקר ארצי שפורסם ב- 25 באוגוסט העלה, כי 75% מהאוסטרים תומכים באיסור על לבישת בורקה.

מפלגת FPÖ קראה לאסור לבישת בורקה ביולי 2014. באותה עת, דחה קורץ את הרעיון וכינה אותו "דיון מלאכותי".

ביוני 2016, הפכה העיירה היינפלד לרשות המקומית הראשונה באוסטריה שאסרה לבישת בורקיני בברכות שחייה ציבוריות. בוינה, אמצעי התקשורת המקומיים דיווחו על "עלייה ניכרת" במספר הנשים הלובשות בורקיני בברכות שחייה ציבוריות בעיר הבירה.

המדינות הבלטיות. באפריל 2016 הודיעה הממשלה הלטבית על הצעה לאסור לבישת בורקה. הממשלה אמרה כי מטרת החוק שהיא מקווה שייכנס לתוקף בשנת 2017 היא להבטיח שמהגרים מוסלמים יכבדו את ערכי המדינה. איסור לבישת בורקה נדון גם באסטוניה ובליטא.

בלגיה. ביולי 2011, הפכה בלגיה למדינה האירופית השנייה אחרי צרפת שאסרה לבישת בורקה. העוברים על החוק צפויים לקנס של 137 אירו (150 דולר) ועד שבעה יום מאסר. בחמש השנים מאז שנכנס לתוקפו האיסור, יותר מ- 70 נשים נקנסו בגין לבישת הבורקה בפומבי. מספר זה כולל 67 נשים בבריסל ושבע בליאז'.

באוגוסט 2016, נדיה סמינאט, חברת פרלמנט בלגית ממוצא מרוקני פלמי מעורב, קראה לאיסור כולל על לבישת בורקה. בראיון ל- De Standaard, היא אמרה:

"עלינו למנוע לחלוטין מנשים להסתובב בפלנדריה בבורקיני. לא בברכה, ולא בחוף הים. אינני סבורה שנשים רוצות להסתובב בחוף הים בלבוש זוועתי כזה בשם הדת. אם נתיר זאת, אנו מעמידים את הנשים בשולי החברה. אנו חיים בפלנדריה, ואנחנו קובעים את החוקים. אם אנו אומרים שעלינו לקבוע גבולות ולאכוף את ערכינו, עלינו לעשות זאת".

בריטניה. ב-31 באוגוסט מצא סקר של YouGov כי רוב תושבי בריטניה בעד איסור לבישת בורקה במקומות ציבוריים. על פי הסקר, 57% מהבריטים תומכים באיסור, ו- 25% מתנגדים לו. קבוצת הגיל היחידה המתנגדת לאיסור הייתה בני 18-24. כל היתר היו בעד, כאשר הקבוצה המבוגרת ביותר של בני 65+ תמכה באיסור בשיעור שבין 78% ל- 12%. בכל המפלגות הפוליטיות העיקריות היה רוב מצביעים שתמכו באיסור. בשאלה אחרת ששאלה YouGov עלה, כי 46% מהבריטים רוצים לאסור לבישת בורקיני, ואילו 30% מתנגדים.

בולגריה. ביוני 2016, אישר הפרלמנט הבולגרי חוק חדש האוסר לבישת בורקה. צעד זה הופך את בולגריה למדינה האירופית השלישית שהעבירה חוק מעין זה אחרי צרפת ובלגיה. האיסור חל על אזרחי בולגריה ועל כל תושב זמני במדינה.

החוק קובע, כי אין ללבוש בגד המסתיר את הפנים במנהלות המרכזיות והמקומיות בבולגריה, בבתי ספר, מוסדות תרבות ומקומות בילוי, ספורט ותקשורת ציבוריים.

כיסוי הראש, העיניים, האזניים והפה מותר רק במידת הצורך מסיבות בריאותיות, צורך מקצועי ובאירועי ספורט ותרבות. האיסור יחול גם על מקומות פולחן.

החוק קובע קנס של 200 לב בולגרי (100 אירו, 115 דולר) בגין הפרה ראשונה של האיסור. בעברה שנייה והלאה, הקנס הוא 1,500 לב (755 אירו, 430 דולר) ואובדן הטבות סוציאליות.

כל מי שמשכנע אחרים לכסות את הפנים מסתכן בעונש של עד שלוש שנות מאסר וקנס של 5,000 לב (2,500 אירו, 2,850 דולר). אם מי שמשתכנעת לכסות את פניה היא קטינה, העונש עולה למקסימום חמש שנות מאסר וקנס של עד 10,000 לב (5,000 אירו, 5,700 דולר).

