רק לפני מספר שבועות נאלצה פייסבוק לחזור בה כאשר נתפסה כשהיא מאפשרת פוסטים אנטי ישראלים, אך מצנזרת פוסטים אנטי פלסטינים דומים.
אחד האירועים מבשרי הרעות של השנה האחרונה כמעט ולא דווח. בספטמבר, נפגשה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, עם מארק צוקרברג מפייסבוק בפסגת האו"ם לפיתוח בניו-יורק. כאשר התיישבו, המיקרופון של הקנצלרית מרקל היה עדיין פתוח, והקליט את מרקל שואלת את צוקרברג מה ניתן לעשות כדי להפסיק את הפוסטים נגד הגירה הנכתבים בפייסבוק. היא שאלה אם זה משהו שהוא עובד עליו, והוא הבטיח שכן.
באותו זמן, החלק החושפני ביותר של חילופי דברים אלה התרחש כאשר קנצלרית גרמניה - בדיוק בזמן שבו התרחש בארצה אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה שלאחר המלחמה - הייתה צריכה להקדיש מזמנה ולדאוג כיצד להפסיק את מורת רוחו של הציבור ממדיניותה המתפרסמת במדיה החברתית. אולם כעת נראה כי הדיון הניב תוצאות חשובות.
בחודש שעבר, השיקה פייסבוק את מה שהיא מכנה "יוזמה לאומץ אזרחי מקוון", שמטרתה, לדבריה, להסיר "ביטויי שנאה" מפייסבוק - ובמיוחד על ידי הסרת הערות "המעודדות שנאת זרים". פייסבוק עובדת עם יחידה של בית ההוצאה לאור ברטלסמן (Bertelsmann) שמטרתה לאתר ולמחוק פוסטים "גזעניים" מהאתר. העבודה אמורה להתמקד במיוחד במשתמשי פייסבוק בגרמניה. בהשקת היוזמה החדשה הסבירה סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, כי "לביטויי שנאה אין מקום בחברה שלנו - גם לא באינטרנט". היא המשיכה ואמרה כי "פייסבוק אינה מקום להפצת ביטויי שנאה או הסתה לאלימות". מובן, שפייסבוק יכולה לעשות מה שתרצה באתר האינטרנט שלה, מה שמדאיג הוא מה שחושפת התארגנות זו של מאמץ וחשיבה מבולבלת בנוגע למתרחש באירופה.
תנועתם ההמונית של מיליוני אנשים - מרחבי אפריקה, המזרח התיכון ומקומות רחוקים אף יותר - לתוך אירופה התרחשה בזמן שיא והיא אירוע מכונן בהיסטוריה שלה. כפי שמוכיחים אירועים בפריז, קלן ושבדיה, אין זו סדרת אירועים בעלי קונוטציות חיוביות בלבד.
בנוסף לפחד מההשלכות הביטחוניות של מתן אפשרות למיליוני אנשים שזהותם, אמונותיהם וכוונותיהם אינן ידועות או מוכרות - ובמספרים גדולים - אירופים רבים מודאגים מאוד כי תנועה זו מבשרת על שינוי בלתי הפיך במארג החברה שלהם. אירופים רבים אינם רוצים להפוך לכור היתוך של המזרח התיכון ואפריקה, אלא רוצים לשמור על זהותם ומסורותיהם. נראה כי דאגה זו אינה רק נחלתו של המיעוט. סקר אחר סקר מראה כי רוב הציבור בכל מדינה אירופית מתנגד להגירה בקצב הנוכחי.
החדשות הרעות בנוגע לפייסבוק הן שהיא מסירה כעת אמירות אשר כמעט כל אחד עשוי לראות בהן גזעניות - יחד עם אמירות שרק מישהו כמו פייסבוק מחליט שהן "גזעניות".
וראו זה פלא, בדיוק מסתבר כי הרעיון של ביטויים "גזעניים" כולל כל ביקורת על מדיניות ההגירה הרת האסון הנוכחית של האיחוד האירופי.
בהחלטתה כי הערה המבטאת "שנאת זרים" בתגובה למשבר היא "גזענית", פייסבוק הופכת את דעתם של רוב האירופים (אשר ללא ספק מודאגים, בניגוד למדיניותה של הקנצלרית מרקל) לדעות "גזעניות", ועל כן היא מכנה את רוב האירופים "גזענים". מדיניות זו עשויה לתרום לדחיקת אירופה לעבר עתיד הרה אסון.
מפני שגם אם חלק מהביטויים שפייסבוק כה חוששת מפניהם מהווים "שנאת זרים", מתעוררות שאלות נוקבות כגון מדוע יש לאסור ביטויים מסוג זה. במקום אלימות, חופש הביטוי הוא אחת הדרכים הטובות ביותר שיש לאנשים לפרוק את רגשותיהם ותסכוליהם. אם נלקחת ממך הזכות לבטא את תסכוליך, האפשרות היחידה הנותרת היא אלימות. רפובליקת ויימאר בגרמניה - אם נזכיר רק דוגמה אחת - הייתה עתירת חוקים נגד ביטויי שנאה שנועדו להגביל ביטויים שהמדינה לא אהבה. חוקים אלו לא עשו דבר וחצי דבר כדי להגביל את עליית הקיצונים, הם רק הפכו לקדושים מעונים את כל מי שהמשטר רדף, ואף שכנעו מספר רב עוד יותר של אנשים כי הגיעה העת להפסיק לדבר.
המציאות הקודרת של חברה שבה הבעת עמדת הרוב הופכת לפשע כבר נראתה באירופה. רק לפני שבוע הגיעו דיווחים מהולנד על ביקור שערכה המשטרה אצל אזרחים הולנדיים שהוזהרו מפני פרסום אמירות נגד הגירה המונית בטוויטר ובמדיה חברתית אחרת.
ביודעין או שלא ביודעין, פייסבוק כעת משחקת תפקיד במצב מסוכן זה. זהו המכסה ששמים על סיר הלחץ בדיוק ברגע שבו הסיר מתקרב לנקודת הרתיחה. יוזמה אמיתית "לאומץ אזרחי" תסביר למרקל ולצוקרברג כאחד כי מדיניותם יכולה להוביל רק לתוצאה אפשרית אחת.
דאגלס מוריי הוא סופר, עיתונאי ופרשן בריטי החי בלונדון.