פתגם כורדי אומר: "אין חברים, מלבד ההרים". אולם באפרין, גם ההרים לא הצליחו להגן על הכורדים מפני מטוסי הקרב הטורקים והמיליציות האסלאמיות שחברו לאנקרה. אמנם סרטוני וידאו המציגים הוצאות להורג מחרידות בוודאי אינם חדשים במלחמה הטרגית המתרחשת בסוריה, אולם במקרה זה, סרטון הווידאו צולם על ידי קבוצת טרור הפועלת תחת מדינה החברה בארגון נאט"ו, טורקיה.
הסרטון מראה חברי מיליציות סוריות מתעללים בגופתה של אמינה עומאר, לוחמת כורדית שזכתה לכינוי "בארין כובאני". היא נהרגה כאשר הגנה על אפרין, עיר-מחוז בסוריה שהותקפה על ידי צבאו הטורקי של רג'פ טאיפ ארדואן.
בסרטון נראית עומאר, שהשתייכה ליחידת הלוחמות של "היחידות להגנת העם" (YPG) כשהיא מכונה "חזירה" וחייל דורך על חזה. חילול גופתה מסמל לא רק את אכזריותם של אויבי הכורדים, אלא גם תחושה של בגידה פוליטית ומוסרית עצומה ובלתי נסבלת בכורדים על ידי בני בריתם מהמערב.
"בושה: המערב עוצם עיניים אל מול גורלם של הכורדים", כתב איוואן ריופול ב-Le Figaro הצרפתי. "הם נלחמו לצידנו במלחמה נגד דעאש. ארדואן מכנה "טרוריסטים" את העם הקטן הזה שנותן נשק בידי נשים, מאפשר לשיערן להתבדר ברוח ולנטוש את הדת בסביבתן הפרטית".
התקשורת המערבית מתעלמת מגורלם של הכורדים, העם שהביס את דעאש עבורנו.
"אחותי בארין נלחמה לצד הקואליציה נגד המדינה האסלאמית בא-רקה ובמקומות רבים אחרים", אמר אחיה של עומאר לעיתון The Times מהעיר כובאני. "איך יכול לשרור צדק או אמון בין בנות ברית, כאשר הקואליציה שמה את תועלתה האישית לפני המוסריות ואפשרה לטורקים לתקוף אותנו, עם נשק של נאט"ו?"
 בתמונה: נשים לוחמות ב"יחידות להגנת העם" (YPG) ליד העיר כובאני, סוריה, ב-20 ביוני 2015. (תמונה של אחמט סיק/Getty Images) |
רוב מנהיגי המערב הגיבו ב"שתיקה מחרישת אוזניים" בנושא הכורדים שסבלו מפלישה בלתי חוקית של טורקיה, אמר סנדיפ גופאלן, מרצה למשפטים מאוניברסיטת דיקין במלבורן. הנציגויות האירופיות נטשו כולן את הכורדים לגורלם.
שר החוץ הבריטי, בוריס ג'ונסון, צייץ: "טורקיה צודקת ברצונה לשמור על ביטחון גבולותיה". המערב נתן לטורקים אור ירוק לטבוח בכורדים, ואף גרוע מכך, כפי שמזכיר לנו מכתב גלוי שפורסם ב-New York Review of Books:
"לתקיפה הטורקית באפרין לא קדמה כל פרובוקציה. למעשה, אפרין הייתה כה שקטה במשך רוב המלחמה בסוריה, עד כי הפכה לחוף מבטחים של עשרות אלפי פליטים - חלקם הינם כעת פליטים בפעם השנייה. הכוחות הכורדיים הקימו במחוזות שבהם שלטו נווה מדבר, ייחודי בסוריה, המתאפיין בממשל עצמי, זכויות נשים וחוק חילוני.
הקרב באפרין היה מפלה איומה עבור הכורדים בסוריה, שהובילה לתוצאות קשות. לפחות 820 לוחמים כורדים נהרגו בקרב, ומותם של רבים אחרים עדיין לא נקבע. לשם השוואה, 660 כורדים נהרגו במסגרת הכוחות הסורים הדמוקרטים, הנתמכים על ידי ארצות הברית, בקרב לשחרור א-רקה, הבירה הסורית בפועל של חליפות דעאש.
רוברט אליס השווה את אפרין לחבל הסודטים בשנות השלושים:
"יומיים לפני הוויתור על חבל הסודטים והעברתו לידי גרמניה הנאצית במינכן בספטמבר 1938, ראש ממשלת בריטניה, נוויל צ'מברליין, התייחס בביטול לסוגייה וכינה אותה "ריב בארץ רחוקה בין אנשים שאין אנו יודעים עליהם דבר". ניתן לומר בערך אותו הדבר על גישתו של המערב כלפי המתקפה הטורקית על המובלעת הכורדית באפרין שבצפון מערב סוריה".
