שבדיה: תקיפות מיניות הופכות נפוצות יותר ויותר

4 במאי: המחבל שהתגלה שאינו מחבל אך היה נתון למרדף משטרתי בכל רחבי שבדיה בנובמבר 2015, מוטאר מוטהאנה מג'יד, דרש מיליון קרונות (כ- 110,000 דולר) פיצויים מממשלת שבדיה. אולם נציב תלונות הציבור החליט, כי הסכום הסטנדרטי למי שנעצר בטעות הוא פיצוי הולם. מג'יד הוחזק במעצר במשך ארבעה ימים, ולכן יקבל 12,000 קרונות (1300 דולר).

4 במאי: נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, יצא להגנת שר השיכון המוסלמי של שבדיה, מהמט קפלן, שנאלץ להתפטר לאחר שהתגלו קשריו עם אסלאמיסטים ונאו-פשיסטים, ובעקבות השוואתו הנודעת לשמצה בין ישראל לגרמניה הנאצית. לדברי ארדואן, עם זאת, התפטרותו המאולצת מאפיינת את היחס שמקבלים המוסלמים במערב: "תראו מה שבדיה עשתה למוסלמי שהגיע לתפקיד בקבינט", אמר ארדואן בזעם.

4 במאי: כעת על בית המשפט העליון בשבדיה לקבוע האם האלג'יראי כארים אגרי יגורש משבדיה לאחר שדקר נערה בת 16 מפני שסירבה לקיים עמו יחסי מין. ב-10 בנובמבר 2015, שתי נערות שבדיות ביקרו במרכז סיוע "לילדי פליטים ללא ליווי" באזור שטוקהולם. כארים אגרי, שטען שהינו בן 16, מישש את אחת הבנות אשר ברחה דרך החלון. אגרי עקב אחריה וחתך אותה פעמיים בפניה בסכין. התובע בתיק טען כי אגרי היה לפחות בן 21 ולכן יש להעמידו לדין כבגיר, ולאחר שיירצה את עונשו יש לגרשו. אולם בית המשפט העירוני חלק על כך, וקבע כי האלג'יראי יישלח למוסד לעבריינים צעירים. בית הדין לערעורים החמיר את גזר הדין ל-18 חודשי מאסר בכלא ולאחר מכן גירוש. התובעת מיי הדסטרום אמרה, כי היא מצפה שהתיק יידון בבית המשפט העליון, כדי ליצור תקדים כיצד יש לנהוג מבחינה משפטית ב"ילדי פליטים" המבצעים פשעים חמורים.

4 במאי: המועצה הלאומית לבריאות ורווחה דיווחה, כי מספר גדול של מבקשי מקלט שהגיעו לשבדיה בשנת 2015 מהווים נטל כבד על שירותי הבריאות השבדיים, במיוחד בתחומי רפואה ראשונית, רפואת שיניים ופסיכיאטריה. מחסומי השפה, בשילוב עם מחסור במתורגמנים, מחריף את הבעיה. מצב השיניים בקרב מבקשי מקלט רבים ירוד, והסברה היא כי ל- 20-30% יש בעיות פסיכיאטריות. הלחץ הגובר על שירותי הבריאות הוביל למחסור במיטות בבתי החולים, הגביל את זמינות שירותי הבריאות וגרם לזמני המתנה ארוכים יותר.

5 במאי: חמישה "ילדי פליטים ללא ליווי" החשודים בכפייה מינית חמורה נלכדו ונשלחו למעצר. החשודים, הטוענים כי הם באמצע שנות העשרה לחייהם, תקפו לכאורה צעיר במרכז סיוע למבקשי מקלט שבו שהו כולם. הפשע סווג בתחילה כאונס, אולם מאוחר יותר שונה לכפייה מינית חמורה, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים בלתי חוקיים.

5 במאי: חאליד סאלים טרבייה, בן 20, נידון ל- 18 חודשים מאסר על אונס ילדה. על פי כתב האישום, טרבייה הבטיח לקנות אלכוהול לנערה בת 14, אך כאשר היו לבדם באזור מיוער הוא דרש יחסי מין בתמורה. הוא אמר לנערה כי ישב בכלא בגין פשעים אלימים, מה שהפחיד אותה והיא לא העזה להתנגד כאשר אנס אותה. כיוון שטרבייה אזרח שבדי, לא ניתן לגרשו.

