• כיוון שלמנהיגי אירופה אין ילדים, נראה כי אין להם סיבה לדאוג בנוגע לעתיד היבשת.

  • "אירופה כיום אינה רוצה להתרבות, להיאבק למען עצמה, או אפילו לצדד בעמדתה בויכוח" - דאגלס מוריי, The Times.

  • "'למצוא את עצמנו' הופך חשוב יותר מאשר לבנות עולם" - ג'ושוע מיטשל.

מעולם לא היו פוליטיקאים חשוכי ילדים כה רבים שהנהיגו את אירופה כמו היום. הם מודרנים, פתוחים לרעיונות ורב-תרבותיים ויודעים ש"הכל נגמר איתם". בטווח הקצר, זוהי הקלה כשאין לך ילדים, מפני שהמשמעות היא שאין הוצאות על משפחה, אין הקרבה ואף אחד אינו מתלונן על ההשלכות העתידיות. כפי שקובע דו"ח מחקר שמומן על ידי האיחוד האירופי: "אם אין ילדים, אין בעיות!".

אולם, בתור אם או אב, יש לך עניין אמיתי בעתיד המדינה שאתה מנהיג. המנהיגים החשובים באירופה אינם מותירים ילדים אחריהם.

לכל המנהיגים החשובים באירופה אין ילדים: קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, ונשיא צרפת הנבחר עמנואל מקרון. הרשימה ממשיכה עם ראש ממשלת שבדיה סטפן לפבן, ראש ממשלת לוקסמבורג קסבייה בטל, והשרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג'ון.

כיוון שלמנהיגי אירופה אין ילדים, נראה כי אין להם סיבה לדאוג בנוגע לעתיד היבשת. הפילוסוף הגרמני רודיגר ספרנסקי כתב:

"עבור מי שאין לו ילדים, חשיבה במונחים של הדורות הבאים מאבדת מהרלבנטיות שלה. על כן, הם מתנהגים יותר ויותר כאילו הם האחרונים, ורואים עצמם נמצאים בסוף השרשרת".

חיים את ההווה: לכל המנהיגים החשובים באירופה אין ילדים, ביניהם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל (משמאל) ומארק רוטה (מימין) ראש ממשלת הולנד (מקור התמונה: Minister-president Rutte/Flickr).

"אירופה מתאבדת. או לפחות מנהיגיה החליטו להתאבד", כתב דאגלס מוריי ב-The Times. "אירופה כיום אינה רוצה להתרבות, להיאבק למען עצמה או אפילו לצדד בעמדתה בויכוח". בספרו החדש שכותרתו The Strange Death of Europe (המוות המוזר של אירופה) מוריי קורא למצב "עייפות קיומית של הציביליזציה".

אנגלה מרקל קיבלה החלטה הרת גורל לפתוח את שערי גרמניה למיליון וחצי מהגרים כדי לעצור את החורף הדמוגרפי של מדינתה. אין זה צירוף מקרים שמרקל, שאין לה ילדים, זכתה לכינוי "האם הרחמניה" של המהגרים. נראה, כי למרקל לא אכפת אם שטף המהגרים העצום ישנה את פני החברה הגרמנית, ככל הנראה לעד.

דניס סבל כתב לאחרונה ב-Catholic Herald:

"רעיון 'התרבות המערבית' הוא זה שמסבך מאוד את הבהלה הדמוגרפית. בלעדיו, התשובה היתה פשוטה: אירופה אינה צריכה לדאוג למצוא צעירים שיתמכו בקשישים בשנות חייהם האחרונות. ישנם שפע מהגרים צעירים המידפקים על השער, מנסים לטפס על גדרות התיל או מפליגים בסירות רעועות כדי להגיע לחופינו. כל מה שאנו צריכים לעשות הוא להכניס אותם פנימה".

העובדה שלמרקל אין ילדים היא בבואה של החברה הגרמנית: 30% מהנשים הגרמניות לא ילדו ילדים, על פי סטטיסטיקה של האיחוד האירופי, ונתון זה עולה ל- 40% בקרב נשים בוגרות אוניברסיטה. שרת ההגנה של גרמניה, אורסולה פון דר ליין, אמרה כי אם שיעור הילודה לא יעלה, יהיה על המדינה "לכבות את האור".

על פי מחקר חדש שפרסם מכון Institut national d'études démographiques, רבע מהנשים האירופיות שנולדו בשנות 1970 עשויות להישאר חשוכות ילדים. מנהיגי אירופה אינם יוצאים מן הכלל. בשנת 1940 לאחת מתוך תשע נשים שנולדו באנגליה ובוויליס לא היו ילדים בגיל 45, בהשוואה לאחת מתוך חמש נשים שנולדו בשנת 1967.

הפוליטיקאי הצרפתי עמנואל מקרון דחה את קביעתו של נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, כי "לצרפת יש בעיה עם האסלאם". הוא מתנגד להשעיית אזרחותם של אנשי ג'יהאד וממשיך להתעקש נגד כל ההוכחות, כי המדינה האסאלמית אינה אסלאמית: "הבעיה אינה האסלאם, אלא התנהגויות מסוימות שאמורות להיות דתיות ולאחר מכן נכפות על אנשים המקיימים את מצוות דת זו".

מקרון מטיף לסוג של מזנון רב-תרבותי. הוא מדבר על קולוניאליזם כ"פשע נגד האנושות". הוא בעד "גבולות פתוחים", ובראייתו, גם כאן נגד כל ההוכחות המצביעות אחרת, אין "תרבות צרפתית".

לדברי הפילוסוף מתיו בוק-קוטה, מקרון בן ה- 39 הנשוי למורתו לשעבר בת ה-64, הוא סמל ל"גלובליזציה מאושרת המשוחררת מזיכרון תהילת העבר הצרפתית האבודה". אין זה מקרה שתנועת Manif Pour Tous הנלחמת למען הפיכת נישואים חד-מיניים לחוקיים בצרפת, קראה להצביע נגד מקרון, כ"מועמד אנטי משפחתי". הסיסמה של מקרון "!En Marche" (קדימה!) משקפת את האליטות הגלובליות ההופכות את הפוליטיקה לתרגיל, להופעה.

זו הסיבה מדוע המנהיג הטורקי ארדואן דחק במוסלמים להביא לעולם "חמישה ילדים" והאימאמים המוסלמים קוראים למאמינים "ללדת ילדים" כדי לכבוש את אירופה. המאמינים בעליונות האסלאם עסוקים ביצירת התנגשות בין ציביליזציות באירופה, והם מתארים את התמוטטות מדינות המערב המארחות שלהם: ללא אוכלוסיה, ללא ערכים ונוטשות את תרבותן.

אם מתבוננים במרקל, רוטה, מקרון ואחרים, האם המאמינים בעליונות האסלאם כה טועים? מנהיגי אירופה חשוכי הילדים מוליכים אותנו בסהרוריות לקראת אסון. מדוע שיהיה להם אכפת, אם בסוף חייהם אירופה כבר לא תהיה אירופה? כפי שהסביר ג'ושוע מיטשל במאמר "'למצוא את עצמנו' הופך חשוב יותר מלבנות עולם". שרשרת הדורות הארוכה כבר עשתה זאת עבורנו. עכשיו בואו נשחק".

ג'וליו מאוטי, עורך תרבות בעיתון Il Foglio הוא עיתונאי וסופר איטלקי.

כתבות אחרונות מאת
קבל את החדשות האחרונות בדואר אלקטרוני: הרשם חינם לרשימת התפוצה של מכון גייטסטון.

he