הגירה המונית ממשיכה לגבות קורבנות בשבדיה. רצח, תקיפות ואונס הפכו לאירועים יומיומיים במדינה קטנה זו, שאוכלוסייתה עד לא מכבר מנתה עשרה מיליון נפש, ואשר בשנה שעברה פתחה את שעריה לקרוב ל- 163,000 מהגרים. הקורבן האחרון הוא אלכסנדרה מזהר בת 22. היא נדקרה למוות בשבוע שעבר על ידי ילד פליט בלתי מלווה כביכול במרכז סיוע למבקשי מקלט שבו עבדה.
על אף העובדה שזרם מבקשי המקלט המסיבי ירד באופן דרמטי מאז ה- 4 בינואר, כאשר שבדיה החלה ליישם ביקורת גבולות בגבול שבדיה/דנמרק, האנשים שכבר נמצאים במדינה מציבים בעיה עצומה לרשויות, למשטרה ולאזרחים. המשטרה נלחמת קרב אבוד נגד פשעי רחוב, ותקריות יומיומיות במרכזים למבקשי מקלט - הפרות סדר כלליות לרבות קטטות, מעשי אונס ואיומים.
מרכזי הסיוע למבקשי מקלט נמצאים במצב של אנרכיה. ב-27 בינואר המשטרה נשלחה למקלט של בני נוער בלינדאס, שבו פרצה התפרעות. השוטר יוהאן נילסון סיפר לעיתון המקומי "Barometern":
"אחד [מהצעירים] נענה בשלילה כאשר ניסה לקנות ממתקים, והתרגז על הצוות. הוא אסף כ-15 חברים ואנשי הצוות נאלצו לנעול עצמם בזמן שהחבורה ניפצה חלונות וחפצים אחרים. המסית, ככל הנראה בן 16, חשוד שהתחיל בהתפרעות, וצעיר אחר חשוד באיומים בלתי חוקיים והתפרעות אלימה".
חשוד זה שוחרר מאוחר יותר, לאחר שהמציא מסמך המצהיר כי הוא מתחת לגיל 15, ולכן לא חלה עליו אחריות פלילית.
תקרית אחרת, חמורה יותר, אירעה במרכז סיוע למבקשי מקלט סיגנליסטן בווסטראס ב- 20 בינואר. עשרה שוטרים הגיעו למקום בעקבות דיווחים על אונס חוזר ונשנה של ילד בן עשר. השוטרים פגשו בכנופייה גדולה העומדת במסדרון, שחבריה צועקים ומנופפים באגרופיהם. המצב הסלים עד לשלב שבו השוטרים נאלצו להימלט על נפשותיהם. אחד הקצינים כתב מאוחר יותר בדו"ח שלו כי רק בזכות נוכחותו של מאלף הכלבים המשטרתי הצליחו הוא ועמיתיו להימלט.
"מאחורינו הופיעו עוד ועוד אנשים. הייתי מוכן נפשית להילחם על חיי. היינו עשרה שוטרים במסדרון צר, ושמעתי מישהו צועק שיש יציאת חירום. הרגשתי שבקלות היו יכולים לגבור עלינו, בהתחשב בסביבה ובמספר היריבים".
השוטר גם כתב בדו"ח שלו כי הוא מקווה לקבל הדרכה נוספת בעתיד "כיצד לטפל בקהל במקומות סגורים".
ברור כי המשטרה השבדית אינה יכולה עוד לבצע את תפקידה. מפכ"ל המשטרה, דן אליאסון, דרש לאחרונה תגבורת של 2500 שוטרים ו- 1600 עובדים אזרחיים נוספים למשטרה, כדי לטפל באיום הטרור העולה ושטף המהגרים הגובר. בהתחשב באורך הזמן הדרוש להכשרת שוטרים, ייקח ככל הנראה זמן רב עד אשר המשטרה תוכל להגדיל את מספר שוטריה. אליאסון ביקש גם תוספת תקציב הנעה בין 1.8 ל- 2.8 מיליון קרונות (214 - 332 מיליון דולר), מפני ש"מצב ההגירה משמעו עומס עבודה גדול משמעותית עבור המשטרה".
הוא הצביע על ביקורת הגבולות והמקלטים כמקומות הדורשים במיוחד יותר משאבים, בכל רחבי המדינה. "עלינו להיות שם לעתים קרובות יותר, ישנן קטטות והפרות סדר".