הרפובליקה הצ'כית. במארס 2016, הגישה סטודנטית מוסלמית תביעה נגד בית ספר לסיעוד בפראג לאחר שנאסר עליה ללבוש חיג'אב (רעלה מוסלמית המכסה את הראש והצוואר) בזמן השיעור. בית הספר טען כי אסור לסטודנטים לכסות את ראשם בכיתת הלימוד.

דנמרק. באוגוסט 2016, מפלגת העם הדני אמרה כי תציג בפני הפרלמנט הצעה לאסור לבישת בורקה. בראיון ל- Metro Express אמר דובר המפלגה, קנת' כריסטנסן ברת', כי יש לאסור בחוק את הלבוש מטעמי ביטחון:

"ישנן מספר דוגמאות, בעיקר במזרח התיכון, שבהן נשים שלבשו בורקות היו מחבלות מתאבדות. זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה באירופה. חזרתי זה עתה מלונדון, שם מספר הבורקות ברחובות גדל משמעותית. ניתן להשתמש בבורקות כדי לשתול פצצות מבלי להתגלות".

צרפת. באפריל 2011, הפכה צרפת למדינה האירופית הראשונה שאסרה ללבוש בורקה וניקאב. ביולי 2014 בית המשפט האירופי לזכויות אדם תמך באיסור.

לאחר מתקפת הג'יהאד בניס ביולי 2016, שבה נהרגו 86 איש, לפחות 30 ערים ועיירות אסרו ללבוש בורקיני בחופים ציבוריים.

ב-26 באוגוסט, מועצת המדינה, בית המשפט המנהלתי הגבוה בצרפת, פסק כי לרשויות המוניציפליות בוילנב-לובה, עיר לחוף הים בריביירה הצרפתית אין זכות לאסור לבישת בורקיני. למרות שהפסיקה חלה רק על האיסור בוילנב-לובה, משקיפים אמרו כי הפסיקה מהווה תקדים משפטי ביתר צרפת.

סקרי דעת קהל מצביעים על תמיכה ציבורית נרחבת באיסורים על לבישת בורקיני. לפי סקר של Ifop שפורסם בעיתון Le Figaro ב-25 באוגוסט, 64% מהאנשים בצרפת מתנגדים ללבישת בורקיני בחוף הים, רק 6% תמכו בו. מנהל Ifop, ז'רום פורקה, אמר: "התוצאות דומות לאלה שהתקבלו באפריל בנוגע ללבישת רעלה ומטפחת ראש ברחובות ציבוריים (63% התנגדו). חופים הם כמו הרחוב, שבהם לבישת סמלים דתיים בולטים נשללים על ידי שני שלישים מהצרפתים".

גרמניה. ב-18 באוגוסט, שר הפנים, תומאס דה מזיאר, הודיע על הצעה לאסור חלקית לבישת בורקה", אשר תאסור ללבוש את הרעלה המוסלמית במקומות ציבוריים, לרבות גני ילדים, בתי ספר, אוניברסיטאות, משרדי ממשלה ובזמן נהיגה.

"אנו שוללים רעלות פנים מלאות", אמר דה מזיאר. "לא רק את הבורקה, כל רעלה המכסה את כל הפנים שמראה רק את עיני האדם. זה אינו מתאים לחברה שלנו, לצורת התקשורת שלנו, ללכידות החברתית שלנו. לכן אנו דורשים שתראו את פניכם".

בראיון שנתנה ב- 12 באוגוסט לעיתון Bild, יוליה קלוקנר, סגנית מפלגת הדמוקרטים הנוצריים בשלטון (CDU), אמרה:

"רעלה על כל הפנים מפריעה מאוד להשתלבות הנשים כאן. זה אינו סממן של מגוון דתי, אלא בבואה משפילה של נשים. היא נאסרה בצרפת, ובית המשפט האירופי לזכויות אדם אישר את האיסור".

בראיון ב- 30 ביולי ל- Die Welt, הפוליטיקאי ממפלגת CDU ינס שפאן, אמר:

"איסור על רעלה המכסה את כל הפנים, הניקאב והבורקה, שהם סימן שעבר זמנו זה מכבר. שערו בנפשכם כיצד הייתה מתקיימת שיחה אם היינו מכוסים לחלוטין ברעלה בזמן שאנו מדברים זה אל זה. אינני רוצה לראות בורקה כלשהי במדינה זו. מבחינה זו אני בורקה-פובי".

