 השריפה שכילתה את מרבית קתדרלת נוטרדאם בלב פריז הייתה טרגדיה קשה. אפילו אם הקתדרלה תבנה מחדש, היא לעולם לא תהיה אותו הדבר. (מקור התמונה: Veronique de Viguerie/Getty Images) |
השריפה שכילתה את מרבית קתדרלת נוטרדאם בלב פריז הייתה טרגדיה קשה. אפילו אם הקתדרלה תבנה מחדש, היא לעולם לא תהיה אותו הדבר. החלונות הצבועים ואלמנטים ארכיטקטוניים אחרים ניזוקו קשה, ומסגרת העץ נהרסה כליל. גם הצריח שהתמוטט היה יצירת אומנות ייחודית, שהתבססה על תרשימים עתיקים.
בנוסף לשריפה, המים שהוזרמו כדי לכבות את הלהבות חדרו לקירות האבן והחלישו אותם. הגג כולו נעלם והמבנה המרכזי חשוף כרגע לפגעי מזג האוויר, וחלקים נוספים עומדים בפני סכנת קריסה. לא ניתן להתחיל בשיקום עד אשר המבנה כולו ייבדק, משימה שתארך שבועות.
נוטרדאם היא בת יותר מ-800 שנים. היא שרדה את טלטלות ימי הביניים, את שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית, שתי מלחמות עולם וכיבוש נאצי. אך היא לא שרדה את מה שנהיה מצרפת במאה ה-21.
עד כה הסיבות לשריפה יוחסו ל"תאונה" ו"קצר חשמלי" אליהם הצטרפה לאחרונה גם "תקלת מחשב", אך אם מקור האש אכן היה בתאונה קשה מאוד להסביר כיצד היא התרחשה. הארכיטקט הראשי לשעבר של נוטרדאם הסביר כי על פי החוקים הנוקשים, אסור היה למתוח כבלי חשמל או להשתמש במכשיר חשמלי בעליית הגג, בה הותקנה מערכת אזעקה מתוחכמת. גם החברה שבנתה את הפיגומים הקפידה לא להשתמש בריתוך והתמחתה בעבודה מהסוג הזה. האש פרצה יותר משעה לאחר שהעובדים עזבו את האתר, ואיש מהם לא היה נוכח במקום. האש התפשטה במהירות כה רבה עד שהכבאים שהגיעו ראשונים למקום היו בהלם. בכיר ברשות המונומנטים ההיסטוריים הסביר: "שריפה כזו לא הייתה יכולה לפרוץ משום חפץ שהיה נוכח באתר. היה צורך במקור חום חיצוני כדי להצית אסון כזה".
כל אלה מעידים על כך שהאפשרות להצתה אינה יכולה להיות מבוטלת בקלות, וצריכה להתברר במסגרת חקירה ארוכה ומורכבת. אך למרות זאת, עוד בטרם שככו הלהבות ולפני שהוצע הסבר כלשהוא לשריפה הרשויות בצרפת מיהרו לשלול את האפשרות הזו, בהצהרות שנשמעו בדיוק כמו כל הודעה ממשלתית לאחר התקפות הטרור בעשור האחרון.
בנובמבר 2015, בליל הטבח בתיאטרון הבטקלאן בו גי'האדיסטים רצחו 90 בני אדם, משרד הפנים הצרפתי טען שהממשלה עדיין לא יודעת דבר מלבד העובדה שפרץ קרב יריות. האמת יצאה לאור רק לאחר שארגון דאעש לקח אחריות על הפיגוע.
לאחר מתקפת הטרור בניס ביולי 2016, ממשלת צרפת התעקשה במשך כמה ימים שהמחבל שרצח בדריסה 86 בני אדם סבל מ"התמוטטות עצבים". ב-2017, הרוצח של שרה חלימי שציטט פסוקים מהקוראן בזמן שהתעלל בה, הוכרז גם הוא כ"לא יציב נפשית" והוחזק במוסד פסיכיאטרי לאחר מעצרו. הפילוסוף אלן פינקלקראוט ו-38 אינטלקטואלים נוספים פרסמו מכתב הקורא להעמדתו לדין, אך ככל הנראה הוא לא יעמוד למשפט.
