כמה שבועות לאחר שגרמניה פתחה את שעריה ליותר ממיליון פליטים מהמזרח התיכון, אפריקה ואסיה, אמר ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, כי משבר המהגרים "יערער את יציבות הדמוקרטיות". כינו אותו דמגוג ושונא זרים. שנתיים מאוחר יותר, אורבן נמצא צודק. כפי שמסביר עתה אתר Politico, "רוב מנהיגי האיחוד האירופי חוזרים על דברי ראש ממשלת הונגריה, והוא כעת יכול לטעון כי "עמדתנו הופכת אט אט לעמדת הרוב".
נראה כי רבים באירופה הבינו מה שאיוואן קראטסב, יו"ר המרכז לאסטרטגיות ליברליות בסופיה וחבר במכון למדעי הרוח בווינה, הסביר לאחרונה לעיתון Le Figaro:
"משבר המהגרים הוא ה-11 בספטמבר של האיחוד האירופי... באותו יום בשנת 2001 השתנה הכול בארצות הברית. אמריקה גילתה ברגע אחד שהיא פגיעה. למהגרים יש השפעה דומה באירופה. אין זה מספרם שמערער את היבשת... משבר המהגרים חותר עמוקות תחת הרעיונות של דמוקרטיה, סובלנות וקדמה... וכן תחת העקרונות הליברליים המרכיבים את הנוף האידאולוגי שלנו. זוהי נקודת מפנה בדינמיקה הפוליטית של הפרויקט האירופי".
 אלפי מהגרים מגיעים ברגל לתחנת רכבת בטוברניק, קרואטיה, 17 בספטמבר 2015. (צולם על ידי ג'ף מיטשל/ Getty Images) |
להגירה יש השפעה משמעותית, לדוגמה, על כספי הציבור באירופה. קחו לדוגמה את שתי המדינות המושפעות ממנה ביותר. הממשלה הפדרלית של גרמניה הוציאה 21.7 מיליארד אירו בשנת 2016 כדי להתמודד עם ההגירה. כמו כן, דווח כי תקציב הביטחון של גרמניה יגדל השנה לכל הפחות בשליש, מ-6.1 מיליארד ל- 8.3 מיליארד אירו.
באיטליה, שר הכלכלה הודיע לאחרונה כי המדינה תוציא 4.2 מיליארד אירו בשנת 2017 על מהגרים (שביעית מכלל התקציב של איטליה לשנת 2016). ספרד הודיעה לאחרונה, כי בצפון אפריקה, הגדר סביב המובלעות סאוטה ומלילייה, השומרת שהמהגרים יישארו מחוץ לטריטוריה הספרדית, תמומן על ידי הזרמת כספים נוספת בסך 12 מיליון אירו. בכל מקום באירופה, מדינות מקצות משאבים נוספים כדי להתמודד עם משבר המהגרים, אשר שינה גם את הנוף הפוליטי באירופה.
נצחונם של סבסטיאן קורץ באוסטריה ואנדריי באביס ברפובליקה הצ'כית לאחרונה בבחירות עשוי להרחיב את קבוצת מדינות מרכז ומזרח אירופה המתנגדות לבריסל - מדינות שאינן רוצות לקלוט את מספר המהגרים שדורש מהן האיחוד האירופי. נושא ההגירה מפלג את אירופה מבחינה אידאולוגית. לא רק גדרות, אלא גם יריבות, חוסר אמון ושנאה גורמים עתה לקרע עמוק בפרויקט האיחוד האירופי יותר מאי פעם. הציבור האירופי מביט עתה בבוז אל מוסדות האיחוד האירופי. הם רואים - לנוכח הרב תרבותיות וההגירה - שהם לא רק אדישים לבעיותיהם, אלא גם מוסיפים עליהן בעיות נוספות.
