הפרברים ("banlieues") - המרוחקים מהשדרות האלגנטיות ומסעדות הביסטרו של פריז - יוצרים את "צרפת האחרת". הם "צרפת של הפריפריה" ("La France Périphérique"), כפי שמכנה אותם כריסטוף גילווי בספר חשוב. הם נמצאים במקום שבו "חיים בצוותא" בין קהילות עומדים באמת למבחן.
בעשרים השנים האחרונות, פרברים צרפתיים אלו הפכו לא רק ל"ריכוזים של עוני ובידוד חברתי", אלא שינו את פניהם ללא היכר, מאזורים יהודיים הצפופים בצרפת ל"טריטוריות אבודות של הרפובליקה", לדברי ההיסטוריון הדגול, ז'ורז' בן שושן, בספרו Les territoires perdus de la République.
פרברים אלו הפכו לאחד מסימני ההיכר הבולטים של האסלאמיזציה של צרפת.
האנטישמיות חזרה להיות אחת המחלות הנוראות של אירופה. בצרפת שבה חיה הקהילה היהודית הגדולה באירופה, יהודים נמלטים מהפרברים, מהגרים או עוברים לאזורים חדשים יותר של הערים, שבהם הם חשים מוגנים יותר. למה שקורה ליהודים תהיה השפעה מרחיקת לכת על כלל היבשת.
בפרבר הפריזאי של באניו, מישהו השחית לאחרונה מצבה לזכרו של אילן חלימי, צעיר יהודי שנחטף, עונה ונרצח בידי "כנופיה ברברית" בשנת 2006, רק בשל היותו יהודי. באותו זמן, היה זה מקרה הרצח הראשון על רקע אנטישמי לאחר שנים רבות. לאחריו, אסלאמיסטים רצחו יהודים בבית ספר בטולוז, ובסופרמרקט כשר בפריז.
כפי שדיווח העיתון Le Monde בתחקיר מצמרר חדש, האנטישמיות דופקת על דלתות יהודי צרפת מדי יום. בשל כך נוצרת מגמת הגירה חמורה: היהודים הצרפתים הפכו ל"פליטים פנימיים".
יהודי צרפת לא רק מאוימים בבתי הכנסת ובבתי הספר שלהם, אלא גם בבתיהם. בני משפחה יהודית הוחזקו לאחרונה כבני ערובה, הוכו ונשדדו בביתם בפרבר סיין-סנט דניס. קודם כן, שרה חלימי, רופאה יהודייה בגמלאות ומורה, הוכתה והושלכה למוות ממרפסתה, במחוז בלוויל בפריז. הרוצח שקרא "אללה אכבר" בזמן הרצח היה שכן מוסלמי. שני אחים יהודים הותקפו לאחרונה ברחוב בפריז על ידי גברים שהחזיקו במסור וקראו "יהודים מלוכלכים! אתם עומדים למות"
לאחרונה, "פול" קיבל מכתבי איומים לתיבת הדואר שלו בנואזי-לה-גרנד. במכתב היה פתק שעליו כתוב "אללה אכבר" וכדור 9 מ"מ. למחרת הגיע מכתב נוסף, ובו היה כתוב "כולכם תמותו". הפעם הוא הכיל כדור של רובה קלשניקוב. משפחות יהודיות רבות, מזהיר Le Monde, נמצאות תחת לחץ. בגרז'-לה-גונס (ואל-ד'וואז), צעירים יהודים שבנו סוכה בחצר בית הכנסת הותקפו בשכונה על ידי אנשים שצעקו "יהודים מלוכלכים".
שכונות שבהם התגוררו יהודים זה שנים רבות מתרוקנות. ז'רום פורקה וסילבן מנטרנך בספרם L'an prochain à Jérusalem? ("בשנה הבאה בירושלים?") מספר על ילדים יהודים העוזבים בתי ספר ציבוריים ועוברים לבתי ספר פרטיים. ישנם ארגונים העוזרים ל-400 משפחות יהודיות להעביר את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, כדי שיהיו בטוחים יותר.
בין השנים 2005-2015, אירעו בצרפת 4,092 תקיפות על רקע אנטישמי. על פי מחקר מספטמבר של הקרן לחדשנות פוליטית, 60% מיהודי צרפת אמרו כי הם "חוששים שיותקפו פיזית ברחובות בשל היותם יהודים".
