 מרין לה פן (בתמונה על דוכן הנואמים), מנהיגת מפלגת "החזית לאומית" הימנית בצרפת, צייצה בטוויטר ומתחה ביקורת על קבוצת הטרור של המדינה האסלאמית, והעלתה תמונות של קורבנות שנרצחו על ידה. בשל כך היא הואשמה ב"הפצת תמונות אלימות", ובית המשפט הורה כי עליה לעבור הערכה פסיכיאטרית כדי לקבוע אם היא שפויה. (תמונה מאת סילביאן לפבר/ Getty Images) |
ב-16 בדצמבר 2015, עיתונאי צרפתי בתחנת רדיו נפוצה השווה את מפלגת "החזית הלאומית" של צרפת למדינה האסלאמית (דעאש), באומרו כי יש ביניהן "מכנה משותף" וכי שניהם מדרבנים את תומכיהם "להתכנס לתוך הזהות שלהם". מרין לה פן, נשיאת מפלגת "החזית הלאומית" שדיברה על "מעידה לשונית שאינה מקובלת", ביקשה מתחנת הרדיו זכות להגיב. לאחר מכן היא פרסמה בחשבון הטוויטר שלה תמונות שבהן נראות גופות של קורבנות המדינה האסלאמית והוסיפה: "זה דעאש!"
התקשורת הצרפתית מיהרה להאשים אותה בהפצת תמונות "מגונות" ו"תועבה", וזמן קצר לאחר מכן ממשלת צרפת הורתה למשרד המשפטים להגיש נגדה כתב אישום. ב-8 בנובמבר 2017 הסירה האספה הלאומית של צרפת את חסינותה הפרלמנטרית.
מספר חודשים לאחר מכן, שופט שמונה על ידי ממשלת צרפת הרשיע את מרין לה פן "בהפצת תמונות אלימות", בצטטו את סעיף 227-24 של החוק הפלילי הצרפתי, המגדיר את הפשע כדלקמן:
"....הפצה...של מסר בעל אופי אלים, מסית לטרור, פורנוגרפי או דומה כדי להפר באופן חמור את כבוד האדם או להסית קטינים לעסוק במשחקים המסכנים אותם פיזית, או למסחר מסר מעין זה".
כחלק מההליך המשפטי, מרין לה פן קיבלה מכתב מבית המשפט המורה כי עליה לעבור הערכה פסיכיאטרית כדי לקבוע אם היא שפויה. היא סירבה באומרה כי הצגת הזוועות שביצעה המדינה האסלאמית אינה הסתה לרצח, וכי תמונותיהם של קורבנות טרור אינן שוות ערך לפורנוגרפיה.
דרישת בית המשפט מצביעה על האפשרות שרשויות צרפת מקימות לתחייה את השימוש הסובייטי הישן נושן ב"פסיכיאטריה" כדי להשתיק מתנגדים או יריבים פוליטיים.
נכון להיום, לה פן עלולה להישלח למעצר בכל מקום, בכל עת והיא עלולה לקבל עד חמש שנות מאסר.
כמועמדות לנשיאות במאי 2017, היא זכתה ב- 34% מקולות המצביעים בסבב הבחירות השני. שליחתה לכלא עשויה לעורר כעס בקרב תומכיה, לכן לא צפוי כי תישלח למאסר.
סביר יותר כי זהו מאמץ להפחיד אותה, ואם אפשר, להרוס אותה מבחינה פוליטית. לפני מספר שבועות, ממשלת צרפת ביקשה מבתי דין האחראים על חקירת "פשעים כלכליים" לעקל שני מיליון אירו (2.3 מיליון דולר) מכספי הציבור שהוענקו למפלגתה של מרין לה פן, שחדלה מאז מכל פעילות ציבורית כמעט. המתקפה המשפטית נגד מרין לה פן נוספה למתקפה פיננסית. גם אם לה פן לא תישלח לכלא, נראה כי נעשה שימוש בחוק כדי שניתן יהיה להכריז עליה בלתי כשירה להיבחר לבחירות לפרלמנט האירופי הצפויות להיערך במאי 2019.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, יודע כי היום כי מפלגתה של לה פן היא האופוזיצה העיקרית שלו בצרפת, וכי לה פן היא היריבה הפוליטית העיקרית שלו. הוא מתאר עצמו כאדם הדוגל בחזון "הפרוגרסיבי" של אירופה והאויב העיקרי של מי שרוצים להתנגד לאסלאמיזציה, להגירה חסרת רסן, ומי שרוצה להגן על ריבונות לאומית - דעות שהוא תיאר כ"צרעת" ו"רוחות רשע". הוא תקף מילולית את סגן שר החוץ ושר הפנים האיטלקי, מתאו סלביני, וכן את ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, המגבשים ברית אירופית של תנועות לאומיות הכוללות את מפלגתה של לה פן. לעומת זאת, מקרון תומך בסנקציות אירופיות נגד הונגריה ופולין אם יסרבו לקבל לארצם מהגרים נוספים.