רעידת אדמה נוספת הקשורה למשבר ההגירה היא "שקיעת הדמוקרטיה הסוציאליסטית במערב", כפי שהגדיר זאת יוזף יופה, העורך והמוציא לאור של Die Zeit. בכל מקום באירופה, משבר ההגירה עשה הכול מלבד לחסל את המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות, הנתפסות זה מכבר כבלתי מסוגלות להתמודד עם משבר זה. לפני עשרים שנה, מפלגות השמאל הליברליות היו בשלטון בכל מקום - בספרד, בריטניה, גרמניה, למשל - אולם עתה הן האופוזיציה בכל מקום למעט איטליה. מנורבגיה ועד אוסטריה, אירופה מונהגת כיום בידי ממשלות שמרניות.
ביותר ממחצית מתקפות הטרור בגרמניה מאז תחילת משבר ההגירה בשנת 2014 היו מעורבים מהגרים, על פי כותרות העיתונים וכן במחקר של Heritage Foundation. בנוסף, מאז שהמדינה האסלאמית - שעתה הובסה בא-ראקה - ניצלה את חוסר היציבות שגרמה מלחמת האזרחים בסוריה כדי להפוך לכוח מניע בולט של משבר המהגרים, הפכה ההגירה למקור מרכזי לדאגה לביטחון אירופה. מהטריטוריה שכבש, דעאש הוציא מתקפות טרור באירופה.
משבר ההגירה הוביל גם להתחזקותו האסטרטגית של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, באירופה. הוא סוחט את מדינות אירופה ומאיים עליהן כי אם לא יתנו לו מיליארדי אירו ויעשו למענו ויתורים פוליטים מסוימים, הוא יפתח את גבולות טורקיה ויאפשר למיליוני מהגרים לשטוף את אירופה. לא זו בלבד שארדואן דרש שאירופה תשים מאחורי סורג ובריח סופרים ועיתונאים, אלא הוא גם ניסה להשפיע על הבחירות בהולנד ובגרמניה על ידי פנייה לקהל הבוחרים הטורקיים שם.
דו"ח של מכון המחקר Pew מראה כיצד ההגירה משנה את פניהן של מדינות אירופה. בשנת 2016 בלבד, אוכלוסיית שבדיה גדלה ביותר מ- 1%. גידול זה מיוחס להגירה ההמונית, השנייה בגודלה באיחוד האירופי. מספר המהגרים עלה מ-16.8% ל-18.3% מאוכלוסיית שבדיה בין 2015 ל-2016.
באוסטריה ובנורבגיה, שתי מדינות נוספות עם אוכלוסיות מהגרים גדולות (לפחות 15% בשנת 2016), נרשמה עלייה בסך 1% משנת 2015. העיתון Die Welt דיווח לאחרונה כי 18.6 מיליון תושבי גרמניה - חמישית מכלל האוכלוסייה בגרמניה - מגיעים כיום מרקע של הגירה.
מרכז מקיאוולי באיטליה דיווח במחקר "כיצד הגירה משנה את פני הדמוגרפיה האיטלקית", כי חל שינוי "חסר תקדים" בדמוגרפיה של איטליה בשל משבר ההגירה.
נפתחה תיבת הפנדורה של המהפכה הדמוגרפית.
לפני שנתיים, ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, היה האיש היחיד באירופה שדיבר על הצורך לשמור על אירופה "נוצרית". כעת אחד המתנגדים הבולטים ביותר שלו, דונלד טאסק, נשיא מועצת האיחוד האירופי, אמר:
"אנחנו קהילה תרבותית, ואין משמעות הדבר שאנו טובים או גרועים יותר - אנחנו פשוט שונים מהעולם החיצון... לא ייתכן שמשמעות הפתיחות והסובלנות שלנו תהיה לנטוש את ההגנה על מורשתנו".
בשנת 2015, השיח על "תרבות" זכה לגינוי וכונה "גזענות". כעת הוא הופך לחלק מהמיינסטרים.
בניסיונה להתמודד עם מלחמתם של האסלאמיסטים נגד הפוליטיקה, התרבות והדת המערביות, וההתנגשות בין תרבויות שהם יצרו, אירופה נמצאת על פי תהום.
ג'וליו מאוטי, עורך תרבות בעיתון Il Foglio הוא עיתונאי וסופר איטלקי.