לפני ארבע שנים, ממשלת אוסטרליה ספגה ביקורת רבה בעקבות מודעת פרסומת שקראה למהגרים שלא לנסות להיכנס באופן בלתי-חוקי למדינה. "אתם לא תהפכו את אוסטרליה לביתכם. אם אתם עולים על סירה ללא ויזה, אתם לא תגיעו לאוסטרליה. כל כלי שיט שינסה להיכנס באופן בלתי-חוקי לאוסטרליה ייעצר וילווה אל מחוץ למים הטריטוריאליים", נכתב בפוסטר.
זה היה מסר קשה מאוד, אבל הוא עבד. כפי שסיפר שר הפנים האוסטרלי פיטר דאטון בראיון לאחרונה, שיעורי ההגירה לאוסטרליה הם הנמוכים ביותר מזה עשור. דאטון ייחס את המגמה הזו למה שהוא הגדיר "שמירה על שלמות הגבולות שלנו". בראיון אחר בעבר הסביר כי "אנחנו לא מתכוונים לקבל אנשים שינסו להגיע למדינה באופן בלתי חוקי על גבי סירות".
גם האוסטרלים עצמם, אזרחי מדינה דמוקרטית שבמשך שנים נאבקת מול משבר ההגירה הבלתי-חוקית, מרוצים מאוד מהשינוי הדרסטי. סקר חדש גילה כי 72% מהמצביעים תומכים במדיניות ההגירה של ראש הממשלה מלקולם טרנבול.
בשנת 2013, טוני אבוט נבחר לראשות הממשלה תחת הסיסמה "לעצור את הסירות". זו היא אותה סיסמה בדיוק בה השתמש שר הפנים החדש של איטליה, מתאו סלביני, שמאז הקמת הממשלה בארצו בחודש שעבר עבר להתמקד באופן מוחלט בעצירת ההגירה מ"נתיב המים הקטלני ביותר בעולם" – הים התיכון.
גם האיחוד האירופי פנה לאוסטרליה לעזרה. בוועידה בנושא הגירה שנערכה בחודש שעבר, הסכימו המדיניות החברות באיחוד לאמץ את המודל האוסטרלי של עצירת ספינות המהגרים והחזרתן למרכזי קליטה במדינות אחרות, כפי שאוסטרליה עושה עם מרכז ההגירה בפפואה המשמש לקליטת מהגרים שנדחו מגבולותיה. איטליה כעת בוחנת את האפשרות להקים מספר מרכזים דומים בלוב.
 מרכז ההגירה "מאנוס" בפפואה גינאה החדשה ששימש את אוסטרליה לקליטת מהגרים שנדחו מגבולותיה. הוא נסגר רשמית ב-31 באוקטובר 2017. (מקור התמונה: מחלקת ההגירה והאזרחות של אוסטרליה) |
הפרופסור הקנדי פרנסואה קרפו, שמונה על ידי האו"ם כדי להגיש דו"ח מיוחד בנושא, קבע כי אירופה אינה צריכה לראות את אוסטרליה כמודל בתחום מדיניות ההגירה וטען כי מדובר ברעיון "אכזרי ולא אנושי". אולם האמת היא שעצירת המהגרים ממוות בלב ים היא בדיוק ההפך מאכזריות. היא האנושיות האמיתית.
"יש מאות ואלפי אנשי שטובעים בניסיון להגיע מאפריקה לאירופה" אמר אבוט ב-2015 והוסיף: "הדרך היחידה לעצור את המוות היא לעצור את הסירות". דווקא אנשי "זכויות האדם", שמנסים לסייע לאותם מהגרים בלתי חוקיים לחצות את האוקיינוס על גבי סירות רעועות, מקיימים על פי אבוט "אלטרואיזם שגוי".
מדיניות הגירה כזו תהיה לא רק טובה יותר עבור האוסטרלים עצמם, אלא גם עבור אותם מהגרים שמגיעים למדינה באופן חוקי לחלוטין. כפי שראש ממשלה קודם אחר, ג'ון הווארד, כתב לפני מספר שנים: "על פי הניסיון הארוך שלי בפוליטיקה האוסטרלית, בכל פעם שהממשלה מאמצת בקרה קשוחה יותר על הגירה, התמיכה בקליטת מהגרים חוקיים עולה. בכל פעם שקורה ההפך, העוינות כלפי המהגרים החוקיים גוברת".