ב-26 בינואר קרה מה שכולם חששו ממנו. המשטרה הגיע למקלט של "ילדי פליטים בלתי מלווים" במולנדל בשעות הבוקר המוקדמות, לאחר דיווחים על תגרה עם סכינים. כשהגיעו, היה כבר מאוחר מדי. עובדת המקלט אלכסנדרה מזהר שכבה מתבוססת בדמה, לאחר שנדקרה על ידי אחד ה"ילדים" שבהם טיפלה. היא מתה מפצעיה בבית החולים כמה שעות מאוחר יותר.
המשטרה עצרה אדם שטען שהוא בן 15 מסומליה בחשד לרצח, וכן בגין ניסיון לרצח של אחד הצעירים אשר ניסה לכאורה להתערב. לאחר מכן הוארך מעצרו. על פי היומון המקומי GT אנשי הצוות הזהירו מספר פעמים בעבר כי החשוד סובל מבעיות פסיכיאטריות.
משפחת מזהר הם נוצרים לבנונים אשר נמלטו מהאלימות בלבנון לפני 25 שנה. אמה של אלכסנדרה, חימן מזהר,סיפרה לעיתון הבריטי The Daily Mail:
"עזבנו את לבנון כדי להימלט ממלחמת האזרחים, האלימות והסכנה. הגענו לשבדיה שהייתה בטוחה, כדי להקים משפחה. היא כבר לא בטוחה יותר... ואני רק רוצה לדעת למה..למה אלכסנדרה? היא רצתה לעזור להם, והם עשו את זה. אני רק רוצה תשובות".
חימן מזהר מאשימה עתה את הפוליטיקאים השבדיים ברצח בתה. הגידול הדרמטי שחל לאחרונה באוכלוסיית מולנדל, פרבר של גוטנבורג, הבריח רבים מ- 60,000 תושביה. בתוך פחות משנה, 8000 מבקשי מקלט עברו למולנדל - מחציתם מכונים "ילדים פליטים ללא ליווי".
עתה נחשף כי צוות המקלט שבו נרצחה אלכסנדרה מזהר התלונן פעמים רבות על התנאים הבלתי סבירים. בשנה שעברה הזהירו העובדים על מחסור בעובדים ועבודה לבד: "עד כה לא אירע משהו חמור, אבל הוא עוד יקרה",אמרה עובדת נואשת שהתקשרה לפיקוח על הרווחה והבריאות ("Inspektionen för vård och omsorg" או IVO). IVO בדק את המקלט אך קבע שהכול כשורה. כאשר אלכסנדרה מזהר נרצחה, היא הייתה במרכז הסיוע לבדה עם עשרה מבקשי מקלט. עד כה, לא התגלה המניע לרצח.
כאשר מפכ"ל המשטרה, דן אליאסון, הופיע בתכנית הטלוויזיה "בוקר טוב שבדיה" יום לאחר הירצחה של מזהר, הוא הביע אהדתו לרוצח אך כמעט שלא הזכיר את הקורבן. תגובתו חוללה שערורייה במדיה החברתית. אליאסון אמר:
"ובכן, אתם וודאי מזועזעים בשם כל המעורבים. באופן טבעי, לנרצחת ומשפחתה, אך גם לצעיר שביצע מעשה נתעב כזה. מה עבר על אותו אדם? באילו נסיבות גדל? אלו טראומות הוא נושא? משבר ההגירה בכללותו מראה עד כמה לא הוגנים החיים בחלקים רבים בעולם. עלינו לנסות לעזור לפתור זאת כמיטב יכולותנו".
האווירה במדיה החברתית בשבדיה היא כיום כמעט מהפכנית. אנשים מעלים סרטוני וידאו של עצמם מאשימים את הממשלה ברצח, בהצפת שבדיה באנשים אלימים ובהתעלמות מוחלטת מהשבדים.
מה הממשלה השבדית חושבת? האם היא קובעת כי הזכות למקלט חשובה יותר מכל דבר אחר - גם מביטחון אזרחיה?
מכון גייטסטון שוחח עם סופיה הגמארק, נציגה רשמית בלתי מפלגתית ביחידה לזכויות הגירה במשרד המשפטים. להלן השאלות והתשובות:
האם כל אחד יכול לקבל מקלט בשבדיה, גם אם זה מוביל את שבדיה לחורבן?
"הזכות למקלט חזקה מאוד. יש לנו כללים בינלאומיים וכללים של האיחוד האירופי הקובעים שאם אדם מגיע למדינה של האיחוד האירופי, אותו אדם זכאי לקבל מקלט".