במאמר דעה ל- Bild, בסאם טיבי, לשעבר מרצה באוניברסיטת גוטינגהאם המכנה עצמו "מוסלמי אירופי", כתב כי הוא תומך לחלוטין באיסור על לבישת בורקה:

"איסור על לבישת בורקה יהיה צעד חכם פוליטית נגד אנשים מסוימים הסוגרים עצמם בחברות מקבילות, למען אינטגרציה כוללת של מהגרים מוסלמים ולשם ביטחון הרפובליקה הפדרלית של גרמניה".

סקר חדש שפורסם על ידי Infratest dimap ב-26 באוגוסט העלה כי 81% מהגרמנים תומכים באיסור על לבישת בורקה במקומות ציבוריים. הסקר העלה כי 51% תומכים באיסור גורף על לבישת בורקה.

ב-22 באוגוסט, בית המשפט באוסנאברוק פסק כי סטודנטית בעיר לא תורשה ללבוש רעלה בכיתה. בית הספר "סופי שול" קיבל בתחילה את הסטודנטית אך שינה את החלטתו כאשר התעקשה ללבוש את הניקאב בכיתה. גורמים בבית הספר אמרו כי לא מתאפשרת תקשורת פתוחה במוסד להשכלה אם עיני הסטודנטית אינן נראות.

ביוני, העיר הבווארית נויטראובלינג אסרה לבישת בורקיני בברכות שחייה ציבוריות לאחר שמשגיחות התלוננו שהבגד אינו הגייני. ראש העיר היינץ קישלה שאל: "אינני מבין מדוע נחוץ ללבוש בורקיני בערבים שבהם הברכה מיועדת לרחצה של נשים בלבד".

איטליה. החל מ-1 בינואר 2016 נאסרו הבורקה והניקאב בכל המשרדים הציבוריים ובתי החולים באזור הצפון מזרחי של לומברדיה.

ב-17 באוגוסט, שר הפנים, אנג'לינו אלפאנו, אמר כי איטליה לא תאסור לבישת בורקיני מפני שצעד זה עלול לגרור תגובה חריפה בקרב האוכלוסיה המוסלמית. בראיון שנתן לעיתון Corriere della Sera אמר: "על שר הפנים מוטלת האחריות להבטיח את שלום הציבור ולבחור דרגת קשיחות שלא תהפוך לפרובוקציה העלולה לעודד מתקפות".

מלטה. באוקטובר 2015, דנה הממשלה על איסור לבישת בורקה בציבור, לאחר שפורסמה תמונה המראה אישה נוהגת במכונית בזמן שהיא לובשת רעלה המכסה את כל פניה. סעיף 338 לחוק הפלילי קובע, כי זהו סיכון לסדר הציבורי אם אדם "במקום ציבורי כלשהו לובש מסיכה, מסווה את עצמו, למעט בזמן ובצורה המותרים על פי חוק". ישנם חברי ממשלה שאמרו, כי יש להבהיר את החוק הקיים כדי שיאסור ספציפית בחוק לבישת בורקה.

אימאם מקומי, מוחמד אלסאדי, אמר כי איסור לבישת בורקה יאיים על האינטגרציה וההרמוניה החברתית במלטה. הוא הוסיף: "בעולם הגלובלי שבו אנשים מתרבויות שונות חיים יחד ומקיימים קשרי גומלין בדרכים כה מגוונות ובסביבות חיים כה רבות, עדיף שכל מדינה תעניק חירויות פרט רבות ככל האפשר". הוא אמר כי יש להתיר למוסלמים "את כל החופש להנהיג את הנורמות התרבותיות ואורח החיים שלהם".

השרה לענייני שוויון, הלנה דאלי, אמרה בתגובה:

"ישנם מספר אלפי מוסלמים במלטה, ורבים נמצאים כאן זמן רב, אפילו דורות. הבורקה והניקאב אינם פריטי לבוש הקשורים לקהילה זו, לכן איסור על כיסוי פנים לא ישפיע על הרוב הגדול של המוסלמים בכל צורה שהיא".

הולנד. במאי 2015, אישרה ממשלת הולנד איסור חלקי על רעלות מוסלמיות המכסות את הפנים בתחבורה ציבוריות ובמקומות ציבוריים כגון בתי ספר ובתי חולים. העוברים על החוק צפויים לקנס של 405 אירו (450 דולר). האיסור אינו חל על לבישת בורקה או ניקאב ברחוב.