8 במאי: אמצעי התקשורת השבדים כמעט שאינם מדווחים על אלימות ומיזוגניה באזורים המאוכלסים במהגרים רבים בשבדיה, אולם ערוץ הטלויזיה הנורבגי NRK פרסם כתבה על הפרבר השבדי הידוע לשמצע רינקבי, והראה כיצד כתבים שלהם הותקפו שם. בכתבה, סיפר שוטר כיצד המשטרה מאבדת שליטה באזורים שהמשטרה אינה נכנסת אליהם, מה שהוכח על ידי תקיפתם של העיתונאים הנורבגים שנרגמו באבנים.

9 במאי: אזרח עיראקי, חוסאר מחמוד, בן 22, הורשע פעם נוספת באונס - הפעם של אישה מאושפזת. בשנת 2013 הוא פרץ לדירה, היכה קשות את בעליה ולאחר מכן אנס את ביתו בת העשרה. הפעם מחמוד נידון לארבע שנות מאסר על אונס בנסיבות מחמירות - אולם שוחרר לאחר שריצה שני שלישים ממאסרו, כנהוג בשבדיה. הפעם גזר הדין היה קל יותר - שנתיים וחודשיים. הוא לא יגורש מפני שלדברי בית המשפט הוא קיבל מעמד של תושב קבע לפני הגיעו לגיל 15.

9 במאי: הפחד ששבדיה הופכת אסלאמית ניכר כאשר פורסם בחדשות כי מתוכנן מסגד חדש בהאלמסטאד. הרשות המקומית קיבלה מיילים זועמים רבים, כגון:

• "המשמעות של בניית מסגדים בשבדיה היא שאתם מזמינים רוצחים להיכנס למדינה שלכם".
• "מוסלמים חמושים יתכנסו במסגדים".
• "אנשים יתעלמו מחוקי הנשק ויתחמשו אם לא תפסיקו את הפלישה המוסלמית".

נציג של קבוצה מוסלמית הרוצה לבנות את המסגד אמר לרדיו הציבורי השבדי: "ישנם מוסלמים רבים בהלמסטאד, ואני חושב שמן הראוי שיהיה להם מסגד".

9 במאי: דו"ח של המועצה הלאומית לדיור, בנייה ותכנון קבע, כי קיים מחסור בדירות בארבע מתוך חמש רשויות מקומיות שבדיות. צעירים ומבוגרים נמצאים במצב הגרוע ביותר. הסיבה לכך היא הגידול המהיר באוכלוסיה בשל הגירת מבקשי מקלט מהעולם השלישי, הצפוייה להימשך ולהחמיר את הבעיה.

9 במאי: אם לשלושה מהכפר הור הכניסה לביתה שני "ילדי פליטים ללא ליווי" ונתנה להם לגור בחדרה של בתה בת ה- 10. אחד הגברים, איסק אנדאי מאריתריאה, שטען שהוא בן 15, התגנב למיטת הבת לילה אחד והחל להטריד אותה מינית. אנדאי, שהינו ככל הנראה מבוגר הרבה יותר מגיל 15, נשלח למוסד לעבריינים צעירים ולא יגורש.

9 במאי: מבקש מקלט בן 25 מקונגו הוחזק במעצר בחשד כי העלה באש פח אשפה בבית כפרי שבו שהה בפיטה הבסבאד. השריפה כובתה אולם על פי התביעה היה קיים חשש גדול להתפשטותה. פיטה הבסבאד היא אחד מאתרי הנופש הגדולים על חוף הים באירופה שזכתה לכינוי "הריביירה השבדית". בינואר 2016, בעליה הגיע להסכם עם שירותי ההגירה לשכן 1000-2000 מבקשי מקלט, בעיקר בחודשי החורף.

11 במאי: אחד מתוך "ילדי פליטים ללא ליווי" מני רבים שעשע עצמו על ידי תקיפה מינית של אחרים בברכות ציבוריות. הוא נמצא אשם בהטרדה מינית של שלוש ילדות בגילאי 8-10 בברכה באוברקליקס. האיש, שטען שהוא בן 16, נידון ל- 35 שעות שירות לתועלת הציבור ו- 16,000 קרונות (כ- 1800 דולר) פיצויים.

