חוק הצנזורה החדש של גרמניה המחיל צנזורה של המדינה על פלטפורמות המדיה החברתית נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2017. החוק החדש דורש שפלטפורמות מדיה חברתית כגון פייסבוק, טוויטר, ו- YouTube יצנזרו את משתמשיהם בשם המדינה הגרמנית. חברות המדיה החברתית מחויבות להסיר או לחסום כל "עברה פלילית" מקוונת כגון הוצאת דיבה, לשון הרע, או הסתה בתוך 24 שעות מקבלה תלונה של משתמש - ללא קשר לשאלה האם התוכן מדויק או לא. לחברות המדיה החברתית יש שבעה ימים למקרים מסובכים יותר. אם לא יעשו כן, ממשלת גרמניה רשאית לקנוס אותן בסכום של עד 50 מיליון אירו בגין אי ציות לחוק.
חוק הצנזורה החדש לא נאכף במלואו עד 1 בינואר 2018, כדי לתת לפלטפורמות המדיה החברתית זמן להתכונן לתפקידן החדש כמשטרת מחשבות מופרטת של גרמניה. בידי פלטפורמות המדיה החברתית יש כעת הכוח לעצב את צורת השיח הפוליטי והתרבותי העכשווי בהחלטה מי ישמיע את קולו ומה ייאמר.
ב-1 בינואר 2018 הוחל מיד באכיפת החוק. טוויטר השעתה את חשבון סגנית ראש מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), ביאטריקס פון שטורך, למשך 12 שעות, לאחר שצייצה בתגובה לברכה של משטרת קלן לרגל השנה האזרחית החדשה שפורסמה בערבית:
"מה לעזאזל קורה במדינה הזו? מדוע אתר רשמי של המשטרה מצייץ בערבית? האם אתם חושבים שזה כדי לפייס עדר של גברים מוסלמים ברברים ואנסים?"
(בערב השנה האזרחית החדשה 2015/16, יותר מ-1,000 גברים מוסלמים תקפו מינית כ- 1,200 נשים בקלן).
חשבון הפייסבוק של פון שטורך הושעה גם הוא מפני שחזרה על הציוץ בטוויטר. חברת פייסבוק אמרה לה כי הפוסט שלה מפר את החוק הגרמני, מפני שהוא מהווה "הסתה לשנאה".
זה לא נגמר כאן. משטרת קלן הגישה כתב אישום נגד פון שטורך בגין "הסתה לשנאה", שהינה בת ענישה לפי סעיף 130 לחוק הפלילי הגרמני. לדברי מפקד משטרת קלן, אווה יאקוב, לציוצים המתפרסמים במספר שפות לרגל אירועים מרכזיים יש חלק חשוב באסטרטגיית התקשורת של המשטרה.
"הקמפיין התקבל בברכה אצל רוב האנשים - אולם לחלק הפריעה העובדה שצייצנו בערבית ובפרסית - היו אלה אנשי ימין בולטים, שחשו צורך לפרסם תגובות שהסיתו בדברי שטנה. פשוט הגשנו נגדם כתבי אישום".
שימו לב לקלות שבה הזכיר מפכ"ל המשטרה כי הגיש כתב אישום להשתקת יריבה פוליטית מרכזית של הממשלה. זה מה שרשויות עושות במדינות משטרה: באמצעות צנזורה והעמדה לדין פלילי, הן משתיקות ביקורת גלויה ויריבים פוליטיים המתנגדים למדיניות הממשלה, כמו ביאטריקס פון שטורך, שמתחה ביקורת חריפה על מדיניות ההגירה של הקצנלרית אנגלה מרקל.
מדיניות כזו הייתה, ללא ספק, זוקפת לזכות רשויות גרמניה נקודות רבות במשטר השטאזי הישן במזרח גרמניה, אך היא קרוב לוודאי מפרה את האמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR) שעליה חתומה גרמניה, וכן את חוק בית הדין האירופי לזכויות אדם. סעיף 10 של האמנה האירופית לזכויות אדם קובע:
1. לכל אדם יש זכות לחופש ביטוי. זכות זו תכלול את החופש להחזיק בדעות, ולקבל ולמסור מידע ורעיונות, ללא הפרעה מצד רשות ציבורית וללא קשר לגבולות...
2. מימוש חירויות אלו...עשוי להיות כפוף להגבלות מעין אלו... או לקנסות כפי שיורה החוק והן נחוצות בחברה דמוקרטית, למען ביטחון המדינה, שלמות טריטוריאלית או ביטחון הציבור, למניעה אי סדר או פשיעה, למען הגנה על הבריאות או המוסר, להגנה על המוניטין או זכויות הזולת, למניעת גילוי מידע חסוי, או למען שמירה על סמכות והגינות מערכת המשפט.
בחוק פסקי דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם נאמר כי סעיף 10
"...מגן לא רק על מידע או על רעיונות שנחשבים לפוגעניים, אלא גם על מידע ורעיונות הפוגעים, מזעזעים או מפריעים, כגון הדרישות לפלורליזם, סובלנות וקבלת דעותיהם של אחרים שבלעדיהם לא הייתה מתקיימת חברה דמוקרטית. דעות המובעות בשפה בוטה או מוגזמת מוגנות גם הן".