נורבגיה. באוגוסט 2016, ועדה רב-מפלגתית בנושא אינטגרציה הציעה לאסור בורקות וניקאב במוסדות ציבור ולאסור חיג'אב בבתי ספר ציבוריים. בדו"ח המשתרע על פני 50 עמודים שכותרתו "עשרת הדיברות לאינטגרציה טובה יותר" קראה הוועדה להנחיות לאומיות ברורת בנושא קוד הלבוש האסלאמי לשיפור האינטגרציה.

"לשם שיפור האינטגרציה, עלינו לעודד השתתפות רבה יותר בחיים הציבוריים" ,אמרה פוליטיקאית מפלגת הלייבור, יטה כריסטנסן. "לכן, איננו יכולים להתיר פנים מכוסים".

פוליטיקאית מהמפלגה הפרוגרסיבית, מראין קשבראי, הוסיפה: "איננו יכולים לאפשר תלבושת אסלאמית בולטת בבתי ספר נורבגיים".

בשנת 2013, דחה הפרלמנט הנורבגי איסור לבישת בורקה בטענה כי בית המשפט האירופי לזכויות אדם עלול לצנזר את החלטתו. מאז אישר בית משפט זה את האיסור בצרפת ביולי 2014, תומכים נורבגיים באיסור ניסו לשווא לגרום לפרלמנט לאשר איסור דומה בנורבגיה.

סלובניה. בנובמבר 2015, הגישה המפלגה הדמוקרטית (SDS) הנמצאת באופוזיציה טיוטת חוק לאיסור לבישת בורקה וניקאב בציבור ולהחמרת התנאים לקבלת מקלט בסלובניה.

"מי שנמצא סלובניה, צריך לכבד את התרבות והמנהגים הסלובנים", אמר ראש מפלגת SDS, יאנז יאנשה. "לכן ניסחנו חוק לאיסור לבישת בורקה בציבור".

חבר הפרלמנט מטעם SDS, וינקו גורנאק, הוסיף: "אנחנו צריכים להתאים עצמנו למנהגים שלהם כאשר אנו הולכים למקומות שלהם. אין סיבה מדוע לא נוכל לדרוש אותו דבר כאשר הם נמצאים בסביבה התרבותית שלנו".

ספרד. בדצמבר 2010, העיר הקטלנית לרידה חוקקה איסור לבישת בורקה במקומות ציבוריים. בפברואר 2013 בית המשפט העליון בספרד פסק כי האיסור עומד בניגוד לחוקה. בית המשפט אמר, כי האיסור "מהווה הגבלה של זכות היסוד למימוש חופש הדת, המובטח על ידי החוקה הספרדית". בית המשפט אמר כי ניתן להגביל זכות יסוד רק באמצעות חוקים ברמה הארצית, ולא באמצעות תקנות מקומיות.

בספטמבר 2014, במהלך ויכוח פרלמנטרי על חוק לביטחון הציבור (Ley de Seguridad Ciudadana) קרא שר הפנים, חורחה פרננדז דיאז, לאסור לבישת בורקה במקומות ציבוריים. הוא אמר כי יש לסוגיה שני היבטים: ביטחוני וכבוד האישה.

"לדעתי, הבורקה היא לבוש הפוגע בכבוד האישה", אמר פרננדז דיאז. אולם אין זה בתחום אחריותו של משרד הפנים". מבחינה ביטחונית, הוא אמר כי הבורקה "מקשה על זיהוי אנשים המבצעים פשעים".

באוגוסט 2016, אסר פארק המים בעיר הקטלנית ג'ירונה לבישת בורקיני "מטעמי ביטחון". ביוני 2014, העיר הבאסקית ויטוריה אסרה לבישת בורקיני בברכות שחייה ציבוריות. בנובמבר 2014 נהג בויטוריה מנע מאישה עטויית בורקה לעלות על האוטובוס שלו.

שוויץ. ב-1 ביולי 2016 נכנס לתוקף איסור על לבישת בורקה בטיצינו, לראשונה בקנטון שוויצרי. העוברים על החוק צפויים לקנס של 10,000 פרנקים שוויצריים (9,100 אירו, 10,000 דולר). הצעד הגיע לאחר משאל עם שנערך בספטמבר 2013 שבו 65% מהמצביעים בקנטון דובר האיטלקית הצביעו בעד האיסור.