11 במאי: בית המשפט העירוני של סודרטורן גזר לאחרונה על אדם סורי חמש שנות מאסר ולאחר מכן גירוש בגין תקיפה חמורה בסוריה בשנת 2012 ופשעים נגד החוק הבינלאומי. בין הראיות נגדו היה סרט, שבו ניתן היה לראותו מכה קשות אדם קשור. על גזר הדין הוגש ערעור לבית הדין לערעורים, שבו קם הקורבן על רגליו וביקש להעיד, והתיק הוחזר לבית המשפט העירוני למשפט חוזר. לדברי הקורבן, התוקף והוא השתייכו לאותה קבוצת מורדים, והסיבה להתעללות היתה סכסוך בין הגברים. בית המשפט העירוני דחה את האישומים על פשעים נגד החוק הבינלאומי והרשיע את הסורי רק בגין תקיפה חמורה. אולם, תיאורו של הקורבן כיצד נקשר ועונה במשך ימים הוביל להחמרת גזר הדין לשבע שנות מאסר, גירוש ופיצויים בסך 268,000 קרונות (30,000 דולר).

13 במאי: שבדיה ומרוקו חתמו על הסכם בנוגע לילדי הרחוב המרוקאים הרבים המשוטטים ברחובות שטוקהולם וגוטנבורג - הם יגורשו חזרה למולדתם. המשא ומתן נמשך זמן מה, אך לא התקדם, עד אשר לפני מספר חודשים שבדיה נטשה לפתע את תכניותיה להכיר בעצמאותה של רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית שבמערב סהרה, אזור שבשליטת מרוקו. שר הפנים, אנדרס יגמן, הממונה על המשא ומתן, מכחיש כי החלטה זו השפיעה בדרך כלשהי על רצונה המחודש של מרוקו לקבל בחזרה את אזרחיה הצעירים.

14 במאי: שני שודדים הלבושים בבורקות שחורות פשטו על חנות טלפונים בפרבר נאקה של שטוקהולם, ואילצו את העובדים למסור להם טלפונים סלולריים בשווי של כ- 500,000 קרונות (55,000 דולר). המשטרה פרסמה סרטון של השוד ממצלמות אבטחה, אך הוא לא עזר לזיהוי השודדים, מפני שהיו רעולי פנים.

16 במאי: בית המשפט המחוזי של שטוקהולם הרשיע "שבדי" נוסף ברצח עם ברואנדה. האדם בן 61 שכיום הוא אזרח שבדי טען, כי הוא חף מפשע וכי הראיות נגדו פוברקו. כתב האישום כלל שלושה מקרי טבח שונים שבהם נרצחו לפחות 800,000 בני אדם. נגזר עליו מאסר עולם. בשנת 2013, רואנדי אחר, סטניסלס מבמננדה שטען כי הוא פליט אך נידון גם הוא למאסר עולם בגין פשע דומה, אך עלה בידו לקבל אזרחות שבדית.

16 במאי: אדם אריתריאי נעצר בחשד לאונס במסעדה במרכז שטוקהולם. הוא נחשד בעבר בתקיפת אישה במסיבה אריתריאית, אולם האישומים נגדו בוטלו כאשר התברר כי למעשה האישה היא שתקפה את הגבר, ופצעה את שניהם.

16 במאי: התברר, כי לנציג מפלגת הירוקים יסרי קאן, שהתפרסם כמי שסירב ללחוץ את ידה של כתבת טלוויזיה, יש קשרים הדוקים עם קבוצת הטרור האסלאמית פולו בתאילנד. אביו של קאן, סמסודין קאן, תושב שבדיה גם הוא, הוא סגן יו"ר הקבוצה אשר ביצעה את הפיצוץ והירי נגד אזרחים ויעדים אחרים שנחשבו ל"לגיטימיים". לאחר ש-13 איש נהרגו מפיצוץ במארס 2013, יסרי קאן הגיב על המעשה בעיתון Bangkok Post. הוא הזהיר כי האלימות תימשך אלא אם הממשלה תפתור את "בעיות השורש" אשר יצרו את התנועות הבדלניות.

16 במאי: שני צוענים נעצרו בגין 60 מקרי גניבה של קשישים. הם התקשרו לאזרחים ותיקים והציגו עצמם כאנשי מקצוע שנשלחו לבדוק משהו בדירה. כאשר נכנסו לדירה, הם הסיחו את דעת הקורבן בעוד השני גנב כסף וחפצי ערך. למי שהיסס להכניסם לדירתו הצוענים סיפרו על "קנסות" כבדים של כמה אלפי קרונות. הפשעים בוצעו במספר ערים שונות. משטרת מאלמו השקיע משאבים רבים כדי לאתר את האנשים.

