 מפגינים פלסטינים ברמאללה נגד הסכם השלום, ב-15 באוגוסט 2020. (צילום: Abbas Momani/AFP via Getty Images) |
קמפיין ההסתה הפלסטיני נגד האמירויות וההסכם עם ישראל הצית בחלקים בעולם הערבי גל מחאות נגדי וזועם לא פחות. התגובות הנחרצות מצד ערבים רבים לקמפיין ההסתה הפלסטיני נגד האמירויות לאחר ההחלטה למסד את הקשרים עם ישראל הוא סימן נוסף להתפכחות בעולם הערבי כלפי הסוגיה הפלסטינית. המסר הכללי אותו מעבירים הערבים לפלסטינים הוא: נמאס לנו מכם ומהסוגיה שלכם, ונמאס מכפיות הטובה והצביעות. לאחר עשורים בהם שפכנו מיליארדי דולרים לכספות שלכם, כעת יש לכם את החוצפה לשרוף את דגלינו ואת תמונות מנהיגנו, ולהטיח בנו נאצות?
כפי שהחוקר האמירתי ד"ר ואסים יוסף כתב בטוויטר: "אתם שורפים את דגל מדינתי ומצפים שאצדיע לכם. זה טיפשי". בציוצים אחרים, יוסף התייחס להסכם עם ישראל וכתב: "כאשר אני רואה פלסטינים שורפים את דגל ארצי רק בגלל שעשתה שלום עם ישראל, אני רוצה להתנצל בפני כל הישראלים אם פגעתי בכם בעבר".
מרבית התגובות הפגועות להתנהלות הפלסטינית הגיעו מאזרחי האמירויות וסעודיה, שכתבו ברשתות החברתיות על שאט הנפש אותו הם חשים מן המנהיגים הכושלים של הרש"פ והחמאס. שני השטאגים אנטי-פלסטיניים שהיו פופולריים במיוחד הם: "לעזאזל אתכם ועם המטרה שלכם" ו"פלסטין היא לא המטרה שלי". פוסטים רבים אחרים הביעו זעם על ההסתה הפלסטינית כלפי מדינות ערב והנכונות שלהן לנרמל את היחסים עם ישראל.
באחד מחשבונות הטוויטר המיוחסים לאיחוד האמירויות נכתב: "סעודיה והאמירויות היו התומכות הגדולות ביותר של פלסטין... במשך 17 שנים סעודיה שילמה לפלסטינים 6 מיליארד דולר, והאמירויות עוד 2.5 מיליארד. אם זה ימשך כך עוד כמה שנים נגיע לעשרים מיליארד. הייתי מצפה שאם היינו משקיעים סכום כזה בישראל, כל האנשים שם היו מתאסלמים". גולש אחר מאיחוד האמירויות ענה לדברים: "בזבנו על הפלסטינים סכום ששווה לתקציבים של חמש מדינות באפריקה, ובסוף הם מקללים אותנו ומאשימים אותנו בבגידה".
כמה פעילים פוליטיים ואנשי אקדמיה מסעודיה ומהאמירויות ניצלו את ההזדמנות והזכירו לעולם את ההתערבות הפלסטינית בענייניהן הפנימיים של מדינות ערב. כך למשל היה ב-1970, כאשר אש"ף נהג בירדן כבתוך מדינה משלהם, מתיחות שהגיע לשיא בחודש ספטמבר של אותה שנה עם ניסיון התנקשות במלך חוסיין, חטיפת מטוסים בידי אנשי 'החזית העממית' וסדרה של קרבות קשים בין הפלסטינים לצבא הירדני.
בקיץ 1971 כל הכוחות הפלסטינים גורשו מירדן ללבנון, שם שיחקו תפקיד מרכזי במלחמת אזרחים עקובה מדם שפרצה ב-1975 והובילה למותם של עשרות אלפי בני אדם. אך הבגידה הפלסטינית הגדולה מכל אותה הזכירו במפרץ בימים האחרונים היא התמיכה שהעניקו לסדאם חוסיין בפלישתו לכוויית ב-1990.
מנגד, כמה גולשים ממדינות המפרץ הביעו תודה לשוטרים הישראלים שעצרו את שריפת דגלי האמירויות בידי פלסטינים במהלך תפילות השישי בהר הבית. "אלף ברכות לדודינו [היהודים]", כתב עדנאן אל-אמרי בתגובה לסרטון המתעד את האירוע. "בשם האלוהים, הם [השוטרים] מכובדים יותר מאשר חלק מ[הפלסטינים] חסרי הבית. זהו סרטון שצריך לשתף בכל הכוח".
קמפיין הגינויים שמובילים הפלסטינים נגד האמירויות ונגד מדינות ערב אחרות התומכות בנורמליזציה עם ישראל הוביל ערבים רבים להעלות שוב גם את נושא השחיתות הכלכלית של הנהגת הרש"פ והחמאס. כמה מתושבי המפרץ ציינו כי הונם האישי של מנהיגי חמאס איסמעיל הנייה וחאלד משעל מסתכם ב"לפחות 9 מיליארד דולר", בעוד אחרים טענו כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מחזיק בהון מוערך של 200 מיליון דולר.
בסקר דעת קהל פלסטיני שנערך בשנה שעברה, 80 אחוזים מהמשיבים ענו כי הם חשים נטושים בידי מדינות ערב. אם לשפוט על פי התגובות האחרונות של ערבים לקמפיין ההסתה הפלסטיני נגדם ונגד מדינותיהם המבקשות שלום עם ישראל, אפשר להניח שהמספר הזה יעלה עוד בחדות.
אם יש דבר שהפלסטינים הוכיחו בו הצטיינות זה ההרגל לעשות לעצמם אויבים חדשים, והפעם נראה כי הצליחו להרוויח ביושר את הזעם והמיאוס מצד מספר הולך וגדל של ערבים. בקצב הזה, הפלסטינים עשויים להתעורר יום אחד ולגלות שיש להם תמיכה גדולה יותר באירופה ובסין הרחוקות מאשר אצל השכנים הקרובים.
חאלד אבו-טועמה הוא עיתונאי הפועל בירושלים.