 בשנת 2009, במהלך ועידה כלכלית ערבית שנערכה בכווית, המלך הסעודי המנוח עבדאללה בן עבד אל-עזיז הודיע על החלטתו לתרום סכום של מיליארד דולר לשיקום רצועת עזה. אין ספק שלמלך היו כוונות טובות כאשר ביקש לסייע לאחיו הפלסטינים שחלקם חיים במציאות כלכלית לא פשוטה, אך כאשר הוא נפטר שש שנים לאחר מכן אותם פלסטינים לא היססו להביע את הבוז שרכשו למנהיג שניסה לשפר את חייהם ולהבטיח עבורם עתיד טוב יותר. (מקור התמונה: Thaer Ganaim/PPO via Getty Images) |
בשנת 2009, במהלך ועידה כלכלית ערבית שנערכה בכווית, המלך הסעודי המנוח עבדאללה בן עבד אל-עזיז הודיע על החלטתו לתרום סכום של מיליארד דולר לשיקום רצועת עזה. ההבטחה מעולם לא התממשה, בעיקר בשל הסכסוך המתמשך בין ארגון חמאס השולט ברצועה לבין הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס.
אין ספק שלמלך היו כוונות טובות כאשר ביקש לסייע לאחיו הפלסטינים שחלקם חיים במציאות כלכלית לא פשוטה, אך כאשר הוא נפטר שש שנים לאחר מכן אותם פלסטינים לא היססו להביע את הבוז שרכשו למנהיג שניסה לשפר את חייהם ולהבטיח עבורם עתיד טוב יותר.
הזלזול והגיחוך כלפי הסעודים היה כה חזק עד שמתפללים במסגד אל-אקצא בירושלים קטעו את דבריו של אחד הדרשנים שהתאבל על מות המלך בשריקות בוז, וקראו סיסמאות המוקיעות את עבדאללה. הסירוב לקונן על מות אדם ולחלוק לו כבוד במהלך תפילה נחשב לאחד המעשים המשפילים ביותר שמאמין מוסלמי יכול לבצע כלפי מוסלמי אחר, פעולה השמורה בדרך כלל לכאלו שביצעו פשעים חמורים או בגידה.
עשר שנים חלפו מאז ההצעה הנדיבה של עבדאללה, אך נראה שדבר לא השתנה בעולם הפלסטיני, שכעת זועם על סעודיה ומדינות ערביות אחרות בשל הסכמתן להשתתף בפסגה שארגנו האמריקנים בבחריין. מטרתה העיקרית של הפסגה שנערכת תחת הכותרת "שלום ושגשוג" היא לעזור לפלסטינים לבנות חברה מתוקנת ומשגשגת, ובתוכנית הכנס הרשמית נכתב כי זהו "המאמץ הבינלאומי המקיף והשאפתני ביותר לגייס עוד השקעות".
כצפוי, הרשות הפלסטינית הודיעה כי היא מחרימה את הכנס ודוחה את התוכנית, אותה הגדירו ברשות כ"שוחד" שמטרתו לפתות את הפלסטינים לוותר על "זכויותיהם הלאומיות". דחיית תכנית הסיוע מצד הפלסטינים אינה הפתעה של ממש, אך הגינוי החריף כלפי המדינות המשתתפות בפסגה הוא סימן נוסף לבוז שרוחשים ברמאללה למנהיגי ערב.
בשבוע החולף ניסו בארגון הפת"ח בראשות מחמוד עבאס לשכנע מדינות ערביות להצטרף לקריאת החרם. עבאס עצמו הצהיר במספר הזדמנויות כי מי שישתתף בפסגה יחשב כבוגד. בפת"ח גם הפצירו בערבים ברחבי העולם לקיים הפגנות מול שגרירויות בחריין בערי הבירה שלהם.
האסטרטגיה הפלסטינית ברורה: להסית את ההמון הערבי נגד מנהיגיהם ונגד ממשלותיהם. ההתקפות הפלסטיניות כבר לא מכוונות רק נגד הנשיא האמריקני טראמפ ויועציו "הציוניים" כמו ג'ארד קושנר, ג'ייסון גרינבלט והשגריר פרידמן. כעת גם ראשי מדינות ערב הפכו למטרה, במיוחד אלו הנתפסים כמשתפים פעולה עם ישראל ועם ממשל טראמפ.
אך בזמן שהפלסטינים גינו במרץ כל מנהיג ערבי שהסכים להגיע לבחריין, מנהיגי הפלסטינים עצמם המשיכו לפנות לאותן מדינות ממש בבקשות לעזרה כספית. וכך נוצר המצב האבסורדי בו מצד אחד הפלסטינים מגנים השתתפות בוועידה שנועדה לשפר את חייהם, ומצד שני הם לא רואים בעיה בתחנונים לאותן מדינות לסיוע דחוף.
הערבים מצידם כבר למדו את השיטה, ומלבד הצהרות ריקות פה ושם נראה שאינם ששים להיפרד מכספם לטובת הפלסטינים כפויי הטובה. ביום ראשון השבוע נערכה בקהיר פגישה של שרי החוץ הערביים שדנו בבקשה הפלסטינית ל"רשת ביטחון כלכלית". הפלסטינים דרשו סכום חודשי של מאה מיליון דולר על מנת "לעמוד בפני לחץ אמריקני וישראלי", אך נראה שגם הם עצמם כבר לא תולים תקוות גדולות במפגשים כאלה.
בימים הקרובים עוצמת המתקפות נגד מדינות ערב צפויה לעלות מדרגה, והפגנות המוניות נגד "הבוגדים" בבחריין מתוכננות ביהודה ושומרון וברצועת עזה. נראה כי אט אט מחלחלת ההבנה בקרב הפלסטינים כי מדינות ערביות כמו סעודיה, מצרים וירדן, לא מוכנות יותר להמתין והחליטו לעלות על הרכבת הכלכלית לעבר עתיד מבטיח יותר לכולם.
הפסגה הכלכלית בבחריין מסמלת את תחילת תהליך הגירושין בין מדינות ערב רבות לפלסטינים, והאחרונים עשויים לגלות בקרוב שלאחיהם הערבים יש סדר עדיפויות חדש, כזה שמתעלה מעל להתקרבנות הפלסטינית התמידית ומביט גם לעבר איומים כמו זה האיראני.
המנהיגים הפלסטינים היו יכולים רק להרוויח מהשתתפות בפסגה ומהצהרה לפיה הם לפחות שוקלים את התוכנית הכלכלית. במקום זאת, הם בחרו לדחות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני ולהסית את בני עמם נגד ישראל וממשל טראמפ ולהחריף עוד יותר את המתח מול מדינות ערב.
החלטת המדינות הערביות להגיע לפסגה למרות האיומים בחרם פלסטיני מראה על כיוון חדש בעולם הערבי, כזה שישאיר את הפלסטינים לדאוג לעצמם ולקבל אחריות על מעשיהם. כל עוד ברמאללה ובעזה ימשיכו לעקם את האף מול כל הצעה או תוכנית לשיפור המצב ולהטיח עלבונות בכל העולם, הפלסטינים ימשיכו להיות המפסידים הגדולים.
חאלד אבו-טועמה הוא עיתונאי הפועל בירושלים.