עיראק הצטרפה לרשימה ארוכה של מדינות ערביות המחילות ללא בושה אפרטהייד נגד הפלסטינים. מדהים להיווכח מה רב מספרן של מדינות ערב המפלות את הפלסטינים ובה בעת מעמידות פנים שהן תומכות במטרה הפלסטינית. שוב נחשפת הצביעות הערבית במלוא הדרה, אבל מי שם לב?
אמצעי התקשורת הבינלאומיים - ואפילו הפלסטינים - כה עסוקים בהכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ בנושא ירושלים, עד כי מצוקתם של פלסטינים במדינות ערב אינה מעניינת איש. אדישות זו מאפשרת לממשלות הערביות להמשיך במדיניות האנטי פלסטינית שלהן, מפני שהן יודעות שלאיש בקהילה הבינלאומיות לא אכפת - האו"ם עסוק מדי בגינוי ישראל.
אז מה קרה לפלסטינים בעיראק? מוקדם יותר השבוע, נחשף כי הממשלה העיראקית אישרה חוק חדש השולל למעשה את הזכויות שהוענקו לפלסטינים החיים במדינה. החוק החדש משנה את מעמדם של הפלסטינים מאזרחים לזרים.
תחת משטרו של סדאם חוסין, הרודן העיראקי לשעבר, הפלסטינים נהנו מזכויות רבות. עד שנת 2003, חיו בעיראק כ- 40,000 פלסטינים. מאז הפלת משטרו של סדאם חוסין, התכווצה האוכלוסייה הפלסטינית ל-7,000 נפש.
אלפי פלסטינים ברחו מעיראק לאחר שהפכו יעד של מיליציות עיראקיות לוחמות, מפני שתמכו בסדאם חוסין. הפלסטינים אומרים כי הם ניצבים בפני "טיהור אתני" בעיראק.
תנאי החיים של הפלסטינים בעיראק הולכים מדחי אל דחי. החוק החדש, שאושר על ידי נשיא עיראק פואד מעצום, שולל מפלסטינים החיים בעיראק את הזכות לחינוך ולשירותי בריאות חינם ולמסמכי נסיעה, ומונע מהם לעבוד במוסדות של המדינה. החוק החדש המכונה מס' 76 לשנת 2017, שולל זכויות וזכויות יתר שהוענקו לפלסטינים תחת שלטונו של סדאם חוסין. החוק נכנס לתוקף לאחרונה לאחר שהתפרסם בכתב העת הרשמי העיראקי מס' 4466.
 חוק עיראקי חדש, שאושר על ידי נשיא עיראק פואד מעצום, שולל זכויות מפלסטינים החיים בעיראק (חינוך ושירותי בריאות חינם, מסמכי נסיעה ועבודה במוסדות המדינה), ומשנה את מעמדם מאזרחים לזרים. בתמונה: נשיא עיראק פואד מעצום (מימין) נפגש עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (משמאל), ב-30 בנובמבר 2015. (מקור התמונה: צילום מסך מתוך סרטון וידיאו, לשכת מחמוד עבאס) |
"במקום להגן על הפליטים הפלסטינים מפגיעות יומיומיות ולשפר את תנאי מחייתם ואת התנאים ההומניטריים שלהם, הממשלה העיראקית מקבלת החלטות הרות אסון על חייהם של פליטים אלה", אמר בתגובה ארגון Euro-Mediterranean Human Rights Monitor.
"הצקות חוזרות ונשנות והגבלות שהוטלו על פליטים פלסטינים בשנים האחרונות אילצו את רובם להגר למדינות אחרות, כגון קנדה, צ'ילה, ברזיל ומדינות אירופה אחרות. בעטיין של פגיעות אלו, חיים בעיראק 7,000 פליטים פלסטינים בלבד מתוך 40,000. זוהי בושה שיש לשים לה קץ".
במילים פשוטות, משמעות החוק היא שהפלסטינים מעדיפים לגור בקנדה או ברזיל או בכל מדינה אירופית אחרת מאשר לחיות במדינה ערבית. במדינות לא ערביות יש להם יותר זכויות מאשר במדינות ערביות. במדינות לא ערביות הם יכולים לפחות לרכוש נכסים וליהנות מהטבות סוציאליות ושירותי בריאות. הם גם יכולים להגיש בקשה לקבלת אזרחות במדינות לא ערביות ולקבל אותה. אולם במדינות כגון עיראק, מצרים, לבנון, תוניסיה, סעודיה וכווית הם אינם יכולים. לפלסטיני קל יותר לקבל אזרחות קנדית או אמריקאית מאשר לקבל אזרחות מרוב מדינות ערב.
למרבה האירוניה, הליגה הערבית היא זו שהמליצה לחברותיה לא להעניק אזרחות לפלסטינים. התירוץ: בעצם הענקת אזרחות של מדינות ערב לפלסטינים, אתם מונעים מהם את "זכות השיבה" ואת חזרתם לבתיהם הישנים בתוך ישראל. לכן מדינות ערב רוצות שהפלסטינים יישארו פליטים לנצח ומשקרות ואומרות להם: יום אחד תחזרו לכפרים ולעיירות הישנים שלכם (שרבים מהם כבר אינם קיימים) בתוך ישראל.