מקרון מבין שניצחונה של ברית סלביני-אורבן לא יהיה רק בגדר השפלה עבורו, אלא שניצחונה של מפלגתה של לה פן בצרפת משמעו קריסה סופית של נשיאותו המתפוררת (אחוזי התמיכה שלו ירדו ב-6 נקודות בחודש שעבר, והם עומדים כיום על 23%). הוא אינו יכול לחסל את ברית סלביני-אורבן, אבל הוא יכול להשפיע על התהליך הפוליטי בצרפת.
עמדתו של מקרון נגד לה פן עשויה להיות גם ניסיון של ממשלתו למנוע אלימות אסלאמית נוספת בצרפת. כיום, ספרים ופרסומים המתייחסים לממד האלים הטבוע באסלאם מוחרמים ונעדרים מחנויות הספרים (אבל הקוראן עדיין נפוץ). ארגונים הנלחמים באסלאמיזציה של צרפת ואירופה נתונים להטרדות משפטיות. פייר קאסן וכריסטין טאסין, מנהיגי אתר האינטרנט הצרפתי המרכזי המתנגד לאסלאמיזציה Riposte Laïque ("תגובה חילונית"), נאלצים לבזבז שעות רבות בבית המשפט ונקנסים בסכומים גבוהים דרך קבע. כדי להימנע מסגירת אתר האינטרנט שלהם, הם נאלצו להעביר את אתר האינטרנט מחוץ לצרפת ולאיחוד האירופי.
לאחרונה פורסם דו"ח בן 615 עמודים שכתב יועץ לנשיא עמנואל מקרון, חכים אל קארוי, הממונה על תכנון המוסדות החדשים של "האסלאם של צרפת". הדו"ח מגדיר אסלאמיזם כ"אידאולוגיה נפרדת לחלוטין מהאסלאם" ואינו מתייחס כלל לקשרים בין אסלאמיזם לבין טרור. הדו"ח מתעקש גם על הצורך הדחוף להפיץ "אסלאם אמיתי" בצרפת ולאמץ הוראת ערבית בבתי ספר תיכון ציבוריים.
בתקשורת הצרפתית, כל אזכור של קשר בין אסלאם לאלימות נעלם כמעט לחלוטין. כאשר מוסלמי מבצע מתקפת סכינאות וקורא "אללה אכבר", המסר הרשמי המפורסם עוד לפני החקירה הוא כי למעשה "אין כל קשר לאסלאם" "ואינו בעל אופי של טרור". כל אמצעי התקשורת מצטטים באופן עיוור לאחר מכן את המסר. במתקפה האחרונה מסוג זה שאירעה ב-9 בספטמבר בפריז, שבעה אנשים נפצעו, ארבעה מהם באורח קשה.
הסופר אריק זמור דיבר בטלוויזיה לאחרונה על האחוז הגבוה של צעירים מוסלמים בקרב אסירים בצרפת ועל עליית האנטישמיות המוסלמית בפרברים של צרפת. רגולטור הרדיו והטלוויזיה של צרפת (Conseil supérieur de l'audiovisuel (CSA אמר לתחנה כי זמור השמיע "הערות היוצרות סטיגמה על מוסלמים", וכי אם יחזור עליהן אי פעם, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על התחנה. מנחה תכנית אירוח צרפתית החל להפיץ עצומה הדורשת כי זמור יורחק לחלוטין מהתקשורת הצרפתית. העצומה גייסה יותר מ- 300,000 חתימות בשבוע אחד.
זמור תהה אם יצטרכו לפתוח מחדש את הגולאג הסובייטי במיוחד בשבילו, או אם יצטרך לצאת לגלות מרצונו. הוא קיבל איומים ברצח כה רבים, עד כי כיום הוא נמצא תחת אבטחה משטרתית בכל שעות היממה.
חוקר מדעי המדינה, ז'אן איב קאמו, אמר כי למרות שהוא אינו מסכים עם דעותיה של מרין לה פן, "בכל מקום כאשר אומרים שיריב פוליטי הוא 'משוגע', נפתחת הדלת לטוטליטריות".
עורך הדין רג'י קסטלנו כתב בירחון Causeur:
"ישנה מדינה באירופה שבה נשיאה של מפלגת האופוזיציה העיקרית, לאחר שעוקלו נכסיה הכלכליים, עוברת הערכה פסיכיאטרית משפטית. האם זו רוסיה של פוטין או הונגריה של אורבן? לא. זו צרפת".
קסטלנו הוסיף כי בחוק שבו נעשה שימוש כדי להגיש כתב אישום נגד מרין לה פן השתמשו כדי להרשיע "סוטים" ו"פסיכופטים", וכי נדרשה "הערכה פסיכיאטרית של מומחים", מפני שפסקי הדין הפליליים שלהם כללו לעיתים קרובות חובה של קבלת טיפול פסיכיאטרי.
"כל מי שצוחק על צרותיהם של יריביו הפוליטיים", הוא אומר, "כדאי שיזכור כי אם ישלים עם מתקפות על חירויות פוליטיות, בקרוב יגיע תורו".
ד"ר גי מילייאר הוא מרצה באוניברסיטת פריז אשר כתב 27 ספרים על צרפת ואירופה.