ב-30 בספטמבר 1938 התירו בריטניה, צרפת ואיטליה לנאצים לספח אליהם את חבל הסודטים, אזור בצ'כוסלובקיה. ממשלת צ'כוסלובקיה התנגדה בתוקף, אולם בנות בריתה במערב היו נחושות להימנע ממלחמה "בכל מחיר" והיו מוכנות לשאת ולתת עם אדולף היטלר. אולם, הסכם מינכן, לא הביא שלום על אירופה, אלא מלחמה.
בדיוק כפי שהצ'כים הוקרבו לשווא, כך המערב בגד בכורדים שלוש פעמים בשלוש השנים האחרונות. הפעם הראשונה הייתה בכובאני, עיר כורדית הנתונה במצור ליד הגבול עם טורקיה, ובה בקרב שרק "חשף את חוסר האונים של המערב אל מול הג'יהאד הקיצוני", תושביה נלחמו כדי לברוח ממוות בטוח בידי דעאש. אחרי כובאני, הכורדים ננטשו במהלך משאל העם שערכו על עצמאות מעיראק בספטמבר האחרון. עתה בגדו בהם באפרין, המחוז הסורי שאליו נמלטו מיעוטים רבים בעקבות המלחמה בסוריה.
כאשר בסוף שנת 2014 המערב החליט להתערב ישירות במצב כדי להעלים את החליפות של דעאש, הם נתקלו בבעייה ברורה מאליה. כיצד המערב יכול להביס את האסלאמיסטים לנוכח העובדה שאיננו מוכנים לסכן את גדודינו ואת חיינו בשטח? באמצעות הכורדים. היו אלו הכוחות הכורדים שהגישו עזרה ראשונה ליזידים שנמלטו מרצח עם בידי דעאש. אלפי יזידים נהרגו בקברי אחים, נלקחו בשבי או הפכו לשפחות מין. לאחר מכן גרמניה התחילה לשלוח נשק לכורדים. עתה היזידים באפרין סובלים מגל נוסף של רדיפות מצד בני הברית הטורקים.
הפילוסוף הצרפתי ברנאר אנרי-לוי אמר ל-Le Figaro:
"הטרגדיה שהכורדים עוברים היא סימן להיחלשות חסרת תקדים של המערב. האם היא מקבילה לקרב אדריאנופול, שבישר על שקיעתה של האימפריה הרומית? אני מקווה שלא. אולם ההיכנעות הייתה בושה וחרפה...שנראית לכאורה כאירוע פעוט וחריג אך למעשה מבשרת על שינוי בעולם. זו אינה הפעם הראשונה שהמערב מאכזב את בני בריתו או מדינות אחיות. כך קרה גם בעליית הנאצים. לאחר מכן, בנטישתה של מחצית אירופה שנפלה לידי הקומוניזם".
הכורדים היו בני הברית האידאלים שלנו. הם פתחו את עריהם, כמו העיר ארביל, לעשרות אלפי נוצרים עיראקים שגורשו על ידי דעאש ממוסול. כורדיסטאן העיראקית היא כיום המקום היחיד במזרח התיכון, לצד מדינת ישראל, שמעניק מחסה ומגן על כל הדתות והמיעוטים. לדברי חבר הפרלמנט האירופי לשעבר, פאולו קסאקה, הממשלה הכורדית האזורית מתייחסת בכבוד רב לכל המיעוטים שנרדפו באזורים אחרים של עיראק.
בהודעה שחתומים עליה האינטלקטואלים הצרפתיים פסקל ברוקנר, ברנאר קושנר וסטפן ברטון נאמר:
"נטישתם תהיה טעות מוסרית בלתי נסלחת. הכורדים בסוריה הביסו את האסלאמיסטים שגרמו למתקפות הגרועות בתולדותינו. הזוועות הטורקיות-אסלאמיות באפרין אינן מבשרות טובות. כאשר לוחמים כורדים צעירים, שאומץ לבם ראוי להערצה, נשבים על ידי אנשי ג'יהאד, הם עוברים עינויים, התעללות ומבתרים את גופותיהם. לא ניתן להשלים עם ברבריות מעין זו. הכורדים הם בני הברית היחידים שלנו באזור והם הוכיחו את יעילותם בקרב. אם ננטוש אותם, איש לא יוכל לעזור לנו לבלום מתקפות טרור חדשות נגדנו. כמו כן, הכורדים בסוריה בונים חברה דמוקרטית המכבדת פלורליזם אתני ודתי ושוויון בין נשים לגברים. תהיה לכך השפעה עמוקה באזור השסוע על ידי רודנות".
"תסמונת מינכן" חדשה מסתמנת כעת במערב. אם הכורדים אינם זכאים למדינה, הם זכאים לכל הפחות להגנתנו, במיוחד לאחר שעזרו לנו לעצור את מי ששיסף את גרונותינו בשדרות פריז.
ג'וליו מאוטי, עורך תרבות בעיתון Il Foglio הוא עיתונאי וסופר איטלקי.