17 במאי: מבקש מקלט ערבי בן 30 הורשע בתקיפה לאחר שהיכה את אשתו בחגורה מול עיני בנם בן השש. ההתעללות אירעה במרכז למבקשי מקלט באי אולנד, ונפסקה בעקבות התערבות הצוות. על האיש נגזרו 100 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור.

17 במאי: בית ספר התיכון אובקסגימנזיאט בעיר להולם נאלץ לשכור אנשי צוות נוספים כדי להגן על תלמידות מפני התנהגות יומיומית בלתי נאותה בעלת אופי מיני. במכתב לבית הספר, הורי הנערות כתבו כי הן נתקלות בקריאות בוז, צעקות וצווחות בשפות אחרות, והן מצולמות בחשאי.

18 במאי: המשטרה פרסמה דו"ח - "המצב הנוכחי בנוגע לתקיפה מינית והצעות לפעולה" ("Lägesbild över sexuella ofredanden samt förslag till åtgärder"), אשר קבע כי שבדיה נמצאת בראש הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי באלימות פיזית ומינית נגד נשים, הטרדה מינית והטרדה מאיימת. הדו"ח קובע באופן חד משמעי, כי "נערים מבקשי מקלט" ו"זרים" מבצעים את רוב הפשעים המדווחים. בכל הנוגע לתקיפות מיניות הנפוצות בברכות ציבוריות, המשטרה אמרה כי בארבעה מתוך חמישה מקרים, התוקפים היו "ילדי פליטים ללא ליווי". אולם, בנספח לדו"ח הועלו תיאוריות חלופיות שהאשימו את "תרבות האלכוהול הנורדית" ואת "תפקידי המגדר הלא מסורתיים" של שבדיה.

18 במאי: חברת התחבורה הציבורית LLT בלולה (Luleå) הודיעה כי תלמד מהגרים שהגיעו לאחרונה - כיצד נוסעים באוטובוס. הרעיון עלה לאחר שכ-20 "ילדי פליטים ללא ליווי" אפגאנים פתחו בריב סוער עם נהג אוטובוס סומאלי. באזורים אחרים בשבדיה, נערכים קורסים המלמדים כיצד להשליך את האשפה, כיצד להשתמש במתג חשמל, לפתוח את דלת הכניסה וכדומה. שיעור האוטובוס ילמד את המהגרים החדשים על כרטיסי נסיעה באוטובוס ותחנות אוטובוס וכיצד הם עובדים ונושאים שימושיים אחרים.

18 במאי: שני אחים נידונו לשלוש שנים ושלוש שנים וחצי מאסר, בהתאמה - ולגירוש - על הברחת אנשים. האחים העבירו ככל הנראה חמישה אנשים נכים את הגבול מבולגריה לשבדיה, אילצו אותם לקבץ נדבות ברחוב עד שתיים עשרה שעות ביום, ולאחר מכן לקחו מהם את כספם. במשך חמישה חודשים, האחים הרוויחו מהקבצנים 300,000 קרונות (33,000 דולר) לכל הפחות.

18 במאי: מחקר שפורסם על ידי המועצה הלאומית השבדית למניעת פשיעה (Brottsförebyggande rådet, BRÅ), העלה, כי רק אחד מתוך חמישה אנשים בעלי לאום זר המורשע באונס נידון לגירוש. הסיבה שניתנה הייתה כי הם תושבים רשומים ולכן נחשבים כבעלי זיקה לשבדיה. המחקר אינו מזכיר כיצד הקורבנות חשים בנוגע לכך.

19 במאי: אונס קבוצתי נוסף הפעם של קטינה התגלה בווקחו (Växjö). ארבעה נערים ממוצא לא מערבי נעצרו בגין אונס נערה בסוף השבוע של 7-8 מאי. לא נמסרו פרטים נוספים.

20 במאי: ארבעה ילדי רחוב מרוקאים מני רבים השוהים באופן בלתי חוקי בשבדיה ביצעו שוד אכזרי במיוחד נגד קשישה בת 87. הארבעה פרצו לביתה של האישה, חנקו אותה עד שאיבדה את הכרתה והיכה אותה קשות בראשה כאשר נפלה. לאחר מכן הורידו טבעות מאצבעותיה, וגרמו לה חבלות קשות. הצעירים נתפסו והורשעו הודות לסרטון מצלמות אבטחה מתחנת הרכבת התחתית הסמוכה שקשרה אותם לזירת האירוע. אדם אחד נידון לחמש שנות מאסר ולגירוש, והשני נשלח למוסד לעבריינים צעירים למשך שנה וארבעה חודשים. השניים האחרים טענו שהם בני פחות מ- 15 ולכן לא ניתן להעמידם לדין.