לאחר מתקפות הטרור בפריז בשנת 2015, צוות חשיבה הקשור לסוכנות היהודית הכין תכנית סיוע לעלייתם של 120,000 יהודי צרפת לארץ. 5,000 יהודים עזבו בשנת 2016 ו- 7,900 בשנת 2015. בנוסף ל-20,000 יהודים בסך הכול שעלו מצרפת לישראל בשלוש השנים האחרונות, הייתה גם "נדידה" פנימית גדולה, מהחלקים המזרחיים של פריז למערבה - לרובע השש עשרה והשבע עשרה. בעשר השנים האחרונות, "60,000 מתוך 350,000 היהודים המתגוררים באיל-דה-פרנס עזבו", לדברי סמי גוזלן, נשיא הוועד נגד אנטישמיות.
ממשלת צרפת יצאה במבצע להגנה על 800 בתי כנסת, בתי ספר ומרכזים קהילתיים. אולם כפי שמסביר Le Monde, לא ניתן לעשות הרבה כדי להגן על היהודים ברחובות ובבתיהם. האנטישמיות האסלאמית פושה בכל רחבי הרפובליקה הצרפתית.
 בתמונה: חיילים צרפתיים מאבטחים בית ספר יהודי בפריז (צולם על ידי ג'ף מיטשל/ Getty Images) |
על פי מחקר שערך מכון הסקרים Ifop, "לחשיפה לאלימות אנטישמית יש קשר הדוק לחבישת כיפה". הכיפה נעלמה מעיני הציבור באזורים רבים בצרפת. במרסיי, זה נאמר במפורש - מנהיג יהודי מקומי קרא ליהודים להימנע מלחבוש סמלים יהודיים בפומבי, למען בטחונם. בעוד הסמלים היהודיים נעלמים, הסמלים האסלאמיים מתפשטים, מבורקיני בחוף הים ועד רעלות במקום העבודה. יהודים שלא נמלטו מצרפת מנסים להפוך ל"בלתי נראים".
עד שנת 2000, היה הפרבר הפריזאי בונדי "נחמד ושקט והיו בו 250-300 משפחות יהודיות ובתי כנסת מלאים בשבת. היום, נותרו בו רק כמאה משפחות יהודיות", אומר התושב המקומי אלן בן חמו, שעזב שלאחר שראה את המילים "יהודים מלוכלכים" כתובות על הקירות.
משפחות יהודיות עוזבות גם את טולוז בשל אנטישמיות. ראש הממשלה לשעבר, מנואל ואלס, דיבר על "אפרטהייד טריטוריאלי, אתני וחברתי". הפרברים של צרפת הופכים במהירות לחברות אפרטהייד.
לפני מספר ימים, הרשויות בצרפת גזרו על עבד אלקאדר מראח, אחיו של המחבל שרצח ארבעה יהודים בטולוז, 20 שנות מאסר בגין חלקו בקשירת קשר לביצוע מעשה טרור. חוקר האסלאם הצרפתי, ז'יל קפל, כינה את המשפט "ביופסיה" של "צרפת האחרת": צרפת של הפריפריה שעוברת אסלאמיזציה ומתרוקנת מיהודים. "מדהים שלאחר עשרות שנים בצרפת אמו של [מראח] עדיין אינה דוברת צרפתית והיה צורך לקרוא למתורגמן לבית המשפט", אמר קפל.
בסיין-סנט דניס, 40% מהתושבים הם כעת מוסלמים. והתוצאה? קהילות יהודיות היסטוריות בערים כגון לה קורנב, אוברווילייה, סטן, פיירפיט-סור-סיין, טראפ, אולניי-סו-בואה, לה בלנק-מסניל וסנט דניס נעלמות היום. בשל חוסר ביטחון, במקומות כגון קורנב, שבהם חיו 600 עד 700 משפחות יהודיות, כיום יש פחות מ-100. עבור רבים מיהודים אלו, זוהי בריחה שנייה.
70% מחצי מיליון היהודים בצרפת הם ספרדים - שגורשו מספרד בשנת 1492 וברחו למזרח התיכון, צפון אפריקה וטורקיה, במקום לאירופה. הם הגיעו לצרפת בין השנים 1956 ו-1962, כאשר אלג'יריה, מרוקו ותוניסה קיבלו עצמאות - כפי שקרה לדוגמה לשני חתני פרס נובל לפיזיקה, קלוד כהן-טנוג'י (1996) שנולד באלג'יר, וסרז' הרוש (2014) שנולד בקזבלנקה, מרוקו.
בפרבר שבדרום פריז קרמלן-ביסטרה, המונה 25,000 נפש, 25% מהם כיום מוסלמים. עד שנת 1990, 10% מהאוכלוסיה הייתה יהודית, כיום רק 5%.
האנטישמיות חוללה מהפכה בצרפת - מבחינה גאוגרפית ודמוגרפית כאחד. שנאת יהודים הפכה לשער הכניסה לצרפת הכנועה - "la France soumise".
ג'וליו מאוטי, עורך תרבות בעיתון Il Foglio הוא עיתונאי וסופר איטלקי.