בהקשר להגשת כתבי האישום נגד פוליטיקאים חשובה אף יותר העובדה שעל פי חוק בית הדין האירופי לזכויות אדם:
"...מידת ההגנה תלויה בהקשר ובמטרת הביקורת. בנושאים שנויים במחלוקת ציבורית או כאשר יש אינטרס ציבורי, במהלך ויכוח פוליטי, בקמפייני בחירות...ניתן לצפות למילים בוטות ולביקורת נוקבת אשר יתקבלו במידה רבה יותר של הבנה מצד בית הדין".
כאשר פוליטיקאים מובילים מועמדים לדין כיוון שהטילו ספק בפעולות הרשויות, כמו במקרה של פעולות המשטרה, לא מדובר יותר בדמורקטיה, אלא במדינת משטרה.
מספר חשבונות אחרים בטוויטר ובפייסבוק הושעו גם הם במסגרת חוק הצנזורה החדש בימים ובשבועות הראשונים של חודש ינואר. חשבון הטוויטר של מגזין הסאטירה Titanic נחסם, מפני שעשה פרודיה על הציוץ של פון שטורך שתיאר "עדר של גברים מוסלמים ברברים". משטרת המחשבות המופרטת ששמה טוויטר, מתוך להיטותה לצנזר, התעלמה מכך ש- Titanic רק חמד לצון. השעיית החשבון של Titanic הדליקה נורות אזהרה אצל כמה פוליטיקאים - רק לאחר שלושה חודשים מכניסתו של החוק לתוקף - לאופיו הבעייתי של החוק. מנהיגת מפלגת הירוקים, סימון פיטר, ומזכ"לית המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP), ניקולה בר, מתחו ביקורת על החוק. "החוק לוקה בחסר ויש להחליפו בחוק טוב יותר", אמרה בר.
פוסט שכתב פוליטיקאי אחר, מרטין זיכרט חבר הבונדסטאג מטעם נירנברג ויו"ר המחוז מטעם ה-AfD , הוסר מפייסבוק מפני שהפר "סטנדרטים קהילתיים". בפוסט שנתמך על ידי קישורים למקורות עובדתיים, הוא עסק, בין היתר, ביחס כלפי נשים באפגניסטאן. הוא דיבר על התעללות מינית בילדים קטנים באפגניסטאן:
"מפחיד ובה בעת מחפיר שהמדינה שלנו מונעת, על ידי צנזור דעות עובדתיות, מאזרחיה לקבל מידע על אזכורים פומביים וקישורים למקורות נכבדים".
זיכרט ופון שטורך הם רק האנשים המפורסמים ביותר שקולם הושתק במדיה החברתית. יש אינספור אחרים שסיפוריהם מעולם לא הגיעו לתקשורת.
על פי חוק הצנזורה החדש, כל אדם יכול לבקש ממפעילי מדיה חברתית למחוק פוסטים, גם אם הפוסט אינו משפיע עליו באופן אישי בכל צורה שהיא. אם ספקית הרשת החברתית אינה מגיבה בתוך 24 שעות, האדם המעונין במחיקת הפוסט יכול לערב את משרד המשפטים הפדרלי. קיים אפילו טופס למטרה זו בדף הבית של משרד המשפטים הפדרלי. משרד זה אחראי על העמדה לדין בגין הפרות, ובית המשפט המחוזי של בון הוא הסמכות היחידה שמותר לה לבחון סכסוכים בנושא חבות פלילית על הערות שהושמעו במדיה חברתית ולהטיל קנסות על חברות מדיה חברתית בגין אי הסרת הערות אלו בתוך 24 שעות.
מצער כי גרמניה, שבקושי יכולה לעמוד בקצב איום הטרור וגל הפשיעה האלימה, מבזבזת משאבים כה רבים על השתקת חופש הביטוי של אזרחים במדיה החברתית. משרד המשפטים הפדרלי שכר משרדים נוספים בבון כדי לאכלס כ-50 עורכי דין ואנשי מנהלה חדשים לשם יישום החוק החדש וכדי להבטיח כי ספקיות המדיה החברתית יסירו "פוסטים פוגעניים" בתוך 24 שעות. "היה חשוב גם שנקים מערכת ניהול קבצים חדשה", מסביר תומאס ו. אוטורסבאך ממשרד המשפטים הפדרלי בבון.
"זוהי הדרך היחידה להבטיח עמידה בזמנים וביצוע הערכה סטטיסטית. מפני שחשוב לפקוח עין מתי מצטברות תלונות אצל מפעילות [המדיה החברתית] ומתי אלו הם רק מקרים בודדים".
מדינת המשטרה הגרמנית הישנה חזרה.
 בתמונה: תאי מעצר במסדרון המרתף של בית הכלא לשעבר של המשרד לביטחון המדינה של מזרח גרמניה (השטאזי) בברלין-הוהנשנהאוזן, גרמניה. (צולם על ידי שון גאלופ/ Getty Images) |
ג'ודית ברגמן היא בעלת טור, עורכת דין ופרשנית פוליטית.