21 במאי: מסקר שערכה המועצה הלאומית לבריאות ורווחה (Socialstyrelsen) עולה, כי כ- 38,000 נשים בשבדיה עברו ככל הנראה מילת נשים. עם זאת, שירותי הבריאות עוזרים לנשים רק לעתים נדירות עם הסיבוכים האופייניים למילת נשים. חייאת ביהי מסומאליה סיפרה לרדיו הציבורי השבדי, Sveriges Radio:

כאשר ערכו לי בדיקה גופנית, אף אחד לא שאל אותי אם עברתי מילת נשים. זה הזכיר לי קצת את סומאליה, שבה לאף אחד לא אכפת בנוגע לבריאות הנשים. הייתי רוצה שכל הנערות והנשים יישאלו על כך".

23 במאי: נגד יוסאף חליף, הילד הפליט הסומאלי ללא ליווי אשר דקר למוות עובדת סוציאלית צעירה, אלכסנדרה מזהר ב- 25 בינואר הוגש כתב אישום. העלמה מזהר עבדה לבדה במרכז סיוע למבקשי מקלט לילדים ללא ליווי שבו שהה חליף בזמן הרצח. לדברי התביעה, הוא דקר אותה שלוש פעמים בסכין - בגב, בירך וביד. הדקירה בירך פגעה בעורק וגרמה לדימום שהוביל למותה של מזהר לפני שהגיע אמבולנס. יוסאף חליף עדיין טוען כי הוא בן 15, אולם על פי בדיקות גיל שדרשה התובעת לינדה ויקינג, הוא בן 18 לפחות, ולכן יעמוד לדין כבגיר.

23 במאי: על פי עדי ראייה, קבוצת גברים ערבים מבקשי מקלט התקיפה מינית באופן שיטתי נשים, אשר נסעו בשעת לילה מאוחרת באוטובוס באומאה (Umeå). עד אחד טוען, כי המשטרה סירבה בתחילה להגיש דו"ח בנושא, אולם לאחר שמספר רב של אנשים התלוננו, המשטרה פועלת כעת להשבת הסדר באוטובוסים.

24 במאי: פלסטיני בן 24, עומאר עלי עבדאלסלאם, נידון למאסר עולם וגירוש לאחר שחנק את חברתו למוות בפארק באוסקרשאם, בדצמבר 2015. עבדאלסלאם, שהורשע בעבר בגין אלימות נגד נשים שעמם היה בקשר, הודה כי התנהג באלימות כלפי חברתו, אולם הכחיש כל כוונה להרוג. הוא גם נידון לתשלום פיצויים בסך 350,000 קרונות (39,000 דולר) למשפחת האישה.

24 במאי: השוטר חניף עזיזי סיפר ליומון Metro כי זריקת אבנים נגד המשטרה הפכה מעשה שבשגרה.

"בסוף השבוע הזה עבדתי בחוץ עם עמיתי. בשלושה מקרים זרקו עלינו אבנים. ביום שישי קיבלנו קריאה למרכז רינקבי, שם ניסו שירותי החירום לכבות מכונית שעלתה באש. כאשר הגיעה המשטרה, נזרקו עלינו אבנים פעמיים".

בלנדסקרונה, מספר שוטרים ותחנת המשטרה קיבלו איומים חמורים כה רבים, עד כי המשטרה ביקשה אישור להתקנת טלוויזיה במעגל סגור בתחנת המשטרה.

25 במאי: בית המשפט השבדי לענייני עבודה גזר על ערבי בשם סמי מרקם בוכרה טוואדרוס לשלם 50,000 קרונות (5500 דולר) פיצויים לאישה בת 19 שהוכרחה לשבת בחיקו בזמן שנשא ונתן עמה על משכורתה. האישה לא הסכימה, אך הבוס התעקש. לאחר מכן הוא רצה חיבוקים ונשיקות, והבטיח שידאג שתקבל העלאה. לאחר התקרית, האישה פחדה לחזור לעבודה, ודיווחה על הבוס שלה לבית הדין לעבודה. האיש הודה במה שקרה אולם לא חש שעשה משהו לא נאות.