האם אפשר לומר לא, אם ישנן קבוצות במדינתך המאוימות על ידי מבקשי המקלט - אוכלוסיות מיעוטים כגון צוענים, יהודים וסאמים [לאפים]? או ששבדיה לא יכולה להרשות זאת לעצמה?
"לא, אם לאדם יש עילה למקלט או הוא לסכנה של עונש מוות או עינוי במדינת המוצא שלו, אי אפשר לסרב לתת לו מקלט".
האין זו משימתה העיקרית של ממשלת שבדיה להגן על שבדיה ועל העם השבדי?
"עלינו לציית לחוקים הבינלאומיים, אנחנו מחויבים לעשות זאת. אנחנו יכולים להיגרר לבית הדין לצדק של האיחוד האירופי אם לא נאפשר לאנשים לקבל מקלט".
מה יותר חשוב - חיי השבדים או הסיכון שבסופו של דבר אנו עלולים לעמוד בפני בית הדין לצדק של האיחוד האירופי?
"אינני יכולה לענות על שאלה זו. אני רק יכולה לומר לך מהם החוקים".
אז אתם אומרים ש-30 מיליון איש מגיעים לכאן להרוג אותנו, ואין לנו הגנה, ואנחנו לא יכולים לעצור זאת?
"אני רק יכולה לומר לך כי הזכות למקלט נותנת הגנה חזקה מאוד".
אך לא לשבדים?
"אם אדם הורג מישהו כאן בשבדיה, מערכת המשפט הפלילית מטפלת בכך ושופטת אותו. עלינו להתבונן בכל מקרה של בקשת מקלט לגופו".
האם את חושבת שאי פעם בהיסטוריה העולמית קרה שמדינה דאגה יותר לאזרחי מדינות אחרות מאשר לאזרחיה שלה?
"אני לא יכולה לענות על כך. אבל אין כלל המגביל כמה [מבקשי מקלט] שבדיה יכולה לקלוט".
אז אין תכנית מה לעשות כאשר המדינה מלאה והאזרחים מפחדים?
"לא, אין."
האם את אישית חושבת שזה בסדר?
"אני לא יכולה לענות על כך. זה לא מתפקידי".
אם כמה מיליוני מוסלמים מגיעים לכאן ומיישמים את חוק השריעה, אז הזכות למקלט למעשה תורמת להרס הדמוקרטיה במדינתנו, תופסת את מקום העם השבדי ושוללת את כל הקונספט של שבדיה. האם אף אחד מכם לא חשב על סוגיות הרות גורל אלה?
"אני מבינה את כוונותך".
הפעולות שנקטה הממשלה ב-4 בינואר היו דרך להפסיק את ההגירה מבלי להתפשר על "הזכות למקלט" הכול-יכולה, מפני שרק למי שבפועל דורך על אדמת שבדיה יש זכות לבקש מקלט. הממשלה הטילה חבות מוביל על חברות הרכבות והמעבורות הפועלות בין דנמרק לשבדיה, ומשמעות הדבר היא כי חברות אלה היו צריכות לשכור שומרים אשר ימנעו את המעבר מכל מי שאינו מציג דרכון או תעודה מזהה תקפה אחרת. זוהי הפעם הראשונה שאנשים אינם יכולים לנוע בחופשיות במדינות הנורדיות מאז נחתם בשנת 1952 "איחוד הדרכונים הנורדי".
בדיקות הזהות החדשות יצרו בעיה עבור דנמרק, שלא רצתה להיתקע עם כל מבקשי המקלט הנמצאים בדרכם לשבדיה. לכן, קבעה דנמרק ביקורות משלה בגבול הגרמני.
בשאר ההיבטים, דנמרק בחרה נתיב שונה מזה של שבדיה. במקום למנוע מאנשים לבקש מקלט, אימץ הפרלמנט הדני חוק חדש ב-26 בינואר הכולל אמצעים קפדניים ומחמירים כלפי מבקשי המקלט - אמצעים אשר הממשלה מקווה כי יניאו את המהגרים מלהגיע לדנמרק. בין הכללים החדשים:
- היתרי שהייה לפרקי זמן קצרים יותר
- עיכוב הזכות להביא קרובי משפחה
- זכותה של המדינה להחזיק בנכסי המהגר כדי לכסות את עלויות המקלט
- דרישות מחמירות יותר לקבלת תושבות קבע
- הקלת תהליך שלילת תושבות של פליטים
- קיצוץ של 10% בהטבות מזומן למבקשי מקלט
- מבקשי המקלט יכולים להחזיק בנכסים שערכם מסתכם ב- 10,000 קרונות דניות ($1500) בלבד, למעט תכשיטים בעלי ערך סנטימנטלי.