קחו, למשל, את אמל סאקר, פלסטינית שעברה עם משפחתה לעיראק בשנת 1976. למרות שהיא נשואה לאזרח עיראקי, ואף על פי שלילדיה הוענקה אזרחות עיראקית, היא עצמה לא קיבלה אזרחות עיראקית. היא אומרת שהחוק החדש ימנע ממנה להשיג מסמכי נסיעה כדי לבקר קרובי משפחה מחוץ לעיראק. היא ופלסטינים רבים משוכנעים כי התזמון של החוק החדש - במקביל להכרזתו של טראמפ בנושא ירושלים - אינו מקרי. הם סבורים כי החוק העיראקי החדש הוא חלק מ"פיתרון מוחלט" מרומז של טראמפ לסכסוך הישראלי-ערבי, שמטרתו, לדעתם, "למסמס" את הנושא הפלסטיני ולמנוע מהפלסטינים את "זכות השיבה".
במילים אחרות, הפלסטינים מקדמים תיאוריית קונספירציה, לפיה מדינות ערביות מסוימות כמו עיראק, סעודיה ומצרים משתפות פעולה עם ממשל טראמפ כדי לכפות פיתרון שהינו בלתי מקובל לחלוטין ואף מזיק לפלסטינים.
הפלסטינים "מזועזעים" מהחוק העיראקי החדש, וחלקם פתחו במסע הסברה שמטרתו להפעיל לחץ על הממשלה העיראקית לחזור בה. אולם הפלסטינים יודעים גם כי הם לא ינצחו במסע הסברה זה, מפני שהם לא יזכו באהדה מצד הקהילה הבינלאומית. מדוע? מפני שהמדינה שהעבירה את חוק האפרטהייד היא עיראק ולא ישראל.
ג'אווד עוביידת, יו"ר לשכת עורכי הדין הפלסטינים, הסביר כי לחוק העיראקי החדש יהיו "השלכות חמורות" על תנאיהם ועתידם של הפלסטינים החיים בעיראק. "מעתה יישללו מהפלסטינים רוב זכויות היסוד", אמר עובדיית.
הוא הוסיף, כי עורכי דין פלסטינים יפעלו יחד עם עמיתיהם העיראקיים כדי להפעיל לחץ על ממשלת עיראק לבטל את החוק החדש. עובדיית קרא לליגה הערבית להתערב ולקרוא לרשויות העיראקיות לבטל את החוק ולעצור את "חוסר הצדק" כלפי הפלסטינים בעיראק.
"החוק העיראקי אינו מקובל, ובלתי אנושי", הצהיר תייסיר חאלד, בכיר באש"ף. הוא ציין, כי הרשויות בעיראק לא סיפקו הגנה לפלסטינים החיים בעיראק וכי זו הסיבה שהם הפכו לטרף קל של מיליציות שונות שגרמו לרבים מהם להימלט מהמדינה ב-15 השנים האחרונות. חאלד ציין כי משפחות פלסטיניות רבות נאלצו לחיות במחנות פליטים ארעיים לאורך גבולותיהן של סוריה וירדן לאחר שנמלטו מבתיהן. "אנו קוראים לרשויות בעיראק להעניק לפלסטינים יחס אנושי", הוא אמר.
אולם, המנהיגים העיראקיים יכולים להרשות לעצמם להתרווח ולהישאר רגועים לנוכח הבקשות והגינויים המגיעים מצד הפלסטינים. איש אינו שם לב לאומללותם של פלסטינים החיים במדינה ערבית. אמצעי תקשורת בולטים ברחבי העולם כמעט ואינם מסקרים חדשות הנוגעות לחוק העיראקי השנוי במחלוקת או לעקירתן של אלפי משפחות פלסטיניות בעיראק. העיתונאים עסוקים מדי ברדיפה אחרי קומץ מיידי אבנים פלסטינים ליד רמאללה. נערה פלסטינית שהיכתה חייל ישראלי בפניו זוכה לעניין תקשורתי רב יותר מאפרטהייד ערבי נגד פלסטינים. הפגנה של 35 פלסטינים בעיר העתיקה בירושלים נגד טראמפ וישראל מושכת אליה יותר צלמים וכתבים מאשר סיפור על אפרטהייד ערבי מקומי ואפליה נגד הפלסטינים.
צביעותן של מדינות ערב נחשפת במלוא הדרה. בזמן שמדינות ערב מעמידות פנים ומפגינות סולידריות עם אחיהן הפלסטינים, הן פועלות ללא לאות לביצוע טיהור אתני שלהם. בינתיים, למנהיגים הפלסטינים לא אכפת ממצוקתם של בני עמם החיים במדינות ערב. הם עסוקים בהסתה של הפלסטינים נגד ישראל וטראמפ מכדי שישימו לב לזוטות מעין אלה.
חאלד אבו-טועמה הוא עיתונאי עטור פרסים החי בירושלים.