המודל האוסטרלי לא מבוסס רק על שמירה על ביטחון הגבולות והעדפה של מהגרים בעלי כישורי עבודה. הרעיון שעומד בבסיסו הוא שמהגרים חדשים לאוסטרליה אמורים לקבל על עצמם את התרבות במדינה שקולטת אותם.
ראש הממשלה הנוכחי טרנבול מקדם הצעה ל"מבחן ערכים" עבור מהגרים חדשים, שיכלול בין השאר שאלות כמו "האם זה מקובל להכות את אשתך?" או "האם זה בסדר לבצע את מנהג מילת הנשים?". על פי טרנבול, כדי לקלוט בהצלחה מהגרים, האוסטרלים צריכים להגן על הערכים האלה ועל המורשת שעומדת בבסיס תרבות המערב.
למרבה הצער, באירופה הרב-תרבותית מבחן כזה הוא בגדר טאבו מוחלט.
בזמן שהאירופאים חסרי האונים מתמודדים עם גלים של סירות מאפריקה, כדאי להזכיר להם את הפרשה שהסעירה את אוסטרליה כולה בשנת 2001 ובה ספינת מטען נורווגית בשם 'טמפה' שהצילה מאות מבקשי מקלט באוקיינוס ההודי, נדחתה מלהיכנס למדינה על ידי הרשויות.
שר ההגירה פיליפ ראדוק הזהיר אז כי אם יקבלו את הספינה, עשרות אלפי מהגרים נוספים מאפריקה והמזרח התיכון יעשו את דרכם לאוסטרליה, והממשלה דחתה את בקשת האו"ם להתיר לפליטים להגיע אל החוף.
דעת הקהל האוסטרלית -שמאז שנקלטו במדינה גלי מהגרים מאסיה במהלך שנות השבעים ראתה בחיוב הגירה – תמכה ברובה בממשלה בפרשת טמפה. כיום האוסטרלים מגדירים אותה כ"ספינה ששינתה את הכל", והדגישה ביתר שאת את הדאגות הגוברות מפני הגירה בלתי חוקית.
מאותו הרגע, המדיניות האוסטרלית לפתרון משבר ההגירה הייתה אחת: "בלי סירות, בלי התיישבות מחדש". בעקבות פרשת טמפה חוקקו חוקים חדשים שהגדירו את האיים הסמוכים לאוסטרליה כאזור אסור להגירה ולהגשת בקשות מקלט; מרכזי קליטה נפתחו בפפואה ובאי נאורו הסמוך; וחיל הים גויס כדי ליירט ולשלוח בחזרה את הספינות.
תחת ראש הממשלה הקודמת של אוסטרליה, ג'וליה גילארד, אף החליטה המדינה כי כל שטח היבשת של אוסטרליה הוא אזור אסור להגירה. במילים אחרות, המהגרים הבלתי חוקיים יכולים להישלח למתקני כליאה גם לאחר שהצליחו להגיע בדרך הים אל החוף האוסטרלי.
ג'ים מולאן, אחד ממנסחי המדיניות האוסטרלית, אמר לאחרונה כי "באירופה חושבים שיותר קל לנו לעצור את הסירות בגלל המרחק הגדול ושטח הים העצום, אבל זה רק תירוץ לחוסר העשייה שלהם עצמם".
איטליה למשל עומדת כעת בפני גל פוטנציאלי של 700,000 מהגרים הנמצאים כרגע בלוב. אותם מהגרים – המגיעים ללא ספק ממדינות כושלות ובעלות איכות חיים נמוכה – יודעים שהם מסכנים את חייהם בחיפוש אחר עתיד טוב יותר, אך אם המערב עדיין חפץ לשמור על תרבותו הבעיה הזו חייבת להיות מטופלת ברצינות. אימוץ המודל האוסטרלי יכול להיות צעד ראשון בדרך לפתרון.
הגירה בלתי חוקית היא רעה לאירופה, ורעה גם למהגרים עצמם.
ג'וליו מיאוטי הוא עיתונאי וסופר איטלקי.