השריפה בנוטרדאם התרחשה פחות משלוש שנים אחרי מעצרן של קבוצת נשים ג'יהאדיסטיות שתכננה להרוס את הקתדרלה באמצעות פיצוץ מיכלי גז. שלושה ימים בלבד לפני השריפה, מנהיגת הקבוצה נידונה לשמונה שנות מאסר באשמת הקמת תא טרור המזוהה עם דאעש.
השריפה בנוטרדאם התרחשה בזמן בו מספר ההתקפות נגד כנסיות בצרפת ובאירופה הוכפל פי כמה. בשנת 2018 לבדה, יותר מ-800 כנסיות בצרפת היו מטרה להתקפות, רבות מהן סבלו מוונדליזם ונזקים פיזיים וחלקן גם הוצתו. ב-5 במרץ, הבזיליקה של סן-דני בה קבורים כל מלכי צרפת מלבד שלושה הושחתה בידי פליט מפקיסטן. חלונות נשברו, והאורגן של הבזיליקה שנחשב לאוצר לאומי ונבנה ב-1834 כמעט ונהרס כליל. ב-17 במרץ שריפה פרצה וגרמה נזק רב בסן-סולפיס, הכנסייה הגדולה בפריז. לאחר כמה ימים של שתיקה, המשטרה הודתה לבסוף כי מדובר בהצתה מכוונת.
במשך חודשים, ארגוני ג'יהאד פרסמו הצהרות בהן קראו להרס כנסיות ואתרים נוצריים באירופה. נוטרדאם הוזכרה שוב ושוב כמטרה עיקרית. אך למרות זאת, הקתדרלה לא זכתה להגנה מספקת. שני צעירים שנכנסו לכנסייה באחד הערבים בנובמבר האחרון, צילמו את עצמם בסרטון מטפסים על גג המבנה.
לאחר השריפה, פורסמו מסרים רבים ברשתות החברתיות המביעים שמחה על כך שסמל נוצרי נהרס. חפסה אסקר, מהגר ממרוקו שהיה בעבר נשיא איגוד הסטודנטים בצרפת, צייץ ואמר כי "אנשים בוכים על פיסות קטנות של עץ...זו האשלייה של הזבל הלבן". נשיא צרפת עמנואל מקרון, שלא אמר מילה לאחר שלל ההתקפות הקודמות על כנסיות בצרפת, מיהר להגיע לנוטרדאם והכריז כי מדובר באתר שהוא חלק "מההיסטוריה, הספרות והדמיון שלנו". המימד הדתי החשוב של הכנסייה לא נמצא כלל בדבריו.
למחרת אמר מקרון כי נוטרדאם תבנה מחדש בתוך חמש שנים. פרשנים רבים ייחסו את ההצהרה הזו לניסיונו הנואש של הנשיא לזכות מחדש באמון הציבור לאחר חודשים ארוכים של הפגנות 'האפודים הצהובים' ומהומות בכל רחבי המדינה, ורוב המומחים הסכימו כי ייקח הרבה יותר זמן כדי לבצע את המשימה, במיוחד כאשר ממשלת צרפת אפילו לא החלה עדיין בתיקון הנזקים שגרמו המפגינים בשאנז אליזה.
באופן תמוה מעט, מקרון הוסיף כי הקתדרלה תהיה "יפה יותר" מאי פעם לאחר השחזור שלדבריו יתבסס על "מחוות ארכיטקטוניות בנות זמננו". הערה זו עוררה דאגה רבה בקרב מגיני המונומנטים ההיסטוריים, החוששים כי הנשיא מעוניין להוסיף אלמנטים מודרניים לבניין שנחשב כיהלום שבכתר האדריכלות הגותית. גם במקרה הזה, מקרון השמיט לחלוטין את הפן הדתי של נוטרדאם.
גישתו של מקרון לאירוע השריפה אינה מפתיעה. מהרגע בו הוא נבחר כנשיא, ובדומה לרוב קודמיו בתפקיד, הוא הקפיד להתרחק מכל טקס או סממן דתי. צרפת היא מדינה בה חילוניות דוגמטית מושלת בכיפה, ומנהיג פוליטי שמעז לקרוא לעצמו נוצרי מיד סופג ביקורת תקשורתית שעשויה לפגוע בקריירה שלו. נטלי לואזו, אחת מבכירות המפלגה של מקרון ומועמדת בבחירות הקרובות לפרלמנט האירופי, צולמה לאחרונה כשהיא יוצאת מכנסיה לאחר מיסה. התמונה הובילה לדיון נרחב בשאלה האם השתתפותה בטקס דתי היא "בעייתית".