25 במאי: אבו ראאד, האימאם של מסגד גבלה (Gävle), הידוע בדברי השטנה שלו וקשריו ההדוקים עם טרוריסטים, הוזמן ליום עיון בפרלמנט השבדי. יום העיון אורגן על ידי רשת בין-קבוצתית פרלמנטרית נגד אפליה ואלימות על רקע כבוד המשפחה. חבר הפרלמנט יונאס לונדגרן הגן על מעורבותו של ראאד: "הזמנו אותו מפני שלמרבה הצער הוא אדם בעל השפעה בקרב מוסלמים בשבדיה. כמו כן, הוא אדם שנוי מאוד במחלוקת, בלשון המעטה".

26 במאי: קורשד קרימוב, מהגר מוסלמי בן 26 מטג'יקיסטאן, הועמד לדין בגין רצח מעסיקו. על פי כתב האישום, קרימוב הודה כי דקר את מעסיקו 60 פעמים מפני שהיה לכאורה "אסלאמופוב". הרוצח התגורר בקרוואן בשטח מעסיקו ועזר לו במטלות שונות. קרימוב סיפר למשטרה כי שהה בבית ב-27 בינואר, כאשר שמע את הבוס שלו אומר "מוסלמים מ----" "אדיוט מ-----" ואמר שהוא הולך ל--- מוסלמים". לאחר הרצח קרימוב שרבט על הקירות "אללה אכבר", "צרפת", ו"שארלי" בהתייחסו ככל הנראה למתקפת הטרור נגד המגזין הסאטירי שארלי הבדו בפריז בשנת 2015.

27 במאי: לאחר בדיקה קצרה, החליטה הממשלה כי ילדי מהגרים חדשים יוכלו לעקוף את רשימות ההמתנה לבתי ספר עצמאיים. כלל זה יוחל בצורה קפדנית אף יותר בבתי ספר עם מספר גדול של מועמדים, ומשמעות הדבר היא כי הם יעקפו ילדים שבדים שהמתינו זמן רב . מתיאס קרלסון, מנהיג קבוצה של דמוקרטים שבדים בפרלמנט, זעם על הרעיון:

"זה אומר משהו על מצב האומה, כאשר השר האחראי למעשה מתגאה בכך שהוא יעיל כאשר מדובר בהוצאת לפועל של חוק המפלה את אזרחי המדינה לעומת לא אזרחים, כאשר ה"אופוזיציה" שלכאורה ימנית אומרת שהם שמחים על כך. כולם צריכים להתפטר!"

31 במאי: שירות ההגירה הזהיר כי עשויה להתחולל מהומה במרכזי סיוע למבקשי מקלט לאחר שינוי החוק ב- 1 יוני. מתאריך זה, מהגרים שנשללה מהם בקשה למקלט לא יהיו יותר רשאים לקבל דיור חינם, או קצבאות. נכון להיום, שינוי החוק חל על 1700 איש.

31 במאי: תחנת הטלוויזיה הציבורית השבדית Sveriges Television שידרה כתבה על תנאי המחיה של נשים במרכזי הסיוע לנשים. נשים מהוות רק כשליש מהדיירים במרכזי הסיוע של המדינה. הנשים שרואיינו דיברו על התעללות מינית נפוצה. אישה אחת אמרה: "אני מפחדת כשאני מתעוררת בבוקר, הלב שלי דופק בחוזקה. אני יוצאת החוצה אבל זה נראה כאילו כולם מסתכלים עלי. עיניים סוקרות אותי מלמעלה עד למטה".

31 במאי: לאב שבדי נאמר כי הוא וילדיו יושלכו מהבית שהם שוכרים מהרשות המקומית - כדי לפנות מקום למשפחת מהגרים. האב, אופה רוסטן, סיפר לעיתון המקומי, Mitti: "אני מרגיש שאני שווה פחות, למרות שאני משלם מיסים וילדי הולכים לבית ספר כאן. אם זה היה מעון יום שעובר לכאן או משהו כזה, אבל אי אפשר לזרוק משפחה אחת לרחוב לטובת משפחה אחרת".

מכון גייטסטון עומד אמנם מאחורי המאמרים שנכתבו עבורו על ידי אינגריד קארלקוויסט עד היום, אולם גייטסטון אינו קשור עמה יותר בכל צורה שהיא.