הכלל האחרון היה נתון לוויכוח - וזכה לגינוי, במיוחד בשבדיה. אולם האמת היא שבשבדיה קיים חוק דומה, הנקרא חוק קבלת מבקשי מקלט (Mottagande av asylsökande) אשר נחקק בשנת 1994. סעיף 15 לחוק קובע:
"אדם שיש לו עבודה, הכנסה או נכסים פרטיים, וחי במקלט, חייב לשלם סכום סביר כתמורה לשירות ההגירה. כאשר השהייה כוללת גם מזון, יש לשלם תמורה סבירה".
עם זאת, הרשויות השבדיות, בהסכמה גורפת, מתעלמות מחוק זה.
גם הסוציאל-דמוקרטים בדנמרק תמכו בחוק זה. בשנת 2010, המפלגה דרשה כי אירופה "תפנה דרך לאיסלאם", אולם עתה נראה כי היא עשתה פניית פרסה. יו"ר הסיעה הסוציאל-דמוקרטית, הנריק לארסן, כתב טור דעה ביומון Politiken:
"נעשה ככל שביכולתנו להגביל את מספר הפליטים והמהגרים שאינם מערביים למדינה זו. לכן הרחקנו לכת - מאוד - יותר ממה שחלמנו אי פעם. אנו עושים זאת מפני שאיננו רוצים להקריב את מדינת הרווחה בשם ההומאניות. מפני שמדינת רווחה... היא הפרויקט המדיני של הסוציאל-דמוקרטיים. זוהי חברה המושתתת על עקרונות של חירות, שוויון וסולידריות. הגירה המונית - קחו את שבדיה לדוגמה - תחתור תחת יסודותיה הכלכליים והחברתיים של מדינת הרווחה".
אולם לא נראה, כי הגנה על מדינת הרווחה, שדורות שלמים של שבדים בנו, עומדת בראש סדר העדיפויות של הסוציאל-דמוקרטיים השבדיים. חלקם טוענים זה זמן רב רק כי זיקתם של הסוציאל-דמוקרטים להגירה נובעת מרצונה של המפלגה למלא את המדינה "באנשים המצביעים כעדר בבחירות", ועתה נוסף שמן למדורה. מחקרים מראים, כי מוסלמים מצביעים לעתים קרובות לשמאל. לדוגמה, 93% מהמוסלמים הצרפתיים הצביעו לנשיא הסוציאליסטי פרנסואה הולנד, וקרוב ל- 90% מהמוסלמים האמריקאיים הצביעו לנשיא אובמה.
על פי הסקרים האחרונים, ראש ממשלת שבדיה, סטפן לופבן, אכן יזדקק לקולות המוסלמים כדי להישאר בשלטון. מכון הסקרים המכובד, Sifo, פרסם לאחרונה דו"ח על הזדהות מפלגתית בחודש ינואר. הסוציאל-דמוקרטים זכו ב- 23.2% מעוררי רחמים - התוצאה הגרועה ביותר מאז החלו הסקרים בשנת 1967. המפלגה קיבלה 31% בבחירות הכלליות בשנת 2014, וזה נחשב אז לתוצאה איומה ונוראה.
בינתיים, לאחר החלת ביקורת הגבולות החדשה בינואר וירידת מספר מבקשי המקלט המגיעים לשבדיה ממספר שיא של יותר מ- 10,000 לשבוע ל- 820 (בשבוע השלישי של ינואר), לא ניתן לקבוע אם ירידה זו נובעת מביקורת הגבולות או ממזג האוויר החורפי.
בסך הכול, 162,877 איש ביקשו מקלט בשבדיה בשנת 2015. כמעט כפול מהמספר בשנה שעברה ופי כמה וכמה מהממוצע של שנות האלפיים אשר עמד אז על כ- 33,000 לשנה.
כעת, שר הפנים אנדרס יגמן אמר לעיתון העסקים Dagens Industri כי הורה למשטרה ולשירותי ההגירה לגרש עד 80,000 ממבקשי המקלט שהגיעו בשנה שעברה. הממשלה מתכננת להשתמש במטוסי חכורים. אנדרס יגמן מתאר את המבצע כ"אתגר גדול מאוד".
מכון גייטסטון עומד אמנם מאחורי המאמרים שנכתבו עבורו על ידי אינגריד קארלקוויסט עד היום, אולם גייטסטון אינו קשור עמה יותר בכל צורה שהיא.