התוצאות של החילוניות הצרפתית ברורות לעיני כל. הנצרות נעלמה כמעט לחלוטין מהחיים הציבוריים, הכנסיות ריקות ומספר הכמרים הפעילים בצרפת נמצא בירידה מתמדת עד כדי כך שנוצר צורך לייבא כמרים מאפריקה ומאמריקה הלטינית. הדת הדומיננטית בצרפת כיום היא האסלאם. בכל שנה נהרסות כנסיות כדי לפנות מקום למגרשי חנייה ומרכזי קניות, בזמן שמסגדים צצים בכל פינה. האירוע לפני שלוש שנים בו נרצח כומר בן 85 על ידי שני אסאלמיסטים בזמן שנשא דרשה מול חמישה אנשים בכנסייה, שלוש מהן נזירות זקנות, היה דוגמה מזעזעת לכך.
בשנת 1905 הפרלמנט הצרפתי העביר חוק שהחרים את כל הנכסים של הכנסייה הקתולית בצרפת, וכל הכנסיות והקתדרלות הפכו לרכוש המדינה. מאז, כמעט כל הממשלות השקיעו מעט מאוד כסף בשימורן. גם הכנסיות שלא הותקפו נמצאות במצב מתקדם של הזנחה, וכך גם רוב הקתדרלות.
עוד לפני השריפה ההרסנית בנוטרדאם, הארכדידוכס של פריז אמר כי הכנסייה אינה יכולה לעמוד בהוצאות התיקונים, אותן העריך ב-185 מיליון דולר. על פי דיווח ברשת CBS מה-20 במרץ, "הממשלה שכאמור היא בעלת הקתדרלה התחייבה להשקיע 50 מיליון דולר בלבד בשיקום לארוך העשור הקרוב, מה שהוביל את הכנסייה להקים קרן לאיתור תורמים פרטיים ברחבי העולם."
בערב השריפה בנוטרדאם, מאות צרפתים התכנסו מול הקתדרלה הבוערת לשיר מזמורים ולהתפלל. נראה שלפתע הם הבינו כי איבדו דבר יקר ערך. לאחר השריפה, הממשלה החלה באיסוף תרומות מאנשי עסקים וארגונים עבור הבנייה מחדש. עשירי צרפת הבטיחו לשלם סכומים גדולים של מאות מיליוני אירו, אך בשמאל הזדעקו על כך שאותן משפחות אמידות צריכות במקום זאת להשקיע את הכסף בעזרה לעניים.
לפחות בעתיד הנראה לעין, ליבה של פריז יישא צלקות נוראיות מן האש ששרפה יותר מאשר קתדרלה. האש השמידה חלק חיוני ממה שנשאר מנשמתה של המדינה, סמל למה שהצרפתים יכלו להשיג כאשר האמינו במשהו נעלה יותר מאשר הקיום היומיומי.
יש כאלה המקווים כי המראה של הקתדרלה ההרוסה יעורר השראה ברבים ללכת אחר הדוגמה של אלו שהתפללו באותו לילה. הארכיבישוף של פריז אמר ב-17 באפריל כי הוא בטוח שצרפת תחווה כעת "התעוררות רוחנית".
אחרים, אופטימיים פחות, רואים באפר הכנסייה סמל להרס הנצרות בצרפת. ההיסטוריון ז'אן קלייר אמר כי הוא מזהה "התנוונות בלתי הפיכה" של צרפת, והתמוטטות סופית של שורשי הנצרות באירופה. הסופר האמריקני דניס פרגר כתב כי קשה לפספס את הסמליות בה אחד מהאייקונים של נצרות המערב עולה באש, "כאילו אלוהים בעצמו מזהיר אותנו מהנורא מכל".
רוד דרהר כתב כי "הקטסטרופה בפריז היא אזהרה לכל האנשים במערב, במיוחד עובר אלה המתעבים את התרבות שבנתה את הבניין המפואר הזה. זה סימן למה שאנחנו עשויים לאבד לנצח, אם לא נשנה מסלול עכשיו".
לפחות כרגע, אין כל עדות לכך שצרפת ומערב אירופה ישנו את מסלולן.
גִי מילייאר הוא פרופסור באוניברסיטת פריז ומחברם של 27 ספרים על צרפת ואירופה.